הכירות חברים

[סוג ב]

הכירות חברים ../images/Emo245.gif

שלום לכולם, אני יתחיל שרשור הכירות, שבו כל אחד יספר מינימום על עצמו. רקע בעיקר. אנחנו לא ממש רוצים לחשוף שמות וכתובות...

אני גרושה כבר כמה וכמה שנים ויש לי שני ילדים. אני באה מרקע חרדי. לא חסידי. אני לא דתיה כבר הרבה מאוד זמן, אבל הילדים שלי כן. אין לי אפשרות כ"כ לגרום להם גם לחזור בשאלה, גם בגלל שהם נולדו חרדים והם כבר די גדולים לשינוי וגם בגלל שאני מפחדת שאבא שלהם יקח לי אותם או ילחם בי, ברגע שזה יקרה. בנתיים אני עם ההצגה של חיי. מחנכת אותם לפי הדת בבית, אבל בחוץ אני בנאדם שונה לגמרי. רוב הסביבה שלי יודעת שאני לא דתיה, כולל ההורים. רק הילדים בטוחים שהכל רגיל... מי שלא נתקל בבלוג שלי, זה הזמן.. הכל שם יותר מפורט.. אני אשמח שמי שבא כחבר לפורום, ימשיך את השירשור ברקע על עצמו, כדי שנוכל קצת להכיר...

 

[ילדה טובה3]

נעים להכיר

אני תהילה יצאתי בשאלה לפני 3 שנים כבר.. למזלי לא הצליחו לחתן אותי בכח למרות שניסו מאוד... אני יותר בפורום יוצאים בשאלה אבל יש לי המון חברים במצב של "חרדים בעל כורחם" ןאני נורא מזדהה.. וגם אני מגיעה להורים שלי לבושה כמו דוסית ואחים שלי הקטנים לא יודעים שאני חילונייה.. בהצלחה בפורום!! מחזיקה לכם אצבעות..

 

[סוג ב]

נעים גם לי

את יכולה להשאר.. את תמיד ברוכה..

 

[ילדה טובה3]

תודה מאמי

אגב, בשבוע שעבר התברר לי שמישהי שהייתה בכיתה שלי בסמינר יצאה גם בשאלה. אני הייתי בטוחה שהיא דוסית והיא הייתה בטוחה שאני דוסית, ופתאום התברר ש5 שנים לא דיברנו ושנינו יצאנו בשאלה.. היא רק עכשיו אני לפני 3 שנים.. היה מוזר... בהצלחה בפורום!!

 

[נמר שחור1]

יפה

אולי תביאי אותה לפה תהילה תביאי אותהלפה

 

[ydydyd]

אני לא שייך לכאן כל כך

מבחינת ההגדרה היבשה, כי אני לא חרדי ולא עושה הרבה בעל כורחי (טוב, אולי מעט) אבל בכל אופן רציתי להכנס ולאחל בהצלחה!

 

[גנדרן]

גם אני לא חרדי ולא אנוס

תשמע ידידי גם אני לא חרדי, ולא אנוס לשום דבר אם תאהב את אלוהים הוא יאהב אותך

 

[האנוס החרדי]

היי

אני חרדי חסידי בסוף שנות העשרים,נשוי,וכן,חרדי בעל כרחי,או כמו שאני מכנה עצמי``אנוס``,בתוכי אני חילוני גמור,אטאיסט לגמרי,כבר הרבה זמן, לצערי אין לי עדיין את האומץ לקום ולעזוב, בעיקר בגלל הילדים,אני לא מסוגל לעמוד להפר להם את שלוות חייהם הנעימה שבטוח תופר במקרה ואחשוף עצמי ואצא בשאלה,קשה לי מאוד עם החיים הכפולים האלה,זה המון התמודדיות,ובעיקר המון שקר,אין לי מושג עוד כמה זמן אצליח לעמוד בזה,לפעמים זה קשה מאוד ומצריך המון התמודדיות!אני שמח על פתיחת הפורום שודאי תסייע לי ולשכמותי!שוב תודה על היוזמה,ואשמח להכיר אותכם כמוני.

 

[חסידי תוהה]

היי

אני חרדי חסידי באמצע שנות העשרים. נשוי+, ואני אמנם מתאים לשם של הפורום, אני חרדי בעל כורחי, בעיקר בגלל האשה והילדים. ביני לבין עצמי אני כבר הרבה זמן כופר גמור וחילוני, זה קשה מאוד המצב הזה, ובעיקר מה שמתסכל אותי זה ההעמדת פנים, השקר שאני עושה כל הזמן, זה קשה מאוד. תודה רבה לך סוג ב' על פתיחת הפורום, זה בודאי יתרום לנו המון. כל הכבוד לך.

