In between

tamarit2013

New member
In between

בחיים שלאחר הגירושין, גם אתם מגלים שאתם in between?
לא רווקים הוללים וגם לא בורגנים שהאקשן זה ברנצ'ים בשבת?
אבל כן, יש את הרצון לקרוע את החיים,להכיר אנשים חדשים.
אצלי האתגר לעשות דברים שאני אוהבת, אבל רוב (אם לא כל) חברותי נשואות+++ ולא יוכלו להצטרף.
קיבלתי החלטה שאני (לעולם) לא מוותרת על דברים שאני אוהבת.
ויצאתי למסיבה לבד, והיה כף!!!
מגלה בעצמי דברים שלא ידעתי שיש.
ובקשר לשאלון של מתולתלת על מתי להתחיל פרק ב - התשובה שלי תהיי רק מתי שארגיש שמכירה את עצמי מספיק טוב.
 

jakuper

New member
אהבתי מאוד את התייחסות לחיים (-:

חבל לא לנצל משהו שניתן לנו רק פעם אחת (אני מדבר על החיים, כמובן) ואת עושה הכל כדי בעוד עשרים שנה לא לחשוב שהיו לך שנים אבודות. כל הכבוד. אם זה מה שאת מרגישה שמתאים לך כרגע, זה בדיוק מה שמתאים לך כרגע (-: אין מתקון קבוע חוץ מזה שאת חייבת להיות מאושרת ממה שאת עושה.

ובקשר לפרק ב' - עד היום לא הבנתי מה זה פרק ב' - האם רק כאשר נכנסים למערכת ממוסדת מחדש? או מהרגע שמשתחררים ממיסוד היחסים הקודמים? או מדובר על הרגע בו אנו חושבים שאולי כדאי להתמסד שוב? (להתמסד - לא בהכרח אומר להתחתן. לחיות כזוג זו גם התמסדות, לפחות בעיניי).

ברוכה הבאה, ותרגישי חופשיה להתחלק איתנו ברוח ההרפתקנות שלך (-:
אולי נקנא בך, אך זו תהיה קנאה של פרגון (-:
 

tamarit2013

New member


אני כבר מתחילה ל


נראה שפרק ב ה"רשמי" זה הזוגיות הבאה, ה"פרק ב" שלי אם נגמש את המינוח זה פשוט לצאת עם מישהו שבשבילי זה עדיין קריעת ים סוף...

מבטיחה לשתף בהרפתקאות הבאות...
 
בדיוק לפני שבוע,

עשיתי מה שלא עשיתי כל החיים, ויצאתי למסעדה לבד.

אבל אני אוהב לרקוד ואוהב מוזיקה, וכמו שפרודתי לא היתה בעניין, עכשיו ממילא אין לי פרטנר(ית).


מעריץ אותך על האומץ!
 
טוב, אצלי יש עוד מורכבויות.

חלקן לא פתירות בזמן הנראה לעין.

אבל מתרגלים להכל, ופשוט מתמודדים.
 
יפה לך!!

בעבר אצלי זה הסתכם בנסיעה לבד לחופשה.
זה היה ניקוי ואוורור כל התאים בגוף.
כל כך אהבתי את הרעיון שחזרתי עליו שוב לאחר חצי שנה.
מומלץ ביותר!!
 

gafnuna10

New member
ללמוד לעשות דברים לבד

זה חלק מהתהליך, וזה כיף לגלות לאט לאט כמה דברים את יכולה ואף נהנית לעשות לבד
למשל, ללכת לבד לקולנוע ולהינות מהשקט הזה שאין דיבורים מסביב
לשבת לבד בבית קפה / מסעדה ולא להרגיש בודדה בכלל
לעבוד דירה לבד, לסייד את כל הבית לבד, ועוד ועוד ועוד....
ואז, אחרי כל הלבד הזה, פתאום כשמצטרף מישהו אלייך, אז מעריכים את הביחד ומתייחסים אחרת לזוגיות, כי מהלבד הזה לומדים הרבה דברים טובים וחשובים על עצמך.

