אני והבנות.

[נובו]

אני והבנות.

אני נתקל הרבה במודעות פמיניסטית בין חברותיי הדתיות. אמנם יש לי הסתייגויות רבות מאוד, ואני יכול להתווכח על טענות לפרטיהן,אך לא כאן ועכשיו. בסופו של דבר אני מוצא שיש כאן עוול שנעשה, לכאורה, לנשים ביהדות. מהיותי דתי, אני מעדיף בסופו של דבר את התורה במקום שהיא נוגדת השקפות אנושיות. לכן, עקרונית, אפסול את טענות הפמיניסטיות. אך אילו יקומו הן בכל זאת, אם ירצו באמת לשנות, על רבותינו, לא אוכל (בקטנותי) לעמוד לצד הרבנים. אחרי הכל, טענותיהן נתפסות בהיגיון האנושי. לבסוף, אבקש ממכן, הבנות הדתיות, ואחיותיהן: אל תתנפלו עלי בויכוחים. אני אוהב את הבנות, אין לי שום אינטרס לשלוט בהן, ואני רוצה את טובתן. אני מרגיש שאתן ממש מאשימות אותי אישית במשהו, וזה גורם לי להתנגד לפעמים, גם כשאני מסכים בעצם.

 

[טל קר]

רק למה אתה משתמש במילה המקטינה

בנות? אנחנו נשים.

 

[נובו]

סליחה...

המממ... תראי, אני מצטער שפגעתי בך, אבל אני פשוט בן תשע עשרה, עדיין מביך(קצת...) לחשוב שהחברות שלי הן כבר נשים בוגרות, כשם שמוזר לי לכנות את עצמי ``גבר``. אני סתם בחורצ`יק, זה הכל אז בסדר, קבלי תיקון: ``אני והנשים.``

 

[ציפי ג]

אז אולי תכתוב נערות? זה יותר מתאים

לגילך, ולגילן. אתה היית חבר בתנועת נוער.

 

[נובו]

בסדר... נערות.

 

[Gordo@Laika]

או בחורות?

 

[musmus]

או עלמות?

 

[אמיר.]

תשמע .. רק ביננו....

אני מקווה שהנשים כאן לא תשמענה אותי... אתה עוד לא נשוי... שתדע... הפמניסטיות הדתיות (הבאמת דתיות) הן הכי שוות - לך אחת מהן..... מה אתה רוצה ? איזה חנונית ??? בהצלחה !!! תגדל לתורה לחופה ולמעישם טובים..

 

[ציפי ג]

ומה עם הדתיות הלא פמינסטיות?

אתה מעליב אותי אמיר. אני לא פמיניסטית, אבל אני דתית. (לפני שיובן לא נכון, אני נשואה 11.5 שנה - היום 12 שנים לפגישה הראשונה שלנו). בגיל 19 הייתי מציעה לבחור להתרכז בחלק הראשון של הברכות בברית, שיגדל לתורה, ובחלק האחרון, למעשים טובים. בגיל 19, לדעתי, יש עוד זמן לחופה. אני מקווה שבני בבא היום יקבלו את דעתי זו.

 

[אמיר.]

נפתח בשבח אכסניה...

ראשית - רק אושר לכם עד מאה ועשרים. שנית - אני רואה שההומור שלי לא עובר פה. שלישית - תקראי את דבריו של הנער.. רביעית - מה זה פמינסטית דתית ? ולפני שאובן לא נכון - רעיתי האהובה (תשע לחופה, עשר לפגישה) איננה פמינסית כלל (לצערי). אבל אני אוהב אותה בכל זאת ... למרות הויכוחים..... אני מסכים בהחלט על ההמלצה שלך לבני ה 19.

 

[ציפי ג]

מה לדתים יש הומור?

זה בסדר. אשתך לא פמיניסטית, ובעלי לא שובניסט. אנחנו מסתדרים. גם אני דברתי על דרך ההלצה. בא תצטרף אלינו לפורום ברית מילה. אני זקוקה לתנא דמסיע שם. אני מוכנה לעשות לך סיור מודרך שם. ד``א איפה אתה לומד? באיזה בית מדרש נשי?

 

[אמיר.]

אבל כבר עשו לי ברית ......

תגידי לי היכן ומתי - אני שם .. (להביא כפפות אגרוף, או שנסתפק בסקלפל ??) אני לא לומד בבית מדרש נשי אלא מלמד ..... ללמוד אנילומד עם גברים או עם אישה אחת (זאת שקניתי פעם באיזה מבצע )

 

[limori]

דתיות פמיניסטיות

לפני שאתם בורחים לפורום ברית מילה יש לי שאלה. אנחנו מבקרים מדי פעם את אחות של בן זוגי בניו יורק. הם דתיים לכל דבר. וראיתי לראשונה את דרך חייהם של הדתיים. מה אני אגיד לכם יותר קשה מיציאת מצרים. המילה םמינסטיות לא הוכחה ולא ניראתה אף לא לרגע באף יום ובאף שעה אצלם בבית. כך שבאמת מעניין אותי לדעת איך מתנהלים חייה של פמינסטית דתית, אם באמת קיים דבר כזה. תודה לימור

 

[ציפי ג]

אם יותר לי להעיר

אבל אולי מגוריה בארה``ב הם הסיבה? אני מכירה אמריקאים רבים, ונתקלתי אצלם בשובניסטים גדולים. ואני לא מדברת על הקהילה הדתית שם. לגבי איך מתנהלים חייה של פמיניסטית דתית, אני לא יכולה להעיד, אבל על חיי שלי אני יכולה. להלן סדר יומי היום. הוערתי בחמש ושלושים על ידי בני החמישי, שעודו יונק. ללא ספק, שובניזם לשמו להעניק רק לאם יכולת הזנה לתינוק. לאחר שהוא נרדם שוב, יצאתי בשש מהמיטה ונפגשתי עם בעלי, שחזר בלילה בערך באחת מהתנדבות. תוך שתי דקות, הצטרפו אלינו נעם ועפר בבקשה לשתיה וקורנפלקס. לא זוכרת מי הכין, אני או בעלי, כי זה לא משנה, לפעמים הוא זמין לפעמים אני, ב6.45 בעלי הלך לביכנ``ס לתפילת שחרית, ולי נותר לנער את קורי השינה מעינהם של הגדולים. ישראל ויהודה מאכילים את עצמם, ומתלבשיםלבד, אבל עניני סדר זה לא בראש מעיניהם, אז התחלתי בנאום הבוקר שלף כל אחד מסדר את המיטה שלו, ואם צריך עזרה, נא לבקש``. ב7.20 בעלי חזר מהמנין, והלביש את הקטן, והעמסנו את הכבודה על האוטו. בעלי יצא לעבודה, ואני לשגרת יומי, הכוללת עבודה ובית. לאחר פיזור הילדים בארבעה מקומות שונים, פניתי להעביר את האוטו טסט, משם הלכתי ברגל להנאתי, לבי``ס לקבל אישורים על הרשמה, לדפוס להוציא כרטיסי ביקור, לזה``בי, לקבל ילקוט בחינם, ולטאבו ומס הכנסה, לעניני עבודה. נסעתי לאסוף את האוטו מהמוסך, והלכתי לקניות. אספתי את כל הילדים הביתה, הכנתי ארוחת צהרים, והתישבתי לי על יד המחשב. תליתי כביסה, עברתי על הדואר, עלי להוציא כלים מהמדיח, (אם כי אני מתלבטת אם לא לשטוף הכל שוב, בגלל המים), ולהעמיד עוד מכונה עד הערב. הילדים שוקדים כעת על הבלגן, כדי שיהיה לנו מה לסדר בערב. בעלי חוזר מהעבודה בערך ב6.30. אני או בעלי מכינים ארוחת ערב, תלוי למי יש יותר סבלנות, ועד כמה איתי צריך אותי. וההשכבה הולכת די אוטומטית, אז גם על זה אין הרבה מה לדבר. אמבטיות זה גם עצמאי, למעט הקטן, ואנחנו גומרים את כל החמישה בפחות מעשר דקות. בתשע אנחנו עושים כיבוי אורות לכל הילדים, ואני קצת עובדת, קצת גולשת קצת רואה טלוזיה, קצת (אבל ממש קצת) מסדרת, ומדברת עם בעלי. בעלי עושה גם את האמור לעיל, ואולם גם הוא לומד תורה לפני שהוא הולך לישון. אם את מסכמת את היום שלי, אני די מסתובבת סביב הבית והילדים, ופחות סביב העבודה. בעלי מסתובב יותר סביב העבודה, ופחות סביב הבית. האם החיים שלך, הפמיניסטית החילונית שונים מהותית משלי?

 

[limori]

אוהו..בהחלט יום עמוס

תשמעי מה שאני ראיתי בהחלט שונה ממה שאת מתארת ואני אתן לך דוגמא - ההשכמה בבוקר עושה האמא כי האבא בבית הכנסת ארוחת הבוקר עדיין מכינה אמא כי האבא בבית הכנסת. אבא חזר נתן נשיקה לילדים ואופס הם הולכים לבית הספר. הילדים 4 במספר חוזרים מבית הספר בשעה 16:00 במשך היום האמא ניקתה בישלה גיהתה סידרה וכו...כי אבא בעבודה. בשעה 18:00 אבא חוזר הביתה אבל הוא שוב הולך לבית הכנסת כשהוא חוזר הוא קורא בתורה וכמובן אוכל ארוחת ערב שאמא בישלה תיבלה חיממה והגישה. ובערב הוא יושב גם עם הילדים ומלמד אותם תורה. ככה מתנהלים חייהם וחיי שכניהם. שלא נדבר על יום ששי וכל ההכנות לשבת שנופלות על האישה כי הגברים בבית הכנסת. ובאשר לשאלתך לגבי חיי היום יום שלי?!?!?! אני לא גרה בארץ כך שחיי שונים מאד מחיי ישראלית פמינסטית בישראל. הבעל שלי שוביניסט לא קטן והדעות שלו על יכולתה הפיסית של האישה קשות מנשוא. בכל מה שקשור לעניני הבית (מכיון שאנחנו גרים בחו``ל ובחו``ל זה לא יקר כמו בארץ) אז יש לנו עוזרת 24 שעות ביממה כך שכל הנטל נופל עליה. מלבד הטיפול בילדנו האהוב שמתחלק בין שנינו ובהחלט לא שווה בשווה ולמה? כי אני בבית לא עובדת ודיויד (בן זוגי) עובד 6 ימים בשבוע עד 18:00 כך שהרוב מוטל עלי אבל בענין גידול הילדים דיויד הוא די ``פמיניסט``.... למזלי ועוד דבר אני לא התכוונתי לפגוע בך וסליחה אם פגעתי. ואני מאחלת לך הרבה כח וסבלנות באמת יום עמוס יש לפניך. ולהשוות אותך אלי זה בילתי אפשרי..

 

[אמיר.]

שאני אבין..

הרי ציפי בחרה את זה - מה אכפת לך ??? ----------- יש נשים דתיות רבות .. רבות מאד שעובדות גם כן ואז החלוקה משתנה.... ------------------- שנינו עובדים לכן שנינו מקימים את הקטנים בבוקר מישהו (תחלופה) מביא אותם ומחזיר אותם מישהו (פעם כך ופעם אחרת) מאכיל ורוחץ ושולח לישון הכי כייף זה יחד אבל אם אני מגיע מאוחר - רעיתי תורמת אם היא חוזרת מאוחר - אני משקיע ... שימי לב לא ראיתי שאישה של ציפי מגיע הביתה שם ת`רגלים על השולחן ונובח `היכן האוכל`.... מציאות חייהם היא שהוא עובד והיא לא.. אז יזה חלוקה את מציעה. או אולי תכריחי אותה לצאת לעבוד ????

 

[ציפי ג]

אם לא הובן, אני עובדת, אבל

מהבית. בעלי עובד כשכיר מחוץ לבית. ופורום ברית מילה זה כאן ברשימת הפורומים. עוד אחד מפליטי יואל.

 

[טל קר]

איך הגעת למסקנה שציפי לא עובדת?

 

[חנה בית הלחמי]

ציפי, ראשית - חיי משפחה הם

חיי משפחה ויש הרבה דברים לכאורה ``לא פמיניסטיים`` שאנחנו עושות אבל אם תינוק מקיא על הספה זה הרבה יותר מגעיל להשאיר לבן זוגי את הנקיון (אם הוא לא בבית) ולהקפיד על קוצו של פמיניזם מאשר לנקות - וזו שגרת היום של מי שנמצא/ת באותו זמן בבית. לא זו הנקודה. ההתפסות ל``סדר יום`` יש בה משהו גובל בדמגוגי....חיי הדת אינם שוויוניים למרות שחייך הפרטיים כנראה שכן. דוקא כמי שמגדירה את עצמה כפמיניסטית או לפחות דוגלת בשוויון אני הייתי שמחה לראות פחות התעלמות מהנקודה הזו - לטובת הרוב המכריע של הנשים הדתיות שאינן נהנות משוויון כלשהו עקב כפיפותן לפרשנות דתן כהלכתה.... חנה

 

[ציפי ג]

לימור לא שאלה על חיי המשפחה?

אם נתיחס למחויבויות דתיות אז לגברים הרבה יותר קשה. יש לנו מטלות שונות, ברמה הדתית. אני לא מניחה תפילין, ובעלי לא סופר שבעה נקים. אני לא לובשת ציצית, ובעלי הולך רק עם כפה, ולא עם כובע. אני מקבלת שבת עשרים דקות לפני בעלי. אני מדליקה נרות בעלי מקדש. להמשיך?