בגידה חסרת הגיון

חייבת לאמר לכם...לאחר

שקראתי את כל השרשור... זה מסוג השרשורים שכל תגובה שאתה קורא אתה אומר לעצמך: וואו...זה כל כך נכון.... ואז קורא דעה מנוגדת ואומר לעצמך: וואלה...גם זה נכון.... ובקיצור, אין כאן אמת מוחלטת, החיים לוקחים אותנו לפעמים למחוזות לא ידועים,אך מצד שני יש לנו שליטה רבה עליהם.... כל אחד צריך לשאוף להיות מאושר...אם האושר הוא בזה שאתה לא רוצה לפגוע בילדיך, גם זה אושר. אני מבחינתי הבנות שלי במקום ראשון ואם יהיה מישהו שיגרום לי אפילו להטיל צל של ספק בחשיבות התא המשפחתי שלי כפי שהוא היום...אז הוא באמת צריך להיות משהו מיוחד!
 

s e l e n e

New member
שוב אני שואלת (ומקשה על כולם)

מדוע כולם חושבים שפירוק התא המשפחתי=פגיעה בילדים? לא, אני לא אומרת שזה קל עבורם, וזה בהחלט מותיר מישקעים, אבל אפשר לעבור את זה בצורה טובה יחסית. אמנם ילדי קטנים, וגם הילדים של רוב האנשים פה, אבל דמיינו לעצמכם שיחה עם ילדיכם כשיהיו מבוגרים, אולי בגילכם עכשיו. דמיינו לכם שיחה שבו אתם מספרים לילדכם הבוגר את כל מה שחשתם עם המאהב/ת, ואיך החלטתם להישאר בתא המשפחתי למענם. מה יגידו?
 

אסתי69

New member
אני פשוט........./images/Emo25.gif

וזה קשה לילד לגלות גם אם הוא/היא לא יודעים על מאהב/ת שנשארו בגללו ו"שילמו" את מחיר האושר הפרטי
 
אני לא חושב ככה בכלל

פירוק התא המשפחתי אינו בהכרח פגיעה בילדים. לפעמים הישארות בתוך התא המשפחתי היא הפגיעה בילדים. הבעיה היא שקשה לנו כמבוגרים לדעת מראש היכן הפגיעה בילדים תהיה רבה יותר.
 
סלין

ילדיי, חונכו מגיל מאוד צעיר שגם לאמא יש חיים. זה קורה כשאני "נחה" בצהרים.. זה קורה כשאני יוצאת בערב..ואו אם אני לא תמיד עושה מה שבא להם באותו הרגע. אני מאוד מקווה לא להגיע אף פעם למצב הזה של פירוק התא..אבל..להסביר להם שלאמא יש היא קודם כל אדם שיש לו רגשות וצרכים,אני מאמינה שהם יבינו. (אולי יהיו ברגשות מעורבים..אבל הם מכירים אותי!)
 
למעלה