London - ביקור חורף / אביב קצר.

מצב
הנושא נעול.

Ccyclist

Well-known member
מחמת קוצר זמן אינני יכול לעשות ליל שימורים, ולכן זה מקוטע.

תודה רבה, תמשיך תמשיך...
מחמת קוצר זמן אינני יכול לעשות ליל שימורים, ולכן זה מקוטע.
 

Ccyclist

Well-known member
מספר חזיתות תחנות וסיקור מאפייני התחנות.

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
מספר חזיתות תחנות וסיקור מאפייני התחנות.
שתי חזיתות ירקייס קלאסיות, וחזית אבן.

1 - תחנת קובנט גארדן. תחנה שממחישה את היתרון הענק של הרכבת התחתית. אל הרחובות הצרים והסימטאות של רובע קובנט גארדן לתאטראות הרבות באזור וכן לכיכר הגדולה של השוק שבלב הרובע, ובית האופרה שבכיכר שם אלייזה דוליטל מכרה פרחים ב"גבירתי הנאווה" מגיחים ממבנה התחנה הזו שלא תופסת הרבה מקום על פני השטח. הרחובות הראשיים שמקיפים את האזור נמצאים מאות מטרים מכל כיוון והתחנה הזו פשוט מביאה את הנוסעים הישר לאמצע האזור. בגלל תא השטח המצומצם אין בתחנה מדרגות נעות והגישה לפני השטח היא במעליות, ולדעתי יתכן שהיא התחנה העמוסה ביותר ברשת שיש בה מעליות בלבד. עשרות מטרים מתחת לפני השטח ישנם שני מנהרות רציף בסדר הגודל של הרציף שצילמתי בראסל סקוור, ומהתחנה יש שתי מסילות בכל כיון לתחנות שלפניה ואחריה. אי אפשר לראות את זה במבט ב"חנות" הקטנה הזו.

2 - תחנת צ'ולק פארם. בסופי שבוע תחנת קמדן טאון שהיא תחנת הגישה לשוק קמדן ושוק האורוות היא תחנת יציאה בלבד עד 6 בערב. תחנת צ'ולק פארם שנמצאת בהמשך הטבעי של שווקי קמדן בכיוון צפון היא נקודת החזרה הטבעית לרשת. בתחנה זו הגישה לתחתית היא במעלית, והיא נמצאת על ענף אדג'וור של הקו הצפוני (הזרוע הצפון-מערבית של הקו), שעובר בשכונות עם נוכחות יהודית גדולה כמו גולדר'ס גרין, הנדון, ואדג'וור עצמה (לא לבלבל אותה עם אדג'וור רוד הערבית שבמרכז העיר...). מתחת למבנה הזה יש שתי מנהרות רציף, ויש שתי מסילות הממשיכות צפונה ודרומה לתחנות הבאות.

3 - תחנת הולבורן שבה הנסתר משתווה כמעט להגלוי. בתחנה זו הגישה דרך מדרגות נעות, היא נמצאת בצומת שבין אזור קובנט גארדן לאזור עורכי הדין והמשפטים של צ'נסלרי ליין. כיום פתוחים לציבור הנוסעים ארבעה מנהרות רציף בתחנה זו - שניים של הקו המרכזי ושניים של קו הפיקדילי, אבל זהו לא סיפורה המלא של התחנה. עד סגירת תחנת אולדריץ' באמצע שנות ה90 פעלה מהולבורן שלוחת שאטל לאולדריץ' על אחת המסילות שנבנו למטרה זו (המסילה השניה הוסרה במנהרה השניה כבר ב1917 ושימשה לאיכסון אוצרות המוזיאון הבריטי בעת מלחמות העולם) ועד אמצע שנות ה2000 עדיין היה אפשר לראות את הרציף שפעל למען שלוחה זו עד לשנות התשעים וכן מדרגות לרציף נוסף לשלוחה שנסגר גם הוא עם המנהרה השניה ב1917. בנוסף לכך ישנה מנהרה נטושה לחשמליות (מערכת שפורקה בשנות ה50 ושימשה חשמליות קומותיים) בכביש שמימין לתחנה בתמונה, חלקה הדרומי משמש כמנהרת רכבים לעיקוף המערכת הסיבובית של הסטראנד, כך שטכנית מספר הרציפים הנטושים בתחנה וסביבתה המיידית משתווה למספר הרציפים הפעילים, ומתחת לאזור הזה יש ארבע מסילות פעילות, שתי מנהרות מסילה נטושות לתחתית ומנהרה אחודה נטושה אחת שהיו בה שתי מסילות חשמלית.





 

yblumann

New member
Holborn tube stn and Holborn tram tunnel

מספר חזיתות תחנות וסיקור מאפייני התחנות.
שתי חזיתות ירקייס קלאסיות, וחזית אבן.

