בתגובה לדברין של EJI-האם אנחנו מוזרים?

[freearth10]

נכון, זה לא רק אנחנו

ולפעמים אני פוגשת אנשים שבחרו מקצועות רוויי מתח ופשוט כדי לאזן את חייהם הם מפתחים אצלהם את החמלה, היצירה,הכנות, התמימות, החיבור אל עצמם ואל הסביבה בה הם חיים. לפעמים האנשים האלה מבינים את העניין מאחורי השיטה הרבה יותר טוב מאשר כמה מטפלים שאני מכירה... הרבה מהמטפלים ברפואה ההוליסטית שאני מכירה הם אנשים שהגיעו אליה כשהיו בשלים, שעברו איזשהו תהליך בחייהם שהביא אותם לבחור בדרך חיים אחרת, שכרגע היא שונה מדרך חייהם של חלק גדול מהסביבה בה אני חיה. התהליך הזה לא קורה ביום אחד והוא עם הזמן הולך ומעמיק ומתרחב. בהתחלה הרגשתי מוזרה ואפילו זרה. היום אני מרגישה מיוחדת ועומדת במרכז כשאנשים מגיעים אלי כדי לקבל משהו שיש בי שפעם נחשב מוזר וזר, או לפחות כך חשבתי. מאיה

 

[mic26]

אז הבנת או לא הבנת אותי?../images/Emo13.gif

כשאני קוראת דיונים כאן וכשאני מדברת עם חברים מהתחום, לפעמים נראה לי ששיחות על צ'י, אנרגיות חיוביות, אורח חיים בריא מכל הבחינות, כמו תזונה, פעילות גופנית, מחשבות חיוביות, הימנעות מעשיית רע ועוד, הם דברים יומיומיים, בסיסיים, רגילים. וזה עוד בלי להיכנס לאינטואיציות ותקשורים. כתבתי שאני חיה את הפילוסופיה של הרפואה הסינית והשיאצו. זה אומר שחלק גדול משגרת יומי הוא עבודה על פיתוח חמלה. זה אומר שאני לא צמחונית, אבל לא אוכלת חיות שעברו התעללות. זה אומר שאני מחפשת עובדות על התעללות בחיות משק, נכנסת לפרטים כדי לוודא אלו אנרגיות של סבל אני מוכנה להכניס לגוף שלי ואלו לא. זה אומר שאני לא הורגת חרקים, שאני שולחת אהבה למי שעושה לי רע, שכשמשהו לא עובד כמו שצריך אני הולכת ובודקת מה קרה ומה אני יכולה לעשות. אני מנתחת את החלומות שלי. אם כואב לי משהו, אני מטפלת בזה. אם זה לא עוזר, אני הולכת לטיפול אחר. אם גם זה לא עוזר, אני ממשיכה וממשיכה. בכל טיפול אני הולכת יותר רחוק. אני אטפל בגלגולים קודמים אם לא אמצא פתרון שנוגע לגלגול הנוכחי. ואם גם זה לא יעזור, אני אבדוק אם לא הפילו עלי עין רעה או מאגיה שחורה. אני לא אסבול ממשהו, נפשי או פיזי, גם לא מינורי, מבלי לחשוב מאיפה הוא בא ומה אני יכולה לעשות בעניין. זה גורם לזה שאני מרגישה יחסית טוב, וגם מתקדמת בחיים כל הזמן. אני יודעת שאני לא היחידה. עבור רוב האנשים שאני מכירה מהפורום הזה, כל זה לא יישמע לא הגיוני. כל אחד כאן עושה עבודה, בדרכו שלו. אבל אנשים רגילים לא חיים ככה. שאלתי אם זה בגלל שאנחנו מטפלים, מה שאומר שהמקצוע שלנו הוא לעזור לאחרים, ואנחנו נתקלים בסבל בכל יום. אבל סייגתי את זה, כי גם רופאים ואחיות ועוד אנשים נתקלים בסבל ומקדישים את חייהם לעזרה, ובמובן הזה הם כמונו. לכן זה לא רק החמלה והעזרה לאחרים, זה משהו אחר. ולכן שאלתי.

