אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
- פותח הנושא faost
- פורסם בתאריך
מ ו צ א ת א ו ת ך
New member
../images/Emo107.gif../images/Emo35.gif
חגית חד הורית
New member
../images/Emo163.gif
חגית חד הורית
New member
../images/Emo80.gif זה יותר מתאים לסדרת החיות
האחים וויזלי
New member
אולי כי את ../images/Emo163.gifית? ../images/Emo3.gif *בורח*
יש לי ../images/Emo63.gif שכתבתי על ../images/Emo108.gif ו ../images/Emo15.gif
אמנם זה מוקדם לקבלת שבת , אבל מ´כפת לי? תהנו : היה הייתה פעם נסיכה. הייתה לה פרווה לבנה וארוכה וכתם אחר שחור וכתם אחד כתום וזנב שחור- כתום ולבן פסים פסים. היו לה עיניים ירוקות עגולות ומלוכסנות ,אפון קטן שחור ולח , חמש שערות שפם דקות ארוכות ולבנות , מכל צד , שתי אוזניים שחורות ומחודדות וחיוך מקסים. היא הייתה חתול מתפנק ונוהם ברכות. כפות רגליים שמנמנות המסתירות ציפורניים מחודדות , שאף פעם לא נשלפו , מטופפות באצילות על שטיח אפור ארוך שיער שלא נגמר לעולם. יום אחד החליטה לגלות את העולם. אדן החלון הרחב הזמין אותה וסיפר לה : " סקרנית חמודה שלי , אני אהיה לך הדלת המוליכה אל הקיץ........." . בואי אליי ואגלה לך מה שלא ידעת , אראה לך את המרחבים , אפתור לך את חידת החברים. נפרדה נסיכה מידידיה לחדר שנראו נבוכים קמעה. סלסילת הקש המרופדת בבד צבעוני מלמלה בשקט : אנא השאירי לי קבוצת שיער רך , ליטופך יחסר לי , גרגורי האושר שלך כה תרמו לשלוות נפשי , זכריני ושובי אליי. כדור הצמר , שהיה כעת מגולגל ומסודר , הישיר מבט מחייך וחצוף , אבל מעט עצוב ושאל בשקט ....אולי עוד פלונטר קטן לפני שניפרד? , כל כך אוהב להתגלגל בחברתך ולהצחיק ביחד את כולם. הארון החשוך ובו פינתה האהובה לשעת עצב ומחשבה , הבטיח לשמור את כל סודותיה עד שתחזור ותיבת הנגינה לא ידעה להחליט אם לנגן שיר לכת , מארש , קצבי או שיר פרידה עצוב ולכן שתקה. ורק אני , שלא הבנתי חתולית ...לא ידעתי כלום. עם שחר בהפציע קרני השמש המחממות הראשונות ובאין רואה , נפתחו שמשות הזכוכית הרחבות ואדן החלון זירז והזמין. נסיכה קפצה בקלילות. התמתחה בתענוג למלוא ארכה , רגל אחר רגל , קדימה ואחור , ניערה פרוותה הרכה , הרימה ראש וזנב בגאווה , קשרה לצווארה סרט סגול ובלי מזוודה ובלי צידה לדרך זינקה בבת אחת למדשאה אין סופית שבחוץ. ומה שראתה , כחזיון מופלא , היה מרחב אינסופי ירוק סביבותיה ומרחב תכלת מעליה. אוויר צח הכה בנחיריה שהתרחבו קלות ורטטו בתענוג. בצעדים מהססים קמעה החלה במסעה וגלים של שמחה היכו בה והחישו קצב פעימות לבה. את תשומת לבה משכה שורה של נקודות אדומות , שזזה בקצב אחיד בטור מדויק. צעד אחר צעד פסעה אחרי הטור , עד שנקודה אדומה אחת זינקה לפתע והתיישבה לה על קצה אפה. בעיניים פוזלות מעט ראתה שבעצם יש לה כנפיים עם נקודות שחורות וגם זוג משושים. היי , מה את חושבת לעצמך נקודה חצופה , מי את בכלל ולמה את יושבת על אפי? , זה מדגדג.... . אני בכלל לא נקודה , ענתה האדומה , אני בכלל חיפושית , אני בכלל פרת משה רבנו ואני שליחה של כל החברות שנשארו בדשא ורצינו להזמין אותך למשחק תופסת. "תופסת" ? , מה זה ? שאלה נסיכה. אנחנו עפות ואת מנסה לתפוס אותנו ...... תפשת ? מתערבים שלא תצליחי ? .