ההבדל בין צמחים לבעלי חיים
מכיוון שתשובה טובה לנושא זה נכתבה על ידי דדי שי בחוברת שהוא מכין עבור מסבירי אנונימוס, אצטט משם: "העובדה שלצמחים אין יכולת-חישה ברורה לכל. (ועל כן אף אחד לא משווה, למשל, בין קטיפת חרציות בשדה לבין תלישת רגלי חתולים). בכל זאת יש מי שיתעקש על הסבר יותר מנומק מהתפיסה האינטואיטיבית, כך שניתן להרחיב: · לצמחים אין מוח, ההכרחי לקיומה של יכולת החישה. למרות שנעשו מספר מחקרים שמנסים להוכיח את קיומה של תודעה בצמחים, מעולם לא נמצאו ראיות מהימנות לכך. · לצמחים אין סיבה אבולוציונית לפתח יכולת חישה מכיוון שאין להם מנגנוני התגוננות אקטיביים. בעלי-חיים זקוקים ליכולת לחוש כאב מכיוון שהכאב מתריע בהם מפני סכנה ומעודד אותם לנקוט צעדים כנגדה, כגון בריחה או לחימה שכנגד. לצמחים יש אך ורק מנגנוני התגוננת פסיביים (קוצים, למשל) שאינם מחייבים נקיטת פעולה, ולכן אין להם שום תועלת ביכולת לחוש כאב, ואין סיבה שייפתחו אותה. · גם אם נניח שלצמחים יש יכולת חישה, ומכאן גם מעמד מוסרי, עדיין תזונה צמחית מביאה גם לפחות הרג של צמחים מאשר תזונה מהחי, מכיוון שכמות הצמחים המשמשת לגידול בעלי-חיים למאכל גבוהה הרבה יותר מזו הנצרכת באופן ישיר בתזונה צמחית." עד כאן הציטוט. טיעונים מהסוג "צריך למתוח איפה שהוא את הקו" הם מאד לא מוצלחים, כי אם מדובר בקו שרירותי, יש שימתחו אותו בין אדם לבעלי חיים אחרים, יש שיפרידו בין בני אדם בעלי צבעים שונים או מגזעים שונים ולכאורה הכל מוצדק. הקו המפריד המיחידי שמוצדק, מבוסס על יכולת החישה, האם אנו גורמים כאב וסבל לאחר. קו זה מפריד בין בעלי חיים לצמחים, חידקים, פטריות או שמרים.