אם הכלה - האם זה הזמן לממש פנטזיות?

[שרונית28]

גם אצלי וגם אצל אחותי אימי קנתה שמלה

שהתאימה לה, לא גרנדיוזית ולא "מפוארת". גם אני ואחותי כל אחת בחתונה של השניה היתה עם שמלה אבל גם לא גרנדיוזית.

 

[elator]

התחתנתי לא מזמן, לפי חודשיים

אמא שלי הייתה סבבה בסה"כ, היא התערבה, אבל רק כשרציתי שמלה הלכתי לראות עם אחותי וחברה שלי אבל אמא שלי באה איתה למדידות אצל התופרת אח"כ, הלכנו יחד לחפש נעליים, תכשיטים ולאיפור נסיון. היא עזרה לנו הכי הרבה עם הכסף, למרות שהיא לא במצב כלכלי טוב בכלל. אני הבת היחידה שלה ככה שהאירוע כן היה חשוב לה מאוד אבל היא לא רצתה לומר לי מה לעשות והיו הרבה דברים שבחרנו שהיא לא אהבה (כמו מוזיקה ומחתן חילוני למשל...) אבל היא התגברה על זה ושמחה איתנו. ההורים של החצי בכלל לא התערבו בכלום, כי החצי אמר להם מראש והם קיבלו את זה וכי גם ככה לפני שנה התחתנה אחותו ככה שאולי הם קצת פחות התרגשו לאמא שלי יש כוונות טובות, אני מעריכה אותה ומרגישה מאוד קרובה אליה, שאני יכולה לדבר איתה על הכל, אבל איכשהו היא מצליחה לעצבן אותי כל הזמן, אם אנחנו כמה שעות ביחד כנראה שנריב באיזשהוא שלב. מאז שעברתי לגור עם החצי אני מרגישה הרבה יותר נוח, אני בקשר עם אמא שלי אבל יש פחות מריבות בנינו עכשיו.

 

[פרפרי אהבה]

האמת שאמא שלי ממש לא השקיעה יותר מידי

לחתונה של אחותי- המינימום שבמינימום. למיטב זכרוני היא לא התערבה יותר מידי מבחינת הצקות וקביעת עובדות, אבל כן התערבה בדרכה שלה.

 

[Mילק שייק]

לבד בחרתי שימלת כלה.....

ביקשו בבית שאבחר את השימלה הכי זולה

בנוסף,הורי לא הסכימו לקנות לי "זר כלה" {פעם,היה מין מנהג ארכי כזה- זר כלה

} ונאלצתי להשאיל מחברה שהתחתנה שבוע לפני, זר מלאכותי. למקווה הלכתי לבד,ובעלי חיכה לי בחוץ. באותו יום הלכתי למספרה לבד. את מקום החתונה והאוכל ההורים בחרו עבורנו.{אני הייתי בת 10 ובעלי בן 12,והיינו בהריון} אבל כל אחד שים את האורחים שלו. כולל אותנו.אנחנו שילמנו את החברים שלנו. בחתונה היינו מסמר הערב,ואף אחד מההורים,משום צד,לא "גנב את ההצגה".

 

[Mילק שייק]

אוי ואבוי איזו טעות../images/Emo163.gif

אני בת 19.....ובעלי בן 21.......

 

[mAmA MiSiSiPi]

התחתנתי ברבנות {בלי אולם דיג'יי ושמלת כלה}

בנוכחות הורים ואחיות כולם לבשו ג'ינס {חוץ ממני נדחסתי יפה יפה בתוך חצאית} זה היה היום המצחיק בחיי וזה לא עזר שהרב היה גמד וכל הזמן ניסיתי להסתיר את הבטן ההריונית המקפצת שהיתה לי אח"כ הלכנו להשביע רעבונינו באווזי. אמא שלי מודה לי עד היום שחסכתי ממנה לעמוד בלבוש מגוחך וללחוץ ידיים ערב שלם לאנשים שהיא לא ראתה שנים ובצדק , וגם על החיסכון הכספי שלא נדבר.........חתונות זה בזבוז של כסף טוב על מסיבה שבדר"כ לא תמיד נהנים בה.

 

[SIKU]

אנחנו נשאנו נישואים אזרחיים בחו"ל

בטקס עצמו היו נוכחים 2 חברים טובים וזהו. (גרנו שם באותה תקופה). אחרי שחזרנו לארץ אמרנו להורים ש"חתונה" עושים רק בשביל ההורים ושהמסיבה היא שלהם. הם אירגנו הכל וגם שילמו. אנחנו הגענו באותו יום מלובשים יפה וזהו. כמובן שאת השמלה קניתי ב20$ ואת האיפור עשתה חברה. בכל זאת היה מאד שמח ונהנהנו מאד. האמהות התלבשו יפה והכל אבל לא ניסו לגנוב את ההצגה. ואם היו ויכוחים בינהם על ארגון המסיבה הם חסכו אותם מאיתנו.

 

[המתאמנת]

אמא שלי היתה סיוט!!!!!!

וחבל שכשהיא אימה על כולנו שהם לא יגיעו (חיים בחול) היתעקשנו שהם כן... זה התחיל מיזה שהיא רק רצתה שהחתן יקח אותה לחתונה (זו היתה חתונה של יום שישי בחצר של משפחה) המשיך בזה שעשתה פדיחות איומות בחתונה כמובן לא נתנה שום מתנה בקיצור.....היה איתה סיוט אחד גדול... (היום אנחנו כבר לא בקשר כמה שנים..)

 

[כל שנה בדצמבר]

גם אני לא בקשר עם אמא שלי.

 

[המתאמנת]

../images/Emo24.gif

יש בזה משהו מאוד מאוד עצוב...אבל מצד שני משהו כל כך נכון לעזות לפעמים... את יודעת, לפעמים אני קוראת הודעות של נשים שמעריצותאת האמא שלהם, לא רואות את החיים בלי האמא, והאמת לא פעם אני מחסירה פעימה...ואפילו , לעיתים רחוקות...נותנת לעצמי לקנא

 

[המתאמנת]

לעזות=לעשות

 

[כל שנה בדצמבר]

אני מבינה את תחושת הקינאה

גם אני הייתי רוצה אמא מחבקת יותר, קרובה יותר. מצד שני יש נשים אחרות בחיי - שממלאות אותי באושרולא מחסירות ממני חיבוק, עידוד,מילה טובה.

 

[המתאמנת]

צודקת, גם לי יש

וזה אולי קצת מוזר, אבל החברות הכי טובות שלי אמא שלהן ניפטרה...אני גם איכשהו יודעת שזה לא במיקרה.

 

[נונוש5]

השלמה

כמוני כמוך,48 שנה לקח לי להבין ש"אימי"מקנאה בי,היום ממש אין לי שום רגש אליה,איני בקשר עימה,אני אמא לילדה וביתי אינה מכירה אותה,גדלה כך שזה המצב,איני חושבת שהיא מודעת לכך שהיא מקנאה בי,ואין לי מושג במה,או שכן?מתוך תפיסותיה שלה אותי,אני מבינה שאין לי אחריות ,דפקט שלה ,אין לי עניין בה,הייתי רוצה אמא במלוא מובן המילה?בוודאי,זה יושב על מיליון פרמטרים,ויש לזה השפעה מאוד גדולה לפה או לפה,אני חיה עם זה בשלום,אני יודעת שממני לא יכול להיות לעולם קשר,אולי מלבד שלום שלום ותו לא,איני מתעניינת בחייה,מה יש לה מה אין לה ,לא מעניין,חיה מתה גם לא,זה המצב,חבל רק שאנו משלמות מחיר השריטות שלהן,והילדים שלנו משלמים את מחיר השריטות שלנו?בוודאי,חומר למחשבה,הכל עניין של תפיסה,קשר דם לא תמיד יש בו דם אוהב,אלא דם של רוצח,

 

[A M S T A F1]

החלום של כל אישה הוא להיתחתן ופעמיי

ופעמיים יותר יותר טוב

 

[Russet]

עדיין לא התחתנתי אבל אני בטוחה שזה לא ככה אצל

אמא שלי. גם כרגע כשאני מנסה לתשף אותה במה עשינו ואיך היא תמיד אומרת שהיא שמחה לשמוע ומעודדת אותנו, שלחה לה תמונה של הטבעת אתמול למייל והיא ישר התקשרה בשמחה- החמיאה והכל. אני מאמינה שגם כשיהיו לנו ילדים היא לא תשתלט, כנראה שהכל עניין של מה אנשים חווים בחיים שלהם וכמה ההורים שלהם מציקים להם

 

[the man 123456]

אם לא הבנת את זה עד עכשיו...

אז הגיע הזמן.. החתונה של הבת זה אירוע של אמא שלה.. ואין פה שום מקום לוויכוח!

 

[h i n t]

האמנם?

אז שגם תחיה את החיים במקומי?

 

[דניאל היפה1]

תפסיקי לקנא - אמא שלך בת 100 !!! כל הכבוד לה

שהיא עוד משקיעה בעצמה ואת סתם כלבתא אנוכית ואגואיסטית

 

[dietoday]

הפחד הכי גדול שלי...

הוא שאמא שלי תהרוס לי את החתונה.. היא תנסה לקחת את תשומת הלב, אבל בצורה אלגנטית.. לא שמלה יפה וזה, אלא ממש לעשות רעש, לדבר עם כל העולם הרבה יותר מידי, פשוט להפוך למרכז, בהסוואה של ניסיון לשים אותי במרכז...