1 - תחנת קובנט גארדן. תחנה שממחישה את היתרון הענק של הרכבת התחתית. אל הרחובות הצרים והסימטאות של רובע קובנט גארדן לתאטראות הרבות באזור וכן לכיכר הגדולה של השוק שבלב הרובע, ובית האופרה שבכיכר שם אלייזה דוליטל מכרה פרחים ב"גבירתי הנאווה" מגיחים ממבנה התחנה הזו שלא תופסת הרבה מקום על פני השטח. הרחובות הראשיים שמקיפים את האזור נמצאים מאות מטרים מכל כיוון והתחנה הזו פשוט מביאה את הנוסעים הישר לאמצע האזור. בגלל תא השטח המצומצם אין בתחנה מדרגות נעות והגישה לפני השטח היא במעליות, ולדעתי יתכן שהיא התחנה העמוסה ביותר ברשת שיש בה מעליות בלבד. עשרות מטרים מתחת לפני השטח ישנם שני מנהרות רציף בסדר הגודל של הרציף שצילמתי בראסל סקוור, ומהתחנה יש שתי מסילות בכל כיון לתחנות שלפניה ואחריה. אי אפשר לראות את זה במבט ב"חנות" הקטנה הזו.

2 - תחנת צ'ולק פארם. בסופי שבוע תחנת קמדן טאון שהיא תחנת הגישה לשוק קמדן ושוק האורוות היא תחנת יציאה בלבד עד 6 בערב. תחנת צ'ולק פארם שנמצאת בהמשך הטבעי של שווקי קמדן בכיוון צפון היא נקודת החזרה הטבעית לרשת. בתחנה זו הגישה לתחתית היא במעלית, והיא נמצאת על ענף אדג'וור של הקו הצפוני (הזרוע הצפון-מערבית של הקו), שעובר בשכונות עם נוכחות יהודית גדולה כמו גולדר'ס גרין, הנדון, ואדג'וור עצמה (לא לבלבל אותה עם אדג'וור רוד הערבית שבמרכז העיר...). מתחת למבנה הזה יש שתי מנהרות רציף, ויש שתי מסילות הממשיכות צפונה ודרומה לתחנות הבאות.

3 - תחנת הולבורן שבה הנסתר משתווה כמעט להגלוי. בתחנה זו הגישה דרך מדרגות נעות, היא נמצאת בצומת שבין אזור קובנט גארדן לאזור עורכי הדין והמשפטים של צ'נסלרי ליין. כיום פתוחים לציבור הנוסעים ארבעה מנהרות רציף בתחנה זו - שניים של הקו המרכזי ושניים של קו הפיקדילי, אבל זהו לא סיפורה המלא של התחנה. עד סגירת תחנת אולדריץ' באמצע שנות ה90 פעלה מהולבורן שלוחת שאטל לאולדריץ' על אחת המסילות שנבנו למטרה זו (המסילה השניה הוסרה במנהרה השניה כבר ב1917 ושימשה לאיכסון אוצרות המוזיאון הבריטי בעת מלחמות העולם) ועד אמצע שנות ה2000 עדיין היה אפשר לראות את הרציף שפעל למען שלוחה זו עד לשנות התשעים וכן מדרגות לרציף נוסף לשלוחה שנסגר גם הוא עם המנהרה השניה ב1917. בנוסף לכך ישנה מנהרה נטושה לחשמליות (מערכת שפורקה בשנות ה50 ושימשה חשמליות קומותיים) בכביש שמימין לתחנה בתמונה, חלקה הדרומי משמש כמנהרת רכבים לעיקוף המערכת הסיבובית של הסטראנד, כך שטכנית מספר הרציפים הנטושים בתחנה וסביבתה המיידית משתווה למספר הרציפים הפעילים, ומתחת לאזור הזה יש ארבע מסילות פעילות, שתי מנהרות מסילה נטושות לתחתית ומנהרה אחודה נטושה אחת שהיו בה שתי מסילות חשמלית.
Holborn tube stn and Holborn tram tunnel
both are separate- there was never a connection.
The tram tunnel- between the embankment and Holborn- known as Kingway-
see history here
http://en.wikipedia.org/wiki/Kingsway_tramway_subway

and for the alwych shuttle see here
http://www.guerrillaexploring.com/g...ne-platforms-h0lborn&catid=52:metro&Itemid=67

take your time to explore the site- it is first rate, one of my favourites.

regards

Yoram
 

Ccyclist

Well-known member
אמרתי שמנהרת החשמלית ליד.

Holborn tube stn and Holborn tram tunnel
both are separate- there was never a connection.
The tram tunnel- between the embankment and Holborn- known as Kingway-
see history here
http://en.wikipedia.org/wiki/Kingsway_tramway_subway

and for the alwych shuttle see here
http://www.guerrillaexploring.com/g...ne-platforms-h0lborn&catid=52:metro&Itemid=67

take your time to explore the site- it is first rate, one of my favourites.

regards

Yoram
אמרתי שמנהרת החשמלית ליד.
רכבתי ליד הכניסה הצפונית שלה 4 פעמים בשבוע במשך שנים ואפילו נכנסתי פעם כשהיה פתוח. הכניסה לתחנת החשמלית התת קרקעית היתה באי תנועה באמצע הקינגסויי, אבל העניין הוא שהצומת הזו מסתירה עושר מסילתי גדול כל כך.
 

