החזרה למוטב
New member
החלום ושברו.../images/Emo7.gif
* ההודעה אינה מקורית, היא מעט ערוכה בידי עומר. חבריי חבריי התנועה שלום, ראשית לפני הכל, אני אשמח אם כולכם תקראו בעיון עד הסוף את הודעתי (למרות שהיא תהיה מעט ארוכה), ויותר מכל חשוב לי מאוד שגם תגיבו להודעתי. אני יכול לומר לכם ובמיוחד לך עומר, בהודעה הזאת לא יהיו קללות,לא יהיו גידופים,לא השמצות, לא תמונות פורנו, ואני מקווה שגם לא שגיאות כתיב, ואני באמת השתדלתי להתעלות על עצמי ולכתוב הכל בעדינות והכל לנסות בלי שאנשים יתחילו לכעוס ובלי שתהיה מהומה, כך שעומר אתה לא חייב לחפש בגפרורים בהודעה הזאת מקום או עילה למחיקתה, פסח עבר ואין כבר חמץ. את האמת, קוראים, אני מעט מתרגש כאשר אני כותב מילים אלו, כי בכל זאת התנועה הזאת הייתה חלק ממני בתקופה מסוימת בחיי,וגם אני יודע שבעצם בהודעתי זו ,זוהי גם תעודת הפטירה של תנועתי היקרה. אני אסף ברננקה,ותיק וזקן הנוער, וסגן יו"ר תא נתניה לשעבר, החלטתי לפרוש מתנועת נוער מפלגת "שינוי", טלפנתי כבר לענת מנהלת המפלגה והודעתי לה זאת. מדוע אני פורש? אני פורש, ולא בשמחה גדולה, ויש כמה סיבות, נתחיל עם הסיבות הפשוטות, כי כידוע לכם, אין טעם להמשיך!!! נוער שינוי כבר לא קיימת, אם היינו 4 אולי היה עוד שווה להמשיך משהו , עכשיו אנחנו 2, ו2 לא יכולים לעשות כלום, 2 זה לא תנועה, זהו הכל נגמר! ההצגה הסתיימה,ואין שום טעם בהיותי חבר תנועת נוער פוליטית , או יותר נכון , "סטטיסט" במערכת של המפלגה. *במילא אני אמרתי לעצמי כבר לפני כמה זמן, לא משנה, מה יקרה, אלא אם פתאום התנועה הייתה פורחת וכו, אני בחופש הגדול אעזוב, לא תיארתי לעצמי שהרגע הזה הוקדם כל כך. והסיבה היותר עמוקה, שבגללה עזבתי, היא שלא ממש הרגשתי בנוח בתנועה הזו, כבר לא מעט זמן, ואני מדגיש, רבותי אם הייתי מרגיש יותר נעים בתנועה הזאת יכול להיות שהייתי מוכן להמשיך להיות "סטטיסט" יחד עם עוד 2,3 חברי תנועה יחד איתי, ולהמשיך להלחם ולנסות ולקבע שמשהו ישתנה פה, אבל לא זה לא שווה את העינין. אני יוצא מהתנועה הזאת עם הרבה אכזבה,כעס, ובעיקר הרגשת בוגדנות. ושאלת השאלות: האם ברמת העיקרון איהיה מוכן לחזור לנוער שינוי או מפלגת שינוי איי פעם?! אז לנוער שינוי, לא מענין אותי, אני לא אחזור אליה ולא אכפת לי שהיא אפילו תהיה במצב מצוין! אני לא חוזר לשם! למפלגת שינוי,לאחר הצבא, אני בהחלט חושב שיש סיכוי דיי גדול שאני אחזור, אבל כמובן עוד הרבה זמן,אני עכשיו לוקח לי פסק זמן של 5 שנים בערך. היום למשל עוד בערך שנה תהיה בחירות מוניציפליות בנתניה, ויהיה לי זכות הצבעה,את האמת, אינני יודע למי אני אצביע שם, בנתניה יש רק 3 חברי מפלגה משינוי, אני לא רואה איך שינוי תרוץ מבחינה מוניציפלית בנתניה, מה אתם מציעים לי לעשות? וכמובן גם אני חושב על הבחירות הכלליות לכנסת, אינני יודע מה הולך לקרות לשינוי.... אני אגיד