איך מתמודדים עם הלחץ?

[עפרה פלוס 3]

איך מתמודדים עם הלחץ?

יש ימים, כמו היום, שנדמה לי שאני תיכף אשתגע לגמרי (והשעה עוד לא 8:30). הלחץ בעבודה - לא מפסיק כבר חודשיים ורק מתגבר לקראת כנס ענק שיש לנו בעוד 20 יום. יש לי בוסית חדשה, שעשתה קקה של חפיפה ולא מצליחה למצוא את הידיים והרגליים - אז אני עושה גם את העבודה שלי וגם את שלה. לילדים מגיעה תשומת לב והקשבה שבקושי יש לי זמן לתת. הררי הכביסה מאיימים לקבור אותי, ולא משנה כמה כביסות אעשה, עדיין זה לא נגמר. לחץ לחץ לחץ הבוקר תפסתי את עצמי צועקת על הגדולה, כי היא רצתה שאעמוד ואכין לה טוסט וכבר הייתי באיחור לקחת את הקטן לגן. איך מתמודדים?

 

[שוגי13]

בולעים את הצפרדע וממשיכים

זאת הדרך שלי להתמודד עם תקופות לחוצות. אני מקללת מבפנים, הולכת לישון כל יום קרוב לחצות אבל יודעת זו תקופה וזה יעבור. הכי חשוב- אל תשכחי להתנצל בפני הגדולה שלך, היא בטח תבין שגם לאמא יש תקופות שהפתיל קצר.

 

[chili3]

בואי נתחיל בזה שהקטן שלך כבר לא בגן ../images/Emo6.gif

ששיווו את כנראה באמת בבוקר לחוץ

אני בימים כאלה משתדלת ללכת בערב לחדר כושר. זה מדהים איך כושר ופעילות ספורטיבית משחרר לחצים ומחזיר את האנרגיות החיוביות ואני יודעת שיש לך מנוי בסטודיו C, אז אין בעיה ומה לעשות עד הערב? בטח לא לחשוב על כביסה וסידורי בית. כביסה תמיד תיהיה ואני בטוחה שעוד יהיה להם מה ללבוש

בעבודה תזכרי שאת עושה את המקסימום, את לא יכולה לפצל את עצמך או לשכפל את עצמך. את מגיעה ועושה בזמן נתון מה שאת יכולה. אל תקשי על עצמך

 

[מעיןבר]

תזכירי לי בנות כמה הגדולות?

מה עם להתחיל לשלב אותן במשימות? למשל - לארגן להן סלי כביסה משל עצמן ושהן ידאגו לעצמן לבגדים? אני כבר הייתי מעורה במטלות הללו (לפחות לתלות ולהוריד כביסה) החל מגיל 10 בערך. הרי זאת ממש לא משימה מסובכת מוטורית או מנטלית.

 

[עפרה פלוס 3]

הגדולות בנות 14 - 12

והן אלה שאחראיות על קיפול הכביסה וסידור המדיח, אבל אני זו שעושה את הכביסה, תולה ומורידה. תראי, מרוב לחץ כתבתי שהקטן הולך לגן והוא כבר בכיתה ב'!!! אין לי כוח

 

[הילהל]

עוברים למוד הישרדותי

במצב דומה מצאתי את עצמי מזמינה איזה "כביסה אקספרס" שלקחו לי מהבית הר כביסה מלוכלכת והחזירו שקיות של בגדים נקיים וריחניים ומקופלים יפה. נכון, זה כסף, אבל עדיף לשלם על כביסה מאשר על אישפוז אחרי התמוטטות. מוציאים כמה שאפשר החוצה עושים "שיחת מצב" עם בני המשפחה שכבר בגיל להבין עניין ולהתגייס הולכים לישון הכי מוקדם שאפשר כדי לצבור כוח (אז לא תראי מה התחדש ב"ארץ נהדרת". אז מה?) 3 שבועות זה קטן עליך! מה זה לעומת שנה-ללא-שינה כשנולד תינוק מאתגר?