אחת..שתיים וש....לש , והתעופפה. נסיכה שמעט התרגזה לא יכלה שלא להיענות לאתגר. החלה לקפץ ולדלג באוויר , מנפנפת בכפותיה ולא מצליחה לתפוס ולו נקודה אדומה אחת. קולות הצחוק הדקים הדהדו במרחבי הדשא ועד מהרה הפכה כל החבורה העליזה לגוש ידידות מהלך בצוותא. כשהתעייפו מהמשחק , הציעו החיפושיות ללוות מעט את נסיכה בהמשך דרכה. הראו לה את הדרך למגרש המשחקים ונעלמו. שלום חברות , מלמלה נסיכה לעצמה , הייתן נהדרות , אבל אני רוצה לגלות עוד עולם , כשאשוב אזמין אתכן לשחק עמי בבית. " בבית...." מלמלה שוב , וזיק של עצב עבר...וחלף מהר. היא הייתה מאושרת אבל לא ידעה שבבית........ ...בבית , התעוררתי אני . "נסיכה " , מלמלתי והתמתחתי . שום גוש שיער לבן לא קפץ עלי ללקק את פרצופי. " נסיכה" , קראתי שוב ,. דאגתי . משהו לא כרגיל , הרגשתי . " נסיכה " , " נסיכה" , ואין תשובה. נשלפתי באחת ממיטתי , חיפשתי בסלסילה , חיפשתי ב " פינת הסודות " שלה בארון , ראיתי את כדור הצמר שעדיין היה מסורק למשעי וטרם נפרעו שערותיו כמדי בוקר וראיתי גם את החלון פתוח לרווחה. " נסיכה " , חתול פרוע שכמותך , חייכתי לעצמי מודאגת , לראות עולם רצית . למה לא סיפרת , היינו מטיילות ביחד. אנא , חזרי אלי...הרגשתי דמעה מלוחה מתגלגלת במורד הלחיים וכבר הייתי לבושה ובדרך למסע חיפושים. ובינתיים , נסיכה , מעט מבולבלת וכבר לא כל כך בטוחה בעצמה יצאה מגבולות המדשאה והגיעה לארגז החול. ערמות ערמות של חול רך וזהוב מזמינות להתפלש בתוכן. נסיכה שכחה כל דאגותיה וזינקה לערמות החול. בכייף , בתענוג התפלשה וחפרה והתחבאה במחילות שבנתה ולא ידעה נפשה מרוב אושר. קולות אנשים קטנים שהחלו להתאסף סביבה העירו אותה מדמיונותיה. חבורת תינוקות עליזים גילו התעניינות מרובה בגוש השיער המקפץ ..ושוב שיחקה בתופסת , אבל , הפעם , הרבה ילדים נסו לתפוס אותה ומלכת ההתחמקויות יכלה לכולם ונסיכה שלי הערימה על רובם. רק ילדון אחד , ג´ינג´י ומנומש ,הצליח פתאום לתפוש קצה הזנב. מייייאאאאאוווווו , בקעה צווחה קלה מפיה. זה כאב מעט וכבר לא היה כל כך נעים וכבר רצתה להימלט ולא ידעה לאן. חיפשה את זרועותיי האוהבות להימלט לתוכן אך הן לא היו שם. נסיכה הייתה כבר עייפה , רעבה וצמאה . בשארית כוחותיה זינקה מידי הג´ינג´י ישר לבין השיחים ומצאה מקום מסתור , מתנשפת ומתנשמת. כמה ילדים עוד חיפשו אחריה ומשלא מצאו , התייאשו ופנו למשחקים אחרים . " אני לא צעצוע , אני לא משחק " התייפחה חרש נסיכה לעצמה " ואני רוצה הביתה..." . ואני עוד מחפשת וקוראת לנסיכה.