sweetums

New member
וואו! האתר הזה מרתק

Holborn tube stn and Holborn tram tunnel
both are separate- there was never a connection.
The tram tunnel- between the embankment and Holborn- known as Kingway-
see history here
http://en.wikipedia.org/wiki/Kingsway_tramway_subway

and for the alwych shuttle see here
http://www.guerrillaexploring.com/g...ne-platforms-h0lborn&catid=52:metro&Itemid=67

take your time to explore the site- it is first rate, one of my favourites.

regards

Yoram
וואו! האתר הזה מרתק
כ"כ הרבה דברים מסתתרים מאחורי הרציפים הפעילים ושלטי האזהרה.
יש לך עוד אתר מועדף דומה?
&nbsp
תודה
 

alantan

New member
שוב תודה, ושני תיקונים קלילים

מספר חזיתות תחנות וסיקור מאפייני התחנות.
שתי חזיתות ירקייס קלאסיות, וחזית אבן.

1 - תחנת קובנט גארדן. תחנה שממחישה את היתרון הענק של הרכבת התחתית. אל הרחובות הצרים והסימטאות של רובע קובנט גארדן לתאטראות הרבות באזור וכן לכיכר הגדולה של השוק שבלב הרובע, ובית האופרה שבכיכר שם אלייזה דוליטל מכרה פרחים ב"גבירתי הנאווה" מגיחים ממבנה התחנה הזו שלא תופסת הרבה מקום על פני השטח. הרחובות הראשיים שמקיפים את האזור נמצאים מאות מטרים מכל כיוון והתחנה הזו פשוט מביאה את הנוסעים הישר לאמצע האזור. בגלל תא השטח המצומצם אין בתחנה מדרגות נעות והגישה לפני השטח היא במעליות, ולדעתי יתכן שהיא התחנה העמוסה ביותר ברשת שיש בה מעליות בלבד. עשרות מטרים מתחת לפני השטח ישנם שני מנהרות רציף בסדר הגודל של הרציף שצילמתי בראסל סקוור, ומהתחנה יש שתי מסילות בכל כיון לתחנות שלפניה ואחריה. אי אפשר לראות את זה במבט ב"חנות" הקטנה הזו.

2 - תחנת צ'ולק פארם. בסופי שבוע תחנת קמדן טאון שהיא תחנת הגישה לשוק קמדן ושוק האורוות היא תחנת יציאה בלבד עד 6 בערב. תחנת צ'ולק פארם שנמצאת בהמשך הטבעי של שווקי קמדן בכיוון צפון היא נקודת החזרה הטבעית לרשת. בתחנה זו הגישה לתחתית היא במעלית, והיא נמצאת על ענף אדג'וור של הקו הצפוני (הזרוע הצפון-מערבית של הקו), שעובר בשכונות עם נוכחות יהודית גדולה כמו גולדר'ס גרין, הנדון, ואדג'וור עצמה (לא לבלבל אותה עם אדג'וור רוד הערבית שבמרכז העיר...). מתחת למבנה הזה יש שתי מנהרות רציף, ויש שתי מסילות הממשיכות צפונה ודרומה לתחנות הבאות.

3 - תחנת הולבורן שבה הנסתר משתווה כמעט להגלוי. בתחנה זו הגישה דרך מדרגות נעות, היא נמצאת בצומת שבין אזור קובנט גארדן לאזור עורכי הדין והמשפטים של צ'נסלרי ליין. כיום פתוחים לציבור הנוסעים ארבעה מנהרות רציף בתחנה זו - שניים של הקו המרכזי ושניים של קו הפיקדילי, אבל זהו לא סיפורה המלא של התחנה. עד סגירת תחנת אולדריץ' באמצע שנות ה90 פעלה מהולבורן שלוחת שאטל לאולדריץ' על אחת המסילות שנבנו למטרה זו (המסילה השניה הוסרה במנהרה השניה כבר ב1917 ושימשה לאיכסון אוצרות המוזיאון הבריטי בעת מלחמות העולם) ועד אמצע שנות ה2000 עדיין היה אפשר לראות את הרציף שפעל למען שלוחה זו עד לשנות התשעים וכן מדרגות לרציף נוסף לשלוחה שנסגר גם הוא עם המנהרה השניה ב1917. בנוסף לכך ישנה מנהרה נטושה לחשמליות (מערכת שפורקה בשנות ה50 ושימשה חשמליות קומותיים) בכביש שמימין לתחנה בתמונה, חלקה הדרומי משמש כמנהרת רכבים לעיקוף המערכת הסיבובית של הסטראנד, כך שטכנית מספר הרציפים הנטושים בתחנה וסביבתה המיידית משתווה למספר הרציפים הפעילים, ומתחת לאזור הזה יש ארבע מסילות פעילות, שתי מנהרות מסילה נטושות לתחתית ומנהרה אחודה נטושה אחת שהיו בה שתי מסילות חשמלית.
שוב תודה, ושני תיקונים קלילים
1. כשאתה כותב "שתי מסילות בכל כיון", אתה מתכוון בוודאי לכך שיש מסילה אחת לכל כיוון וסה"כ שתי מסילות.
2. אדג'וור עצמה גם היא כבר אינה כל כך יהודית. אומנם חלק ממנה מאוד יהודית (הצד המזרחי), אבל בחלקה האחר יש הרבה מאוד מוסלמים שבשנים האחרונות הגרו צפונה מברנט אוק וקולינדייל.
&nbsp
 

Ccyclist

Well-known member
באופן כללי התחתית אינה חד מסילתית.

