אני נטחנת כאן

הילהל

New member
אני נטחנת כאן

אנחנו 3 מזכירות אני התגלגלתי להיות הפחותה מאיתנו מסתבר שזה השירות שרוצים כאן - אישה משכילה ובעלת יכולת שתבצע תפקיד מטומטם עד גיחוך אני על תקן נערת שרת, בחיי שתי הגראציות שאיתי נושאות בתפקידים בעלי מחשבה בנוסף למענה הטלפוני ודומיו אז ברגיל הן מסתובבות חצי יום ואני עונה לכל השיחות שלהן לאחרונה הן גם נעדרות על ימין ועל שמאל (מחלות, הריונות, חופשות) ואני נטחנת עד דק כבר הודעתי שאני רוצה לעזוב, שהתפקיד הזה הוא לא מה שהובטח לי מחפשים לי מחליפה ועדיין מצפים ש"אתגייס" בהעדרן ומסרבים לקחת מזכירות זמניות כשהן איננן אני על סף התמוטטות בא לי לצרוח, בא לי להגיד להם בפרצוף מה אני חושבת על ההתנהלות שלהם בנוסף - מזכירות אחרות בחברה מגבות אותי פה ושם וחוטפות הלם אמיתי כשהן שומעות לצורך אילו שירותים מתקשרים אלי יוצא שאין אחת שעושה תפקיד סמרטוטי כשלי איך נפלתי ככה? למה אני לא יודעת לעשות עם זה כלום?
 
את כן יודעת מה לעשות - את אולי לא

מעיזה לעשות את מה שברור לך שצריך להעשות. את חושבת שאת שווה יותר ומגיע לך יותר? אז אל תסתפקי במועט. אימרי למי שצריך לומר מה את מריגהש ורוצה.
 

הילהל

New member
למי? איך?

אין מי שיקשיב כאן אמרתי להם את הדבר היחיד שיכולתי - חפשו לי מחליפה, נמאס לי ממכם אני לא יודעת איך לתאר עד כמה הם חצופים עשו ממני זן של משיבון אנושי כרגע אני בלשב הסרבנות הקל, עם סיכוי להסלמה בהמשך השבוע אני כ"כ כועסת! ונעלבת מזה שמישהו בכלל חושב שזה מקום ראוי לי.
 
תעצרי דברים לפני שהם מגיעים לשלב

שאת קמה והולכת. מקום העבודה הנוכחי סגור מבחינתך. את עוזבת אותו. אבל תלמדי מההתנהלות שלך בו למקומות העבודה הבאים - איך לעמוד על שלך. איך להגיד לא בלי להרגיש רע עם עצמך. ומעל הכל - איך להרגיש באמת שווה את המקום הטוב שאת רוצה להגיע אליו. ממליצה בחום לקרוא את "אישה בזכות עצמה" של רבקה נרדי
 

הילהל

New member
הולכת עם ההמלצה שלך

יצא לי לקרוא מעט דברים שלה בעיתונות ולראות אותה ואת בנזוגה בטלויזיה והכיוון שלהם מאוד משך אותי. אחפש את הספר. מקום העבודה הבא מסתמן כמקום מאוד שונה (משפחתי וקטנטן) ועמוס מתחים ייחודיים משל עצמו. אני כ"כ מקווה שזה יצליח לנו. ואני גם חושבת שמותר לי להיות מי שאני (הווה אומר - מאוד מסורה ומעניקה) גם בלי שיטפסו עלי. יש בי תכונות שאני אוהבת מאוד אבל לא הולמות את המקום הזה. וחשוב לי שהמקום שאעבוד בו כן יהלום אותי ולא רק שאצטרך להשתנות לגמרי כדי להסתדר בו. נראה לי, בין היתר - שארגונים גדולים זה "out" יבורי
 
אני חושבת שחשוב במיוחד עכשיו כשאת הולכת

לעבוד עם בן זוגך שתלמדי לעבוד בצוות מבלי לתת לאחרים לדרוך עליך, אחרת ממקום העבודה הבא תצאי בלי עבודה ובלי בעל
 

הילהל

New member
אוי וי!

סיכמנו בינינו שאם אנחנו רואים שזה לא הולך, קודם כל נפרק את השותפות העסקית ואז ניתן לזוגיות להרגע שבשום מצב ודרך לא נפוצץ את הזוגיות על זה אני קודם כל מקווה שנצליח כשותפים ובהחלט התקווה השנייה היא שאם לא - נדע לסיים את זה יפה
 
אם אין מי שיקשיב אולי צריך לעשות

מעשה - שםוט שביתה איטלקית או פשוט לקום וללכת. בעבר עשיתי משהו דומה אחרי 5 חודשי עבודה במקום מסויים -אספר לך במסרים אם תרצי-הרגשתי שאני הרוסה מבחינה אישית ומקצועית ופשוט עזבתי כי הייתי חייבת את זה לעצמי. פשוט הרגשתי שכל יום שם גרוע יותר מקודמו.
 

הילהל

New member
אני מאוד אשמח לקבל מסר

איכשהו כולם נותנים לי תחושה ש"במצב השוק היום" לרצות לעזוב זה פינוק
 
זה ממש לא פינוק - אם מישהו לא

מרגיש טוב ולא נוח לו עם התחושות שלו במקום העבודה, זה לא פינוק לעזוב, זה משהו שהוא הכרחי. אדם צריך למצוא את מקומו ולא להתפשר ולהרגיש שהוא מתפלש בעפר בשביל משכורת ותוך כדי כך גם מוותר על הכבוד שלו ועל הביטחון העצמי שלו. מה קרה? מחפשים עבודה במקביל ו"פותחים" קצת את הראש לגבי העבודה המבוקשת. לא צריך להתקבע על מקצוע או על סוג מקום העבודה. פרנסה זה חשוב - מאוד חשוב אבל יש עוד דברים שמניעים אותנו.
 

dafdaf

New member
הילה פשוט תתחילי לסרב

מה כבר יכול להיות? יפטרו אותך מהר יותר? יופי! יפסיקו לבקש? גם יופי! יכעסו? שילכו את יודעת לאן $%$E^W$%^$%
 

הילהל

New member
נראה לי שהיום אני אתפוצץ

זה הנזק האמיתי בלא לדעת לקחת את המגיע לך. את נחמדה ועוצרת את עצמך ומחזיקה בבטן, עד שיום אחד זה מתפוצץ בצורה הכי לא טובה שאפשר. היום אני מגעילה כמו שבחיים לא הייתי כאן. ולא טוב לי עם זה, זה לא אני, לא נעים לי להיות כזו בכלל. אבל אין לי כוחות אליהם ואל ההתנהגויות המכוערות שלהם (למשל - אחד כאן החליט שלא נאה לו להאזין לתא הקולי שלו אז הוא עושה "עקוב אחרי" אלי כשהוא בפגישות. למה? אני משיבון אנושי???)
 

dafdaf

New member
אבל אין ברירה הילה

לפעמים חייבים להיות ככה כדי שאנשים יבינו שאת לא הסמרטוט שלהם. אין שום סיבה שבעולם שאת תעבדי ככה, שנות העבדות הסתיימו מזמן וזה לא מגיע לך. אז תעשי סווויץ ותגידי לעצמך שאת לא סמרטוט של אף אחד ושלפחות הכמה חודשים שנשאר לך לעבוד שם יהיו של עבודה בכבוד.
 

הילהל

New member
אכן

קראתי אותך שנייה אחרי שמישהו ביקש ש"אולי בכל זאת" אשב כמה דקות על האי מייל של המזכירה שלו כדי לסדר לו את הפגישות ואין לי מתי!!! ופתאום אני קולטת - הוא זה שסירב לקחת מחליפה זמנית! הוא זה שהחליט על המצב על חשבוני ועל גבי. לא הולכת לשום מחשב של אף אחת! שי-ת-ל-ו-נ-ן! (מרוב ששמח פה בכלל לא צילצלתי לאיש שלך לגבי יום רביעי. בקצב הזה ביום רביעי אני מלווה את גברברינו לסיבוב צילומים - מגיע לי טיול עם אנשים נחמדים שכמותם)
 
יקירתי, את צריכה ללמוד להגיד לא

אני יודעת, זה הדבר הכי קשה שאפשר לנשים כמונו, אבל הבריאות שלך חשובה יותר! הוא עשה לך עקוב אחרי לטלפון שלך? אין בעיה, תעשי עקוב אחרי לטלפון שלו או שתלכי ותבטלי. זו חוצפה ממדרגה ראשונה. תתחילי להגיד לאנשים במשרד שלך - לא יכולה. אין לי זמן. לא מספיקה. גם ככה את עוזבת, אז שיתעצבנו!
 

dafdaf

New member
זה רעיון...

ותתקשרי אליו! למרות שהוא אמר לי על יום רביעי אז אני מניחה שהוא יודע מזה.
 
מבלי לקרא

תשמרי את הכוחות שלך לעצמך גם כך את רוצה לעזוב תראי להם שכדאי להם למצא לך מחליפה תגידי "אני לא מסוגלת!" במילים הפשוטות האלה בהצלחה
 

תאירU4

New member
תעשי את מה שאני לא יודע לעשות

להיות מכשפה, מתסבר שהמכפשות הן אלה שבסופו של דבר מצליחות להסתדר, שורודת שנים במקום עבודה כולם סובלים מהן אבל הם מרוויחות הכי הרבה ומתקדמות הכי מהר. בקיצור, להפסיק להיות נחמדה ולהתחיל להיות רומאית (כמו שאומרים - ברומא תהיי רומאי)
 

הילהל

New member
גם אני לא יודעת

אם הייתי יודעת הייתי שולטת ביד רמה ולא מתחננת למכתב פיטורים
 
למעלה