חיפשתי בחצר , חיפשתי אפילו בפחי הזבל . אולי נפתתה להיכנס לאחד , כמנהג חתולי הרחוב החביבים והמנוסים ולא הצליחה להיחלץ ? עליתי לחדרי מדרגות בכל בתי השכנים ולא העזתי לחפשה ברחוב מפחד שאמצאה בכביש מוטלת פגועה ממכונית דורסת. נסיכתי המתוקה , אייך ? האם מישהו לקח אותך ממני? המשכתי לשרך רגליי מחפשת ובולשת. גרגרי החול הרבים שפלשו לשערה הארוך של נסיכה החלו להציק לה . הרעב והצמא לא נתנו מנוח . העייפות חילחלה בעצמותיה והפחד הרעיד את נשמתה. פחדה שלא תמצא דרכה חזרה הביתה . שוב "הביתה "חשבה ונזכרה בחברים הישנים בבית. חיוך דל מעורב בדמעות מלוחות , דמעות חתוליות ויללות מייאו , מייאו חרישיות ליבו את חלומותיה עד שנרדמה ביינות לשיחים. הגעתי למגרש המשחקים , שהיה כבר שומם ולפני שאמשיך התיישבתי על ספסל עץ. מבלי משים התגלגלו להן מחשבותיי על ידידתי האהובה , אשת סודי ואבן שואבת לליטופים ולחיבוקים שכייף להרעיף אותם עליה. שוב זלגו דמעותיי. יד חברית הושיטה לי ממחטה ואחר כך אף נפנתה למחות דמעותיי. הבטתי ונגלו לי זוג עיניים יפות ומחייכות. "רוצה לעזור" , אמר. האיש שלי מצא אותי..... . חיבוק אמיץ עודד את רוחי וידעתי שביחד נמצא את נסיכה. אהובי שהפתיעני בשובו הצליח מעט להרחיק את דאגותיי. גם אותו חשבתי שאיבדתי והנה הוא שב. נסיכה שהתעוררה ממלמולי אהבתנו לא ידעה נפשה מרוב שמחה וזחלה כורעת לעברנו. גוש פרוותה חום ומלוכלך , מיילל מייאו של שמחה ותקווה. אמבטיית קצף חמה השיבה נפש לשלושתנו ומאז אנו חיים באושר ואושר .
אמנם זה מוקדם לקבלת שבת , אבל מ´כפת לי? תהנו : היה הייתה פעם נסיכה. הייתה לה פרווה לבנה וארוכה וכתם אחר שחור וכתם אחד כתום וזנב שחור- כתום ולבן פסים פסים. היו לה עיניים ירוקות עגולות ומלוכסנות ,אפון קטן שחור ולח , חמש שערות שפם דקות ארוכות ולבנות , מכל צד , שתי אוזניים שחורות ומחודדות וחיוך מקסים. היא הייתה חתול מתפנק ונוהם ברכות. כפות רגליים שמנמנות המסתירות ציפורניים מחודדות , שאף פעם לא נשלפו , מטופפות באצילות על שטיח אפור ארוך שיער שלא נגמר לעולם. יום אחד החליטה לגלות את העולם. אדן החלון הרחב הזמין אותה וסיפר לה : " סקרנית חמודה שלי , אני אהיה לך הדלת המוליכה אל הקיץ........." . בואי אליי ואגלה לך מה שלא ידעת , אראה לך את המרחבים , אפתור לך את חידת החברים. נפרדה נסיכה מידידיה לחדר שנראו נבוכים קמעה. סלסילת הקש המרופדת בבד צבעוני מלמלה בשקט : אנא השאירי לי קבוצת שיער רך , ליטופך יחסר לי , גרגורי האושר שלך כה תרמו לשלוות נפשי , זכריני ושובי אליי. כדור הצמר , שהיה כעת מגולגל ומסודר , הישיר מבט מחייך וחצוף , אבל מעט עצוב ושאל בשקט ....