שוב תודה, ושני תיקונים קלילים
1. כשאתה כותב "שתי מסילות בכל כיון", אתה מתכוון בוודאי לכך שיש מסילה אחת לכל כיוון וסה"כ שתי מסילות.
2. אדג'וור עצמה גם היא כבר אינה כל כך יהודית. אומנם חלק ממנה מאוד יהודית (הצד המזרחי), אבל בחלקה האחר יש הרבה מאוד מוסלמים שבשנים האחרונות הגרו צפונה מברנט אוק וקולינדייל.
&nbsp
באופן כללי התחתית אינה חד מסילתית.
יש קטעים חד מסילתיים בודדים כמו שלוחת מיל היל איסט או לולאות כמו בקנינגטון או הית'רו טרמינל 4, אבל באופן גורף המערכת משתמשת בשתי מסילות נפרדות, אחת לכל כיוון ובתחתית העמוקה הן נמצאות בשתי מנהרות מסילה נפרדות. נכון שזהו קו אחד, אבל בסיקור לארץ שבה קו פרברי מובהק כמו מסילת השרון הוכפל רק לאחרונה יש מקום לציין שפיזית יש שתי מסילות רכבת תחתית בין מרבית התחנות במערכת, אחת בכל כיוון.
&nbsp
אני יודע שהחלוקה האתנית הישנה משתנה, ולמי שמבקר בגולדרס גרין למשל אני מציין שהחלק היהודי הוא ממערב לגשר הרכבת.
 

alantan

New member
ברור, אבל מהניסוח הקודם שלך אפשר היה להבין שיש שתי מסילות

באופן כללי התחתית אינה חד מסילתית.
יש קטעים חד מסילתיים בודדים כמו שלוחת מיל היל איסט או לולאות כמו בקנינגטון או הית'רו טרמינל 4, אבל באופן גורף המערכת משתמשת בשתי מסילות נפרדות, אחת לכל כיוון ובתחתית העמוקה הן נמצאות בשתי מנהרות מסילה נפרדות. נכון שזהו קו אחד, אבל בסיקור לארץ שבה קו פרברי מובהק כמו מסילת השרון הוכפל רק לאחרונה יש מקום לציין שפיזית יש שתי מסילות רכבת תחתית בין מרבית התחנות במערכת, אחת בכל כיוון.
&nbsp
אני יודע שהחלוקה האתנית הישנה משתנה, ולמי שמבקר בגולדרס גרין למשל אני מציין שהחלק היהודי הוא ממערב לגשר הרכבת.
ברור, אבל מהניסוח הקודם שלך אפשר היה להבין שיש שתי מסילות
לכל כיוון, כלומר סה"כ ארבע מסילות.
 

Ccyclist

Well-known member
מוזיאון התחבורה הלונדוני, קובנט גארדן.

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
מוזיאון התחבורה הלונדוני, קובנט גארדן.
זהו אתר תיירות לכל דבר ולא רק לחובבי תחבורה. לקוראי הפורום הזה הוא אתר חובה בביקור הראשון בעיר. הוא נמצא בפינה המזרחית של הכיכר המקיפה את שוק קובנט גארדן.

http://www.ltmuseum.co.uk/

 

Ccyclist

Well-known member
בראשית היתה התעלה (אחרון להלילה)

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
בראשית היתה התעלה (אחרון להלילה)
אמצעי התחבורה המהפכני הראשון של העידן התעשייתי בבריטניה היתה התעלה. רשת התעלות שנבנתה בסוף המאה ה18 ותחילת המאה ה19 איפשרה שינוע סחורות וחומרי גלם בין הנהרות הראשיים בהשקעה אנרגטית נמוכה של סוס אחד ל"סירה צרה" אחת שיכלה להעביר כמות סחורות גבוהה בהרבה מעגלות על הדרכים, וללא זעזוע הסחורות (בעיקר החרסינה) בעת השינוע. כדי להתגבר על הפרשי הגבהים נבנו Locks - מעין סכרים כפולים או מעליות מים שאליהן נכנסת הסירה במפלס מים אחד, המים מוזרמים פנימה או החוצה דרך חור ייעודי באחד מדלתות הסכרים, והמים ב Lock משתווים למפלס המים בקטע הבא.

