אני חושבת
שהרעיון של עמית הוא פשוט נהדר. אני לא קונה את חשיבות ההמשכיות, כי אף אחד לא מייחס את אותה חשיבות להמשכיות שם האשה. חוץ מזה, מצחיק אותי לשמוע את טיעון ההמשכיות כטיעון גורף במדינה בה חצי מהתושבים החליפו את השם לפני דור או שניים. הייתי שמחה למצב בו בני הזוג בוחרים את שם משפחתם מכמה אופציות: השם החדש, שם האישה, שם הגבר או השם הממוקף, לפי הטעם האישי או הנוחות. נכון להיום, האופציות הללו אינן שוות - מניחים אוטומטית שהאישה תישא את שם הגבר, אלא אם יוחלט אחרת (במקרים בודדים בלבד), ואז מדובר בסוג של מרידה. אני בטוחה שלגברים רבים קשה להסתגל לרעיון של אימוץ שמה של בת הזוג (כמו שקשה להם להסתגל להשוואת מעמד בתחומים אחרים), והאופציה של בחירת שם חדש משותף תוכל להקל על הדילמה.