 

[עפרה פלוס 3]

איזה טלויזיה ../images/Emo4.gif

חזרתי הביתה ביום ראשון ב- 22:30...

 

[הילהל]

מה אומר ומה אדבר..

ככה זה בכנסים זכור לי מימי העליזים בתחום לרוב אחרי כל "שיא" כזה יש הקלה גדולה, לא?

 

[עפרה פלוס 3]

פעם זה היה נכון. עכשיו אנחנו פשוט עוברים

מכנס לכנס, מסיבה אחת ללחץ למשנה... יש ימים (או יותר נכון שבועות) שאני פשוט לא זוכרת דברים מרוב שאני מנסה לעשות הכל ביחד.

 

[עולם ו מלואו]

מה עושים ???

את הלחץ בעבודה כנראה שאי אפשר למתן אבל השעות עם גבול ??? את הכביסה אני באופן קבוע דוחה לסופ"ש ואז מתחילה בשישי בבוקר כבר מרתון של כביסות ובהתמוטטות פורשת למיטה בשעה שהילדים פרשו למיטה - ככה זה לאחרונה עד שהחצי יחזור ממילואים ויציל אותי !

 

[שוב מתחילה מחדש]

את כל הכביסה (בתוספת כל המצעים וכל המגבות)

שולחים באופן חד פעמי למכבסה. ככה לפחות במקום הזה תוכלי להתחיל מ 0. תקדישי חצי שעה ביום בשעות הערב לבנות - רבע שעה לכל אחת על כוס שוקו שיושבים בחדר שלך בדלת סגורה ומדברים בלי הפרעה. הבן יותר קטן וזקוק ליותר זמן איתך. שבי עם בעלך ותכינו חלוקת תפקידים מחדש בבית. תכינו רשימה שתתלה על הדלת (כמובן אחרי שמודיעים לכולם על התפקידים החדשים). אפשר בהחלט לתת לבנות להפעיל מכונת כביסה ולתלות (או להעביר למייבש). ללמד אותן לקפל כביסה.

 

[אין לי מושג איך]

גם אצלי יש "פיקים" של לחץ

בתאריכי דיווח מסוימים, בסגירת רבעונים... ואז אלו תקופות לחוצות עד אימה - אבל הן קצובות בזמן. (חוץ מזה - גיליתי שבמצבי לחץ היעילות שלי עולה פלאים. גם זה משהו מעודד). איך מסתדרים ? קודם כל, מנמיכים את הרף. לא קורה אסון אם לוקחים את הכביסה מסל הכביסה הנקייה ולא מהארון. (מי שמאד חשוב לו ללבוש רק כביסה מקופלת - ויתכבד ויתן כתף למשימה). לא קורה אסון אם ארוחת הערב לא כוללת חמש מנות גורמה אלא ירקות וממרחים ומרק מהיר או שניצל מוכן. שנית - נעזרים : אם צריך - עוזרת. אם צריך להפעיל מייבש כביסה, בלי להסתכל על חשבון החשמל. אם אפשר להיעזר במכרים להסעות לחוגים וכד'. וכמובן, להזכיר לכל בני הבית שכולם שותפים (רק שזה לא ממש מועיל

אצלי לפחות). שלישית - מחלקים את העומס. בימים כאלה אני משתדלת להתייצב בעבודה מאד מוקדם בבוקר, וכך מרוויחה שעתיים-שלוש של עבודה נטו, בלי טלפונים ושאר הפרעות. בעלי מארגן את הילדים ושולח ללימודים, אני רק מכינה מראש בגדים והוראות הפעלה

ביום כזה אני משתדלת גם לחזור מוקדם יותר, וכך להרוויח כמה שעות בבית ועם הילדים. ואחרי שהלחץ חולף - מחזירים במנות עודפות של תשומת לב, למשפחה ולבית ולכל המטלות שהוזנחו...

