הגבול בין טוטאליות לפתאטיות
- פותח הנושא Prince315
- פורסם בתאריך
sumerfield
New member
נו,
ושמעת פעם על מערכות יחסים שמתקיימות כך לאורך זמן?
לפעמים אחד הצדדים יהיה מוכן לוותר על משו שמאוד חשוב לו (ואולי אפילו בבחינת הרס עצמי) למשך תקופה מסוימת, מתוך תקווה שהצד השני יבין את המצוקה ויוותר אף הוא.
(כך בד"כ פותרים משברים)
אבל אם לאחר מריבות והסברים לא מגיעים לנק' שיווי משקל, אז הכל מתפרק.
הן מהצד שוויצר על עצמו ונמאס לו, והן מהצד השני שאיבד הערכה לזה שתמיד וויתר.
אין מערכות יחסים בהן לא קיימת הדדיות.
ושמעת פעם על מערכות יחסים שמתקיימות כך לאורך זמן?
לפעמים אחד הצדדים יהיה מוכן לוותר על משו שמאוד חשוב לו (ואולי אפילו בבחינת הרס עצמי) למשך תקופה מסוימת, מתוך תקווה שהצד השני יבין את המצוקה ויוותר אף הוא.
(כך בד"כ פותרים משברים)
אבל אם לאחר מריבות והסברים לא מגיעים לנק' שיווי משקל, אז הכל מתפרק.
הן מהצד שוויצר על עצמו ונמאס לו, והן מהצד השני שאיבד הערכה לזה שתמיד וויתר.
אין מערכות יחסים בהן לא קיימת הדדיות.
sumerfield
New member
יקירתי את מאוד צודקת.
ורוב הבחירות שלנו הן מטופשות לחלוטין (רק הסטטיסטיקה הביאה אותנו עד למאה ה21 כשאנו עדיין בחיים),
אבל כל עוד הן בחירות, אז זה לא ביטול עצמי.
זה אולי התקרבנות לפעמים, אבל גם בהתקרבנות שנעשית מתוך בחירה יש רווחים...
(טוב, התחלנו להתחפר כבר...הולך לחפש סביח או גלידה, מה שיבוא קודם)
ורוב הבחירות שלנו הן מטופשות לחלוטין (רק הסטטיסטיקה הביאה אותנו עד למאה ה21 כשאנו עדיין בחיים),
אבל כל עוד הן בחירות, אז זה לא ביטול עצמי.
זה אולי התקרבנות לפעמים, אבל גם בהתקרבנות שנעשית מתוך בחירה יש רווחים...
(טוב, התחלנו להתחפר כבר...הולך לחפש סביח או גלידה, מה שיבוא קודם)
כל דבר
אני עושה אותו באהבה רבה או פחות מרבה וזה מתפרש
כטוטליות, אני בסדר עם זה ושלמה עם עצמי כי במקום
מסויים יש לי "רווח"אישי מזה, סיפוק !
אם זה מגיע למצב של סבל והוצאה מרובה של
אנרגייה ותסכול,אני יורקת אש ונמנעת מביטול עצמי.
ממבט מהצד ביטול אישי מתורגם מהעיניים שצופות מהצד,
לא תמיד זה משקף את המציאות. גם לי קשה לראות
נשים קטנות וכפופות לרצונות הגבר לצידן, גם לי קשה
לשתוק כשאני רואה נשים חלשות שעושות הכל בכדי
לשמור על הבן זוג לצידן וזו הקרבה ממקום מאד קשה שלהן,
הפסקתי לרצות לתקן את העולם, בסופו של יום, כל אחד
מניח את הראש על הכר שלו או שהוא נעים ובריא או
קשה וכואב.
אני עושה אותו באהבה רבה או פחות מרבה וזה מתפרש
כטוטליות, אני בסדר עם זה ושלמה עם עצמי כי במקום
מסויים יש לי "רווח"אישי מזה, סיפוק !
