גיא רולניק מתאר מצב מאוד מענין

[ג רפאל]

יציאה לשוק העבודה והעשייה יוצרת

מעגלים של צריכה ויצירת סיפוקי הצרכים.
ראי מקרה ההגירה המאסיבית מרוסיה - מיליון איש והמהפכה הכלכלית שהם יצרו כאן
ראי החדירה העיקשת של מהגרי העבודה מכל העולם אלינו -מאפריקה ומסין מטורקיה והפיליפינים וקולומביה ותילנד - יש תעסוקה בשפע.
רק שיותר קל לקטר. והכי קל 'לקבל'.

רק אילוץ מיידי . ניתוק באחת של הקשר הגורדי יפנה רבבות -מחסור ברירה- לשוק.
על המדינה להיערך עי הקצאת משרות [יזומות, דחק, פיקטיביות -העיקר שיעבדו] ובמקביל דאגה לילדים בכספי הקצבאות שלא ילכו להורים כמו חינוך ביום ארוך.ארוחות חמות במוסד הלימודי ורפואה חינם.

אם רוצים -אין זאת אגדה

 

[נשואה91]

 

[Immanuel Goldstein]

המציאות שונה לחלוטין.

ואיני מתלונן על ההתחייבות שדרשו ממני לחתום עליה- אני טוען שמעסיק שדורש מעובד ביומו הראשון לחתום על התחייבות כזו עושה זאת רק מתוך ידיעה שאם אותו עובד ילך יבוא מיד אחר במקומו.
עבדתי במגוון עבודות פיזיות, ואני יודע מה המרחק בין הטענות על "אין עובדים" ובין המציאות בשטח. כשתציעי לבוס שלך להביא לו חבר שלך לעבודה לקיץ (עבודה בטוריה ובמכוש) והוא יענה לך "מה, סטודנט? שיברח לי אחרי חודשיים" תביני כמה הסיכוי של כל או אפילו רוב האברכים למצוא לעצמם עבודה כלשהי, אפילו בשכר מינימום אינו קים.
כן, אני מסכים. יש להפסיק את הקצבאות לאברכים ולעודד אותם לצאת לעבודה. אבל זה צריך להיות בליווי התערבות ממשלתית ליצירת מקומות עבודה. התערבות כזו לא תהיה חפה מתוצאות שליליות. לדוגמא, אם נפסיק לייבא עובדים זרים לחקלאות כך שהחקלאים ייאלצו לשכור עובדים ישראלים (גם על זה יש לי סיפור נחמד מנסיון אישי) מחירי הפירות והירקות יזנקו השמימה. האם את מוכנה לשלם מחיר כפול עבור תפוחים, כדי שלשליימעל'ה האברך תהיה עבודה 'שה, חדגונית ומיוזעת ממנה יוכל להתפרנס בדוחק? אני כן.

 

[seelinewoman]

זה לא נכון

הם כבר יודעים יפה מאוד לעבוד בשחור.
הלוואי עליי עשירית מהסכומים שעוברים שם מיד ליד ללא רישום ומסים.

 

[ג רפאל]

חשש של מי?

אין מורה גדול מההכרח. וכאשר אותו אחד יודע שתמיד בשם אלטרואיזם,ערבות הדדית,עזרה לזולת, סיוע לנזקק -יטפלו בו.יעזרו לו ידאגו לו,-
לא יתאמץ. יותר טוב לשבת וללמוד. לימוד חסר תכלית ומטרה ושינון חסר תועלת.[פוגע בציפור נפש?- אבי המנוח למד בבוקר לימודי חול לפרנסתו והשכלתו -ובערב בישיבת פרשבורג]
אם תופסק כל העזרה הזו [תמיד רק צד אחד -משלם המיסים-עוזר] לא תהיה לאותו אחד ברירה אלא לקום ובשינים למצוא פרנסה - 'פשוט נבלה וגומר] לעצמו ולתלויים בו. ושלא יגלגל עינים לשמים ויזעק - אף אחד לא חייב לו כלום.

אין הכוונה כמובן לסיוע לנפגע קטסטרופה פתאומית. או לחולה ,נכה או מוכה גורל. אבל לנזקק לסיוע כדרך הטבע.מפאת הרגל. -לא ולא.

אז צריך לעשות שינוי .ואם לא יכאב לא יעשה השינוי.
רק ההכרח יוצר פתרונות.
ואפילו מהר.

 

[מאליו יובן]

ססמאות יפות

אבל אם החוקים יעברו, מה יעשה אותו זוג?
אני מדבר על משבר הומניטרי ואתה מסביר לי שאיכשהו יסתדרו לתת אוכל לילדים אבל גם לך לא ברור איך.

 

[ג רפאל]

לי זה ברור.

