מורה נבוכים או הרמבם

[miriamk1234]

../images/Emo63.gifמורה נבוכים או הרמבם

איזו השכלה תורנית דרושת/ רצויה על מנת ללמוד מורה הנבוכים או הרמבם.

 

[mgb]

השכלה לספרי הרמב"ם

בס"ד שלום לך! כעקרון, אין "מבחני כניסה" ללמידת חומר תורני כלשהו.. עם זאת תחומים מסויימים המפורטים בתלמוד וממנו נפסק בספרי ההלכה יש להימנע עד "שימלא כריסו בש"ס ופוסקים"(=סוגיות תלמודיות וספרות בתחום ההלכה). לדוגמא "מעשה מרכבה" או "מעשה בראשית" המנויים בין חלקי תורת הקבלה והסוד. חלק מהספרים שאינם מומלצים ללמידה ללא רקע הוא "מורה הנבוכים" לרמב"ם. תחת ספר זה מומלץ ללמוד את "הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, ש-"עיקרי האמונה תלויים בו" כהגדרת הגר"א זצ"ל. את ספר הרמב"ם "היד החזקה" או הידוע בשמו השני "משנה תורה" ניתן ללמוד ללא הגבלה וללא רקע, רק יש לדעת שלא כל פסקי הרמב"ם הם להלכה בימינו. היות שלפי כללי הפסיקה, בהלכה למעשה היום מזוגים דעותיהם של הרי"ף והרא"ש. ועל שלושת "עמודי הוראה אלה" אלה פסק בעל ה-"שולחן ערוך"(רבי יוסף קארו זצ"ל)את ההלכה עבורינו. בברכה

 

[miriamk1234]

תודה עבור התשובה המפורטת

 

[Scarlight]

ניסיתי לקרוא את "הכוזרי"

אך השפה שם היתה קשה עבורי.

 

[mgb]

צודקת בהחלט

בס"ד באמת שכחתי לציין שהיום כמעט ולא ניתן להבין את הספר ללא תרגום לשפה המדוברת. לפי הידוע לי יצאו שני תרגומים ופירושים: האחד של הרב מרדכי גניזי שליט"א שקראתי אותו מספר פעמים וכמעט שגור על לשוני. ושני של הרב מרדכי נוייגרשל שליט"א שלא קראתי אותו אבל ברור לי שהוא מוצלח . אישית ולדעתי הנני ממליץ על הכוזרי בתרגום הרב גניזי כי הוא בא "דף מול דף". כלומר מול דף "הכוזרי" המקורי" יש דף עם תרגום כך שקל לעקוב אחרי המקור. בהצלחה רבה

 

[אין לי מושג איך]

יש גם תרגום של יהודה אבן שמואל

מנוקד, וקל יותר לקריאה.

 

[mgb]

צודקת ישנם עוד פירושים

בס"ד אבל, יותר התכוונתי לתרגום לשפה מדוברת ולא לפירושים.. בברכה

 

[Scarlight]

צודק* ../images/Emo13.gif

אני חושב שהנוסח אותו ניסיתי לקרוא הוא תרגום של אבן תיבון.

 

[שוחר1]

אני דווקא ממליץ מאוד על מורה נבוכים

מורה נבוכים נועד לנבוכים, ולא רק למלומדים. רק חשוב מאוד להתייחס לבקשה בהקדמה של הרמב"ם, שלא יתנו פירושים לדבריו. יתכן והאשכנזים לא ממליצים לקרוא את מורה נבוכים, לפחות בשלבי התחלה. ויש בזה אולי שריד למאבק של רבנים מאירופה כנגד הספר, מיד כשיצא לאור. אך יש אחרים, כמו התימנים שאוהבים לקרוא כל מה שהרמב"ם כתב. זה לא קבלה ולא תורת הסוד. זה נועד לנבוכים, לאנשים שרוצים תושובות לוגיות וחכמות לשאלות רציניות בענייני הדת. ושוב להקפיד למלא את בקשתו-דרישתו של "הנשר הגדול" רבינו משה בן מימון, שלא לפרש את דבריו. ונותר רק לאחל לשואל, לימוד מעניין ופורה

 

[פלגיה]

אני גם ממליצה לקרוא את מורה נבוכים

לפחות החלק הראשון, היה אולי מוזר וקשה להבנה בדורו של הרמב"ם, אבל היום כבר עקרונות אלה הוטמעו בנו, וקשה לנו להבין מה הקושי. לדוגמא הוא מסביר באריכות יתרה איך המושגים של "יד ה'" ו"עין ה'" אינם סותרים את "אין לו גוף ולא דמות הגוף", אלא נאמרו בהשאלה.

 

[mgb]

מורה הנבוכים ל.......ריה"ל זצ"ל

בס"ד לגב' פלגיה! "אי משום הא לא אריא"(אמרת שהרב שלך התיר לך לדעת גמרא, לכן לא אתרגם...) שהרי ריה"ל נדרש לביאור מושגים אלה ועוד בכוזרי.. (מאמר שני ב', ו' ;מאמר רביעי א' ג'(בעיקר בסוף התשובה, ט"ו) סתם ככה, תמהני מדוע כב' מעדיפה את המו"נ?? בברכה

 

[פלגיה]

לא מעדיפה

נהניתי מאוד לקרוא אותו. ניגשתי בחשש רב, כי יצא לו שם של ספר פילוסופי ומסובך, ואף כזה שנטו להחרים אותו מפני שחששו שיוביל אנשים לכפירה. הגיע לביתינו תרגום "מדעי" של מכר ושמו מיכאל שוורץ (יצא באוניברסיטת בר אילן). והנה - השפה בהירה ושוטפת, והרעיונות מובאים בביאור ובהסבר רבף החל מן היסודות הפשוטים ביותר, עד להגעה בהדרגה רבה, אל נושאים פילוסופיים ומורכבים.

 

[שוחר1]

מורה נבוכים בפירוש הרב קאפח ז"ל

הפירוש ברור, ומבהיר לקורא את המושגים הפילוסופים בצורה בהירה וברורה. אין צורך לציין, אבל אציין בכל זאת. הרב יוסף דוד קאפח ז"ל, נחשב לגדול חוקרי ומפרשי הרמב"ם בימינו, ועל כך מסכימים אנשי אקדמיה רבים. הספר מומלץ מאוד מאוד, לכל אוהבי הדעת.

 

[didisharabi]

אני הבנתי כי אסור לעיין בספר הזה

משום חקירה שבו. וכן שעשה טעות הרמב"ם בכותבו ספר כזה.

 

[mgb]

הבנת נכון..

בס"ד ולאורך שנים רבות אף מזמן ה"ראשונים" ועד ימינו אפילו ישנו ויכוח לגבי מצוות האמונה. האם צריכה להיות בדרך של אמונה תמימה או בדרך של חקירה. למעשה אין מי שיוכל לקבוע מסמרות מהי הדרך הנכונה יותר אבל אם לשפוט על פי נסיון העבר ניתן בוודאות לומר שדרך החקירה לא הוכיחה את עצמה ברוב המקרים!! בסידור של היעב"ץ ( ר' יעקב עמדין זצ"ל) בהקדמה הוא כותב ,אמנם שם לגבי אמונה שכלית מול אמונה תמימה אבל אנלוגית לענייננו, שכל אלו שחקרו את האומונה לא עמדו בנסיון האינקוויציה ימ"ש וכפרו ואלה שחיו באמונה תמימה עמדו בגבורה בנסיון!! גם אלה שדוגלים בלימוד המו"נ מודים שהרמב"ם כתב את ספרו על רקע התקופה שחי בה. אדם בימינו שהכיר זה מכבר את היהדות כלל ואינו יודע בין ימינו לשמאלו מי היו הראשונים.. מהי בכלל אמונה ועוד ועוד.. להמליץ לו ללמוד ממו"נ זה כמו להאכיל תינוק בן יומו עם זרנוק של כיבוי אש... אסיים באנקדוטה.. מסופר שיהודי אחר יצא לתרבות רעה ונעשה אפיקורוס.. הוא נשאל איך הגיע לידי כך.. הוא השיב שהוא למד את המו"נ.. הקשו על דבריו.."מו"נ הרי זה ספר שמסביר אמונה ואפילו על פי השכל.." "כן..כן" והוא מסביר: "תבינו.. לי היה מו"נ שחלקו הראשון הוא השאלות באמונה וחלקו השני הן התשובות.. מידי יום כשחזרתי מהעבודה רציתי חיזוק באמונה ולקחתי את המו"נ ללמוד ממנו.. אבל לאחר כשעה נפל העלי תרדמה. וכך מידי יום ביומו...עד שנשארו במוחי רק השאלות ללא התשובות וכך קרה מה שקרה.." בברכה

 

[פלגיה]

את הסיפור שסיפרת בסוף

אני מכירה בגירסה אחרת - ובה מדובר על יהודי שקרא את פירוש האברבאנל על הנ"ך.

 

[mgb]

או"א דא"ח

בס"ד העיקרון הוא החשוב.. תודה עכ"פ בברכה

 

[פלגיה]

העיקרון הוא בדיחותא

ואינו מוכיח כלום. יש אנשים שחקירה בכוח השכל מתאימה להם. יש אחרים הצריכים שיטות לימוד אחרות. זה שנוצרה בדיחה על ספר אינו פוסל אותו. <אבל הרמב"ם הרי לא נזקק להגנתי. כוחו עומד לו כבר מאות שנים, הן בספרי ההלכה והן בספרי המחשבה>

 

[mgb]

חלילה, אין כלל בדיחה!

בס"ד הבדיחה חלילה לא על הרמב"ם אלא אם-כבר על אותו יהודי(דמיוני אולי בכלל..). בכל אופן לא התכוונתי לשלול את חיזוק האמונה ע"י לימוד המו"נ. כוונתי, אם כב' שמה לב, להתאים ללומד לידיעותיו התורניות, לרמתו השכלית וכך הלאה.. אם יש לכב' בביתה הס' חוה"ל לרבנו בחיי עם פירוש "לב-טוב" (לרב פינחס ליברמן). הייתי מאוד מאוד ממליץ לקרוא את הקדמתו לספר. הקדמה שלענ"ד היא מסה מקיפה על המחלוקות בין גדולי ישראל לדורותיהם על אמונה חקירה או תמימות. בברכה חמה

 

[פלגיה]

את הקדמת הרבינו בחיי

או את הקדמת הפירוש "לב טוב"? בספר חובת הלבבות שבביתי יש שלושה פירושים אחרים, ולא הפירוש שציינת.