1 - קמדן לוק. שימו לב לדימיון המפתיע בין מבני הלבנים שבצד תאי המים לרציפי תחנות רכבת. המדרגות נועדו לסוסים, והמבנה שבצד ימין - כיום שוק קמדן לוק היה במקור מחסנים ואורוות. בהמשך האזור ישנו שוק האורוות של קמדן. תעלה זו היא תעלת הנסיך העוצר (לימים ג'ורג' ה4) שנפתחה במלואה ב1820, עשור לפני פתיחת קו רכבות הנוסעים הראשון בין ליברפול למנצ'סטר ב1830.

2 - רוכבי אופניים על שביל צף זמני באזור קינג'ס קרוס. לפי החוק הבריטי יש Right of way - זכות ציבורית להשתמש בדרך - במקומות שאינם בהכרח כביש. במקרה הזה יש גדר אתר בנייה שחוסמת את שביל הגרירה הוותיק ודרך צפה חלופית. שבילי התעלה יוצרים מסלול רציף של עשרות קילומטרים בשטח לונדון רבתי ולכן אי אפשר לחסום קטע בודד מבלי לספק אלטרנטיבה. במקור השביל נועד לסוסי הגרירה.

3 - סירה צרה Narrowboat מודרנית. בימינו לסירות הצרות יש מנוע, והן משמשות בעיקר לנופש. המספר בחלון הימני ליד שם הסירה הוא מספר רישוי של קרן התעלות והנהרות, לשעבר בריטיש ווטרוויס, והוא קשור לא רק לרישוי הסירה ככלי שייט אלא גם לאישור העגינה שלה. מימדי הסירה מוכתבים ע"י מימדי ה Locks - דוגמה של סטנדרטיזציה של אמצעי תחבורה בהתאם לתשתית.

יש לציין שהתעלה איננה מרכזית אלא עוקפת את מרכז העיר לפעמים על גבול אזור 1 המרכזי ואזור 2, ולפעמים מרחיקה 2-3 קילומטר לעומק אזור 2. התעלה לא שימשה להסעת המונים אלא לשינוע סחורות ולכן נחשבה בעבר לאזור לא טוב במיוחד. בשנות ה80 וה90 עברה של התעלה כאמצעי תחבורה מסחרי היה מאחוריה והקירבה למים בטבעת השניה של העיר עודדה פיתוח מחדש על גדותיה למטרות דיור, בילוי, מסחר, ומשרדים. פתאום התעלה הפכה לנוף רצוי.





 

Ccyclist

Well-known member
טיפ ידידותי למת"צים, ותחנת צ'ארינג קרוס.

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
טיפ ידידותי למת"צים, ותחנת צ'ארינג קרוס.
1 - במעברי חצייה רבים בלונדון יש כיתוב לגבי הכיוון אליו צריך להביט. מצד אחד זה שירות לציבור, במיוחד במערכות מסובכות של איי תנועה, ומצד שני זה שירות לתיירים שמגיעים ממדינות שבהן נוהגים בצד ימין לעומת בריטניה שבה נוהגים בצד שמאל.

2 - מחוץ לשעות העומס תחנת הרכבת העילית בצ'ארינג קרוס היא מקום מאד שימושי ונוח במרחק קצר מכיכר טרפלגר והחלק הדרומי של קובנט גארדן. גם בלי לעלות על רכבת עילית אפשר להשתמש בכל מה שיש לתחנה להציע למעט הרציפים, אי של שקט בלב העיר. יש שירותים נקיים בתשלום סמלי, חנויות אוכל וכספומטים והכל בצפיפות פחותה מהמצב ברחובות הסמוכים. התחנה נמצאת בקצה המערבי ביותר של ויאדוקט הגדה הדרומית, ומהווה טרמינל בווסט-אנד (מרכז העיר ה"כיפי", בניגוד לסיטי שהוא מרכז העיר ה"עיסקי", וגרוע מכך - הטרמינל בלונדון ברידג' מדרום לנהר על אותה הרשת שאף אחד לא רוצה להיות בה באמת) לרכבות הבאות מדרום מזרח העיר והמחוזות הסמוכים.

3 - ציור הקיר ברציפי הקו הצפוני בצ'ארינג קרוס. אומנות ציבורית באורך 100 מטר המראה התרשמות אומנותית של בניית המונומנט ההיסטורי שעל שמו קרוייה התחנה.





 

Ccyclist

Well-known member
שוק קמדן, אחד משוקי סוף השבוע הגדולים.

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
שוק קמדן, אחד משוקי סוף השבוע הגדולים.
קודם כל - למי ששוהה במרכז העיר מחיר הנסיעה לאזור 2 אינו גדול יותר ממחיר הנסיעה במרכז העיר. זה כנראה מאמץ מצד הרשויות לקדם את האטרקציות בטבעת השניה ודי התפלאתי לראות זאת בטבלאת המחירים הן במחיר הכרטיס השבועי (אז כרטיס לאזור 1 בלבד אינו משתלם לעומת כרטיס 1-2) והן במחיר היומי בערך הצבור. זה הופך את שווקי סוף השבוע בקמדן בקמדן טאון ושפרד'ס בוש ליעדים שאי אפשר להחמיץ בטענות על מחיר גבוה, ומקדם גם אטרקציות כמו המצפה בגריניץ'.

