אז איך עבר עליכם השבוע?
- פותח הנושא 0Pandemonium0
- פורסם בתאריך
יש לה סוכן או אמרגן או משהו, לא?
אורית פוקס היא סוג של אייקון אנושי. אולי בתור אדם נורמלי היא לא צריכה כל כך הרבה ניתוחים פלסטיים, אבל בשביל לתחזק את האייקון (ההזוי משהו) שהיא, מסתבר שדווקא כן. (לדעתי, אגב, היא דווקא כן צריכה כמה ניתוחים פלסטיים, אבל כאלה שיחזירו אותה לממדים של אדם מן השורה. היא לא הכי אסתטית בעיני. XP) חוץ מזה שכשמדברים על רופאים פיזיולוגים, מדובר באנשים שבסה"כ עושים את העבודה שלהם. אז מנתח פלסטי "משנה לאנשים את הצורה", אבל שוב, הוא רק עושה את העבודה שלו. אם הוא פרטי, כנראה שהוא מקבל אנשים גם לכל מיני ניתוחים-לא-הכרחיים כמו שיפוץ אף/השתלת סיליקון/הרמת גבות/שלא נדע מצרות, אבל את לא יודעת איזה הפרעות יש לאנשים. יש אנשים בהצורה של האף שלהם באמת פגעה בדימוי העצמי שלהם ובזכות ניתוח האף החיים שלהם השתנו לגמרי, ויש אנשים שבאמת סובלים מהפרעה רצינית של לא לקבל את הגוף שלהם לעולם ולרצות לשפץ אותו כל הזמן, ואז הם צריכים טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי הרבה יותר מניתוחים פלסטיים, אבל בינתיים הם הולכים למנתח הפלסטי שבסה"כ עושה את העבודה שלו. מנתח פלסטי לא יכול לבוא לבנאדם ולהגיד לו: "אני מצטער, לדעתי האף שלך בסדר גמור ואני לא מוכן לנתח אותך." בלי קשר לזה שהוא שם לפרנסה של עצמו רגל, כי זה לא מתפקידו לאבחן אנשים ולדעת איזה טעם יש להם באפים וכמה הצורה של האף שלהם באמת משפיעה על החיים שלהם. גם אם זאת סתם אופנה חולפת, זכותם המלאה של אנשים לרצות לשנות לעצמם את האף. וחוץ מזה בואי לא נשכח שבמקור מנתחים פלסטים נועדו להרכיב מחדש פנים/איברים של אנשים מסכנים שעברו תאונות/כוויות וכדו', ואת כל הצלקות שהם סילקו והשפות השסועות (פעם במקומות מסויימים היו מטביעים תינוקות בגלל דברים כמו שפות שסועות) שהם איחו... אני מנחשת שלמנתחים הפלסטים האלה תכוונת כשאמרת "לא כולם כמובן". המטרה של רוב האנשים היא לעבוד בשביל הכסף. אנשים שלא עובדים בשביל הכסף הם אנשים שיש להם עודף כסף.
אורית פוקס היא סוג של אייקון אנושי. אולי בתור אדם נורמלי היא לא צריכה כל כך הרבה ניתוחים פלסטיים, אבל בשביל לתחזק את האייקון (ההזוי משהו) שהיא, מסתבר שדווקא כן. (לדעתי, אגב, היא דווקא כן צריכה כמה ניתוחים פלסטיים, אבל כאלה שיחזירו אותה לממדים של אדם מן השורה. היא לא הכי אסתטית בעיני. XP) חוץ מזה שכשמדברים על רופאים פיזיולוגים, מדובר באנשים שבסה"כ עושים את העבודה שלהם. אז מנתח פלסטי "משנה לאנשים את הצורה", אבל שוב, הוא רק עושה את העבודה שלו. אם הוא פרטי, כנראה שהוא מקבל אנשים גם לכל מיני ניתוחים-לא-הכרחיים כמו שיפוץ אף/השתלת סיליקון/הרמת גבות/שלא נדע מצרות, אבל את לא יודעת איזה הפרעות יש לאנשים. יש אנשים בהצורה של האף שלהם באמת פגעה בדימוי העצמי שלהם ובזכות ניתוח האף החיים שלהם השתנו לגמרי, ויש אנשים שבאמת סובלים מהפרעה רצינית של לא לקבל את הגוף שלהם לעולם ולרצות לשפץ אותו כל הזמן, ואז הם צריכים טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי הרבה יותר מניתוחים פלסטיים, אבל בינתיים הם הולכים למנתח הפלסטי שבסה"כ עושה את העבודה שלו. מנתח פלסטי לא יכול לבוא לבנאדם ולהגיד לו: "אני מצטער, לדעתי האף שלך בסדר גמור ואני לא מוכן לנתח אותך." בלי קשר לזה שהוא שם לפרנסה של עצמו רגל, כי זה לא מתפקידו לאבחן אנשים ולדעת איזה טעם יש להם באפים וכמה הצורה של האף שלהם באמת משפיעה על החיים שלהם. גם אם זאת סתם אופנה חולפת, זכותם המלאה של אנשים לרצות לשנות לעצמם את האף. וחוץ מזה בואי לא נשכח שבמקור מנתחים פלסטים נועדו להרכיב מחדש פנים/איברים של אנשים מסכנים שעברו תאונות/כוויות וכדו', ואת כל הצלקות שהם סילקו והשפות השסועות (פעם במקומות מסויימים היו מטביעים תינוקות בגלל דברים כמו שפות שסועות) שהם איחו... אני מנחשת שלמנתחים הפלסטים האלה תכוונת כשאמרת "לא כולם כמובן". המטרה של רוב האנשים היא לעבוד בשביל הכסף. אנשים שלא עובדים בשביל הכסף הם אנשים שיש להם עודף כסף.
