גיא רולניק מתאר מצב מאוד מענין

גיא רולניק מתאר מצב מאוד מענין

שר האוצר מוציא הצעת תקציב שכולו גזירות קשות.
ומה הנחמה? תדעו לכם, לחרדים אני אכניס פי כמה.

איך הגענו למצב ש"לדפוק את החרדים" זאת סוכריה שהציבור מקבל כתמורה לגזירות?

אני לגמרי בעד הכנסת החרדים למעגל העבודה, למעשה אנחנו עדים למהפך אדיר בחברה החרדית.
כיום יש אלפי חרדים שלומדים לתואר אקדמי, ואלפים אחרים שעוברים הכשרה מקצועית במטרה להשתלב בכח העבודה.
זה תהליך שאמנם יוצר גם ריאקציות שמרניות בחברה החרדית אבל תהליך שנראה מבטיח.

יחד עם זאת מהפכים כאלה לא נעשים ביום אחד.
אנחנו מדברים על פגיעה קשה בציבורים העניים ביותר במדינת ישראל, החרדים והערבים.

תארו לעצמכם משפחה חרדית, זוג עם 8 ילדים.
הוא אברך שמקבל 1,500 שקל מהכולל (900 מהמדינה + תרומות פרטיות) היא גננת שמקבלת 3,500 ובסביבות 1700 שקל קצבאות ילדים.
יש להם הוצאות כמו משכנתא, ארנונה, תשלום לגן, לישיבות (כן, הישיבות מתוצבות אבל אינן חינם), אוכל בגדים כמו לכולנו.

מן הסתם הם חיים מהיד לפה, אולי לא רעבים אבל בודאי שלא חיים ברווחה, הם עושים חשבון על כל אגורה לפני שמוציאים אותה.
נכון, יש להם אשמה תורמת למצבם אבל זה המצב היום.

הלכנו וקצצנו להם בבת אחת מתקציב המשפחה המאוד דל שלהם כ 800 שקל בקצבאות ילדים, בטלנו את ההנחה שלהם בארנונה בגלל שאינם ממצים את כושר ההכנסה שלהם, העלנו משמעותית את המחיר שהם ישלמו על חינוך בישיבה.

גם אם הגבר יעזוב את הלימודים בכולל, קשה להאמין שהוא ימצא עבודה מכניסה שתשפר משמעותית את המצב הכלכלי של משפחתו.
בשורה התחתונה אני רואה ילדים הולכים לישון רעבים.

אז כן, צריך שינוי בחברה החרדית.
השינוי כבר מתבצע ואולי צריך לעודד אותו אבל לא זאת הדרך, לא במחיר הזה.

=========
אני לא בטוח גם כמה המהלך של לפיד משרת את הגורמים החרדיים שקוראים ללימודי ליבה גיוס והכשרה מקצועית.
פתאום הם מוצאים את עצמם בצד של אויבי החרדים מול "החרדים האמיתיים".
 

seelinewoman

New member
אז לעשות מהלך כולל ומקיף

שיתקן הכל.
למה זה בלתי אפשרי?
רק כי הרבנים לא מרשים?
בלי קשר ללפיד אנחנו נמצאים בנקודת זמן
שבה אנחנו צריכים לעשות מהלך היסטורי
ולהפריד לחלוטין דת ממדינה.
מכיוון שאני יודעת מהו חוזק המסורת כאן
ברוג לי שהדת הממוסדת לא תיפגע.
מי שינתק אותה ממנו הוא כל מי שהתנתק ממנה ממילא.
 
זה בלתי אפשרי מכיון שאנשים לא משתנים תוך יום

אותו אברך וגננת לא יכולים לעבור להייטק ולעריכת דין ביום אחד.
כשאת פוגעת בהכנסה של האנשים העניים ביותר במדינה בבת אחת, הכאב שאת גורמת הוא עצום.
גם ילדים חרדים צריכים לאכול לפעמים.

מה הקשר לדת הממוסדת ולהפרדת דת ממדינה?
נניח שמחר הדת תופרד מהמדינה, מה את חושבת שיקרה?
 

seelinewoman

New member
לכן המהלך חייב לבוא עם לימודי ליבה

והכשרת לימודי מבוגרים.
אני חושבת שניתוק הדת מהמדינה הא הליך מנטלי ורגשי יותר מאשר מעשי.
הרי רובנו בעצם מנותקים מהדת וחיים כחילוניים גם אם אנחנו לא אוכלים חמץ וכו'.
ברגע שנמוטט קוביית דומינו אחת - יהיה יותר קל לעשות את זה
כמו שצריך גם בדיני אישות ובתחבורה ציבורית בשבת.
 
סליחה אבל זה בעיקר ססמה

נכון שאין אוטובוסים בשבת ונישואים הם רק דרך דת.

אבל, יש מוניות בשבת והעובדה היא שכמעט ואין מוניות שירות כך שהצורך אינו עצום.
כל מי שמחפש להרשם כנשוי ולעקוף את הרבנות, עושה את זה בקלות.