התמונות הן משווקי קמדן. קודם כל - חנות סייברדוג שהיא קפיצה לגירסה משלה לעתיד. אחר-כך חוויה שמזכירה לכל מי שהגיח ממתחת לקרקע בתחנת קמדן טאון את "הרפתקאותיה של אליס מתחת לקרקע" (שמו המקורי של כתב היד שעובד ל"עליסה בארץ הפלאות"), ובסוף - גשר רכבת עילית (חיבור מטען ודואר משני בין שני קווים ראשיים) עם חישמולת עילית בלב אזור הומה אדם, לא "רצועות של 100 מטר" או שטויות מסוג זה.





 

Ccyclist

Well-known member
בכל עיר גלובלית שמכבדת את עצמה יש צ'יינה טאון.

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
בכל עיר גלובלית שמכבדת את עצמה יש צ'יינה טאון.
ולונדון מחבקת את הציוויון הזה של עיר גלובאלית. אזור ג'רארד סטריט מצפון ללסטר סקוור ומדרום לשאפסטסברי אווניו הפך לצ'יינה טאון הנוכחית בשנות ה70 ומיקומה בין אזורי הווסט-אנד המובהקים סוהו וקובנט גארדן נועד לשרת לא רק את הקהילה הסינית אלא גם (ואולי בעיקר) את ההמונים שבאים לאכול אוכל סיני אמיתי במסעדות השונות שבאזור. הצ'יינה טאון המקורית הייתה בליימהאוס הרחק במזרח העיר ושירתה בעיקר את הקהילה הסינית עצמה. בעבר היה גם קניון סיני-יפני בשכונת קולינדייל הרחק בפרברים.

הניגוד הזה בין חברה שלא אכפת לה אם כמה רחובות יתחפשו להונג-קונג לבין חברה שמצדיקה ריתוק למקום המגורים ללא משפט 60 יום בשנה בשם ה"ציוויון" זועק לעין.



 

Ccyclist

Well-known member
(אחרון להלילה)

בכל עיר גלובלית שמכבדת את עצמה יש צ'יינה טאון.
ולונדון מחבקת את הציוויון הזה של עיר גלובאלית. אזור ג'רארד סטריט מצפון ללסטר סקוור ומדרום לשאפסטסברי אווניו הפך לצ'יינה טאון הנוכחית בשנות ה70 ומיקומה בין אזורי הווסט-אנד המובהקים סוהו וקובנט גארדן נועד לשרת לא רק את הקהילה הסינית אלא גם (ואולי בעיקר) את ההמונים שבאים לאכול אוכל סיני אמיתי במסעדות השונות שבאזור. הצ'יינה טאון המקורית הייתה בליימהאוס הרחק במזרח העיר ושירתה בעיקר את הקהילה הסינית עצמה. בעבר היה גם קניון סיני-יפני בשכונת קולינדייל הרחק בפרברים.

הניגוד הזה בין חברה שלא אכפת לה אם כמה רחובות יתחפשו להונג-קונג לבין חברה שמצדיקה ריתוק למקום המגורים ללא משפט 60 יום בשנה בשם ה"ציוויון" זועק לעין.
(אחרון להלילה)
 

Ccyclist

Well-known member
אוטובוסי הקומותיים החדשים...

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
אוטובוסי הקומותיים החדשים...
אחרי ביקור בצ'יינה טאון התברר לי שהחנות שרציתי לעצור בה בשאפסטסברי אווניו עברה בכלל לתס"ר, ומשום שהייתי כבר בצד המערבי יותר של הרחוב היה יותר הגיוני לעלות על אוטובוס במקום להחליף שני קווי תחתית מתחנת פיקדילי סרקס או ללכת את כל הדרך ללסטר סקוור. יש להדגיש שכדי להשתמש באוטובוסים בלונדון לנסיעות משלימות קצרות לא צריך להכיר את כל מספרי הקווים אלא ללכת לפי השילוט של "בכיוון..." ולוודא לפי תרשים הקווים שבעמוד התחנה אילו קווים נוסעים ליעד אליו אתם רוצים להגיע. יש בעיר מאות קווים ולמרות שיש בפורום הזה אנשים שמסוגלים להכיר את כולם זו אינה דרישה הגיונית מהנוסע הרגיל או התייר המזדמן. כדאי ללמוד את קווי הלילה או ה 24/7 שמגיעים סמוך למלון או בית המארח, ואולי עוד כמה קווים בהם אתם נתקלים.