star_female
New member
דווקא
יש מנתחים פלסטיים שמנסים לשכנע את הלקוחות שלהם שהם לא צריכים ניתוח (בגלל הסכנות הכרוכות בזה, אפילו כשזה משהו יחסית פשוט כמו ניתוח אף). ולגבי רופאים פיזיולוגיים אחרים, גם זה לא מדוייק... יש דוגמא ממש טובה לזה באנימה Monster, שמציגה רופא שדווקא כן עומד על העקרונות שלו שכל האנשים שווים ולכן לנתח ילד קטן יותר חשוב מלנתח את ראש העיר כי הילד הגיע קודם לבית החולים, אבל בגלל זה הוא כמעט מאבד את העבודה שלו. בכל סוג של עבודה יש אינטרסים אלא אם כן זה התנדבות או שאין ממש מה לעשות בנוגע לאינטרסים האלו (עובד במפעל לא ממש יכול לעשות שום דבר בצורה שונה אלא אם כן הוא שובת או בכוונה מקלקל דברים, למשל).
יש מנתחים פלסטיים שמנסים לשכנע את הלקוחות שלהם שהם לא צריכים ניתוח (בגלל הסכנות הכרוכות בזה, אפילו כשזה משהו יחסית פשוט כמו ניתוח אף). ולגבי רופאים פיזיולוגיים אחרים, גם זה לא מדוייק... יש דוגמא ממש טובה לזה באנימה Monster, שמציגה רופא שדווקא כן עומד על העקרונות שלו שכל האנשים שווים ולכן לנתח ילד קטן יותר חשוב מלנתח את ראש העיר כי הילד הגיע קודם לבית החולים, אבל בגלל זה הוא כמעט מאבד את העבודה שלו. בכל סוג של עבודה יש אינטרסים אלא אם כן זה התנדבות או שאין ממש מה לעשות בנוגע לאינטרסים האלו (עובד במפעל לא ממש יכול לעשות שום דבר בצורה שונה אלא אם כן הוא שובת או בכוונה מקלקל דברים, למשל).
ברור
אני לא יודעת אם זה נקרא "לשכנע", הם פשוט מפרטים את הסכנות. יש אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון מסויימות ובאמת אי אפשר לעשות להם ניתוחים כאלה, ואז המנתחים פשוט לא יעשו להם ניתוחים כאלה. הקטע שכתבת כאן זה חלק מאמנת הרופא, לא? אני לא ידועת כי לא קראתי אותה, אבל יש לי הרגשה שזה כתוב בה, זה מאוד "מתאים לה". כל הרופאים בעולם חתומים על האמנה הזאת, ומי שעובר אותה הוא סוג של עבריין בינלאומי.
אני לא יודעת אם זה נקרא "לשכנע", הם פשוט מפרטים את הסכנות. יש אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון מסויימות ובאמת אי אפשר לעשות להם ניתוחים כאלה, ואז המנתחים פשוט לא יעשו להם ניתוחים כאלה. הקטע שכתבת כאן זה חלק מאמנת הרופא, לא? אני לא ידועת כי לא קראתי אותה, אבל יש לי הרגשה שזה כתוב בה, זה מאוד "מתאים לה". כל הרופאים בעולם חתומים על האמנה הזאת, ומי שעובר אותה הוא סוג של עבריין בינלאומי.
star_female
New member
לא יודעת לגבי אמנת הרופא
אבל תראי מונסטר אם לא עשית את זה עדיין XD באמת, זו אחת הסדרות הטובות.
אבל תראי מונסטר אם לא עשית את זה עדיין XD באמת, זו אחת הסדרות הטובות.
אני לא מאמינה שניתוח באמת משפיע על הנפש.
מי שיש לו בעיה עם הדימוי העצמי, ניתוח פלסטי לא יעזור לו. הוא צריך ללכת לטיפול וללמוד לאהוב את עצמו יותר. חובתו של מנתח פלסטי מוסרי לסרב לנתח במקרים קיצוניים כמו במקרה של אורית פוקס (כנראה שאין לה סוכן ואם יש אז כנראה גם הוא לא נטול אינטרסים), ולתת חוות דעת מקצועית לכל מי שבא אליו ולהגיד לו אם לדעתו הוא באמת צריך ניתוח או לא. בשביל זה הוא רופא, הוא לא רובוט שמבצע ניתוחים לפי הזמנה. הוא גם חייב לפרט את כל ההליך ואת הסיכונים לפני הניתוח כדי לתת למנותח את האפשרות להחליט בעצמו האם שווה לו להתנתח או לא. זכותם המלאה של אנשים לרצות לשנות לעצמם את האף, אבל חובתם של בעלי מקצוע לתת דעה מקצועית בנושא שלא מונעת רק מתוך בצע כסף. בדיוק כמו שאני מצפה ממוסכניק ומשיפוצניק שלא ימציאו לי סתם בעיות באוטו או בבית כדי לקחת ממני סתם כסף, ככה אני מצפה גם מרופא פלסטי להגינות. כשאמרתי שלא כולם כאלה, התכוונתי לזה שיש רופאים שבאמת מסרבים לנתח אם אין צורך בכך. לא דיברתי על הכוונה המקורית של מנתחים פלסטיים אבל ברור שעם הכוונה הזו אין לי בעיה, אני רואה בזה עבודת קודש. אני לא תמימה, אני יודעת שמטרת רוב האנשים היא לעבוד בשביל כסף. אני רק מצפה שמלבד הרצון להתפרנס יהיה להם גם מוסר.