 

[TheGreatNut]

אני לא יודע מה לענות לך.

ממה שכתבת, מה שאני מבין, ואני באמת מתנצל אם הבנתי לא נכון כי זה משהו שמאוד קל לעשות כשלא מכירים את מי שכותב ועוד שקוראים משהו דרך פורום, אבל מה שאני מבין ממה שכתבת זה שאת רואה את עצמך כטובה יותר ממי שלא עוסק בהתפתחות רוחנית. שוב סליחה, אם לא לזה התכוונת. זה באמת מאוד פשוט לא להבין דברים נכון דרך פורום. אז אם לזה התכוונת אני באמת לא יודע איך לענות לך. אם לא לזה התכוונת אז התשובה הישירה שלי היא שלדעתי התפתחות רוחנית אינה קשורה למקצוע כזה או אחר. כל אחד מוצא את "הנישה" שלו לעשות את זה. יכול להיות מישהו שהעמיק בהתפתחות רוחנית לרמה גבוהה יותר ממה שאת לעולם תוכלי להגיע והוא מנקה זבל ברחוב.

אבל זה כן סביר מאוד שהרבה מאוד אנשים שמפתחים את עצמם רוחנית מוצאים לנכון לעסוק במקצועות טיפוליים משום שזה בדרך כלל מאוד קשור. אבל המון גם בוחרים במקצועות אחרים לגמרי.

 

[mic26]

לא, אני לא חושבת

שמי שעוסק בהתפתחות רוחנית הוא טוב יותר. מה פתאום. אין לזה קשר. פגשתי אנשים שלרגע לא הבינו מה זה מדיטציות ורפואה משלימה, והם היו אנשים טובים מהבסיס שלהם, לא משקרים, לא בוגדים, לא פוגעים באחרים, ורגועים נורא. הערכים שלהם היו כל כך גבוהים, בלי לעשות שום "עבודה רוחנית". הם פשוט גדלו ככה ולא צריכים לעשות עבודה כדי להרגע או להקשיב לעצמם ולאחרים. במובן הזה, הרגשתי קצת מטופשת. אני הייתי צריכה לעבוד הרבה כדי לקוות להגיע למה שהם ידעו מלידה. וגם יצא לי לפגוש אנשים שאורח חייהם מנוגד לחלוטין לשלי ושעשו מעשים שבעיני הם אכזריים וקשים, ובהכירי אותם נוכחתי שהם אנשים מדהימים שעושים גם עבודות קודש עבור אחרים, שאני לא יודעת אם הייתי מוצאת בעצמי אי פעם את הכוח לעשות. האם עלה ניחוח נרקסיסטי מהשאלה שלי? משהו בסגנון "אנחנו מיוחדים ושונים וטובים יותר ואף אחד לא מבין"? זו לא היתה הכוונה. הכוונה היא שלפעמים אני נבוכה לדבר על דברים שבאמת עוברים לי בראש. יש אנשים שאני לא מעזה לומר להם מה אני באמת חושבת, כי הם יסתכלו עלי באופן מוזר. לפעמים אני בכל זאת מדברת, כי לא אכפת לי מה יחשבו. אבל לפעמים אני פשוט נמנעת מעימותים מיותרים. יש אנשים שמקשיבים ולא מבקרים, אבל כל זה נורא מוזר להם. לזו היתה הכוונה.

 

[TheGreatNut]

אני מאוד משתדל להמנע...

