מבוא לקורס בלטינית

yuval k

New member
../images/Emo63.gif מבוא לקורס בלטינית

כדי להקל על בניית מאגר השיעורים, הם יפורסמו כמאמרים בפורום.
לחצו כאן למעבר למאמר
אנא פרסמו כל תגובה כאן (ולא כתגובה למאמר). אם מישהו מוצא אי-דיוקים כלשהם, אשמח אם יפנה את תשומת ליבי לכך על גבי הפורום או במסר ואתקן. שוב, אני כאן כדי ללמוד. שיעור ראשון יבוא בקרוב
 
שני דברים שהם לא מדוייקים: ../images/Emo132.gif

1. את הדיפתונג eu הוגים כמו e+u אבל בהברה אחת. 2. קיימים שישה דיפתונגים בלטינית. השישי- אותו לא ציינת הוא ui, הוא מאוד נדיר בלטינית והוא מופיע במילים: huius, cuius, huic, cui, hui. אך במילים כגון fuit, הוא נהגה כשתי אותיות נפרדות: fu-it. אני מקווה שמה שכתבי הוא מדוייק. אני אחכה לאישורך,יובל.
 

yuval k

New member
1. ברגע שזה דיפתונג, זה ברור מאליו

שהוא נהגה כהברה אחת. 2. חשבתי להכליל אותו, אבל מכיוון שהגייתו ברורה (בניגוד לאחרים) חשבתי שאין צורך להכליל אותו.
 
חשוב להכליל- חוקי הגיה

דיפתונג נחשב לתנועה אחת, וזה חשוב לצורך חלוקה להברות, מכיוון שחלוקה להברות גם מכתיבה את הדגש בהגיית המילה, חשוב לציין שהוא זיפתונג. ויותר חשוב מזה- מזל טוב לפורום החדש והמעניין!
 

yuval k

New member
"דו-תנועה"

לפי ההגדרה, זה צירוף של שתי תנועות: הצליל מתחיל בתנועה הראשונה ועובר לשנייה מהר (כך שזה נשמע כמו תנועה אחת).
 

noosh

New member
כמו שיובל אמר

ואני אתן לך דוגמא מעברית - בשפה העברית יש מה שנקרא "כיווץ דיפתונג" - מה שאנחנו, לרוב, לא מבצעים. לוקחים את הדפתונג ei ("אֶיְי") והפכים אותו ל-e ("אֵה"). למשל, במקום להגיד בֶּיְצָה, את אמורה להגיד בֵּיצָה(קרי: בֵּצָה, כאילו אין שם י'). כנ"ל לגבי חיפה, מיטל, שיבה, שינה וכו'.
 

L Verus

New member
הגיה נכונה

צריך לזכור שבעצם אין לנו מושג איך בדיוק נהגו עיצורים ותנועות לפני 2000 שנה ויותר. אף אחד גם לא מבטיח לנו שההגיה נשארה עקבית מאז יסוד העיר (מאה 8 לפנה"ס) לאורך התקופות השונות. ההגיון אומר שהסכוי לכך קלוש למדי. כיום תלויה ההגיה בשפה בה נלמדת הלטינית. למשל, בגרמניה (ובחוג באונ' ת"א) נהגה הצרוף qu לא כמו queen באנגלית, אלא כמו במילה "כבר" בעברית. כלומר: ה-U נהגית כמו ב' בלתי-דגושה ולא כמו ה-W האנגלית. באיטלקית נהגה הצרוף GN כ"ני" (כמו ניוקי), ובעדות אחרות פשוט כ"גנ". לפיכך, כל מי שטורח לדבר לטינית (צבור לא גדול במיוחד, אך לרוב בעל להט אידאולוגי) יכול לקבוע שיטה לעצמו, ולקוות שהאחרים יבינו. לסיום - טיטוס ליביוס, גדול ההסטוריונים של רומא, סבל רבות מהסנובים העירוניים, בגלל... המבטא. הם טענו שהשפה שלו אינה לטינית אלא PATAVINITAS (כלומר, העגה המדוברת בפדואה, משם הגיע).
 

yuval k

New member
זה בהחלט נכון

ובכל זאת, הרשימה שמופיעה במאמר מתבססת על כמה וכמה מקורות (אמנם באנגלית). (אף אחד לא מתיימר להגיד שזו ההגייה המקורית: מההתחלה אומרים שזה היגוי קלאסי. סביר מאוד להניח שההגייה השתנתה מאז ייסוד העיר...)
 
למעלה