הגעתי לתובנה מסויימת
אני כבר בת 33,עוד מעט בת 34. עדיין גרה עם ההורים. מתביישת, מרגישה הכי פאתטית בעולם, רע לי בבית ואני לא מסוגלת לזוז. בשנים האחרונות אני מנסה לחשוב ולהבין מה עוצר אותי. היום אני עובדת בהייטק, מרוויחה משכורת טובה לכל הדעות ,כך שכנראה שכסף זאת לא הבעיה. אולי אני סתם עצלנית? פוחדת מהחיים? פיטר פן הנצחי שמסרבת להתבגר? בזמן האחרון התחלתי לחשוב בכיוון קצת שונה. צאצאים משלי, כנראה שלא יהיו לי. נכון, אני יכולה לנסות את מזלי עם תרומת ביצית,לשלם 6000 דולר, לחורר את הטוסיק עם זריקות, ואף אחד לא מבטיח לי הצלחה. וממש אין לי חשק להיכנס עוד פעם לטיפולים רפואיים אינטנסיביים אחרי כל מה שעברתי בילדות. נכון,אני יכולה ללכת למסלול של אימוץ, אבל בשביל זה חייבים להינשא כחוק, והבחור המאושר עדיין לא מצא אותי. אולי איפה שהוא בתת מודע אני מבינה את זה, ואת כל הכסף אני חוסכת לימים שאני אהיה זקנה חשוכת ילדים? שאר האנשים בגילי נהנים מפרטיות בדירה שכורה, מבלים, טסים לחו"ל, אבל הם יכולים להרשות לעצמם להיות צרצרים כי יהיו להם ילדים בתור ביטוח. בנתיים אני מרגישה שאני צריכה להתנהג כמו הנמלה. זהו,עד כאן מחשבות מעמקי ליבי.
אני כבר בת 33,עוד מעט בת 34. עדיין גרה עם ההורים. מתביישת, מרגישה הכי פאתטית בעולם, רע לי בבית ואני לא מסוגלת לזוז. בשנים האחרונות אני מנסה לחשוב ולהבין מה עוצר אותי. היום אני עובדת בהייטק, מרוויחה משכורת טובה לכל הדעות ,כך שכנראה שכסף זאת לא הבעיה. אולי אני סתם עצלנית? פוחדת מהחיים? פיטר פן הנצחי שמסרבת להתבגר? בזמן האחרון התחלתי לחשוב בכיוון קצת שונה. צאצאים משלי, כנראה שלא יהיו לי. נכון, אני יכולה לנסות את מזלי עם תרומת ביצית,לשלם 6000 דולר, לחורר את הטוסיק עם זריקות, ואף אחד לא מבטיח לי הצלחה. וממש אין לי חשק להיכנס עוד פעם לטיפולים רפואיים אינטנסיביים אחרי כל מה שעברתי בילדות. נכון,אני יכולה ללכת למסלול של אימוץ, אבל בשביל זה חייבים להינשא כחוק, והבחור המאושר עדיין לא מצא אותי. אולי איפה שהוא בתת מודע אני מבינה את זה, ואת כל הכסף אני חוסכת לימים שאני אהיה זקנה חשוכת ילדים? שאר האנשים בגילי נהנים מפרטיות בדירה שכורה, מבלים, טסים לחו"ל, אבל הם יכולים להרשות לעצמם להיות צרצרים כי יהיו להם ילדים בתור ביטוח. בנתיים אני מרגישה שאני צריכה להתנהג כמו הנמלה. זהו,עד כאן מחשבות מעמקי ליבי.