איך מתמודדים עם הלחץ?

[AY1]

בימים כאלה

אני משתדלת להתאפק לפני כל תגובה לילדים בנוסף ברגע שבן הזוג מגיע אני מתארגנת ויוצאת לשבת עם חברות (כן למרות כל העייפות ) הנוסף לשמחתי יש לי את האפשרות לעבוד מהבית כך שיום בשבוע אני לא מגיע למשרד ועובדת מהבית ובמקביל עודה כל מיני עבודות בית

 

[שירי ל]

מוותרים על הבית -

ומקדישים זמן לשני הדברים הכי חשובים- העבודה והילדים. מזמינים אוכל מבחוץ דוחים את הכביסה לשבת או שולחים למכבסה לא מזמינים שום אורחים שאף אחד לא יראה את הבלגאן בבית, למצוקה אמיתית כדאי לשים פיילה בסלון ובסוף היום פשוט להעיף לשם את כל הבלגאן. והכי חשוב- עובדים מסודר, מסודר, מסודר. עושים סדרי עדיפויות, מנהלים את הזמן כמו מסדר צבאי. כל מה שאפשר להכין בערב- מכינים והולכים לישון רק כשברור איזה ילד הולך עם איזה גרביים מחר לבית הספר.

 

[עפרה פלוס 3]

אוהו, נגעת בנקודה כואבת.. הגרביים

הקטן יכול להתעכב שעה בבוקר כי הוא לא מוצא זוג שנוח לו. אוף, שיבוא כבר הקיץ

 

[שירי ל]

נקודה כואבת גם אצלינו ../images/Emo6.gif

הפיצקי עוד הולכת עם מה שמלבישים אותה אז אפשר לשים שתי גרביים לא תואמות אבל הגדולות כבר מסרבות

פעם עוד הייתי יושבת לסדר את הגרביים בזוגות היום אין צ'אנס- יש סלסלה של גרביים שכל אחד יקח מה שבא לו ממנה... ופעם ב- אם יש איזו סיטואציה נדירה שסבתא עושה בייבי סיטר על ילדים ישנים אני שמה את הסלסלה הזו שתסדר לנו...

 

[עפרה פלוס 3]

אצלנו, השקית עם הגרביים בלי בני הזוג גדולה

יותר מכל זוגות הגרביים שלהם יחד

פעם בכמה זמן אני מושיבה אותן, כחלק מקיפול הכביסה, שופכת את כל הגרביים על המיטה ו- יאללה, שיעשו סדר וינסו למצוא זוגות. מקסימום, במודיעין יש מספיק גנים ששמחים לקבל גרביים במצב טוב לעשות בובות יד וכד'.

 

[שירי ל]

תגידי, גם לך קורה שמרוב לחץ את לא נושמת?

יש ימים שאני צריכה להזכיר לעצמי לנשום. ואגב, הפלא ופלא כשאני מתחילה לנשום עמוק (אני לא צוחקת!) פתאום אני מאוד נרגעת...

 

[עפרה פלוס 3]

לא ניסיתי עדיין לנשום עמוק כדי להרגע

נראה לי שאני אאמץ, כי אני שוכחת הכל. אני שוכחת לנשום, אני שוכחת לשתות, אני שוכחת לאכול (ואז מתנפלת על המקרר כשאני מורעבת), שוכחת לדבר עם חברות, שוכחת דברים חשובים (כמו פגישות).... שאני אמשיך?

 

[עפרה פלוס 3]

גיליתי עוד משהו ששכחתי - שלקחתי על עצמי עבודת

תרגום ענקית ואני בקושי מצליחה להתקדם... אני חייבת לפנות לזה זמן, כי מדובר בתגמול נאה במיוחד (שאנחנו כל-כך צריכים אותו) ואני מצליחה להגיע לזה רק בסופי שבוע. ככה אני בחיים לא אצליח לעמוד בדד-ליין. אוף!

 

[שוב מתחילה מחדש]

זה השלב בו אני לוקחת רסקיו

גיליתי שזה פשוט עוזר לי לנשום כשקשה לי

 

[תאירU4]

איך מתמודדים? נושמים!

אני גם היום פתעום הייתי נורא בלחץ, לניר התקשר שהוא לא מוצא את הבגדים של המשחק ועוד חצי שעה יש לו משחק, אני יש לי עוד לרוץ להוציא את הבנות מהגן ועד שהם מוכנות לצאת מהגן זה לפעמים ממש לגרור אותן משם, ללכת עד הבית, להפוך את כל הכביסה למצוא את הבגדים אחר כך לרוץ למשחק וכל זה בלי להתרגז? אני חייבת לציין שבקושי התצלחתי, ממש נלחצתי ועוד רקע קט הייתי נתפרקת וכל זה אחרי יום עבודה ממש ממש קשה כי אחת הבנות אצלנו חולה והחלפתי אותה - מה שואמר 9 שעות בעבודה פיזית ממש ממש קשה בלי לשבת דקה. בקיצור הגעתי למשחק ואז גיליתי שאפילו לא נשמתי! כאילו מה יש להלחץ? אז התחלתי לנשום, להרגע ואפילו בפעם הראשונה הבן שלי ניצח במשחק כדורסל, איזה שמחה וששון - כל כך שמח שהזמנתי פיצה!