לכם למה יוצא מלא אכזבה וכעס, ותחושת בוגדנות, ולמה אני יוצא מהתנועה הזאת בגלל הסיבה העמוקה יותר. קרה לכם פעם שהרגשתם לפעמים, שאתם משקיעים למען משהו ותורמים כל כך הרבה ובאמת מנסים לעזור כמה שרק אפשר, אבל בסופו של דבר, הרגשתם שלא העריכו אתכם על מה שעשיתם? תחושת מרירות ויאוש כזאת... הייתה לכם כזאת בחיים? אז זהו, אני תרמתי במשך תקופה מסוימת לתנועה הזאת, הייתי בין אלו שהכי הרבה תרמו לתנועה, ניסיתי לעזור כמה שיכולתי, תמכתי, השתדלתי, פעלתי, רצתי, הזעתי, את כל נפשי וגופי גייסתי למען התנועה הזאת שנקראת נוער שינוי, ולא רק שלא קיבלתי שום תמורה, ושום הערכה, (אני מדבר על הרוב), ומילא אם לא היו מודים לי ולא היו שונאים אותי או פוגעים בי, אז הייתי יכול להמשיך להיות חבר בשקט בתנועה הזאת, אבל לא רק שלא הודו לי, לא רק שלא העריכו אותי, לא רק שלא הרווחתי שום דבר, לא מבחינה כספית, ולא מבחינה מוראלית, ולא מבחינה תנועתית, ולא מבחינת כבוד, ולא מבחינה פוליטית, ולא מבחינה חברתית. אלא פשוט ההפך, רק הפסדתי! הפסדתי את כספי, הפסדתי מבחינה מוראלית ,מבחינה תנועתית מבחינת כבוד, מבחינה פוליטית ומבחינה חברתית, אז הינה הגיע הזמן והחלטתי שעכשיו תורה של שינוי להפסיד אותי. ולא, אני לא מצפה שתרחמו עלי, ואני גם לא ממש צריך את הניחומים שלכם, ולא אינני עושה מעצמי "איש גדול גדול גדול" ואני יודע שיש כאלו שיגידו "הוא לא עושה לנו טובות" לא באמת שאני לא רוצה להשתמע ככה, לא עניין של כבוד, אינני רוצה יותר להיות חבר בתנועה שלא רק שלא עושה לי טוב, אלא עושה לי רע, דיי נמאס ודיי!!! ניסיתי לשנות, ניסיתי לעזור, ניסיתי להיות מועיל, לא רציתם? אז ביי. ואולי עכשיו אתם מבינים את הכותרת להודעת הפרידה שלי? "החלום ושברו" לא, לא ממש מדובר כאן בחלום אידיאולוגי ,על חברה חופשית, והומואים ולסביות מחייכים ברחובות, וחרדים מגויסים לצבא, וכלכלה ליברלית משגשגת, מדובר כאן בחלום תנועתי, אני בעצם אסף ברננקה, מסמל נראה לי יותר מכולם פה את ה"חלום" ואת ה"שבר", כאשר הצטרפתי לתנועה הזאת, הצטרפתי לתנועה בת בערך 70 איש, פעילה יחסית, שוקקת חיים, הצטרפתי אפשר להגיד ממש ילד משהו בגיל 14, כל כך שמח הצטרפתי, מלא אנרגיה ורצונות אדירים להתפתח, לפרוח, להפריח, לפתח, אמרתי לעצמי, וואלה אסף, סוף סוף הינה, יש גם מסגרת, ארגון, תנועה של ממש, וזה גם לא הצופים (מה שאני לא ממש אוהב), או תנועת נוער רגילה, אלו העקרונות שלך!, וואלה כאן איזה אנשים אינטיליגנטים יש כאן וחכמים ומשכילים, ממש כמוך, זהו אני מיום כניסתי לתנועה, אמרתי, וואלה מעכשיו אתה הולך לפרוח לאט לאט תתקדם, חלמתי שבסופו של דבר, אהיה יו"ר נוער שינוי, ואמרתי לעצמי, אם אעבוד, אשקיע, ואשתדל באמת, אני בסוף אצליח וגם להגיע לפסגה הזאת עוד אצליח, טוב וגם אם לא הייתי ממש מצליח להיות יו"ר התנועה, לא היה לי הספק שאני אגיע לדרגה בכירה