ברוכה הבאה
 

BazukaGirl31

New member
האם המיומנות להנות לבד אכן נדרשת?

יש סרט שמסקרן אותי מאד לראות. הוא די איזוטרי ונידח, ורוב החברים שלי לא יהיו מעוניינים, ולצערי בימים אלו ממש, אני נפרדת מהפרטנר הדיפולטיבי שלי לסרטים כגון אלו.
הוא מציג בקולנוע סמוך מאד למקום עבודתי, בשעות נוחות מאד, אבל הבעיה היא שאני פשוט לא רואה את עצמי נהנית מסרט לבד.

עם מי מדברים עד שהוא מתחיל?
עם מי חולקים חוויות תוך כדי (כן, אני קרציה, אני יודעת)?
עם מי מדסקסים את כשהוא מסתיים?
 
ועדיין, זה יותר מזה.

להכיל את עצמך כשאתה לבד, לא רק הבטחון העצמי מה יאמרו אחרים - אלא להסתפק בעצמך כבסיס להנאה בזוג.

לא הגעתי לשם אף פעם. חרא בלהיות לבד. מנסה עכשיו ללמוד.
 

BazukaGirl31

New member
אני מנסה לתרץ את חוסר היכולת שלי להנות לבד

בעובדת היותי בן אדם חברותי מדי.
בתכל'ס, אני יודעת שזה חירטוט והמדובר בחרדה נטו.

איפה, איפה הימים בהם יכלתי לחרטט את עצמי בחופשיות?
 
ועכשיו ברצינות

לפני המון שנים, אם היית שואלת אותי, אין מצב שהייתי מסוגלת אפילו לשבת בבית קפה ולשתות קפה לבד ואפילו להנות ממנו.
מאז עברו המון המון מים במוביל הארצי ולמדתי להנות מזה, לפעמים כן .... זה בטוח לא כתחליף לחברה ואנשים.
 

לי בא

New member
אני אענה לך

בתור נערה אהבתי מאוד סרטים זרים
שאף אחד לא אהב,
בפעם הראשונה זה היה מביך להכנס לקולנוע לבד,
קניתי פופקורן והתיישבתי לצפות ממש דקות לפני שהסרט התחיל,
בפעם השניה זה היה כבר כיף,
ותתפלאי כמה אנשים הולכים לסרט לבד,
השד לא כל כך נורא,
לא תנסי לא תדעי.
בהצלחה
 

gafnuna10

New member
איך נהנים מסרט לבד

אני ממש מבינה אותך בזוקה
בפעם הראשונה זה יהיה לך מוזר
הפעם הראשונה שבה הלכתי לקולנוע לבד היתה כשהייתי באוסטרליה, החלטתי כמוך להמשיך לעשות דברים שאני אוהבת אחרי הפרידה
אז רקדתי המוןןן ריקודי עם והתחלתי ללכת לבד לקולנוע
עכשיו אם תחשבי על זה נכון, אז ההנאה היא מהסרט נטו, וההרגשה האישית שלך שהנה את עושה משהו למענך, משהו שאת אוהבת, והתגברת על המחשבות הטפשיות כמו: מה יגידו עליי שאני לבד, פדיחה, לא נעים להיות לבד בקולנוע..

יש לי להגיד על זה רק דבר אחד
את נעים קברו מזמן לפני שנים, בעירק
והפדיחה קבורה לידו
 

לי בא

New member
בהתחלה

עשיתי את שניהם גם התהוללתי וגם בראנץ,
היום זה עבר וחזרתי לשיגרה,
מנסה להכיר חברים חדשים,
פוגשת אנשים טובים יותר וטובים פחות,
את הפחות מסננת, ונשארת עם הטובים,
זה סוג של להתחיל את החיים מחדש,
והכלל שלי, הוא אם זה לא כיף, אני לא שם.
וכן, גיליתי על עצמי הרבה תוך כדי המסע שני עוברת,
שטרם הסתיים.
 
למעלה