הייתי באייקון

ויימס

New member
בנוגע ל"אווירה של אושר ותמימות", ../images/Emo6.gif

אני חושבת שכאשר רק התחלתי ללכת לכנסים, זה נראה לי מדהים ומופלא שבכלל יש כזה דבר, הדוכני מרצ'נדייז נראו לי כמוכרים סחורה מעולמות רחוקים ומופלאים,
ועצם העובדה שמישהו יטרח להרצות על פנטסיה אורבנית נראתה לי...ארררמ... פנטסטית. ועכשיו זה כבר יותר רגיל. אוקיי, בסדר, הנה צומת ספרים מוכרת ספרי מדב"פ במחיר מופקע, והנה חברת משחקים כלשהי מוכרת DND נו, בסדר. שום דבר קסום. בכנס הראשון שלי, פנטסיקון 2003, שיחקתי Grave Robbers from Outer Space עם כמה אנשים שלא הכרתי. האמת שהם מאוד הפחידו אותי.
 

trillian

New member
אני מסכימה

באמת זה הופך לסוג של שגרה. ובכל זאת, לא כל יום יוצא לי לשחק מאנצ'קין, Grave Robbers from Outer Space ושאר משחקים גיקיים, ובכלל להתקל בריכוז כה גבוה של חנונים במקום אחד. אני מאמינה שאם פעם הצליחו להפוך את האירוע הזה לקסום ומגניב, אין סיבה שהוא לא יהיה כזה גם היום. את צודקת שזה עניין של פרספקטיבה, אבל לדעתי לא מדובר בזה בלבד.
 
../images/Emo45.gif

הבאתי חבילה של Once upon a time עם הDark tales ולא מצאתי אף אחד שרצה לשחק איתי. במפגשפורום?...
 

ויימס

New member
סבבה.

בואי לפתח תקווה, עיר עם עתיד. שאני אביא את ה Grave Robbers בן השש שנים שלי?
 
הייתי בשלושה ימים...

(זו אור, נו) וביום השני (שהיה יום רביעי, ולא יום שני) לבשתי בערב שמלה שקניתי ברנסאנס פסטיבל, ירוקה, למי שראה
 
למעלה