מאוד במערכת. אך אם הזמן, גיליתי שאני מתאכזב שוב ושוב, שיש בתנועה הזאת גם לא מאט תחכים, מזימות, פוליטיקה קטנה ומגעילה, מלחמות אגו, אמוציות, שקרים, סיכסוכים, והדברים הכי מגעילים שראיתי איי פעם, דווקא בתנועה שלי! שאני כל כך אוהב. שלכל הדברים האלו לצורך העניין אכנה אותם הפוליטיקה של התנועה. וככל שהזמן עבר,הרגשתי, וראיתי טוב טוב, איך הפוליטיקה הזאת, גדלה גדלה ולאט לאט גדלה לגזרות מפלצתיות, שאפילו כל כוחי הנפשי, כל כוח הדיבור שלי, של האגרופים החזקים שלי, כל האומץ שלי, לא יוכלו בסוף לעצור אותם (בדיעבד), ואל תחשבו שלא ניסיתי, ניסיתי להדוף את הפוליטיקה הזאת בכל כוחי! ניסיתי להגן עליכם מפניה! ניסיתי אבל לא הצלחתי. ושלא תתעו אני מודע לכך שנוער שינוי היא תנועת נוער פוליטית ואל תחשבו שאינני חושב שאין שום מקום לפוליטיקה בתנועתנו, אבל הכל במידה. ועם הזמן, הפוליטיקה רק הלכה והשתלטה על עוד אזורים בתנועה, האור כל הזמן נסוג, החושך הלך והשתלט, והפוליטיקה הזאת בסופו של דבר, כרסמה בתנועה הזאת, והרסה כל דבר טוב ויפה עד היסוד!!!!!!! עכשיו אתם מבינים למה לא הצלחנו? עכשיו אתם מבינים למה נכשלנו? עכשיו אתם מבינים למה התנועה מתה? תסתכלו על עצמכם! אנחנו/אתם הרסנו בעצמנו, במו ידינו את התנועה שלנו! אנחנו !! כולם! יוראי, וטל, וסשה, ורונית, ותמיר,ניקי,אלירן , ואשרת, ועומר, ודללה, ואסף.ז ואסף .ב, וים, וולדי. ומי לא?! מי לא?! אם יש אשמים תחפשו אותם אצלכם!
* ההודעה אינה מקורית, היא מעט ערוכה בידי עומר. חבריי חבריי התנועה שלום, ראשית לפני הכל, אני אשמח אם כולכם תקראו בעיון עד הסוף את הודעתי (למרות שהיא תהיה מעט ארוכה), ויותר מכל חשוב לי מאוד שגם תגיבו להודעתי. אני יכול לומר לכם ובמיוחד לך עומר, בהודעה הזאת לא יהיו קללות,לא יהיו גידופים,לא השמצות, לא תמונות פורנו, ואני מקווה שגם לא שגיאות כתיב, ואני באמת השתדלתי להתעלות על עצמי ולכתוב הכל בעדינות והכל לנסות בלי שאנשים יתחילו לכעוס ובלי שתהיה מהומה, כך שעומר אתה לא חייב לחפש בגפרורים בהודעה הזאת מקום או עילה למחיקתה, פסח עבר ואין כבר חמץ. את האמת, קוראים, אני מעט מתרגש כאשר אני כותב מילים אלו, כי בכל זאת התנועה הזאת הייתה חלק ממני בתקופה מסוימת בחיי,וגם אני יודע שבעצם בהודעתי זו ,זוהי גם תעודת הפטירה של תנועתי היקרה. אני אסף ברננקה,ותיק וזקן הנוער, וסגן יו"ר תא נתניה לשעבר, החלטתי לפרוש מתנועת נוער מפלגת "שינוי", טלפנתי כבר לענת מנהלת המפלגה והודעתי לה זאת. מדוע אני פורש? אני פורש, ולא בשמחה גדולה, ויש כמה סיבות, נתחיל עם הסיבות הפשוטות, כי כידוע לכם, אין טעם להמשיך!!! נוער שינוי כבר לא קיימת, אם היינו 4 אולי היה עוד שווה להמשיך משהו , עכשיו אנחנו 2, ו2 לא יכולים לעשות כלום, 2 זה לא תנועה, זהו הכל נגמר! ההצגה הסתיימה,ואין שום טעם בהיותי חבר תנועת נוער פוליטית , או יותר נכון , "סטטיסט" במערכת של המפלגה. *במילא אני אמרתי לעצמי כבר לפני כמה זמן, לא משנה, מה יקרה, אלא אם פתאום התנועה הייתה פורחת וכו, אני בחופש הגדול אעזוב, לא תיארתי לעצמי שהרגע הזה הוקדם כל כך. והסיבה היותר עמוקה, שבגללה עזבתי, היא שלא ממש הרגשתי בנוח בתנועה הזו, כבר לא מעט זמן, ואני מדגיש, רבותי אם הייתי מרגיש יותר נעים בתנועה הזאת יכול להיות שהייתי מוכן להמשיך להיות "סטטיסט" יחד עם עוד 2,3 חברי תנועה יחד איתי, ולהמשיך להלחם ולנסות ולקבע שמשהו ישתנה פה, אבל לא זה לא שווה את העינין. אני יוצא מהתנועה הזאת עם הרבה אכזבה,כעס, ובעיקר הרגשת בוגדנות. ושאלת השאלות: האם ברמת העיקרון איהיה מוכן לחזור לנוער שינוי או מפלגת שינוי איי פעם?! אז לנוער שינוי, לא מענין אותי, אני לא אחזור אליה ולא אכפת לי שהיא אפילו תהיה במצב מצוין! אני לא חוזר לשם! למפלגת שינוי,לאחר הצבא, אני בהחלט חושב שיש סיכוי דיי גדול שאני אחזור, אבל כמובן עוד הרבה זמן,אני עכשיו לוקח לי פסק זמן של 5 שנים בערך. היום למשל עוד בערך שנה תהיה בחירות מוניציפליות בנתניה, ויהיה לי זכות הצבעה,את האמת, אינני יודע למי אני אצביע שם, בנתניה יש רק 3 חברי מפלגה משינוי, אני לא רואה איך שינוי תרוץ מבחינה מוניציפלית בנתניה, מה אתם מציעים לי לעשות? וכמובן גם אני חושב על הבחירות הכלליות לכנסת, אינני יודע מה הולך לקרות לשינוי.... אני אגיד לכם למה יוצא מלא אכזבה וכעס, ותחושת בוגדנות, ולמה אני יוצא מהתנועה הזאת בגלל הסיבה העמוקה יותר. קרה לכם פעם שהרגשתם לפעמים, שאתם משקיעים למען משהו ותורמים כל כך הרבה ובאמת מנסים לעזור כמה שרק אפשר, אבל בסופו של דבר, הרגשתם שלא העריכו אתכם על מה שעשיתם? תחושת מרירות ויאוש כזאת... הייתה לכם כזאת בחיים? אז זהו, אני תרמתי במשך תקופה מסוימת לתנועה הזאת, הייתי בין אלו שהכי הרבה תרמו לתנועה, ניסיתי לעזור כמה שיכולתי, תמכתי, השתדלתי, פעלתי, רצתי, הזעתי, את כל נפשי וגופי גייסתי למען התנועה הזאת שנקראת נוער שינוי, ולא רק שלא קיבלתי שום תמורה, ושום הערכה, (אני מדבר על הרוב), ומילא אם לא היו מודים לי ולא היו שונאים אותי או פוגעים בי, אז הייתי יכול להמשיך להיות חבר בשקט בתנועה הזאת, אבל לא רק שלא הודו לי, לא רק שלא העריכו אותי, לא רק שלא הרווחתי שום דבר, לא מבחינה כספית, ולא מבחינה מוראלית, ולא מבחינה תנועתית, ולא מבחינת כבוד, ולא מבחינה פוליטית, ולא מבחינה חברתית. אלא פשוט ההפך, רק הפסדתי! הפסדתי את כספי, הפסדתי מבחינה מוראלית ,מבחינה תנועתית מבחינת כבוד, מבחינה פוליטית ומבחינה חברתית, אז הינה הגיע הזמן והחלטתי שעכשיו תורה של שינוי להפסיד אותי. ולא, אני לא מצפה שתרחמו עלי, ואני גם לא ממש צריך את הניחומים שלכם, ולא אינני עושה מעצמי "איש גדול גדול גדול" ואני יודע שיש כאלו שיגידו "הוא לא עושה לנו טובות" לא באמת שאני לא רוצה להשתמע