אני מבין שזה מפריע מבחינה עקרונית אבל מעשית כמעט ואין לדברים האלה השפעה על החיים שלנו.
 

seelinewoman

New member
שנייה, צפירה. מדליקה נרות שבת וחוזרת


 

ג רפאל

New member
לעט לעט על האברך לסגל עצמו למשטר עבודה

את מה שמקבל כקצבה וכחסד , וכפול מכך שיקבל מהמדינה כשכר עבודה - אפילו עבודת דחק או עבודה יזומה שאין בצידה כלום, פרט למתן הרגלי עבודה ולקיחת אחריות על הפרנסה.
 

ג רפאל

New member
אל תעשה ילדים אם אינך יכול לדאוג להם בעצמך

כלל פשוט שבחברות שהזכרת איננו מיושם
 
זה לא מדוייק

כאמור יש שינוי משמעותי בחברה החרדית.
בעשור האחרון יותר חרדים משתלבים בעבודה, יותר חרדים לומדים לתארים אקדמאיים.

נכון, עדיין יש המון לשפר.
השאלה היא איך עושים את זה בלי להביא משפחות לפת לחם.
 

ג רפאל

New member
הכל בסדר. רק שלא משנה את טענתי היחידה

אל תעשה ילדים על חשבון הזולת. אינך יכול לפרנס אותם -אל תוליד אותם.
כרגע הילדים הם עובדה קיימת -והם לנטל על ציבור משלמי -המס. אז חוץ מאשר את ילדי ונכדי אני גם מממן את ילדי אלה שלא יכולים\מרצון במקור] לפרנס אותם.[אז את אלה שלא מסוגלים-נכות\בריאות\מובטלים מאונס לפרנס 'לפתע' אני יכול לקבל. אפילו ברצון את האחרים [מכל עדה שלא תהיה -לא]
את כספי 'קצבת הילדים' הייתי לוקח מההורים ונותן לילדים. 3 ארוחות -אחת לפחות חמה-במוסד חינוכי שיקלט אותם מגיל אפס. ליום לימודים\שהייה ארוך. בריאות חינם -כולל תרופות אגרת ביקור ודמי חבר.
אני סקרן לדעת כמה מקצבת הילדים היום חוזר למדינה עי מפעל הפיס, הבלו על סיגריות ופלאפונים.
משפחות שלא יגיעו לפת לחם. שיצאו לעבודה אפילו יזומה [ע"ח הציבור משלם המס] להזיז לבנים מצד אל צד. רק לא בטלה בתואנות של יראת שמיים.או או מכל סוג שהוא.

וחוןצמזה הכל בסדר.
שבת שלום
 

seelinewoman

New member
לצערי זה נכון

הפסקתי את טיפולי הפוריות שלי ואת ניסיונותיי להיות
לאמא בדרך כלשהי עד שאתייצב כלכלית, וזאת הדרך הנכונה לעשות.
אני מקנאת לפעמים באלה שיכולים להיכנס להריון מבלי להיות בעלי הכנסות
כי יש להם מישהו שידאג להם כמו המדינה, אפילו בסיסית, אבל זאת לא הדרך הנכונה.
 

נשואה91

New member
בשם הילדים

הטיעון המציב את ילדי החרדים במרכז חוזר ונשנה. בynet השבוע באחד מהמאמרים הגדילו לעשות וצירפו תמונה של ילדים חרדים.

הניסיון להפעיל את בלוטת הרגש נואל בעיני.

מה לעשות אם הילדים רעבים?

אני מציעה לאברך הבריא והכשיר לצאת לעבוד. אני מציעה לו לעשות את מה שעשו הורי. לעבוד בשתי עבודות. תקופה מסוימת שניהם, במקביל.
הורי גם החליטו לא להביא לעולם יותר משני ילדים משיקולים כספיים בלבד. היינו החריגים בשכונה שהיתה קיבוץ גלויות אחד גדול.

אם זכרוני אינו מטעה אותי, אחד הדוחות של בנק ישראל שבדק את הקשר בין קצבאות ילדים לבין ילודה מצא קשר חיובי. קיצוץ בקצבאות, ירידה בילודה.

אז כנראה, שגם בקרב החרדים יש מי שעושה את השיקול הרציונלי ולא רק האמוני.
יש אמנם נשים המתחרות ביניהן על תואר ההפרייה:"למי יש יותר ילדים". אלו וגם אלו מוזמנים ומוזמנות לקחת אחריות. מספר ילדים הוא לא ציווי מדאורייתא ולא מרבנן.

לגידול מספר רב של ילדים שרובו ככולו נופל על האשה,יש השלכות קשות על בריאותן של הנשים. למרות העזרה מצד הילדים לפעמים גם מצד הקהילה, בסופו של יום חלק לא מבוטל מהן אומלל. לא פחות מכך. רק שהן לא מעזות לדבר על כך בפרהסיה.

הקלה לנשים אלו בעיני, היא תוצאה עקיפה אך מבורכת, לירידה העתידית בילודה.

