סרט מעולה. קאסט ממש טוב. ג'ימי לי קרטיס
כן כן וכן
קצת משהו אישי- אני סובלת מדיכאון וחרדה והייתי בדיוק בסשן פגישות עם פסיכולוגית בפעם הראשונה, ואז הוא התאבד וחשבתי לעצמי (כמובן שאמרתי גם לפסיכולוגית) שאם בנאדם כזה מדהים ומצחיק ואהוב לא מצליח להתגבר על הדיכאון שלו, אז מי אני שכן אצליח?
קיצר מאז היא הפנתה אותי לפסיכיאטר שנתן לי את הכדורי נוגדי דיכאון שלי, שבשביל להרגיש טוב עם עצמי אני קוראת להם my happy pills חחחח
כמובן שמאז הבנתי שהיו עוד גורמים שהשפיעו על ההחלטה שלו להתאבד, וגם שאני לא צריכה להשוות ביני לבינו.. אניווי דיברו איתי מאז ודברים הסתדרו בערך חח
אז כן, המוות של רובין וויליאמס השפיע עלי הכי קשה מכל סלב אחר שמת, אפילו יותר ממייקל ג'קסון (ששבר אותי לגמרי גם אבל לא הרגשתי אובדנית במיוחד באותה תקופה)
:
ראיתי ממש לא מזמן (בעצם התחלתי ולא סיימתי. אני צריכה לחפש שוב) סרט תיעודי על המוות שלו.
מסתבר שהוא סבל ממה שנקרא גופיפי לוי במוח (או משהו כזה), שהם סוג מסוים של אלצהיימר, אבל כזה שיוצר כל מיני תופעות לוואי שלא מוכרות מאלצהיימר "רגיל". הוא היה מאוד פרנואידי בשנים האחרונות שלו וסבל מאובדן זיכרון ודכאון ועוד כמה סימפטומים שהם כולם מאפיינים של הגופיפים הלאה. אף אחד לא עלה על זה בזמן והרופאים שלו לא קישרו בין כל התלונות שלו לבין המחלה הזאת. רק ניתוח שלאחר המוות גילה את זה. הוא התאבד כי הוא חשב שהוא מפתח מחלה אחרת (אני רוצה להגיד פרקינסון, אבל אני לא זוכרת מה זה היה שהוא חשש ממנו), ולא בגלל הדכאון. סיפור מאוד עצוב.
ואני מאוד מצטערת שזה השפיע עליך ככה. יש רגעים כאלה בחיים שאירועים שלא קשורים אלינו ישירות משפיעים עלינו הכי קשה.
אני תוהה לעצמי האם אני הבנאדם (חתול בעצם) שהכי משתף פה דברים אישיים ברמה הזאת או שיש פה עוד כמה?
את לא היחידה, לא הראשונה ולא האחרונה. ובואי נגיד שגם אני לא הבנאדם הכי שמח/ כייפי שתפגשי במציאות
...
חוץ מזה את תיכף תעלמי ואנחנו נמשיך בקשקשת הרגילה שלנו. נראה לי שמישהו יזכור?
בבקשה, אשתף בשביל שתינו
וואי וואי יחסית לפורום טלויזיה שזה די שיטחי, יש פה אנשים ממש משכילים וחכמים
יש כאן עדי אחת
כל השאר סתם מנסים להרשים אותה שגם אנחנו קוראים
הספר היחידי שאני קוראת זה הארי פוטר חחח
משובח בהחלט!
פיספסתי מי פה דינוזאור ומי רובוט
אממ, תראי את התמונת פרופיל שלי...
את יכולה לראות את פלקון לפני וונדהויז'ן' לא נראה שיש ביניהן קשר בינתיים. ככה אולי תגיעי אלינו ואת וונדהויז'ן תשלימי בפגרה הארוכה עד לוקי (רק ביוני)
וואלה, רעיון. יש מצב שבאמת אני אצפה בסדר הזה
ליאורה נורא נורא כועסת על מי שמכליל את כל דגני הבוקר תחת "קורנפלקס".
אבל דגני בוקר נשמע פלצני ולא מתגלגל על הלשון...
בקשר לפיבי, אם היינו באותו מעגל חברים, אני מאמין שהייתי ממש שונא אותה
לפני כמה שנים חזרתי להשלים צפייה (בזמנו עקבתי בזמן אמת כשהיא שודרה בארץ, אבל אחרי שהתגייסתי לא היה לי זמן וחוץ מפרקים בודדים פה ושם לא הצלחתי לעקוב, לכן החלטתי להמשיך בצורה מסודרת) וגיליתי שפיבי היא איומה. מאוד נבזית ובלתי נסבלת.
לפעמים מרגיש לי שאני משתף יותר מדי, אז אני לרוב עוצר בלשתף , ויש לי הרבה לשתף, אבל משום מה מרגיש לי התרברבות לשתף את הקשיים שלי(כן, אני יודע שזה נשמע מוזר )
אתה משתף יותר מידי?! אנחנו יודעים עליך רק שאתה חולה דיסנילנד
אבל אני חושבת שהפורום הזה הוא באמת סוג של משפחה שמכילה ומקבלת את כולם. כמעט. עד שמעצבנים אותנו...
אבל יש גם פורום חתולים בתפוז (גיליתי בעקבות סטוקינג למילי
)
יאאא, יש לי סטוקרית
. אני מרגישה ממש מיוחדת, איזה כיף
וואי, אבל הפורום הזה.. לפני כמה ימים מישהו העלה שם הודעה מטרילה, סטריאוטיפית ושוביניסטית וכמעט יצאתי עליו פיזית. רציתי להיכנס לתוך המחשב ולהעיף עליו כסא. בסוף החלטתי להתעלם מהאידיוט, אבל אחרים הגיבו לו ברצינות
. ואידיוט כזה מזכיר לי למה אני מעדיפה חתולים ואפילו חרקים על פני אנשים.
חח זה הזכיר לי שדרו סיפרה שכשהייתה קטנה, כל פעם שהייתה הולכת לאודישן ולא מקבלת את התפקיד, אמא שלה הייתה לוקחת אותה לאכול פילה או'פיש במקדונלדס (מקדג? ככה קוראים לזה?) ולכן גם היום היא מקשרת את הדבר הדוחה הזה עם קומפורט פוד.
חחח, מי לא קיבל אותה?! מזל שספילברג גילה שיש לו אוצר