מלדבר עם אנשים על דברים שהם לא פתוחים אליהם או על דברים שפשוט לא מעניינים אותם (בין אם זה קשור לרוחניות או לא). אז אני לגמרי איתך בעניין הזה. ואני נמנע בקטע הזה בעקבות נסיון עיקש מצידי במשך שנים לנסות "לשפר" אנשים אחרים משום שחשבתי שאני יותר טוב מהם משום שהם "לא מבינים ברוחניות" ואני ניסיתי לעזור להם להבין (אני סתם משתף מהחוויות שלי, אני ממש לא מקשר את זה אליך או למה שכתבת). עד שלשמחתי התחלתי לראות שהייתי מתנשא ויהיר ושאני לא יותר טוב מאף אחד, וזה לא משנה כמה אני משקיע בהתפתחות אישית והאחר לא. ואז גם ראיתי כמה אנשים הגיעו לרמה ממש גבוהה של מודעות וקשב ללב מבלי בכלל לשמוע על המושג רוחניות, מבלי לדעת טכניקות כאלו או אחרות ומבלי ללכת למורים או מטפלים. והם לא נולדו עם זה. הם עושים מסע ממש כמוני וכמוך. לעולם אין לנו אפשרות להשוות בין המסע שלנו לשל אחרים, ובעניין הזה אני מאוד מציע לך להרפות כי זה פשוט לא עושה טוב, וזו תפיסה לא נכונה (בעיני). אז... עם מי שעוסק ברוחניות אני בשמחה מדבר על רוחניות. עם מי שזה לא עושה לו את זה אני לא מדבר איתו על זה. ואכן עם הרבה אנשים אין לי הרבה על מה לדבר (הנושאים שמעניינים אותי בעיקר זה חינוך, התפתחות הגוף הפיסי ורוחניות), משום שלהרבה אנשים עיקר העיסוק הפנימי שלהם הוא בשכל (ואני לא אומר את זה בשיפוטיות, זה פשוט תופעת לוואי של החיים בחברה המודרנית), ואצלי הוא בעיקר ברגש, וכן זה גם מאוד מתסכל אותי. אבל אני לא מוזר. אני אני. והוא הוא (לא הם הם, אלא הוא הוא, והוא הוא, והיא היא וכו'...).

 

[mic26]

אבל זה מה שאמרתי

כתבתי: "וגם יצא לי לפגוש אנשים שאורח חייהם מנוגד לחלוטין לשלי ושעשו מעשים שבעיני הם אכזריים וקשים, ובהכירי אותם נוכחתי שהם אנשים מדהימים שעושים גם עבודות קודש עבור אחרים, שאני לא יודעת אם הייתי מוצאת בעצמי אי פעם את הכוח לעשות". אני לא יודעת למה הקפצתי אותך או הכעסתי אותך. אני לא ממש אובססיבית לגבי משהו, לכן לא ברור לי ממה אתה ממליץ לי להרפות. אני מרגישה שמתייחסים אלי כאל עוף מוזר, אבל זה לא מפריע לי. יש לי מליון נושאי שיחה עם כל אדם שיוצא לי לדבר איתו, כך שאני לא חייבת לחפור להם על ענייני הרוחניים.

 

[TheGreatNut]

../images/Emo6.gif אני יודע, ראיתי. לא שמת לב שכתבתי...

שאני פשוט משתף, ולא הגבתי אישית אלייך או למה שכתבת? כתבתי את זה בסוגריים. ממש לא הכעסת אותי. ההפך, היה לי כיף לקרוא ומאוד הזדהתי. ואני מאוד מתחבר למה שכתבת.

 

[mic26]

../images/Emo13.gif

 

[TheGreatNut]

(אני סתם משתף מהחוויות שלי, אני ממש לא מקשר..

...את זה אליך או למה שכתבת).

 

[TheGreatNut]

המלצתי להרפות רק מעניין ההשוואה...

בין המסע שלך לשל אחרים. זה לפחות הרושם שקיבלתי ממה שכתבת. עזבי אותך מהשטויות שלי

. סליחה אם הבנתי אותך לא נכון. בכל אופן, כמו שאמרתי, בסך הכל מאוד התחברתי לדברים שכתבת. והטון שבו כתבתי את ההודעות שלי היה מאוד חיובי ותומך.

 

[שי שבתאי]

לא הייתי אומר שאנחנו מוזרים. אבל כן..