 

Ccyclist

Well-known member
התס"ר א' - הכניסה החדשה לתחנה ואולם הכרטיסים (המזרחי)

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
התס"ר א' - הכניסה החדשה לתחנה ואולם הכרטיסים (המזרחי)
אחותה של סבתא-רבא שלי גרה ברחוב דין בסוהו בשנות ה20 ועד שנות ה40 ובנותיה גדלו שם. אני משחיל את זה לפני שיורם שחבר בוועדת התושבים העוסקת בפרוייקט והשפעתו על אזור סוהו יטען שזו הטריטוריה שלו ואיך אני מעיז לפלוש. רחוב דין יהיה בבוא היום הכניסה המערבית לתחנת התס"ר ( TCR - Tottenham Court Road ) ועבור הבאים מצפון ימשוך את היציאה המערבית ממנה מערבה כל-כך שלא יהיה טעם להחליף לקו המרכזי כדי להגיע לאוקספורס סרקס. עבורי התחנה היתה נקודת הגישה העיקרית שלי למרכז העיר. בעבר התחנה היתה צומת של הקו הצפוני (צפון-דרום) והקו המרכזי (מזרח-מערב) על נקודת המרכז של דיאגרמת המערכת. בעתיד יפתח בה קו שלישי - קרוסרייל - שהוא קו תת-קרקעי של הרכבת העילית - פרברית שימשיך מערבה עד לרדינג שממערב לעיר ומזרחה בשני ענפים - האחד לשנפילד שבאסקס מחוץ לגבולות לונדון רבתי והשני לאבי-וווד שבפרברים הדרום-מזרחיים של לונדון רבתי.

הקו המרכזי אינו עוצר בתס"ר בשלב זה! מי שרגילים למפת הרכבות בעיר צריכים להביא זאת בחשבון. הקו המרכזי עובר הישר מאוקספורד סרקס להולבורן ולהיפך בלי עצירת ביניים בתס"ר ! רציפי הקו יפתחו מחדש עם סיום עבודות הבנייה.

אולם התחנה הוותיק הוחלף באולם חדש שנועד לקלוט נוסעים לשלושת הקווים שיעברו שם בעתיד. האולם החדש גדול ומרשים בהשוואה לאולם הישן שתמיד היה צפוף. הוא גם נמצא במפלס נמוך יותר. קצת מוזר להסתובב במקום תת-קרקעי שהיה מוכר בעבר אחרי שיפוץ גדול כל-כך כי אין חלונות או אפשרות ברורה להבין איך מה שקיים היום מתייחס למה שהיה קיים בעבר. נכון שישנן דיאגרמות אבל אני מדבר על החוויה הבלתי-אמצעית של נוסע שרגיל למבוך א' ומסתובב במבוך ב'.





 

Ccyclist

Well-known member
התס"ר ב' - המשך המבוך והחלק המוכר היחיד בתחנה

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
התס"ר ב' - המשך המבוך והחלק המוכר היחיד בתחנה
את ארבעת התמונות הראשונות צילמתי בהליכה, מה שהתברר כטעות, ולכן צירפתי אותן לתמונה אחת שתמחיש את חווית ההליכה במבוך שמוביל לרציפים. שימו לב שבמדרגות נעות לונדון עומדים בצד ימין והולכים בצד שמאל, ומי שעומד בצד שמאל או מבליט החוצה תיקים יקבל הערת "Excuse me!" די אגרסיבית מצד נוסעים נחסמים ותיקים יקבלו חיכוך מסויים. הלונדונים יודעים איך להשתמש בנימוס אגרסיבי. מסתבר שהכניסה לרציפים היא מיציאה לשעבר באמצע התחנה ולא מהכניסה הישנה שהיתה בקצה הצפוני של הרציף דרומה.

התמונה האמצעית היא הדבר היחיד שנראה לי מוכר מהתחנה שבה הייתי משתמש באופן תדיר כל-כך. הריצוף הוא ריצוף קלאסי הנפוץ בקווי יירקיס ההיסטוריים. אני מניח שגם השריד היחיד הזה יוסר בקרוב לטובת המודרניזציה.

הרציף אותו הרציף אבל קשה לזהות את התחנה. ריצוף לבן חדש מתאים את מנהרת הרציף הוותיקה לתחנה המתחדשת שמעליה. הקירות והתקרה פורקו עד לשלב שבו רואים את דפנות צינור הפלדה המקורי ממנו בנויים קווי התחתית העמוקה. זהו שלב ביניים ואני מקווה שהשלב הסופי יכלול גם תשתית חדשה כמו מיזוג בגג מנהרת הרציף.





 

Ccyclist

Well-known member
התס"ר ג' - שלט מידע לנוסעים וכן הפסיפס משנות ה80

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
התס"ר ג' - שלט מידע לנוסעים וכן הפסיפס משנות ה80
בניגוד לשלט היציאה המוזר שפירסמתי קודם התחתית בדרך כלל טובה מאוד במידע לנוסעים. יש שלטים צהובים עם עבודות השיפוץ השונים, במקרה זה - על סגירת רציפי הקו המרכזי בתס"ר, ובמקומות אחרים - שלטים שחורים עם כיתוב לגבי היציאה הרלוונטית לאטרקיצה זו או אחרת באזור.

גם את הפסיפס שבתחנה שימרו, אבל זו אומנות קיר, לעומת הריצוף שהוא עיצוב החלל כולו.