מי שיש לו בעיה עם הדימוי העצמי, ניתוח פלסטי לא יעזור לו. הוא צריך ללכת לטיפול וללמוד לאהוב את עצמו יותר. חובתו של מנתח פלסטי מוסרי לסרב לנתח במקרים קיצוניים כמו במקרה של אורית פוקס (כנראה שאין לה סוכן ואם יש אז כנראה גם הוא לא נטול אינטרסים), ולתת חוות דעת מקצועית לכל מי שבא אליו ולהגיד לו אם לדעתו הוא באמת צריך ניתוח או לא. בשביל זה הוא רופא, הוא לא רובוט שמבצע ניתוחים לפי הזמנה. הוא גם חייב לפרט את כל ההליך ואת הסיכונים לפני הניתוח כדי לתת למנותח את האפשרות להחליט בעצמו האם שווה לו להתנתח או לא. זכותם המלאה של אנשים לרצות לשנות לעצמם את האף, אבל חובתם של בעלי מקצוע לתת דעה מקצועית בנושא שלא מונעת רק מתוך בצע כסף. בדיוק כמו שאני מצפה ממוסכניק ומשיפוצניק שלא ימציאו לי סתם בעיות באוטו או בבית כדי לקחת ממני סתם כסף, ככה אני מצפה גם מרופא פלסטי להגינות. כשאמרתי שלא כולם כאלה, התכוונתי לזה שיש רופאים שבאמת מסרבים לנתח אם אין צורך בכך. לא דיברתי על הכוונה המקורית של מנתחים פלסטיים אבל ברור שעם הכוונה הזו אין לי בעיה, אני רואה בזה עבודת קודש. אני לא תמימה, אני יודעת שמטרת רוב האנשים היא לעבוד בשביל כסף. אני רק מצפה שמלבד הרצון להתפרנס יהיה להם גם מוסר.
מאד מאד נכון
חייבים לתת מידע מספיק מהימן שבנאדם יחליט אם לעשות את הניתוח, איך בדיוק דברים עובדים ומה הסכנות. מהנסיון שלי אחרי שהלכתי לכמה מנתחים להתייעצות הם לא תמיד אומרים הכל הכל. טוב אני אהיה מדויקת- היה אחד שבאמת לא סיפר על כמה סיכונים (אני הולכת לעשות שאיבת שומן) ובניגוד לאידיוט הזה היו מקומות שכן היו כנים איתי ממש, אפילו בדקו את התוכנית כור שלי ותזונה כדי לראות אם אני באמת באמת בטוחה שאני חייבת את הניתוח (כן, יש 3 קילו בבטן שלא יורדים ולא משנה מה ואני חייבת להפטר מהם). אני הולכת למקום שבו נתנו לי את המידע הכי מהימן שהרגשתי גם שלרופא איכפת ממני (זה עוד סימפטום של כאלו שרוצים שתעשו ניתוח בכל מחיר- הרגשת שוק בשר) אז עוד חודש אני אצא מהמרפאה בכללית אסתטיקה וארגיש שעשיתי את מה שישפר לי את החיים. ואני לא צינית בכלל.
חייבים לתת מידע מספיק מהימן שבנאדם יחליט אם לעשות את הניתוח, איך בדיוק דברים עובדים ומה הסכנות. מהנסיון שלי אחרי שהלכתי לכמה מנתחים להתייעצות הם לא תמיד אומרים הכל הכל. טוב אני אהיה מדויקת- היה אחד שבאמת לא סיפר על כמה סיכונים (אני הולכת לעשות שאיבת שומן) ובניגוד לאידיוט הזה היו מקומות שכן היו כנים איתי ממש, אפילו בדקו את התוכנית כור שלי ותזונה כדי לראות אם אני באמת באמת בטוחה שאני חייבת את הניתוח (כן, יש 3 קילו בבטן שלא יורדים ולא משנה מה ואני חייבת להפטר מהם). אני הולכת למקום שבו נתנו לי את המידע הכי מהימן שהרגשתי גם שלרופא איכפת ממני (זה עוד סימפטום של כאלו שרוצים שתעשו ניתוח בכל מחיר- הרגשת שוק בשר) אז עוד חודש אני אצא מהמרפאה בכללית אסתטיקה וארגיש שעשיתי את מה שישפר לי את החיים. ואני לא צינית בכלל.