אם זה מגיע למצב של סבל והוצאה מרובה של
אנרגייה ותסכול,אני יורקת אש ונמנעת מביטול עצמי.
ממבט מהצד ביטול אישי מתורגם מהעיניים שצופות מהצד,
לא תמיד זה משקף את המציאות. גם לי קשה לראות
נשים קטנות וכפופות לרצונות הגבר לצידן, גם לי קשה
לשתוק כשאני רואה נשים חלשות שעושות הכל בכדי
לשמור על הבן זוג לצידן וזו הקרבה ממקום מאד קשה שלהן,
הפסקתי לרצות לתקן את העולם, בסופו של יום, כל אחד
מניח את הראש על הכר שלו או שהוא נעים ובריא או
קשה וכואב.
זהב טה ו ר
New member
איכשהו לנשים עוד "מותר"
לגברים... פחות
(יש לי זוג חברים שהיא מתעללת בו מילולית מאז שאני מכירה אותם, הוא לעולם לא מחזיר - ונראה שהם ממש זוג יונים)
חיים דנדשים
New member
השאלה הנשאלת היא
האם היא בכלל רואה את מה שאת רואה כביטול עצמי?
כי אם מבחינתה היא לא חושבת שהיא מבטלת את עצמה, אז לך אין מה לעשות בנדון כי בסופו של דבר היא זו שנמצאת במערכת היחסים הזו ולא את,
ואם היא כן חושבת שהיא מבטלת את עצמה - נשאלת שאלה נוספת, מה גורם לה לעשות את זה?
ואולי, ורק אולי ... בסופו של דבר יכול מאוד להיות שמה שאת רואה כביטול עצמי היא רואה כפשרה לגיטימית בתוך זוגיות.
האם היא בכלל רואה את מה שאת רואה כביטול עצמי?
כי אם מבחינתה היא לא חושבת שהיא מבטלת את עצמה, אז לך אין מה לעשות בנדון כי בסופו של דבר היא זו שנמצאת במערכת היחסים הזו ולא את,
ואם היא כן חושבת שהיא מבטלת את עצמה - נשאלת שאלה נוספת, מה גורם לה לעשות את זה?
ואולי, ורק אולי ... בסופו של דבר יכול מאוד להיות שמה שאת רואה כביטול עצמי היא רואה כפשרה לגיטימית בתוך זוגיות.
פינקי חושנית
New member
קשה לעיכול כי אנחנו חיים בעולם ציני
וציניות זה ביטוי לכאב. הכאב גדול.
אני מאמינה שמערכת יחסים זוגית אוהבת ומפרה אפשרית למרות שזה לא פשוט.
כשכל אחד רואה את הצרכים של השני ומאפשר לו למלא אותם, וכשהראיה הזו היא הדדית, אז נוצר מקום לצמיחה משותפת ולאינטימיות.
אינטימיות = אני רואה אותך. העבודה היא עבודה עצמית.. היא לרוב לא קשורה בצד השני (את מקבלת את מה שמגיע לך..ואת מה שאת צריכה גם אם לא תמיד את רואה את זה. הצד השני הוא שיקוף). כשאת תפרגני לצד השני מתוך מקום אוהב ומקבל, את תקבלי את אותו היחס. המקום האוהב והמקבל צריך להיות קודם כל כלפי עצמך.. אחרת זה לא עובד.. זה זיוף. את תתני וידרכו עליך..
לפעול ממקום של עמוד שדרה, של אהבה וקבלה עצמית ואז פרגון לצד השני ומילוי ואפשור צרכיו, זאת מערכת יחסים שיש לשאוף אליה. פשוט? ממש לא.
כל שאר הדברים שאת רואה הם השתקפויות שלך ושל הפחדים שלך. לרוב אין להם קשר ל"מציאות" (ולכן אי אפשר לשים קו לאחרים על פתטיות או טוטואליות. הקו הוא אישי שלך..).