 

Ccyclist

Well-known member
התס"ר ד'-גודג' סטריט,לשעבר הבונקר של אייזנהאור (אחרון עכשיו)

London - ביקור חורף / אביב קצר.
במובן מסויים זה השירשור שמעולם לא שירשרתי כשגרתי בעיר. כמה נקודות עניין בתחתית, אוטובוס או שניים, וסיקור נרחב של תחנת סט' פנקרס שממנה יוצאות הרכבות לאירופה. אני חייב לציין שלונדון בתח"צ שונה מאד מלונדון באופניים, דברים מתחברים אחרת, הכל יותר צפוף (נכון שהייתי יוצא לגיחות שופינג בתח"צ מדי פעם, אך ביום-יום תמיד רכבתי) ומשום ששהיתי במרכז העיר אין את הרוגע של החזרה לפרברים מהמרכז. חוויה די שונה מהחיים בעיר.
התס"ר ד'-גודג' סטריט,לשעבר הבונקר של אייזנהאור (אחרון עכשיו)
תחנת גודג' סטריט, תחנה אחת צפונית לתס"ר ממחישה איך נראו רציפי הקו הצפוני בעבר. על פניו מדובר בתחנה דו רציפית סתמית שהגישה אליה עדיין במעליות הוותיקות, אך בשנות ה30 היתה תוכנית להשתמש בה כתחנת ביניים על קו אקספרס של הקו הצפוני. בתחנות שבהן קו האקספרס היה אמור לעבור הצליחו לבנות את מנהרות הרציף ערב המלחמה, אך מנהרות המסילה מעולם לא נבנו. בעת המלחמה שימשו מרבית מנהרות המסילה כמקלטים, אך אלו שבגודג' סטריט שימושו את הגנרל אייזנהאוור (לימים נשיא ארה"ב) כבונקר הפיקוד שלו בלונדון. [URL]http://underground-history.co.uk/shelters.php[/URL] לצערי חלק ניכר מהתוכניות לקו הצפוני שתוכננו ערב המלחמה (כולל פרוייקט ה Northern Hights - פרוייקט שאני מכיר ברגליים כי רכבתי די הרבה על המסילה לשעבר ב [URL]http://en.wikipedia.org/wiki/Parkland_Walk[/URL] )(החביבה שלי מבוססת על חוויה וחקירה של הדברים שבהם אני משתמש).

התמונות מראות את סכמת הקרם-ירוק שהיתה קיימת בעבר גם ברציפי הקו הצפוני בתחנת התס"ר.

בשירשור זה אני חייב מספר תמונות רכבת תחתית תת-שטח (אותה מערכת, אך קווים בעלי פרופיל גדול יותר מתחת למפלס הרחוב מסביב למרכז העיר), ואז אני יוצא לחופשה קצרה. בעתיד מובטחים שירשור הצדעה לתחנת סט' פנקרס וכן איזו התרשמות מנסיעה לגאטוויק.





 

בועז ל

New member
תודה רבה על השרשור המעניין.

התס"ר ד'-גודג' סטריט,לשעבר הבונקר של אייזנהאור (אחרון עכשיו)
תחנת גודג' סטריט, תחנה אחת צפונית לתס"ר ממחישה איך נראו רציפי הקו הצפוני בעבר. על פניו מדובר בתחנה דו רציפית סתמית שהגישה אליה עדיין במעליות הוותיקות, אך בשנות ה30 היתה תוכנית להשתמש בה כתחנת ביניים על קו אקספרס של הקו הצפוני. בתחנות שבהן קו האקספרס היה אמור לעבור הצליחו לבנות את מנהרות הרציף ערב המלחמה, אך מנהרות המסילה מעולם לא נבנו. בעת המלחמה שימשו מרבית מנהרות המסילה כמקלטים, אך אלו שבגודג' סטריט שימושו את הגנרל אייזנהאוור (לימים נשיא ארה"ב) כבונקר הפיקוד שלו בלונדון. [URL]http://underground-history.co.uk/shelters.php[/URL] לצערי חלק ניכר מהתוכניות לקו הצפוני שתוכננו ערב המלחמה (כולל פרוייקט ה Northern Hights - פרוייקט שאני מכיר ברגליים כי רכבתי די הרבה על המסילה לשעבר ב [URL]http://en.wikipedia.org/wiki/Parkland_Walk[/URL] )(החביבה שלי מבוססת על חוויה וחקירה של הדברים שבהם אני משתמש).

התמונות מראות את סכמת הקרם-ירוק שהיתה קיימת בעבר גם ברציפי הקו הצפוני בתחנת התס"ר.

בשירשור זה אני חייב מספר תמונות רכבת תחתית תת-שטח (אותה מערכת, אך קווים בעלי פרופיל גדול יותר מתחת למפלס הרחוב מסביב למרכז העיר), ואז אני יוצא לחופשה קצרה. בעתיד מובטחים שירשור הצדעה לתחנת סט' פנקרס וכן איזו התרשמות מנסיעה לגאטוויק.
תודה רבה על השרשור המעניין.
עדיין איני יכול לומר שאני מוכן לבחינה, אבל מבטיח לעבור על החומר ביסודיות.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה