הגירה - התייעצות

doronf65

New member
וגם מה שאת כתבת לא מתאים לכל אחד

אני בטוח שמי שהיה צריך לקבל את המסרים לקח מה שהיה צריך, קיבל, הבין ועיבד.
&nbsp
בפורום הזה כל אחד תורם מנסיונו, ומכבד את האחר. נראה לי שאת קצת חורגת, ואנא הרגעי.
&nbsp
דורון
&nbsp
&nbsp
 

KallaGLP

New member
להירגע ממה? אני רגועה לגמרי.

לא כתבתי שום דבר חריג, גס רוח או פוגעני, הבעתי דעה בדיוק כמוך ובצורה מאוד מוכבדת ומכבדת. לא שללתי את דבריך. הדגשתי שלכל אחד מתאים משהו אחר. לא ראיתי שעברתי במשהו על חוקי הפורום או כתבתי משהו לא ראוי. ממילא אין לי כוונה להמשיך לדון בנושא ההודעה, אך בהחלט כשאני לא רואה שעשיתי משהו לא בסדר חשוב לי לציין זאת.
 

KallaGLP

New member
אגב, אישית הייתי מוסיפה עוד כמה סיבות טובות לעזיבה,

אך זה כבר עניין של טעם אישי, כנראה.
 

I130Form

New member
למה אתה חושב שזו כפית מזהב?

מה יהיה להם טוב כ"כ בקליפורניה בהשוואה למצבם בארץ?
כלכלית, הם ידרדרו מחיים נוחים לחיי דחק (גם אם לא עוני).
מקצועית, הוא יהיה תלוי במעסיק שלו במשך שנים עד לקבלת הGC.
אישית - הם יהיו רחוקים מהמשפחה (שכנראה חשובה עבורם), והאישה כאן תאלץ לוותר על הקריירה שלה למשך שנים ארוכות, כך שלכל הפחות היא תפגע משמעותית.
&nbsp
אז למה מעבר לארה"ב הוא דבר טוב כ"כ עבורם?
&nbsp
 

doronf65

New member
מה דעתך להשאיר להם את ההחלטה?

מי שם אותי לעשות עבורם את השיקולים? אף אחד. לכן אל תשאלי אותי. זה לא מקומי.
&nbsp
הם נכנסו לפורום ושאלו שאלות ספציפיות. בבירור הם חושבים על העניין של לעבור, ואני מכבד את זה. אני עונה לעניין ולא נכנס להם לוורידים. אני בטח לא הולך להמשיך בקו שאת מנסה ללכת בו, של לעשות ניתוח לחיים של השואלים.
&nbsp
יש כאן עניין עקרוני, כפי שמישהו אמר: לעשות הגירה דה לוקס ומפנקת, או הגירה קצת מאומצת שתשפיע על רמת החיים. הם מנסים לעשות הערכת מצב כלכלית, ובו בזמן לגבש תפיסה. זה תהליך, ולהיכנס להם לוורידים זה אינו מקומי ואל תבקשי ממני לעשות זאת.
 
לגבי 4

משפחה עם ילדה אחת בת חמש יכולה להסתדר בקלות בעמק הסיליקון עם 140 לשנה.
לא בפאר, אולי עם קצת הדר, בטח בכבוד.
אבל אם הציפיות הן לרמת חיים גבוהה מהיום הראשון, כולל בית גדול, טיסות לישראל פעם בשנה, השכלה גבוהה וכו' - זה כבר נשמע גבולי מלמטה.
במקום לוותר על ההזדמנות והחוויה, אני מציע להוריד קצת את הציפיות מהשנה/שנים הראשונות.

לא משנה לאן תעברו, יש עוד קשיים בהגירה מלבד הפן הכלכלי, ומה שיותר קריטי לדעתי זו את.
גם אם תחזיקו מעמד מבחינה כלכלית, נשמע שאת לא הטיפוס של עקרת בית.
אם זה אכן המצב, אני מציע לך לתאם ציפיות עם עצמך גם מהבחינה הזו.
תוודאי שאת יכולה לעבוד/ללמוד/להתנדב/... או שבסדר מצידך לנוח כמה שנים.
אני לא בטוח בסטטיסטיקה, אבל נדמה לי שרוב הכשלונות ברילוקיישן נובעות מקשיים של בן/בת הזוג.
זה מאד הגיוני בעיני, מכיוון שרוב הלחץ והעומס הרגשי נופל עליהם.
 

KallaGLP

New member
זה לא היה מספיק לכל מה שהם מנו בסעיף 4.

ואני בהחלט חושבת שזכותם להחליט שגם חשוב להם שיוכלו לעשות את כל הדברים האלה ולכן הם מוכנים לוותר על הגירה אם השכר שמציעים להם אינו מספיק לכך.
ובכלל, לחיות כמשפחה בעמק הסיליקון על 140K שנתי לטווח של לפחות כמה שנים קדימה (כי זה בטוח לא ישתנה מהר, במיוחד בימינו כשכל התהליכים לוקחים המון זמן, וזה בזמן שיוקר המחיה ממשיך לעלות משנה לשנה) זו לא חוויה שהייתי ממליצה עליה, אלא למי שנואש לגמרי לברוח מישראל ואין לו מה להפסיד.
 
אבל זה מה שכתבתי


צריך להתאים ציפיות. ואם אין התאמה - אז לא הולכים על זה.
ברור שזכותם לוותר על הגירה, מי אומר אחרת?

אני בסך הכל מציע לזקק מה חשוב יותר ועל מה אפשר להתפשר, לפחות לשנה/שנתיים ראשונות.
אם את לא מתפשרת על בית גדול בפאלו אלטו, בית ספר פרטי וטיול להוואי וישראל כל שנה - כנראה שגם 250 לשנה לא יספיקו לך.

אנחנו הגענו מתוך ידיעה שתהיה לנו משכורת אחת לתקופה מוגבלת, שהגדרנו מראש. במהלך התקופה שורפים חלק מהחסכונות.
בתום התקופה, או שיש משכורת שניה, או שחוזרים לארץ עם החוויה ועם הידיעה שניסינו.
אצלנו זה הצליח, ונוכל לחסוך יפה.
אם מראש היינו מגדירים רמת חיים גבוהה מדי - התקופה הייתה קצרה יותר ואולי היינו מוותרים.
ואם מראש היינו מגדירים שלא שורפים חסכונות אפילו יום אחד - לא היינו כאן.

חולק עליך רק לגבי ההמשך: עם ילדה אחת בבית ספר ציבורי, אין שום בעיה להסתדר עם 140.
 

KallaGLP

New member
אנחנו ממש לא גרנו בפאלו אלטו ולא בשום מקום בסדר גודל הזה.

גרנו בפרימונט, שבאיסט ביי, שנחשבת לעיר יחסית זולה על גבול עמק הסיליקון. אלא שכיום "זולה" זה מונח מאוד יחסי, וגם שם כבר מאוד מאוד יקר. להפך, התרחקנו במכוון מהמקומות היקרים יותר, ובפרט כאלה שיש בהם ישראלים. גם משיקולי עלות, אך גם משיקולים אחרים. הדבר היחיד שלא התפשרנו עליו זה איכות בית הספר, אך אני מניחה שזה רלוונטי גם לאחרים.
אנחנו גם לא נוסעים לארץ כל שנה. בכל התקופה הזו נסענו רק פעם אחת, וגם זה כי היינו חייבים לעזור לבן הבכור שלנו לעשות סדר בדברים ולעבור דירה לעיר אחרת אחרי שמכרנו את שלנו.
אנחנו מטיילים, אך רק ברכב ועם לינה במוטלים הכי זולים שיש, כמו מוטל 6. לא טסנו לטיול בחו"ל אפילו פעם אחת מאז שהגענו.
מה שכן - לא היינו מוכנים לשרוף חסכונות או לרדת משמעותית ברמת החיים. רצינו ללכת קדימה ולא אחורה, אחרת מבחינתנו לא היה שום יתרון לצעד הזה, של לעזוב אנשים קרובים ומקום שאנחנו אוהבים ורגילים אליו ושבו היינו מסודרים מספיק טוב.
לא צריך להגדיר רמת חיים גבוהה מדי. צריך פשוט לרצות לא להפסיד כסף ואם אי אפשר לעבוד - לפחות ללמוד, ואפילו רק לדברים האלה הסכומים האלה לא מספיקים. ולא מדובר כאן בשום פאר והדר.
צריך גם לקחת בחשבון שאם פעם תוך שנה-שנתיים אפשר היה לקבל גרין קארד ולהתקדם בחיים, כיום זה פשוט בלתי אפשרי, אפילו אם מגישים מיד. כיום אי אפשר לנבא אפילו כמה זמן זה עלול לקחת, ובקלות יכול לקחת כמה וכמה שנים טובות, ככה שאי אפשר לתכנן ולבנות על כך שיהיו יותר הזדמנויות ואפשרויות בעתיד הנראה לעין.
 
לא דיברתי עליך. בכל אופן: "ירידה לצורך עליה" כדאית לפעמים

מסכים עם כל השאר. כל אחד משחק עם הקלפים שיש לו ביד, ולפי ההעדפות שלו.
 

ilanvag

New member
ידידי, תלמד לקרוא בין השורות...

ראשית, ילדה אחת בת 5, עבור משפחה ישראלית "ממוצעת", זה אומר שהם רק בתחילת הדרך, ויהיה לפחות עוד ילד אחד, אם לא שניים, בשנים הקרובות. צריך להכניס את זה לחשבון.
&nbsp
ושנית, מדובר פה במשפחה שחיה ברמה גבוהה בישראל, ולא רוצים לרדת באיכות החיים. לא יודע איפה אתה חי בעמק, אבל אני יודע שאפילו באזור בוסטון -- זה מאוד צפוף להסתדר עם 140K, בהנחה ורוצים לחיות בשכונה טובה ועם מערכת חינוך טובה (ואני אפילו לא כולל טיסה לארץ מדי שנה...). העמק, כמו שאני מכיר אותו מביקורים וסיפורים של חברים הוא יקר בהרבה מאזור בוסטון.
 
אה, ניסיתי לענות לשאלה שנשאלה. לא ממהר להניח הנחות...


ברור שעם שלושה ילדים קטנים המצב שונה, ולא הייתי מציע להתקרב לכאן בלי תוכנית מסודרת ל- 180 לפחות, וגם זה לזמן מוגבל.
כרגע התמונה היא של שני מבוגרים וילדה בחינוך ציבורי. לא צריך להחמיר סתם.
אני בסאניווייל, ומתכוונים לעבור למקום זול יותר. אבל גם כאן ניתן לקבל איכות חיים טובה עם 140 - בהנחה של חינוך ציבורי ודירת 2 חדרי שינה.
 

sky66

New member
ממש לא התכוונתי לרמת החיים שאתה מתאר

אני לא דיברתי על הוואי ועל בית פרטי, דיברתי על דירת 3 חדרים וביקור מולדת פעם בשנה. מעבר לזה אני בטוחה שנחיה בצמצום, פשוט בגלל שאני לא רואה את עצמי נשארת בבית אני חייבת שתהיה לי את האופציה ללמוד או להתנדב, לעשות עם עצמי משהו. (וגם הופעה פעם בחודש יהיה נחמד :))
 

Alfa156 GTA

New member
כנל, באנו בידיעה ששנים ראשונות יורדים הרבה מאוד ברמת חיים.

ואם אחרי X זמן לא מצליחים לחזור ואתה רמת חיים או גבוהה יותר חוזרים ארצה.
עשינו בדיוק את אותו הדבר והגדרנו מראש רמת חיים אחרת בזמן הקצוב הזה.
&nbsp
אצלינו סדר עדיפויות היה אחר והמטרה היתה להגר ולא לשפר את רמת החיים מיום 0.
&nbsp
 

ilanvag

New member
הערה לגבי עבודה עבורך --

לא ראיתי התייחסות לזה, אבל כדאי מאוד שתבדקי אם מה שאת עושה בישראל, לא דורש רישוי ספציפי בארה"ב (וליתר דיוק -- בסטייט הספציפי בו תגורו, כי הרישוי בארה"ב הוא לפי סטייט).

אם כן, אז נושא הרישוי יכול להתברר בתור בעיה גדולה יותר מאשר אישור העבודה -- כי גם אם יהיה לך אישור עבודה, לא תוכלי לעבוד במקצוע בלי הסמכה מקומית.
 
למעלה