לי יש דרך אחרת להתמודד:
המשפחה שלי אומללה רק מלחשוב על בילוי ערב החג בדיור מוגן, עם כל הקשישים (לי דווקא לא ממש אכפת, בלאו הכי אני שם רוב הזמן ואני די אוהבת את כל הקשישים האלה), כך שקבענו שאת ערב החג אנחנו עושים עם חברים (זה טוב כי בלאו הכי לאמא שלי אין כוח בערב, וגם כל הפקקים האלה של הנסיעות יהרגו אותנו), וביום שלמחרת אני נוסעת מוקדם בבוקר, לוקחת אותה עם המטפלת (יש לה מותק של מטפלת) אליי, מתארגנת אצלי לארוחת-חג של צהריים, ואחרי הצהריים מסיעה אותן חזרה לדיור-מוגן (זה כשעה נסיעה לכל כיוון, אגב..). נראה לי פתרון די אידיאלי: ככה גם המשפחה שלי זוכה לחגוג עם חברים באווירה צעירה ונחמדה, וגם אמא לא תהיה לבד בחג עצמו.
