בני 40, שלושה ילדים, גרים עם ההורים

BrightEye

New member
זה אומר שגדלת בסביבה ממש מפונקת

כנראה שזו הבעיה שיש לך היום בראיית המציאות.
הבת שלי לא חושבת כמוך וכנראה שזו הסיבה.
אני בהחלט גאה שיש לי ילדים שלא מייללים כמוך ומבינים את המציאות.
 
צר לי

אני משלמת לא מעט מס הכנסה שאולי מגיע לילדים שלך, ואל תחנכי אותי בבקשה. אני מאוד גאה , כי מגיל 20 אני עובדת והרבה , כולל ימי שישי ולפעמים שבתות. אז תפסיקי עם השיפוטיות שלך. לא גדלתי בסביבה מפונקת, אלא בסביבה רגילה מאוד.
 
תשובה

חישוב פשוט- אוכל מינימאלי, ובאמת אין אוכל מוכן, ארוחות מחוץ לבית, ממתקים, סיגריות ואלכהול.
תשלומי משקנתא, חשבונות ושוב אחרי חיסכון גדול. וגם הוצאות בסיסיות- תשלום עבור סל בריאות, ועד עובדים, ועוד.

וחוץ מזה לאדם שעובד 18 שנה, שירת בצבא, ועשה תואר שני זאת משכורת נמוכה מאוד, כי בארץ אין ערך להשכלה, יתכן שבמדינה אחרת היו מקבלים הרבה יותר.
 

BrightEye

New member
כנראה שיש לך בעיה בחשבון

אני מסתכנת להשמע ממש כמו "זקנה"- כשאנחנו בנינו משפחה לא התלוננו על דברים כאלה ולא היו לי טענות כמו שיש לך.
תגמלי עכשיו מהסיגריות (גם חסכוני וגם בריאותי), תפסיקי לאכול מחוץ לבית (אם זה נכנס לך לתחשיב כנראה שזו הוצאה שגרתית אצלך) ואולי תצליחי לעבור את גיל חמישים.
 
אני חושבת שלך יש בעיה בהבנת הנקרא

אני דווקא כתבתי שאי לא קונה אוכל מוכן ולא אוכלת אוכל מחוץ לבית. קצת כבוד. לא הבנתי למה לך מגיע יותר מארלו שבני 20, עניין של קנאה ?
אז ככה, דווקא לפני 20-30 שנה, אנשים עבדו הרבה פחות ורוב הנשים היו בבית. אני עובדת מספיק קשה, מותר לי להתלונן. אולי את לא התלוננת, אחרים- כן.
ותעשי לי טובה, אל תגידי לי מה לעשות. טוב? תבדקי את עצמך בהתחלה.
 
אני חוששת שבסיס הנתונים שלך שגוי

אני מהדור "שלפני 20-30 שנה" (לפני 20-30 שנה היו בני 20+? )
ואף אחת מחברותיי (כולל אנוכי) לא עבדנו פחות
הנשים ממש לא היו בבית
ועבדנו (מה זה לשון עבר, היום גם) מאד קשה.

אולי את מתבססת על סרטים אמריקאים של שנות ה-40?

יש משהו ברצון של דור הY להגיע ל"כול" באופן מיידי ולא לדחות סיפוקים.

לא שאני חושבת שיותר קל היום להיות בן 30 מאשר כשהיה בזמני לפני 20 שנה

אבל המודל שאת מפנטזת לא קשור למציאות .
 
למה את קוראת הכל?

כריך לעבודה? חולצה ב30 ש"ח מהשוק? זוג נעליים? ולגבי הבנת הנקרא, כתבתי בפירוש שאני לא קונה אוכל מוכן ולא אוכלת בחוץ ואילו הבגברת עונה לי , תפסיקי לאכול בחוץ", אז למי יש בעיה בהבנת הנקרא. ולגבי הנשים, אני זוכרת את השכנות בארץ, וגם אמהות של החברות שישבו בבית וזה די הרבה
 
אני מתייחסת רק לדימוי של הנשים עקרות הבית

שרווח אצלך
(אני חושבת שיותר קשה להתכלכל היום,ואם תקראי את השרשור במלואו זוהי האמירה שלי כל הזמן)

אבל נשים בנות 50 של היום
למדו באוניבסיטה , עבדו משרה מלאה, וגידלו ילדים
ההיכרות שלך מהשכונה שלך כנראה מצומצמת מידע.
זה הכול.
 
ברור

שיש כאלו שלמדו ועבדו, למשל, אמא שלי. אבל יש הרבה כאלו שלא. וזה נכון היום הרבה יותר קשה להסתדר כלכלית, והמדינה שלנו מפסידה, כי הרבה צעירים עוזבים, כי לא מצאו עבודה, מדובר בחבריה משכלים בעלי פוטנציאל מאוד גבוהה, וזה חבל.
 

Simply Be

New member
אני גם בגיל הזה

לא מכירה כמעט נשים בגילי שלא עבדו ואת יודעת מה לא רק שעבדו עבדו אפילו במשרה מלאה.
 
סטטיטטית

ב1990 (לפני 24 שנה) אחוז תעסוקת נשים בישראל היה 41.1%
נכון ל2010 אחוז תעסוקת נשים בישראל היה 52.7%

הנתונים האלו כוללים את האוכלוסיה הערבית וברור שבקרב האוכלוסיה היהודית הנתונים גבוהים יותר גם ב1990 וגם כיום.