star_female
New member
כמובן שכשמדובר על
ניתוח פלסטי כדי לשפר את הבריאות ולא רק את המראה יש לזה את כל ההצדקה שבעולם. הרי לזה זה נועד במקור וזה לגמרי רצוי (במיוחד אם אין ברירה אחרת), וכמובן שיש הרבה סוגים כאלו. אני מכירה מישהו שעשה ניתוח פלסטי באף בגלל שהיתה לו בעיה בנשימה. אם זה רק בשביל המראה, אני חושבת שזה לא מה שיעזור לבן אדם להרגיש יותר טוב בסופו של דבר (במיוחד אם אחרי הניתוח הוא לא מקבל בדיוק את התגובות שהוא היה רוצה לקבל, ואז יכול להיות שהוא ירגיש יותר גרוע בכלל). ברוכה הבאה
ניתוח פלסטי כדי לשפר את הבריאות ולא רק את המראה יש לזה את כל ההצדקה שבעולם. הרי לזה זה נועד במקור וזה לגמרי רצוי (במיוחד אם אין ברירה אחרת), וכמובן שיש הרבה סוגים כאלו. אני מכירה מישהו שעשה ניתוח פלסטי באף בגלל שהיתה לו בעיה בנשימה. אם זה רק בשביל המראה, אני חושבת שזה לא מה שיעזור לבן אדם להרגיש יותר טוב בסופו של דבר (במיוחד אם אחרי הניתוח הוא לא מקבל בדיוק את התגובות שהוא היה רוצה לקבל, ואז יכול להיות שהוא ירגיש יותר גרוע בכלל). ברוכה הבאה
Digi Lista
New member
תהיו בריאים../images/Emo152.gif
איך תמיד מההערה הכי קטנה בעולם מצליחים כאן לפתח את הדיונים הכי מעמיקים?
אני לא חושבת שיש לי משהו לחדש בנושא הניתוחים הפלסטיים,לא עברתי מעולם ניתוח כזה ואני בספק שאעבור,כמובן שאני מסכימה עם האמירות הכלליות(ברוכה הבאה לחדשה,כיף שנכנסת וישר שיתפת
) שצריך לבדוק אמינות של הרופא והמקום בו עושים את הניתוח ויש גם את הצד שלי שלא מאמין שניתוח פלסטי לצרכים קוסמטיים בלבד ישנה הרבה את הדימוי העצמי של הבנאדם לאורך זמן,למרות שאם כן אז זה נחמד ובמקביל מחזק את דעתי על השטחיות שבעולם... מה קורה אצלי?...יש לי עוד 6 ימים יום הולדת... הייתי ועדיין דיי חולה בימים האחרונים(עכשיו אני בבית אבל לא כי אני משתעלת שזה גם נכון אלא בגלל שזה בערך היום הופשי שלי,תיכננתי לעשות ממ"ן ב"תקשורת המונים" שבכלל לא יוצא לי ללכת לקורס למרות שנרשמתי ובואו נגיד שלא ממש הגעתי אליו עדיין...)... נכחתי השבוע בישיבת תל"א בכיתה החדשה והרגשתי איך זה להיות עציץ במשך 5 שעות,זה כול כך אידיוטי שיושבים ומנתחים ילדים מכול זווית כשחלק מהמנתחים הודו שהם לא מכירים את הילדים מלבד בטפסים ובסוף הם מגיעים למסקנות אחרי 40 דקות על כול ילד כשהאבסורד שאם הייתי מדברת הייתי תוך 20 שניות מביאה אותם לאותן המסקנות...כלומר בואו נחשוב ברצינות-אם ילד אומר לי כמה פעמים משפטים בסגנון "אני רוצה להירגע אבל הגוף שלי לא נותן לי" אני אמורה להסיק שאין לו שליטה בגוף והוא מודע לזה,לא? אז מה ההיגיון לטחון את הילד מכול זווית ולהגיע למסקנה המופלאה אחרי קידוחים אינסופיים ואמירות מצד מטפלת בתנועה שרואה את הילד שעה בשבוע שלילד אין שליטה בגוף שלו ושהוא מודע לזה?
...זה המשיך כשילד אחר מתלונן כול הזמן על כאבי עיניים וכתבתי לאימא שלו לפחות 5 פעמים שתיקח אותו לרופא עיניים ושימו לב מה הייתה המסקנה של כול ועדת הארכיאולוגיה-הילד צריך תור לרופא עיניים...אין ספק מדובר באיינשטנים הגדולים בדורם...הערתי אחר כך למחנכת הכיתה שאםמ היא רצתה שאנכח בישיבה ואם כבר נכחתי כשכולי עם חום ושיעולים כדאי שיתנו לי לדבר כי אולי עוד אין לי תואר אבל אני זאת שנמצאת הכי הרבה שעות עם הילדים ואני יכולה להגיד להם במדוייק על כול ילד מבלי למשוך כול כך את הזמן... יש עוד דברים לספר...אכתוב בהמשך...
איך תמיד מההערה הכי קטנה בעולם מצליחים כאן לפתח את הדיונים הכי מעמיקים?
מזל טוב ותרגישי טוב!