אולי עוד פלונטר קטן לפני שניפרד? , כל כך אוהב להתגלגל בחברתך ולהצחיק ביחד את כולם. הארון החשוך ובו פינתה האהובה לשעת עצב ומחשבה , הבטיח לשמור את כל סודותיה עד שתחזור ותיבת הנגינה לא ידעה להחליט אם לנגן שיר לכת , מארש , קצבי או שיר פרידה עצוב ולכן שתקה. ורק אני , שלא הבנתי חתולית ...לא ידעתי כלום. עם שחר בהפציע קרני השמש המחממות הראשונות ובאין רואה , נפתחו שמשות הזכוכית הרחבות ואדן החלון זירז והזמין. נסיכה קפצה בקלילות. התמתחה בתענוג למלוא ארכה , רגל אחר רגל , קדימה ואחור , ניערה פרוותה הרכה , הרימה ראש וזנב בגאווה , קשרה לצווארה סרט סגול ובלי מזוודה ובלי צידה לדרך זינקה בבת אחת למדשאה אין סופית שבחוץ. ומה שראתה , כחזיון מופלא , היה מרחב אינסופי ירוק סביבותיה ומרחב תכלת מעליה. אוויר צח הכה בנחיריה שהתרחבו קלות ורטטו בתענוג. בצעדים מהססים קמעה החלה במסעה וגלים של שמחה היכו בה והחישו קצב פעימות לבה. את תשומת לבה משכה שורה של נקודות אדומות , שזזה בקצב אחיד בטור מדויק. צעד אחר צעד פסעה אחרי הטור , עד שנקודה אדומה אחת זינקה לפתע והתיישבה לה על קצה אפה. בעיניים פוזלות מעט ראתה שבעצם יש לה כנפיים עם נקודות שחורות וגם זוג משושים. היי , מה את חושבת לעצמך נקודה חצופה , מי את בכלל ולמה את יושבת על אפי? , זה מדגדג.... . אני בכלל לא נקודה , ענתה האדומה , אני בכלל חיפושית , אני בכלל פרת משה רבנו ואני שליחה של כל החברות שנשארו בדשא ורצינו להזמין אותך למשחק תופסת. "תופסת" ? , מה זה ? שאלה נסיכה. אנחנו עפות ואת מנסה לתפוס אותנו ...... תפשת ? מתערבים שלא תצליחי ? .אחת..שתיים וש....לש , והתעופפה. נסיכה שמעט התרגזה לא יכלה שלא להיענות לאתגר. החלה לקפץ ולדלג באוויר , מנפנפת בכפותיה ולא מצליחה לתפוס ולו נקודה אדומה אחת. קולות הצחוק הדקים הדהדו במרחבי הדשא ועד מהרה הפכה כל החבורה העליזה לגוש ידידות מהלך בצוותא. כשהתעייפו מהמשחק , הציעו החיפושיות ללוות מעט את נסיכה בהמשך דרכה. הראו לה את הדרך למגרש המשחקים ונעלמו. שלום חברות , מלמלה נסיכה לעצמה , הייתן נהדרות , אבל אני רוצה לגלות עוד עולם , כשאשוב אזמין אתכן לשחק עמי בבית. " בבית...." מלמלה שוב , וזיק של עצב עבר...וחלף מהר. היא הייתה מאושרת אבל לא ידעה שבבית........ ...בבית , התעוררתי אני . "נסיכה " , מלמלתי והתמתחתי . שום גוש שיער לבן לא קפץ עלי ללקק את פרצופי. " נסיכה" , קראתי שוב ,. דאגתי . משהו לא כרגיל , הרגשתי . " נסיכה " , " נסיכה" , ואין תשובה. נשלפתי באחת ממיטתי , חיפשתי בסלסילה , חיפשתי ב " פינת הסודות " שלה בארון , ראיתי את כדור הצמר שעדיין היה מסורק למשעי וטרם נפרעו שערותיו כמדי בוקר וראיתי גם את החלון פתוח לרווחה. " נסיכה " , חתול פרוע שכמותך , חייכתי לעצמי מודאגת , לראות עולם רצית . למה לא סיפרת , היינו מטיילות ביחד. אנא , חזרי אלי...הרגשתי דמעה מלוחה מתגלגלת במורד הלחיים וכבר הייתי לבושה ובדרך למסע חיפושים. ובינתיים , נסיכה , מעט מבולבלת וכבר לא כל כך בטוחה בעצמה יצאה מגבולות המדשאה והגיעה לארגז החול. ערמות ערמות של חול רך וזהוב מזמינות להתפלש בתוכן. נסיכה שכחה כל דאגותיה וזינקה לערמות החול. בכייף , בתענוג התפלשה וחפרה והתחבאה במחילות שבנתה ולא ידעה נפשה מרוב אושר. קולות אנשים קטנים שהחלו להתאסף סביבה העירו אותה מדמיונותיה. חבורת תינוקות עליזים גילו התעניינות מרובה בגוש השיער המקפץ ..ושוב שיחקה בתופסת , אבל , הפעם , הרבה ילדים נסו לתפוס אותה ומלכת ההתחמקויות יכלה לכולם ונסיכה שלי הערימה על רובם. רק ילדון אחד , ג´ינג´י ומנומש ,הצליח פתאום לתפוש קצה הזנב. מייייאאאאאוווווו , בקעה צווחה קלה מפיה. זה כאב מעט וכבר לא היה כל כך נעים וכבר רצתה להימלט ולא ידעה לאן. חיפשה את זרועותיי האוהבות להימלט לתוכן אך הן לא היו שם. נסיכה הייתה כבר עייפה , רעבה וצמאה . בשארית כוחותיה זינקה מידי הג´ינג´י ישר לבין השיחים ומצאה מקום מסתור , מתנשפת ומתנשמת. כמה ילדים עוד חיפשו אחריה ומשלא מצאו , התייאשו ופנו למשחקים אחרים . " אני לא צעצוע , אני לא משחק " התייפחה חרש נסיכה לעצמה " ואני רוצה הביתה..." . ואני עוד מחפשת וקוראת לנסיכה.חיפשתי בחצר , חיפשתי אפילו בפחי הזבל . אולי נפתתה להיכנס לאחד , כמנהג חתולי הרחוב החביבים והמנוסים ולא הצליחה להיחלץ ? עליתי לחדרי מדרגות בכל בתי השכנים ולא העזתי לחפשה ברחוב מפחד שאמצאה בכביש מוטלת פגועה ממכונית דורסת. נסיכתי המתוקה , אייך ? האם מישהו לקח אותך ממני? המשכתי לשרך רגליי מחפשת ובולשת. גרגרי החול הרבים שפלשו לשערה הארוך של נסיכה החלו להציק לה . הרעב והצמא לא נתנו מנוח . העייפות חילחלה בעצמותיה והפחד הרעיד את נשמתה. פחדה שלא תמצא דרכה חזרה הביתה . שוב "הביתה "חשבה ונזכרה בחברים הישנים בבית. חיוך דל מעורב בדמעות מלוחות , דמעות חתוליות ויללות מייאו , מייאו חרישיות ליבו את חלומותיה עד שנרדמה ביינות לשיחים. הגעתי למגרש המשחקים , שהיה כבר שומם ולפני שאמשיך התיישבתי על ספסל עץ. מבלי משים התגלגלו להן מחשבותיי על ידידתי האהובה , אשת סודי ואבן שואבת לליטופים ולחיבוקים שכייף להרעיף אותם עליה. שוב זלגו דמעותיי. יד חברית הושיטה לי ממחטה ואחר כך אף נפנתה למחות דמעותיי. הבטתי ונגלו לי זוג עיניים יפות ומחייכות. "רוצה לעזור" , אמר. האיש שלי מצא אותי..... . חיבוק אמיץ עודד את רוחי וידעתי שביחד נמצא את נסיכה. אהובי שהפתיעני בשובו הצליח מעט להרחיק את דאגותיי. גם אותו חשבתי שאיבדתי והנה הוא שב. נסיכה שהתעוררה ממלמולי אהבתנו לא ידעה נפשה מרוב שמחה וזחלה כורעת לעברנו. גוש פרוותה חום ומלוכלך , מיילל מייאו של שמחה ותקווה. אמבטיית קצף חמה השיבה נפש לשלושתנו ומאז אנו חיים באושר ואושר .
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.