נכון, חל שינוי במגזר החרדי. הוא מועט מדי ואיטי מדי.

דוחות של מרכז טאוב מצביעים פעם אחר פעם על הסכנה שאורבת לפתחה של מדינת ישראל בעתיד הלא רחוק. לא מפצצה גרעינית של איזה מטורף.
אלא מכך שאוטוטו אנחנו נהפוך לחברה שחלקים נרחבים ממנה יהיו בורים. לקרוא הם יידעו, חשבון בסיסי הם יידעו (חרדים לומדים את נושא השברים). במקום שהמשק הישראלי יצעד קדימה הוא יצעד אחורה.

אז אני מעדיפה לשים בראש דאגותיי את הילדים בסיכון (חלקם חרדים) שזקוקים , בצדק, לכספי המיסים הגבוהים שאני משלמת והלוואי שאמשיך לשלם כך כל חיי.

אני מעדיפה לחשוב על הילדים שלא נולדו ולא יוולדו לעוני, לדלות, לבריאות לקויה.

סביר שהרטוריקה של החרדים מול החילונים תלך ותתעצם בעוד שבפועל הם יקבלו 'היתרים' לעבוד.

תיקון עיוותים כל כך עמוקים, אכן מלווה בכאבים קשים.
 
מה לעשות שמדובר בחשש אמיתי

ואותו אברך גם אם יצא לשוק העבודה, עם ההכשרה שלו, הוא לא יקבל יותר ממשכורת מינימום במקרה הטוב.
אז כן, צריך לעשות שינוי, אבל לא כך, לא על חשבון הכנסת אלפי משפחות ממעגל העוני אל מעגל הרעב.
 
האם יש דרך

לספק לילדיו של האברך את חמשת המ"מים בלי לתת לאברך עצמו כסף? אני יכול לחשוב על מספר דרכים, בלי להוציא את הילדים מהבית.
 

נשואה91

New member
יש פתרון לחשש הזה

כתבתי את הפתרון ואחזור שוב. שתי עבודות. בוקר וערב.
שתי משכורות לאברך. גם אם כל אחת מהן היא משכורת מינימום מצב משפחותו יוטב.
 
ואכן אין ספק שיש מספיק משרות

לכל האברכים לשתי משמרות. אולי פשוט נסתפק בהצעה הצנועה של סויפט?
 

נשואה91

New member
למשרות באוניברסיטה באמת אין כבר מקום....

עכשיו, בלי ציניות.
תלוי לאיזה סוג משרות אתה מתכוון. יש תחומים שיש בהם מצוקה אמיתית ואני לא מתכוונת לתחום של סיעוד. הכשרה קצרת טווח שעשויה להניב משכורות כפולה משכר המינימום לדוגמא רתך.

הבעיה האמיתית היא הרגלים. אבל 'אין ברירה' הוא זרז מצוין לשינוי.
 
אם כל האברכים יצאו לחפש עבודה

גם משרת רתך תהפוך למשרה בשכר מינימום, וגם בה יהיה קשה מאד למצוא עבודה. אספר לך משהו מנסיון אישי: בזמן שהתחילה האינתיפאדה השניה מצאתי את עצמי מובטל. לא מספיק שהתברר לי שבחקלאות ובבניה לא רוצים אותי, התקבלתי פעם לעבודה בתור שוטף כלים במסעדה ופוטרתי עוד באותו יום מפני שסירבתי לחתום על התחייבות לעבוד במקום חצי שנה. כמה שבועות אחרי זה, אחרי שמצאתי כבר עבודה אחרת, שמעתי מסעדן מתלונן ברדיו על הישראלים העצלנים שלא רוצים לעבוד בשטיפת כלים.
מאז איני מאמין לסיפורים על מחסור בעובדים ומצוקה אמיתית של מעסיקים. אולי חסרים מאות עובדים, לא עשרות אלפים.
 

נשואה91

New member
היא הנותנת

אתה מתאר מצב שבו יש עבודה אולם תנאי העסקה הם פוגעניים.
אינני מצדיקה תנאי העסקה כאלו. אבל מי שחושש שילדיו ירעבו , כפי ששוב ושוב נטען בשרשור הזה, מן הסתם יבחר לפחות בהתחלה לחתום על התחייבות זו.
אלא אם יעדיף לבכות בכי תמרורים על כך שילדיו רעבים וש'אין עבודה'.
אני חוזרת וכותבת. אינני מצדיקה בשום פנים ואופן תנאי העסקה פוגעניים !

כל אחד מהורי יכל לקבל קצבה מסוג מסוים מהמדינה ובחר לוותר עליה ולצאת לעבוד.
זה קשור למשהו מהותי יותר אצלם - העבודה כערך. רק לא להיות לנטל על המדינה. הם חשבו שזו בושה להיות לנטל על המדינה.
זה הרף שראיתי בבית. רק לא להזדקק ל'מתנות בשר ודם' כמו שהחרדים מתפללים רק לא חיים את מה שהם מתפללים.
כך בדיוק נהגתי וכך בדיוק אני מצפה מאחרים.
 
למעלה