תראי, את לא יודעת איזה שריטות יש לאנשים. אולי הם חושבים שבמקום לשפר את דימוי הגוף של עצמם הם צריכים "לשפר" את הגוף של עצמם או משהו כזה... ומצד שני יש כל מיני -לא יודעת אם לקרוא לזה ניתוחים- שאנשים עושים סתם כדי להקל על עצמם (אר, הסרת שיער ואיפור קבוע או משהו. אגב, איפור קבוע זה סוג של קעקוע ואסור מהתורה.) (הממ בארמית "אסור מהתורה" נשמע פחות ערסי.) ואולי לחלקם הדברים באמת מפריעים לגימוי הגוף אבל נדמה לי שלפחות רובן (רובם?) עושות את זה סתם כדי לחסוך זמן בעתיד או משהו כזה. יש כל מיני אנשים שבאמת מתוסכלים ממשהו בגוף שלהם ובטוחים שאם הם היו נראים אחרת הכל היה אחרת. אנחנו לא יכולים ממש לשפוט אותם כי אף פעם לא רצינו לעשות ניתוחים אסטתים בעצמנו, אבל אני יודעת שעד כיתה י"א בערך ממש לא סבלתי את האף שלי, ומאז איכשהו הוא הפך לפרופורציוני יותר לפנים שלי מעצמו. טוב, בעיות דימוי גוף זה באמת משהו שמתאים יותר לגילאי עשרה, חוץ מזה שיש בני נוער באמת מכוערים שכשהם גדלים זה "עובר להם", פשוט כי כשהם גדלו האף הקדים את שאר הפרצוף או משהו... X_X" ובקשר לישיבה, גם לדעתי זה ממש מפגר. אם את כל כך חולה וממילא לא אומרת שם כלום אין לך מה לעשות שם. אם את חולה, רוצה להגיע כבר הביתה ויודעת שאם רק היו נותנים לך לדבר הישיבה הזאת היתה נגמרת הרבה יותר מוקדם, אני באמת לא מבינה מה עשית שם. אפשר להבין למה הם רוצים לאסוף חוות דעת מקצועיות ולגבש מסקנות על כל אחד מהילדים, אבל חוץ מכל האבחנות האלה כדאי להם לשמוע גם את מה שיש למי שנמצאת עם הילדים בפועל להגיד. אולי אין לך את כל הידע המקצועי שלהם, אבל יש לך נסיון עם ילדים כאלה ויש לך את כל הזמן שאת מעבירה עם הילדים וכל הקרבה שלכם וזה בהחלט מספיק כדי לגרום להם להתעניין במה שיש לך להגיד על הילדים. אם זה עדיין לא מעניין אותם, אולי באמת עדיף שתפסיקי להגיע לישיבות האלה (אם זה לא חלק מהעבודה שלך או משהו), אבל נדמה לי שאחרי שדיברת עם המנהלת ישאלו אותך קצת יותר, או שלפחות המנהלת תשאל אותך באופן אישי בסביבות הישיבה ותעלה בישיבה את הדברים בעצמה (וזה עוד מקרה בו את יכולה לחזור הביתה מוקדם יותר. עד כמה שידוע לי.) המ וזהו.
תראי, את לא יודעת איזה שריטות יש לאנשים. אולי הם חושבים שבמקום לשפר את דימוי הגוף של עצמם הם צריכים "לשפר" את הגוף של עצמם או משהו כזה... ומצד שני יש כל מיני -לא יודעת אם לקרוא לזה ניתוחים- שאנשים עושים סתם כדי להקל על עצמם (אר, הסרת שיער ואיפור קבוע או משהו. אגב, איפור קבוע זה סוג של קעקוע ואסור מהתורה.) (הממ בארמית "אסור מהתורה" נשמע פחות ערסי.) ואולי לחלקם הדברים באמת מפריעים לגימוי הגוף אבל נדמה לי שלפחות רובן (רובם?) עושות את זה סתם כדי לחסוך זמן בעתיד או משהו כזה. יש כל מיני אנשים שבאמת מתוסכלים ממשהו בגוף שלהם ובטוחים שאם הם היו נראים אחרת הכל היה אחרת. אנחנו לא יכולים ממש לשפוט אותם כי אף פעם לא רצינו לעשות ניתוחים אסטתים בעצמנו, אבל אני יודעת שעד כיתה י"א בערך ממש לא סבלתי את האף שלי, ומאז איכשהו הוא הפך לפרופורציוני יותר לפנים שלי מעצמו. טוב, בעיות דימוי גוף זה באמת משהו שמתאים יותר לגילאי עשרה, חוץ מזה שיש בני נוער באמת מכוערים שכשהם גדלים זה "עובר להם", פשוט כי כשהם גדלו האף הקדים את שאר הפרצוף או משהו... X_X" ובקשר לישיבה, גם לדעתי זה ממש מפגר. אם את כל כך חולה וממילא לא אומרת שם כלום אין לך מה לעשות שם. אם את חולה, רוצה להגיע כבר הביתה ויודעת שאם רק היו נותנים לך לדבר הישיבה הזאת היתה נגמרת הרבה יותר מוקדם, אני באמת לא מבינה מה עשית שם. אפשר להבין למה הם רוצים לאסוף חוות דעת מקצועיות ולגבש מסקנות על כל אחד מהילדים, אבל חוץ מכל האבחנות האלה כדאי להם לשמוע גם את מה שיש למי שנמצאת עם הילדים בפועל להגיד. אולי אין לך את כל הידע המקצועי שלהם, אבל יש לך נסיון עם ילדים כאלה ויש לך את כל הזמן שאת מעבירה עם הילדים וכל הקרבה שלכם וזה בהחלט מספיק כדי לגרום להם להתעניין במה שיש לך להגיד על הילדים. אם זה עדיין לא מעניין אותם, אולי באמת עדיף שתפסיקי להגיע לישיבות האלה (אם זה לא חלק מהעבודה שלך או משהו), אבל נדמה לי שאחרי שדיברת עם המנהלת ישאלו אותך קצת יותר, או שלפחות המנהלת תשאל אותך באופן אישי בסביבות הישיבה ותעלה בישיבה את הדברים בעצמה (וזה עוד מקרה בו את יכולה לחזור הביתה מוקדם יותר. עד כמה שידוע לי.) המ וזהו.
Digi Lista
New member
../images/Emo51.gif כפולה,למרות שהמזל"ט דיי מוקדם...
בכול זאת אני מזדקנת רשמית רק ביום שלישי הקרוב ואני בכלל לא בטוחה מה הרגשתי השנה לגביי היום הזה...אני מאוד חלוקה השנה,מצד אחד אני מחכה כי זה בכול זאת יום הולדת ובשנים האחרונות היו לי ימי הולדת מרגשים במיוחד אבל השנה יש הרבה שינויים,קודם כול זה יום שאני לבד עם הכיתה כי המחנכת ביום חופשי וזאת כיתה שכוללת גם ילדים עם בעיות התנהגות כאלה ואחרות ויש להם נטייה לשגע אותי בימי שלישי כשאני לבד איתם(הזהרתי אותם ששבוע הבא היום הולדת שלי אז שישתדלו מאוד לא להרוס לי,הבטחתי להם אפילו פעילות כיפית לכבוד היום הולדת שלי,ממתקים ומשחקים בטח יעשו את העבודה...),בהתחלה דווקא שמחתי כי המחנכת הזאת מצליחה הרבה מאוד פעמיים במהלך החודשיים שאנחנו עובדות יחד לשגע אותי מבחינת דרישות עבודה(מהאנשים שהם לא רעים אבל הם מעופפים ותלותיים מידיי בעוזרים שלהם ונוצר מצב שאני צריכה לזכור גם את העבודה שלה,גם את שלי וגם עוד מיליון דברים קטנים שאני בכלל לא רוצה להתעסק בהם ובסוף בכלל לא זוכרים לתת לי לדבר כאילו אני אוויר) אז לפחות ביום הולדת יהיה לי קצת שקט,בכול מקרה זאת עדיין לא הכיתה ולא המקום שאני הכי אוהבת להיות בו,אני עובדת וזה בסדר,הילדים בסך הכול נורא חמודים ויש לי הרבה מה לקדם אותם אם רק יתנו לו את ההזדמנויות(חלק יזמתי ולקחתי בעצמי ככה בקטנה,זה מוכיח את עצמו) אבל מרגישים שזו בעיקר עבודה,זה מקום קר כיאה לישוב הפלצני הזה וקשה לי עם מקומות קרים כי אני מאוד רגישה לאנרגיות ולאווירה חמה...,אני מאוד מתגעגעת לילדים מהבית ספר הקודם(כנראה שגם הם לפי כמויות האימיילים והטלפונים שאני מקבלת),אני מתגעגעת לצוות שהשקיע בי כול הזמן(עם המחנכת הישנה אני עדיין בקשר קרוב ועוזרת לה המון מבחינת עבודה גם כשבפועל אנחנו לא עובדות יחד באופן יומיומי,אני מוכנה בשבילה להוריד את הירח וברגע האמת היא מאלה שהכי הגנו עליי ותמכו בי ולכן אני נאמנה לה מאוד) ואני מתגעגעת לעבודה עצמה שתמיד איתגרה אותי,מוזר לי לחשוב על יום הולדת רחוק מהם,כמובן שאני יכולה לקחת חופש ולקפוץ לשם אבל זה בעייתי עם עניין התביעה(שעליה כמובן אני לא מתחרטת אבל לכול דבר יש מחיר והוא כבד)... מעבר לזה יש עוד כמה דברים שמציקים לי ואני כבר לא יודעת אם אני רוצה יום הולדת או לא,יש לי גם לימודים באותו יום אז בטח יהיה לי יום עמוס כחלק משבועות עמוסים במילא...יהיה בסדר בסוף... את צודקת בעניין הניתוחים הפלסטיים,אני מניחה שלכול אחד יש חלקים בגוף שלו שהוא לא מרוצה מהם והיה שמח לשנות אותם,אני לא יודעת כמה זה היה עוזר אם הייתי משנה כי אני דיי מאמינה שניתוח לא היה פותר לי תסביכים אישיים עם עצמי ודברים שהטרידו אותי שנים אבל כמובן שאני לא יכולה לשפוט את האנשים שזה כן תורם להם,אני יכולה רק להצטער שהעולם שלנו כזה שטחי אבל זה לא באמת משהו שאני יכולה לשנות... לגביי הישיבה...זה נושא מאוד מתסכל,בהרבה מקומות לא מעריכים מספיק את העבודה וההיכרות של הסייעות והמטפלים בגלל שהם כביכול לא בעלי השכלה מתאימה,לא משנה שאני עולה מבחינת רמה על הרבה אנשים שלמדו ואני בטח לא סייעת קלאסית(מבוגרת,חסרת השכלה...התדמית הזאת מבוססת על הממוצע של הסייעות בכול מקום כמעט,ככה זה כשהמשכורות על הפנים וככה בדיוק נראה תחום החינוך בארץ ומאוד מאוד חבל ועצוב שזה ככה אבל זה ככה),אני גם חצי דרך לתואר ועם תעודות הסמכה,ידע וניסיון בלא מעט תחומים נוספים אבל זה עדיין לא מספיק כדי שיתנו לי לדבר ובאמת שהייתי חוסכת להם אינספור קידוחים נוכח העובדה שאני באמת זאת שהכי הרבה עם התלמידים כולל בשילובים בכיתות הגדולות,כולל ברגעי ההתפרצויות שלהם וכולל גם ברגעים הטובים שלהם,אני לא מכירה אותם רק מטפסים,אני עובדת איתם כבר חודשיים באופן יומיומי ואני בקשר דיי קרוב אליהם(לפי ההזמנות שלהם לביקורים,לפי השיתוף שלהם בדברים הכי אישיים ולפי זה שהם ממש כועסים כשאני לא באה ומתקיפים אותי ואת המחנכת כשאני לא נמצאת),זה היה פשוט מגעיל,אני יושבת שם ועוברים אחד אחד כשחלק מהנוכחים מראש אמרו שהם מכירים את הילדים רק מטפסים ולא יודעים אפילו איך הם נראים,חלק אחר בקושי עובר את ה5 שעות השבועיות עם כול הילדים ביחד ועליי פשוט מדלגים פעם אחרי פעם וכשאני כבר מנסה לדבר ולהעיר משהו מיד ממשיכים ומתעלמים ממני והבדיחה האמיתית שאחרי כול הדיונים המקצועיים הגיעו לדברים שהייתי חוסכת להם מיד בהתחלה...לא הייתי חייבת לנכוח בישיבה,לא משלמים לי על ישיבות,המחנכת ביקשה שאישאר כי זה נראה לה חשוב ואני מצידי שמחתי כמובן להישאר כי מבחינתי זה חלק חשוב מאוד מהעבודה,המחנכת קלטה אחר כך שבאמת לא דיברתי בכלל והבטיחה לשנות את זה בעתיד,אני לא בטוחה שזאת הבטחה שאפשר לקיים כשכול המי והמי מקיפים אותנו... התראפיסטית למוזיקה(אני מחבבת אותה) שעובדת עם הכיתה רק 3 שעות בשבוע כששעתיים מהן אני נמצאת יחד איתה נכחה רק בחלק מהישיבה ואז ניגשה אליי למחרת ואמרה שהיה נראה לה מוזר שבכלל לא דיברתי ובבית ספר נוסף שהיא עובדת בו לסייעות יש תפקיד מרכזי בישיבות כי מעריכים את היכרותן עם התלמידים,לדעתי ככה זה צריך להיות בכול מקום... יש עוד מה לספר,המשך יבוא...
בכול זאת אני מזדקנת רשמית רק ביום שלישי הקרוב ואני בכלל לא בטוחה מה הרגשתי השנה לגביי היום הזה...אני מאוד חלוקה השנה,מצד אחד אני מחכה כי זה בכול זאת יום הולדת ובשנים האחרונות היו לי ימי הולדת מרגשים במיוחד אבל השנה יש הרבה שינויים,קודם כול זה יום שאני לבד עם הכיתה כי המחנכת ביום חופשי וזאת כיתה שכוללת גם ילדים עם בעיות התנהגות כאלה ואחרות ויש להם נטייה לשגע אותי בימי שלישי כשאני לבד איתם(הזהרתי אותם ששבוע הבא היום הולדת שלי אז שישתדלו מאוד לא להרוס לי,הבטחתי להם אפילו פעילות כיפית לכבוד היום הולדת שלי,ממתקים ומשחקים בטח יעשו את העבודה...),בהתחלה דווקא שמחתי כי המחנכת הזאת מצליחה הרבה מאוד פעמיים במהלך החודשיים שאנחנו עובדות יחד לשגע אותי מבחינת דרישות עבודה(מהאנשים שהם לא רעים אבל הם מעופפים ותלותיים מידיי בעוזרים שלהם ונוצר מצב שאני צריכה לזכור גם את העבודה שלה,גם את שלי וגם עוד מיליון דברים קטנים שאני בכלל לא רוצה להתעסק בהם ובסוף בכלל לא זוכרים לתת לי לדבר כאילו אני אוויר) אז לפחות ביום הולדת יהיה לי קצת שקט,בכול מקרה זאת עדיין לא הכיתה ולא המקום שאני הכי אוהבת להיות בו,אני עובדת וזה בסדר,הילדים בסך הכול נורא חמודים ויש לי הרבה מה לקדם אותם אם רק יתנו לו את ההזדמנויות(חלק יזמתי ולקחתי בעצמי ככה בקטנה,זה מוכיח את עצמו) אבל מרגישים שזו בעיקר עבודה,זה מקום קר כיאה לישוב הפלצני הזה וקשה לי עם מקומות קרים כי אני מאוד רגישה לאנרגיות ולאווירה חמה...,אני מאוד מתגעגעת לילדים מהבית ספר הקודם(כנראה שגם הם לפי כמויות האימיילים והטלפונים שאני מקבלת),אני מתגעגעת לצוות שהשקיע בי כול הזמן(עם המחנכת הישנה אני עדיין בקשר קרוב