דרגות שונות לערות ?

[בן טל-שחר]

ערות, אין לה דרגות? מה דעתך/נסיונך? נשמע מרתק...

 

[lightflake]

אם אין-שניים אז איך יתכנו דרגות ?

מעבר לכך דרגות מרמז על התפתחות והיררכייה, ואז שאיפה ל''עתיד טוב יותר''... בדרגה גבוהה יותר... כל הסיפורים הללו איפה הם נמצאים ? האם הם משרתים משהו ? או רק מהווים שוב את אותו מכשול התקווה לעתיד ... שמעולם לא הגיע... כי הוא דמיון. לעומת מה שיש, החוויה הזו עם כל מה שיש בתוכה (כולל התקווה לעתיד והאמונה בדרגות וכו') שהיא כבר כשלעצמה כרגע ותמיד - כל מה שיש.

 

[בן טל-שחר]

כמו מזג האוויר, שלפעמים קר ולפעמים חם וכו'.

וכמו עץ שצומח... או תהליך שמתרחש כמו נשימה, שלפעמים זאת הנשיפה ולפעמים זאת השאיפה.

 

[lightflake]

ראייה היא לא תופעה

 

[בן טל-שחר]

הו...

 

[בן טל-שחר]

דומה שאנחנו נתונים באותה שיחה מאז ומתמיד.

אני נזכר בין היתר באשכול הזה וגם בהודעה הזאת.

אני מקווה שגם אם דומה, על פני השטח, שאיננו מסכימים בכלל על משהו אלא חושבים אחרת לגמרי לגביו, יש בכוחנו לכבד את זווית הראיה השונה ולזכור שיש סיכוי זעיר (...) שאולי אנחנו טועים במשהו או לפחות מפספסים משהו (ואולי רק לא מבינים זה את זה, גם זאת תמיד אפשרות אצל בני אדם).

 

[זה פשוט]

השיחה הבלתי נגמרת על האמת זה האמת

החיפוש אחר הארה, אחרי מה שאני באמת, זה מה שקורה. זו האמת והמציאות שאותה אנו מחפשים, רק לא מבינים. זה לרדוף אחרי הצל של עצמנו.. בלי המילים אני, הארה, חיפוש, רוחניות, אמת, מציאות וכו'- מה יש? זה!
בהקשר הזה, ויתור על החיפוש זה החופש. זה גם אותו שורש.
&nbsp

 

[זה פשוט]

אולי אנחנו פשוט אוהבים לדבר על הנושא

אם אנחנו רואים זה כסוג של תחביב, אחלה
הבעיה מתחילה כשלוקחים את זה ברצינות.

 

[lightflake]

אוהבים...

כמו אלכוהוליסט שאוהב את המשקה ...

 

[GM1988]

גם המושג "זה" לקוח ממילון ההארה

והוא מיותר, כי אם אומרים משהו ויש עדיין אג'נדה - זה לא באמת "זה".
זה לא זה ולא זה.

 

[זה פשוט]

אז בוא נשתוק וזהו

אבל גם זה שייך למילון ההארה

כל מילה שנכתוב תוביל להתפלספות. זה מטרת הפורום
לפחות נתפלסף בכיף. נשחק עם המילים, למה לא?

 

[זה פשוט]

בידע רוחני כולנו נקבל ציון 10. לגבי שתיקה, לא בטוח

 

[GM1988]

העניין הוא לא לשתוק

אלא לשים לב.
אני גם למשל מכיר את המושגים האלה שיש רק את הרגע הזה. אני גם מבין על מה הם מדברים, אבל אני לא אשתמש בזה, כי זו שפה מאד ספרותית למשהו שאני לא צריך במציאות היומיומית שלי.
מי בכלל חושב שיש רק את הרגע הזה, או שאני זה לא המחשבות, כשהוא נמצא בסיטואציה שמשהו לא הולך לפי התכנית.
ופה האמת היא לא לרוץ למשפטי חיזוק או סרטונים של אושו כדי לצאת מהטריגר מהר כי תכננתי להיות מואר היום, וכי אין אני ואין אותם, ועכשיו פתאום זה כואב.
אלא להרגיש את הכאב באמת. בלי שום כלי עזר. ממש להיות ערום אל מול חוסר האונים והבושה אפילו מזה שנכשלתי להיות מי שרציתי להיות (מואר, רגוע, מבין, מכיל וכד).
לתת לכל מה שקורה לדבר, בלי אג'נדות. בלי "הנה, הזה והזה אמר שהוא לא מרגיש ככה".

הם לא מעניינים. העולם לא מעניין. זה אני והכואב שלי עכשיו, וזה מה שמאפשר ללמוד את מה שאנחנו צריכים - רק שהפעם בלי הרעשי רקע של כל השאר.

 

[זה פשוט]

כן, בהחלט

כשיש כאב, מביטים בו, נמצאים איתו, מרגישים אותו, בכל צורה שבה הוא מתבטא. רק כך הוא עובר, אחרת הוא יחזור בצורה כזו או אחרת. מניסיון. רק אח"כ אפשר לשאול מי כואב או להיות בשקט, שזה אותו הדבר. בשתיקה הכוונה לשקט הפנימי שמתחת לכאב ולכל דבר

 

[lightflake]

הנושא חוזר כי אי ההסכמה (או ההבנה) עדיין קיימת

פחות מאמין בלכבד זויות ראייה אחרות בדיון שמטרתו להגיע להבנה של עניין ספציפי...

תודה שגרמת לי להזכר באבי בכר |4u|

 

[בן טל-שחר]

בשמחה.

בעניין זוויות הראיה האחרות, עולה בדעתי שזה יכול בעצם לסייע בהבנה של מה שמנסים להבין.

בשתי דרכים: (1) גם לעזור לי להבין מה השני מבין/חושב/תופש ולמה... ואז קל לי יותר להסביר לו באופן אפקטיבי; (2) וגם לעזור לי לקחת בחשבון שיש סיכוי זעיר שאני עשוי לטעות במשהו... ואז קל לי יותר להקשיב לו באופן אפקטיבי.