בתגובה לדברין של EJI-האם אנחנו מוזרים?
קודם כל, ברוך הבא לפורום. דבריך בהודעה שלך בשרשור על נזקי הקנאקים שיעשעו אותי, כי קודם כל הרגשתי הזדהות - גם אני לא חושבת שאני מוזרה. אבל אחר כך חשבתי על זה ואני מוכרחה להודות שרוב האנשים שאני מכירה לא חושבים שאני אדם רגיל או נורמאלי. אני לא רק מטפלת, אני חיה את הפילוסופיה שמאחורי גישת הטיפול שלי. זה הופך אותי לעוף מוזר. אמנם טרחתי ליצור סביבי מעגל חברים שמסתכל על העולם באופן דומה, אבל ככל שהזמן עובר אני מרגישה שמצד אחד זו המציאות שלי והיא חדה וברורה ואמיתית, ומצד שני, היא כל כך שונה מהאופן שבו רוב בני האדם רואים את העולם. מה דעתכם? האם להיות מטפל הופך אותנו לשונים? האם זה בגלל שאנחנו מנסים לפתח חמלה? רוחניות? לעזור לאחרים? האם זה בגלל שהמקצוע גורם לנו להיתקל בסבל ולחשוב על פתרונות? במה אנחנו שונים מהבחינה הזאת מרופאים, אחיות, מטפלים סיעודיים? האם אנחנו מוזרים?
קודם כל, ברוך הבא לפורום. דבריך בהודעה שלך בשרשור על נזקי הקנאקים שיעשעו אותי, כי קודם כל הרגשתי הזדהות - גם אני לא חושבת שאני מוזרה. אבל אחר כך חשבתי על זה ואני מוכרחה להודות שרוב האנשים שאני מכירה לא חושבים שאני אדם רגיל או נורמאלי. אני לא רק מטפלת, אני חיה את הפילוסופיה שמאחורי גישת הטיפול שלי. זה הופך אותי לעוף מוזר. אמנם טרחתי ליצור סביבי מעגל חברים שמסתכל על העולם באופן דומה, אבל ככל שהזמן עובר אני מרגישה שמצד אחד זו המציאות שלי והיא חדה וברורה ואמיתית, ומצד שני, היא כל כך שונה מהאופן שבו רוב בני האדם רואים את העולם. מה דעתכם? האם להיות מטפל הופך אותנו לשונים? האם זה בגלל שאנחנו מנסים לפתח חמלה? רוחניות? לעזור לאחרים? האם זה בגלל שהמקצוע גורם לנו להיתקל בסבל ולחשוב על פתרונות? במה אנחנו שונים מהבחינה הזאת מרופאים, אחיות, מטפלים סיעודיים? האם אנחנו מוזרים?