ועוזרת לה המון מבחינת עבודה גם כשבפועל אנחנו לא עובדות יחד באופן יומיומי,אני מוכנה בשבילה להוריד את הירח וברגע האמת היא מאלה שהכי הגנו עליי ותמכו בי ולכן אני נאמנה לה מאוד) ואני מתגעגעת לעבודה עצמה שתמיד איתגרה אותי,מוזר לי לחשוב על יום הולדת רחוק מהם,כמובן שאני יכולה לקחת חופש ולקפוץ לשם אבל זה בעייתי עם עניין התביעה(שעליה כמובן אני לא מתחרטת אבל לכול דבר יש מחיר והוא כבד)... מעבר לזה יש עוד כמה דברים שמציקים לי ואני כבר לא יודעת אם אני רוצה יום הולדת או לא,יש לי גם לימודים באותו יום אז בטח יהיה לי יום עמוס כחלק משבועות עמוסים במילא...יהיה בסדר בסוף... את צודקת בעניין הניתוחים הפלסטיים,אני מניחה שלכול אחד יש חלקים בגוף שלו שהוא לא מרוצה מהם והיה שמח לשנות אותם,אני לא יודעת כמה זה היה עוזר אם הייתי משנה כי אני דיי מאמינה שניתוח לא היה פותר לי תסביכים אישיים עם עצמי ודברים שהטרידו אותי שנים אבל כמובן שאני לא יכולה לשפוט את האנשים שזה כן תורם להם,אני יכולה רק להצטער שהעולם שלנו כזה שטחי אבל זה לא באמת משהו שאני יכולה לשנות... לגביי הישיבה...זה נושא מאוד מתסכל,בהרבה מקומות לא מעריכים מספיק את העבודה וההיכרות של הסייעות והמטפלים בגלל שהם כביכול לא בעלי השכלה מתאימה,לא משנה שאני עולה מבחינת רמה על הרבה אנשים שלמדו ואני בטח לא סייעת קלאסית(מבוגרת,חסרת השכלה...התדמית הזאת מבוססת על הממוצע של הסייעות בכול מקום כמעט,ככה זה כשהמשכורות על הפנים וככה בדיוק נראה תחום החינוך בארץ ומאוד מאוד חבל ועצוב שזה ככה אבל זה ככה),אני גם חצי דרך לתואר ועם תעודות הסמכה,ידע וניסיון בלא מעט תחומים נוספים אבל זה עדיין לא מספיק כדי שיתנו לי לדבר ובאמת שהייתי חוסכת להם אינספור קידוחים נוכח העובדה שאני באמת זאת שהכי הרבה עם התלמידים כולל בשילובים בכיתות הגדולות,כולל ברגעי ההתפרצויות שלהם וכולל גם ברגעים הטובים שלהם,אני לא מכירה אותם רק מטפסים,אני עובדת איתם כבר חודשיים באופן יומיומי ואני בקשר דיי קרוב אליהם(לפי ההזמנות שלהם לביקורים,לפי השיתוף שלהם בדברים הכי אישיים ולפי זה שהם ממש כועסים כשאני לא באה ומתקיפים אותי ואת המחנכת כשאני לא נמצאת),זה היה פשוט מגעיל,אני יושבת שם ועוברים אחד אחד כשחלק מהנוכחים מראש אמרו שהם מכירים את הילדים רק מטפסים ולא יודעים אפילו איך הם נראים,חלק אחר בקושי עובר את ה5 שעות השבועיות עם כול הילדים ביחד ועליי פשוט מדלגים פעם אחרי פעם וכשאני כבר מנסה לדבר ולהעיר משהו מיד ממשיכים ומתעלמים ממני והבדיחה האמיתית שאחרי כול הדיונים המקצועיים הגיעו לדברים שהייתי חוסכת להם מיד בהתחלה...לא הייתי חייבת לנכוח בישיבה,לא משלמים לי על ישיבות,המחנכת ביקשה שאישאר כי זה נראה לה חשוב ואני מצידי שמחתי כמובן להישאר כי מבחינתי זה חלק חשוב מאוד מהעבודה,המחנכת קלטה אחר כך שבאמת לא דיברתי בכלל והבטיחה לשנות את זה בעתיד,אני לא בטוחה שזאת הבטחה שאפשר לקיים כשכול המי והמי מקיפים אותנו... התראפיסטית למוזיקה(אני מחבבת אותה) שעובדת עם הכיתה רק 3 שעות בשבוע כששעתיים מהן אני נמצאת יחד איתה נכחה רק בחלק מהישיבה ואז ניגשה אליי למחרת ואמרה שהיה נראה לה מוזר שבכלל לא דיברתי ובבית ספר נוסף שהיא עובדת בו לסייעות יש תפקיד מרכזי בישיבות כי מעריכים את היכרותן עם התלמידים,לדעתי ככה זה צריך להיות בכול מקום... יש עוד מה לספר,המשך יבוא...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.