ושלום לך.. Long time
וציניות זה ביטוי לכאב. הכאב גדול.
אני מאמינה שמערכת יחסים זוגית אוהבת ומפרה אפשרית למרות שזה לא פשוט.
כשכל אחד רואה את הצרכים של השני ומאפשר לו למלא אותם, וכשהראיה הזו היא הדדית, אז נוצר מקום לצמיחה משותפת ולאינטימיות.
אינטימיות = אני רואה אותך. העבודה היא עבודה עצמית.. היא לרוב לא קשורה בצד השני (את מקבלת את מה שמגיע לך..ואת מה שאת צריכה גם אם לא תמיד את רואה את זה. הצד השני הוא שיקוף). כשאת תפרגני לצד השני מתוך מקום אוהב ומקבל, את תקבלי את אותו היחס. המקום האוהב והמקבל צריך להיות קודם כל כלפי עצמך.. אחרת זה לא עובד.. זה זיוף. את תתני וידרכו עליך..
לפעול ממקום של עמוד שדרה, של אהבה וקבלה עצמית ואז פרגון לצד השני ומילוי ואפשור צרכיו, זאת מערכת יחסים שיש לשאוף אליה. פשוט? ממש לא.
כל שאר הדברים שאת רואה הם השתקפויות שלך ושל הפחדים שלך. לרוב אין להם קשר ל"מציאות" (ולכן אי אפשר לשים קו לאחרים על פתטיות או טוטואליות. הקו הוא אישי שלך..).
ושלום לך.. Long time
ו ו י נ ס ט ו ן
New member
רק היא תקבע...
אם היא פאטתית או ש'רק' טוטאלית.
מהצד כל אחד שיחשוב מה שהוא רוצה...
העניין הוא מתי היא מרגישה שהיא מוותרת על עצמה
לגמרי ומתי זה בגבול הטעם הטוב.
בן-אדם חכם אמר לא מזמן שמערכת זוגית חייבת לשלב בתוכה, בנוסף לאהבה, גם כבוד עצמי האחד כלפי השניה.
לטעמי, בסוג כזה של זוגיות כפי שתיארת, באיזשהו מקום הכבוד הולך לאיבוד.
אם היא פאטתית או ש'רק' טוטאלית.
מהצד כל אחד שיחשוב מה שהוא רוצה...
העניין הוא מתי היא מרגישה שהיא מוותרת על עצמה
לגמרי ומתי זה בגבול הטעם הטוב.
בן-אדם חכם אמר לא מזמן שמערכת זוגית חייבת לשלב בתוכה, בנוסף לאהבה, גם כבוד עצמי האחד כלפי השניה.
לטעמי, בסוג כזה של זוגיות כפי שתיארת, באיזשהו מקום הכבוד הולך לאיבוד.
בתנאי אחד..
שה"ניצול" יהיה הדדי..
אם הייתי חושבת במאה אחוז שהיא מאושרת מהדרך הזו,
(מה שתמיד חשבתי למרות שהיה לי קשה)
אז הייתי אומרת לעצמי: "פרינס, לא כולם מוצאים את האושר באותן דרכים"
למעט אלימות מכל סוג כמובן.
אבל משהו הרגיש לי לא נוח בסיטואציה, משהו הרגיש לי שאפשר גם אחרת.
ומניסיון, הדרך "האחרת" הזו, מניבה תוצאות טובות יותר.
שה"ניצול" יהיה הדדי..
אם הייתי חושבת במאה אחוז שהיא מאושרת מהדרך הזו,
(מה שתמיד חשבתי למרות שהיה לי קשה)
אז הייתי אומרת לעצמי: "פרינס, לא כולם מוצאים את האושר באותן דרכים"
למעט אלימות מכל סוג כמובן.
אבל משהו הרגיש לי לא נוח בסיטואציה, משהו הרגיש לי שאפשר גם אחרת.
ומניסיון, הדרך "האחרת" הזו, מניבה תוצאות טובות יותר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.