אז הנה...

[iricky]

אולי כי ככה אני רוצה?

לא, מה פיתום, זה לא יכוליות. להבין זה משהו קוגניטיבי ולרצות זה משהו קונאטיבי. לא קשור. אז באמת קשה להבין את העקביות הזאת. רגע, אולי כדאי שנשנה את מערכת הייחוס? אולי בעצם זה תלוי במסביר ולא במבין? איינשטיין אמר שאפשר להבין הרבה דברים אם משנים את מערכת הייחוס, אז אולי גם את זה.

 

[u m h]

וודאי. הכל תלוי ברצון.

( נ.ב. אגב קריאה חוזרת ב"טעמי המצוות" תוך הצלבה עם "8 פרקים" נוכחתי שאפשר שחלק מתורת הרצון של מורנו מקורה או מושפעת ב/מתיאוריית "הכוח המתעורר" כפי שמוצגת ע"י הרמב"ם. וצ"ע ).

מכל מקום לענייננו, זו לא שאלה של מערכת הייחוס, אלא של מערכת היחסים.
כשיש יחסים טובים הכל טוב וכשלא - כלום לא טוב.

 

[iricky]

אם הכל תלוי ברצון

אז למה כשאני רוצה את בר רפאלי אצלי במיטה היא לא באה? כנראה שלא ממש הכל תלוי ברצון.

אני לא יודע מהי תורת הרצון של מורנו ומהי תאוריית הכוח המתעורר של הרמב"ם. אני יודע ששניהם הכירו בקיומו של כוח הרצון, שהרמב"ם קורא לו הכוח המתעורר (אבל זה רק שם שונה לאותו דבר), ככוח מכוחות הנפש של האדם ושל יצורים חיים אחרים, שבאמצעותו מסוגל אותו יצור להניע את איברי גופו ובכך ליצור שינוי במציאות הפיזית שלא היה טבוע בה מלכתחילה, כלומר שלא היה הכרחי מכוח הגורמים הפיזיקליים הפועלים במציאות, ובכלל זה במציאות גופו, ובאופן שאינו ניתן לחיזוי ואינו מצביע על תבנית קבועה של השינוי (=חוקיות). שניהם הודו בכך שההכרה בכוח זה אינה מתישבת כלל עם הכרה אחרת, היינו שהמציאות הפיזיקלית, לרבות מציאות הגוף, היא דטרמיניסטית ואין היא עשויה להשתנות אלא מכוח גורמים הטבועים בה מלכתחילה, ורק באופן מסוים המוגדר במה שמכונה "חוקי הטבע". ואף שאין כל אפשרות לישב בין שתי ההכרות האלה שתיהן גם יחד מצויות בהם ואין בידם להתעלם אף לא מאחת מהן. זו כל התורה (או התיאוריה) כולה.

אכן כשהיחסים טובים הכל טוב, ואין שום סיבה שהיחסים בינינו לא יהיו טובים. זה עדיין לא אומר שהכל ברור. לא קשור.

 

[u m h]

הכל תלוי ברצון במובן זה

שכל מעשיו של אדם נעשים משום שרצה לעשותם ( ואין מדובר על אונס או כפיה או על מעשים שנעשים ללא מודעות ).
למרות זאת - יתכן שאדם ירצה ואפ' מאד, אולם המימוש אינו בר (רפאלי ) ביצוע. הרצון איננו תלוי במימושו.
הרצון או "הכוח המתעורר" אינו מתייחס רק להנעת איברים של 'בעל הרצון', למשל רצונו של ליבוביץ בהפרדת הדת מהמדינה או רצונו בחיסולה של השחיתות השילטונית יכול היה להתקיים גם בגוף משותק.

אני לא מבין מה הביא אותך לכתוב את המשפט האחרון. לא רמזתי לכלום.
אני מניח שידוע לכל ששנינו מייצגים כאן בפורום לעתים דעות שונות ומנוגדות, לפעמים זו רק הצגה למנויים כאשר מאחורי הקלעים יש בינינו הסכמה, וכשאין בינינו הסכמה - אז אין. לא קרה כלום. והרטוריקה היא למען הרייטינג.

 

[the YOOK]

ועכשיו אתם מבינים

למה אני מתכוון כשאני אומר שלא היה לי מבחן אחד באוניברסיטה בלי טעות בסימן...

 

[u m h]

יש תחומים בחיים

שלא די בכוונה ........