 

[שבלולית3]

מסכימה עם כל מילה

הכביסה אני מזמן מעבירה למייבש עושה הר ענק של כביסה יבשה לקיפול ומקפלת תוך כדי צפיה בטלוויזיה בזמן שמס' 2 מתקלח והקטן זוחל מסביב יש עזרה בנקיון (אחת לשבועיים) ולפעמים ארוחת ערב זה קורנפלקס עם חלב וכבר כמה ימים שהבנים מכינים ארוחת ערב (הם בני 10,7) מבקשת מכולם לא להערים כלים בכיור ולא לעשות תחנות ביניים אלא להכניס הכל למדיח באמבטיה הכביסה מראש ממויינת וצריך לצרף הבגדים המלוכלכים לפי הצבע וכל הזמן אני מסדרת ומארגנת תוך כדי איפה שאני נמצאת אותו רגע

 

[אתיש]

אני רק רוצה להרחיב את הנושא..

איך מוצאים בכל הלחץ הזה טיפונת זמן לעצמי? אני מרגישה נורא, כל בוקר אני מארגנת את הילדים (בת 8, בן 3) ומפזרת אותם בבי"הס ובגן, ויוצאת לעבודה, מרחק של 50 דקות בערך בפקקים איומים. מהרגע שאני חוזרת הביתה _16:00-17:00), אני במירוץ מטורף איתם, לא נחה לשניה - בשעה 21:00, אחרי שהם ישנים, אני לא מוצאת זמן לעצמי. יש עזרה מירבית מהחצי, בבקרים הוא יוצא הרבה לפניי אבל אחה"צ הוא שותף פעיל, אלב אני מרגישה שהיכן שהוא איבדתי אותי, האישה שאני, הפכתי להיות אמא של... אישתו של.. ואיפה האני שלי? להליכות הפסקתי ללכת, ספרים אני לא מוצאת זמן לקרוא, איפלו ללכת לתופרת לתקן מכנסיים אני לא מוצאת זמן? איך אתן מנווטות את הזמן, לעצמכן?

 

[שבלולית3]

אני דוחה דברים ליום שישי

אצלנו יש רשימה של משימות ואנחנו ממלאים כל פעם מה שאפשר בימי שישי תלוי בדחיפות תופרת אני מזמן לא מכירה את השירות הזה, מפאת חוסר זמן למדתי לעשות מכפלת לבד, יוצא לא רע בכלל פאן לשיער, לבד גבות, שפם, שעווה ידיים רגליים, לבד מזל שאני מסתפרת אחת לכמה חודשים וגם זה באחד מימי השישי ולפעמים יש לי זמן לשבת עם הבעל בבית קפה שאנחנו מאוד אוהבים (אנג'לו - איושי, בעקבות המלצתך) כמובן שרק בימי שישי

 

[שבלולית3]

וגם צבע לשיער, לבד

 

[אין לי מושג איך]

ואני - לשבת ../images/Emo9.gif

מאושרת שיש "סטופר" כזה שמכריח אותי לשחרר הכל ולקחת פסק זמן מוחלט של 25 שעות... באמצע השבוע אני מצליחה רק לעיתים רחוקות למצוא זמן לעצמי. זו באמת נקודה כאובה

 

[עפרה פלוס 3]

איך את מצליחה למצוא שם מקום ביום שישי?

 

[pasivagresiv]

זה יעבור עם הגיל, מבטיחה

בבקשה תזכרי שזה עניין של זמן, גם אני הייתי שם, על סף התמוטטוות, ועכשיו ששניהם בבי"ס, זה הרבה יותר קל ושפוי. אבל אני מודה שבחורף עדיין קשה לי לצאת להליכות...

 

[א י ו ש י]

../images/Emo79.gifקח נשימה עמוקה, חכה בסבלנות עוד דקה../images/Emo79.gif

טומבה טומבה נסובב מה יצא לי מן הלב

(בדיוק חורשת על זה עם קסם, מפתחות הקסם של דידי) הרבה אין מה לעשות רק לנשום, לספור עד 10 ולא להתפרץ ההתפרצות = איבוד שליטה וגם כשקשה חייבים אמרה איושי שלאחרונה מרגישה כמו פקעת עצבים אבל זה בגלל לילות נטולי שינה, מותר לא??>