ככה, לא עניין של כבוד, אינני רוצה יותר להיות חבר בתנועה שלא רק שלא עושה לי טוב, אלא עושה לי רע, דיי נמאס ודיי!!! ניסיתי לשנות, ניסיתי לעזור, ניסיתי להיות מועיל, לא רציתם? אז ביי. ואולי עכשיו אתם מבינים את הכותרת להודעת הפרידה שלי? "החלום ושברו" לא, לא ממש מדובר כאן בחלום אידיאולוגי ,על חברה חופשית, והומואים ולסביות מחייכים ברחובות, וחרדים מגויסים לצבא, וכלכלה ליברלית משגשגת, מדובר כאן בחלום תנועתי, אני בעצם אסף ברננקה, מסמל נראה לי יותר מכולם פה את ה"חלום" ואת ה"שבר", כאשר הצטרפתי לתנועה הזאת, הצטרפתי לתנועה בת בערך 70 איש, פעילה יחסית, שוקקת חיים, הצטרפתי אפשר להגיד ממש ילד משהו בגיל 14, כל כך שמח הצטרפתי, מלא אנרגיה ורצונות אדירים להתפתח, לפרוח, להפריח, לפתח, אמרתי לעצמי, וואלה אסף, סוף סוף הינה, יש גם מסגרת, ארגון, תנועה של ממש, וזה גם לא הצופים (מה שאני לא ממש אוהב), או תנועת נוער רגילה, אלו העקרונות שלך!, וואלה כאן איזה אנשים אינטיליגנטים יש כאן וחכמים ומשכילים, ממש כמוך, זהו אני מיום כניסתי לתנועה, אמרתי, וואלה מעכשיו אתה הולך לפרוח לאט לאט תתקדם, חלמתי שבסופו של דבר, אהיה יו"ר נוער שינוי, ואמרתי לעצמי, אם אעבוד, אשקיע, ואשתדל באמת, אני בסוף אצליח וגם להגיע לפסגה הזאת עוד אצליח, טוב וגם אם לא הייתי ממש מצליח להיות יו"ר התנועה, לא היה לי הספק שאני אגיע לדרגה בכירה מאוד במערכת. אך אם הזמן, גיליתי שאני מתאכזב שוב ושוב, שיש בתנועה הזאת גם לא מאט תחכים, מזימות, פוליטיקה קטנה ומגעילה, מלחמות אגו, אמוציות, שקרים, סיכסוכים, והדברים הכי מגעילים שראיתי איי פעם, דווקא בתנועה שלי! שאני כל כך אוהב. שלכל הדברים האלו לצורך העניין אכנה אותם הפוליטיקה של התנועה. וככל שהזמן עבר,הרגשתי, וראיתי טוב טוב, איך הפוליטיקה הזאת, גדלה גדלה ולאט לאט גדלה לגזרות מפלצתיות, שאפילו כל כוחי הנפשי, כל כוח הדיבור שלי, של האגרופים החזקים שלי, כל האומץ שלי, לא יוכלו בסוף לעצור אותם (בדיעבד), ואל תחשבו שלא ניסיתי, ניסיתי להדוף את הפוליטיקה הזאת בכל כוחי! ניסיתי להגן עליכם מפניה! ניסיתי אבל לא הצלחתי. ושלא תתעו אני מודע לכך שנוער שינוי היא תנועת נוער פוליטית ואל תחשבו שאינני חושב שאין שום מקום לפוליטיקה בתנועתנו, אבל הכל במידה. ועם הזמן, הפוליטיקה רק הלכה והשתלטה על עוד אזורים בתנועה, האור כל הזמן נסוג, החושך הלך והשתלט, והפוליטיקה הזאת בסופו של דבר, כרסמה בתנועה הזאת, והרסה כל דבר טוב ויפה עד היסוד!!!!!!! עכשיו אתם מבינים למה לא הצלחנו? עכשיו אתם מבינים למה נכשלנו? עכשיו אתם מבינים למה התנועה מתה? תסתכלו על עצמכם! אנחנו/אתם הרסנו בעצמנו, במו ידינו את התנועה שלנו! אנחנו !! כולם! יוראי, וטל, וסשה, ורונית, ותמיר,ניקי,אלירן , ואשרת, ועומר, ודללה, ואסף.ז ואסף .ב, וים, וולדי. ומי לא?! מי לא?! אם יש אשמים תחפשו אותם אצלכם!