לא כל אחד יכול לתת מעצמו. ואני חושב שצריך להגיע לטיפול אחרי שהגעת להשלמה מסויימת בחיים (זה יכול להיות בגיל 20 או 40 וכו'). אם זה עושה אותנו "מיוחדים" זה כבר נתון לפרשנות.. אבל אני חושב שכל אחד שבחר ברפואה משלימה או רפואה בכלל יש בו משהו אחר !!

 

[freearth10]

כל אחד מאיתנו יחיד ומיוחד

כשאתה מגיע לשלום עם עצמך אתה רואה את המיוחד שבך ואז לפתע אתה רואה את זה גם על אחרים. כשהרגשתי זרה ומוזרה הרגשתי את זה לא רק בתחום המקצועי ואז משכתי לחיי גם אנשים שכאלה. היום כאשר אני מרגישה מיוחדת אני מוקפת באנשים מדהימים ואפילו אלה שנראו לי פעם כל כך צרי אופקים, זורחים היום באור אחר. מאיה

 

[TheGreatNut]

אני חושב שהמשהו הזה נמצא אצל כל אחד...

השאלה היא אם האדם בכלל מודע לקיומו, או שהמשהו הזה כבר קבור עמוק עמוק בפנים. בעיני זה פחות או יותר מסתכם בלהקשיב ללב. וכשמילדות מלמדים אותנו ההפך, קל מאוד לשכוח מה זה בכלל. לא פשוט היום לחזור להקשיב ללב אחרי ביות ארוך וממושך של התעלמות מהגוף, מהאינטואיציה ומההרגשה הפנימית של מה נכון ומה לא. נראה לי מאוד סביר שאם הייתי גודל בתנאים יותר מאתגרים ועם חינוך פחות טוב, אני גם הייתי מאבד את עצמי.

 

[eji1]

התכוונתי שנמאס לי שמסתכלים על התחום

כתחום מוזר של אנשים קוראים בקפה,תה ואספרסו כפול... זאת הכוונה- אני רוצה שיגדירו אותי בתור איש מקצוע ולא מכשף (כמו שאמרתי למטה- אני מטפלל ברפואה משלימה ולא רפואה אלטרנטיבית!)

 

[eji1]

וקישור לכתבה בערוץ 10- אתם לא חושבים שהגיע

הזמן לשינוי

 

[eji1]

והקישור...

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=760186

 

[mic26]

אני חושבת שהבנתי

אני מצטערת, אבל רוב האוכלוסייה חושבת שזה מוזר לקשר בין כאבי ראש לרגש כלשהו. המילה צ'י יכולה להיות נושא לבדיחות. חמלה? הצחקת אותם. לעומת זאת, מילואים, צבא, תאונות, אכילת כבד אווז, עבירות קלות על החוק, צעקות... זה נורמאלי מאוד.

 

[מט חנק]

חבל....

שבאותה נשימה ובאותו משפט את שמה שירות מילואים יחד עם תאונות ועבירות קלות על החוק. משתמע מכך (גם אם לא התכוונת) ששירות מילואים זה דבר שלילי......

 

[0 אור 0]

בסך הכל מדובר ב"על מה אנשים מדברים"

מה בפוקוס שלהם, האמת היא שחוץ מהנושאים שהיא דיברה לפי מה שאני שומעת , כולם כל הזמן מדברים על כל מיני תוכניות טלויזיה תחרותיות שאין לימושג מה קורה בהם , כי אפילו שיש לי טלויזיה, ואני אפילו מדי פעם מתמכרת לאיזה סדרהקה וחביבה, אז על התוכניות האלו אנילא מסוגלת להסתכל

 

[מט חנק]

זה לא נראה כך

אנשים לא מדברים על אכילת כבד אוז, הם אוכלים כבד אוז. אנשים לא מדברים על "צעקות" הם צועקים. זה ממש לא נראה שמדובר ב"על מה אנשים מדברים", אלא יותר בכיוון של "מה אנשים עושים". ייתכן שזו לא היתה כוונתה , אבל הריח שעולה מהמשפט ששירות מילואים נמצא בסל אחד כמו עברות קלות על החוק וצעקות. (הכותב משרת במילואים באופן תדיר ולא מתבייש בכך).