{ גם אם היא טהורה, זכה וללא מטרת רווח )

 

[iricky]

כמובן

הרי יכולתי ישר להראות לך את זה

 

[the YOOK]

מוזר, זה public.

טוב, במקום זה נעלה את התמונה כאן

 

[אוהב להתפלסף]

ממה שאני רואה, כרגע זה custom ולא public

תשנה ל-public ואז לכולם תהיה גישה לתמונה

 

[the YOOK]

שיניתי, תודה

 

[יחיאב נגר]

לאיזה משטר כלכלי הוא מתייחס, של מפא"י?

 

[the YOOK]

זה נכתב ב- 66,

אז כן, לשלטון מפא"י והפנקסים האדומים.




"השחיתות הכספית והכלכלית (העלמת מס, הברחת מטבע, קבלת שוחד וכד') איננה 'נגע פושה' בגוף המשטר הכלכלי והחברתי הישראלי, אלא תכונה מהותית של משטר זה. משטר זה מושחת מיסודו, באשר הוא פאראזיטי: המשק ורמת החיים של האוכלוסיה - של 'השכבות הנכבדות ביותר' ושל המוני העם כאחד - אינם מושתתים על מאמצים והישגים ואינם מותנים בהם, אלא מקויימים בחסדם של מענקים, שילומים, מגביות, תרומות נדבות וסובסידיות, שאותם מחלקים בעלי-השררה לפי האינטרסים של ההחזקה בשלטון ולפי מידת קירבתם של המקבלים לשלטון. האדם במדינה זו מתחנך להרגשה, שאין קשר בין כשרונו, יכולתו, מאמציו והישגיו בעבודה - מזה, ובין התגמול שהוא מקבל - מזה. הוא מרגיש שלא הפעילות הכלכלית הכשרה - בין בעבודה פיסית או משרדית, בין במסחר, בין בפקידות, בין במקצוע חופשי וכד' - היא הבסיס להצלחה, אלא טובת-ההנאה שאפשר להשיגה ע"י השתלבות בשחיתות הכללית ובמנגנון הפרוטקציות המפלגתיות וההסתדרותיות - ומכאן רק צעד אחד אל המעילה והשוחד. חברת-השנור, חברה הנתמכת, מאבדת את קנה-המידה המוסרי לגבי ההתנהגות הכלכלית-חברתית, ככל פילגש מוחזקת המאבדת את התחושה המוסרית"

 

[the YOOK]

זה נכתב ב- 66,

אז כן - לשלטון מפא"י והפנקסים האדומים.

הציטוט המלא, מתוך מכתב שנשלח ע"י ליבוביץ למערכת "כלכלן" בשנת 1966:

"השחיתות הכספית והכלכלית (העלמת מס, הברחת מטבע, קבלת שוחד וכד') איננה 'נגע פושה' בגוף המשטר הכלכלי והחברתי הישראלי, אלא תכונה מהותית של משטר זה. משטר זה מושחת מיסודו, באשר הוא פאראזיטי: המשק ורמת החיים של האוכלוסיה - של 'השכבות הנכבדות ביותר' ושל המוני העם כאחד - אינם מושתתים על מאמצים והישגים ואינם מותנים בהם, אלא מקויימים בחסדם של מענקים, שילומים, מגביות, תרומות נדבות וסובסידיות, שאותם מחלקים בעלי-השררה לפי האינטרסים של ההחזקה בשלטון ולפי מידת קירבתם של המקבלים לשלטון. האדם במדינה זו מתחנך להרגשה, שאין קשר בין כשרונו, יכולתו, מאמציו והישגיו בעבודה - מזה, ובין התגמול שהוא מקבל - מזה. הוא מרגיש שלא הפעילות הכלכלית הכשרה - בין בעבודה פיסית או משרדית, בין במסחר, בין בפקידות, בין במקצוע חופשי וכד' - היא הבסיס להצלחה, אלא טובת-ההנאה שאפשר להשיגה ע"י השתלבות בשחיתות הכללית ובמנגנון הפרוטקציות המפלגתיות וההסתדרותיות - ומכאן רק צעד אחד אל המעילה והשוחד. חברת-השנור, חברה הנתמכת, מאבדת את קנה-המידה המוסרי לגבי ההתנהגות הכלכלית-חברתית, ככל פילגש מוחזקת המאבדת את התחושה המוסרית"

(מתוך "רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ", הוצ' כתר, עמ' 449)

 

[the YOOK]

עכשיו באלבום:

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151023938278796.448485.532483795&type=1