ואין לי ספק שקשה למצוא עבודה- פרנסה- ודירה (שכירות או קניה ) ויחד עם זאת גם אלו שעוזבים נתקלים במשבר כלכלי חריף בארה"ב ואירופה כיום- כך שאין הפתעות גם כאן.

מעבר לכך לעתיד מדינת ישראל- אני חוששת שהחלטות לדחות הולדת ילדים (פונקציה של הקושי הכלכלי) וצמצום מספר הילדים למשפחה - מחד, והריבוי הבלתי מבוקר של אוכלוסיה חרדית (וערבית)-תוביל לשינוי דמוגרפי במדינת ישראל בעתיד הלא כל כך רחוק.
עדיין היום (נכון ל2010) אחוז הילדים במשפחה יהודית (דתית או חלונית ) 2.2 למשפחה (ערבית 2.9 למשפחה) -כדי להמשיך קיום של מדינה צריך ממוצע של לפחות 2 ילדים למשפחה- אנחנו קרובים לשם.

בכלל יש נתונים מעניינים כמו הוצאה של משק בית ממוצע (2011) על פי הלמ"ס
ההוצאה של משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 13,967 ₪ . משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.3 ממשק בית ללא ילדים.
 

BrightEye

New member
את באמת חושבת שאמור להיות לך היום

מה שלי יש היום אחרי 30 שנות עבודה?
האם זו קינאה?
לא יקירתי זו בדיקת מציאות.
אני עבדתי קשה והגעתי למה שיש לי היום. לא ציפיתי להיות במקום הזה לפני 30-20 שנה ואני מקוה עבורך שתהיה לך הסבלנות לעשות את זה גם.
 
למה לא?

אני מכירה בחורה בגיל 27 שאני בטוחה שאין לך חצי ממה שיש לה: היא חיה בוילה פרטית מפוארת , בשכונה כהי טובה, עם ריהוט הכי טוב ונוסעת כל חודש לחו,ל עם בעלה. אז?
כן, אני מצפה, כי אני שירתתי בצבא, ואני עובדת מגיל 20. מותר לי לצפות. ותאמיני לי יש הרבה צעירים בגיל 20 שחיים הרבה יותר טוב ממני וממך. גם אני עובדת מספיק קשה, ככה שמותר לי.
 

לאונידס

Active member
אני ציפיתי להצעה כללית לתכנון תקציב

לאו דווקא ממך אבל מכאלה הטוענים שניתן.
בינתיים השתתפו כמה אנשים בדיון, נשמעים אנשים נבונים ואף אחד לא הצליח להרים את הכפפה.

משכון דירת ההורים יכול לא רלוונטי מכמה סיבות, למשל אם ההורים לקחו משכנתא ל 30 שנה בגיל 30+ הדירה כבר ממושכנת.
שנית גם אם מדובר בילד בודד של המשפחה ובדרך נס הוריו החזירו את תשלומי המשכנתא עד שהוא רוצה לרכוש דירה עדיין תשלומים חודשיים צריך להחזיר? אז יצטרכו להחזיר 6000 שקלים לחודש ולחיות מהשאר?

יכול להיות שתמצאי דירות זולות יותר בחצור הגלילית אבל גם השכר הממוצע או החציוני בחצור הגלילית והסביבה נמוך הרבה יותר מהמרכז (אם בכלל מוצאים שם עבודה, זהו מקום עם אבטלה עמוקה), הכלים האלו שלובים, אי אפשר לקנות דירה ממוצעת בחצור ולהרוויח משכורת ממוצעת של הרצליה.
 

BrightEye

New member
אף אחד לא יחשוף בפניך את איך שהוא חי

ואני אומרת לך חד משמעי שאני גם לא הרווחתי משכורות עתק, גם לא קיבלתי עזרה עצומה מההורים, גם שילמתי משנתא חונקת, וגם גידלתי (ומגדלת) 3 ילדים.
אני לא מתווכחת על תאוריות אלא על מציאות אפשרית.
 
זה שפעמים יש מ"כ עם שפם-לא אומר כלום.

ואני כמוך-אגב, ואפילו בלי עזרה מהורים (כי לא היה מאיפה)
והכל עם 4 ידיים שלנו
ויחד עם זאת המצב שונה
הביטחון הכלכלי שונה
היכולת להתפרנס שונה (ואני לא מדברת על לחם קוטג' וזיתים אלא על אותם צרכים מעבר לכלכלה-חשבון חשמל)

אני לא רואה את ה"אור" בקצה המנהרה
לא כאן
וגם לא בחו"ל (לכל מי שחושב ש"שם" יותר קל, כי אחוז האבטלה והמשבר הכלכלי באירופה לפחות אותה אני מכירה, מאד לא קל היום)

אז כמו שהשוואה של הטירונות של הצאצא שלי, לטירונות של אבא שלו-תלושה מהמציאות ,חוץ מהעובדה שהיה מ"כ ושניהם היו עם שפם
גם ההשוואה בין "אני הצלחתי "ולכן "אתה תצליח" היא השוואה לא רלוונטית
כי השוק על כל הפרמטרים שלו השתנה.

(חוץ מהעובדה שזה דור מפונק יותר, צריך סיפוקים מיידיים וכן הלאה).
 
למעלה