מי שרעב עובד על מנת לאכול.
פתרון לילדים העליתי במקום אחר.
עד שהמבוגר ירויח כדי אוכל לא-למות שילך זמנית לבית תמחוי.
אחרת הוא במעגל נצחי שלתמיכה מחשש מה יהיה אם תופסק התמיכה.
ואמרתי במקום אחר -על המדינה להמציא עבודות דחק לכל דורש.

ממה התפרנסו וחיו מיליוני היהודים בגולה טרם שואה? מי דאג לפרנסתם?
ממה מתקיימים היום יהודי הגולה?

 

[מאליו יובן]

מחר אין לו עבודה

ואתה בעצם מציע זה שהמדינה תפתח מאות בתי תמחוי כדי להאכיל משפחות?

אני לא חולק עליך במטרה אלא בעיקר בדרך.
המטרה היא להכניס יותר חרדים וערבים למעגל העבודה.

השאלה היא איך עושים את זה בלי לייצר משבר רציני.
עד כה התשובות שקבלתי לא היו רציניות.

 

[ג רפאל]

אף פעם לא יהיה הזמן המתאים

תמיד ימצאו תירוצים למה לא, למה לא עכשיו .למה כדאי לדחות.
העיקר לא לזעזע. לא ליצור משבר. לא לעורר מהומה.
העיקר לא.
תמיד כל פתרון שמוצע אינו רציני. אינו הולם. לא מתאים. קשה מדי פוגע מדי.
כמו הקשר הגורדי - לנתק באחת ומיד.

וזה רציני בתכלית. ואפילו יכאב למי שזה יפגע בו.


כן במקום לתת כסף דמי בטלה לפתוח בתי תמחוי לנזקקים -עם תלושי מזון מהסעד [לא המצאה שלי]
ועבבודה תמצא לכל דורש גם כזה שלא יודע לעשות כלום.
תן לו מברשת לצבוע מדרכות פסי הפרדה בכבישים. לנקש עשבים לשתול עצים סתם להזיז ערימות חצץ. העיקר 'עבודה'

 

[מאליו יובן]

קשה לענות לך כשאתה מתעלם ממה שכתבתי

זה מתיש לענות, ואז לקרוא את אותה טענה בלי שתתיחס להסברים קודמים.

 

[ג רפאל]

אני עונה לכל טענה שלך. נראה לי שהמצב הפוך

ואתה לא מקבל את עמדתי. 'לחתוך' עכשיו.

אני מתייחס לכל ההסברים שפירושם 'אי אפשר' 'לא עכשיו.
ואני טוען כעת. אפשר, מוכרחים.

ופה חשיפה אישית לא רלבנטית.ואולי גם לא מובנת מאליה.

צעיר בני. בן 28 תואר שני, מכין תיזה. עובד במשרה מלאה בהייטק.[מי שמכיר יודע כמה שעות זה ביום] נשוי אב לבת קטנה. כעת במילואים.
מרויח טוב מאוד-משלם המון מיסים. בזמנו שילם שכר לימוד שכ"ד הוצאות מחייה ועבד מאז שהשתחרר מהצבא. ל ממון כל זאת. מעולם לא היה למעמסה על הציבור [תודה לאל]מעולם לא קיבל דבר בחינם.
את חלק המס שלוקחים ממנו על מנת לפרנס את אלה שלא משרתים במילואים שלא עובדים מבחירתם [אמנותם ללמוד...]- נא לא לקחת ממנו.
אין לפנות אליו בשם ערבות-הדדית וילדים רעבים. מסחטת הדמעות הזו כבר יבשה.

כן להפסיק כל תמיכה לבטלה לפי המתכונת שכתבתי. ההכרח המיידי של מקוצצי המענקים ישנה את מפת התעסוקה.
אגב עוד אפיק תעסוקה לחרדים חסרי השכלה ומקצוע - גיוס לצבא. להשקיע כסף בהקמת אוגדות-דחק.
העיקר שיעשו משהו בשביל עצמם ובשביל הציבור.

 

[seelinewoman]

או, תודה

אמי היתה מפרנסת יחידה, רופאה במערכת הציבורית
ועבדה מסביב לשעון גם בתורנויות במד"א וגם במושבים בסביבה.
בקושי ראינו אותה.
זה אפשרי אם רוצים.

אני זוכרת שכשחזרתי מלונדון לפני 18 שנים היה אירוע ביטחוני בהיתרו
שגרם לנו לאחר בעשר שעות, וכולנו זינקנו לטלפונים ולידי עמד בחור צעיר
שדיבר שוב ושוב בעברית לטלפון וביקש את אותו הדבר מבלי להבין מילה באנגלית
שהמרכזנית דיברה, אבל משום מה חשב שאם ימשיך לדבר עברית היא תבין.
הצירוף של הנאיביות עם הבורות ועם המנטליות שהוטמעה בו שה' ירחם ויעזור
הם בדיוק ההמחשה שקיבלתי למצבם ולצורה שבהם הם חיים.
אחר כך זה הקצין כשחייתי בבני ברק וראיתי באמת מה קורה שם.
ה' ישמור.