 

[מילים גסות]

רק על עצמי לספר לא ידעתי ../images/Emo13.gif

אולי במשך הזמן נכתוב כמה מילים. (לא גסות

 

[shtip69]

נשוי ומאוהב

אני אברך חסידי (כלפי חוץ) מבית טוב, נשוי עם שלושה ילדים חמודים. אבל מחלל שבת בצנעה (במשרד לא בבית, כשאשתי חושבת שהלכתי לטיש או ללמוד) לא מתפלל\ מניח תפילין כל יום... אוכל טריפות וכו'. והעיקר אני חי עם 'גויה' כבר שנתיים בסתר, עושה איתה הכל חוץ מלישון בביתה בלילות. (אני חושב שכל הירידה מהדת החל מאהבתי אליה, וממה שלא קיבלתי מאשתי החרדית למדי והחסודה שהכל אסור, ואם אתה לא עושה א"ז בחושך ומתחת לשמיכה אתה פושע, והיא לא מוכנה לזוז מזה. אבל זה נושא לשרשור נפרד) אני לא מתכנן לעזוב ולצאת בשאלה בפומבי רק בגלל שאני לא רוצה להרוס לילדים שלי את החייים. אע"פ שאני יודע שאני חי חיים כפולים... תודה רבה לך סוג ב על הרעיון לפתוח פורום עבורנו, אני חושב שזה תופעה נרחבת מאוד מאוד, ורק שזה עדיין לא יצא לעולם כמו בפורום וכדו'

 

[אפפ]

איזה סיפור ואוו...

 

[גנדרן]

למה הכוונה "חי עם גויה"

למה הגויה הזאת שאתה אוהב צריכה את זה? ומה זאת אומרת "חי עם גויה" אם אתה לא יושן אצלה

 

[גנדרן]

יקירי בוא נחדד את העניין

בוא נעזוב רגע את נושא הדת בצד, האם לאשתך החוקית או ל"גויה" שלך מותר לדעתך אם הם רוצות גם להחזיק מאהב?

 

[חייל בודד בשטח]

הי:‏)‏ בהצלחה עם הפורום.

אני בן 22 כרגע משרת בצבא גם אצלי זה בתהליך.עד לפני שהתגייסתי הייתי בישיבה אבל ביציאות הייתי הולך בלי כיפה.ההורים שלי ידעו שאני לא בדיוק שומר תורה ומצוות היום כשאני בצבא רוב השבתות אני הולך לחבר חילוני וחי כמו חילוני גמור.פעם בחודש אני כן חוזר לבית ואז אני הולך לבית כנסת עם כובע וחליפה.גם בצבא אני חילוני גמור.שתי החברים הכי טובים שלי הם בחורי ישיבות שיודעים עלי הכל.אבל הבנות שאני איתם בקשר הם חרדיות שלא יודעות אני עדיין איתם כי ממש קשה לי להתחבר ולתקשר עם בחורות חילוניות.

 

[עץ שתול]

היי

שמח להכיר את הפורום החדש...ואאחל בהצלחה לכולם. אני אנוס בשלהי שנות העשרים...לא מאמין כבר הרבה זמן, וגם מתעב את השקר הגדול את החזות המזוייפת והצבועה. כמובן הילדים...אוי הילדים! קשה לי לוותר עליהם. אם לא הם כבר מזמן הייתי חוצה את הקוים. אז בינתיים אשמח להתארח בבית הטרי הזה ולהנות ביחד עם כולם.

 

[הכבשה הקטנה]

מזל טוב על הפורום החדש

אני לא סגורה על זה שאני קשורה לפה.. אני עדיין דתיה חלקית, בבית יודעים שאני לא בדיוק הולכת עם חצאיות ומקפידה על הכל. מצד חברות והמשפחה המורחבת (חלקה חסידית וחלקה ליטאית) לא קרה כלום וכל פעם שאני הולכת לבקר אני מרגישה כמו פורים. אז אולי אני כן קצת קשורה שיהיה בהצלחה! פורום חשוב.

 

[מלנכוליה1]

רחוקה מלהיות "אנוסה"

או יוצאת בשאלה בכל דרך בה תבחרו להגדיר זאת. חרדית מאמינה [מבפנים] הייתי וכזו כנראה אשאר תמיד. אבל, בתוך עמי אנוכי יושבת, וחברי וחברותי הקרובים ביותר חווים את מה שאתם חווים. ולאור הזדהות ואהדה עם מה שאתם עוברים, בין בצדק ובין שלא בצדק, באתי לומר שלום. שיהיה בהצלחה, חבר'ה.

 

[TALLY10]

הי לכולם

אני חילוניה מוצהרת בפני החברים שלי כבר כמעט שנתיים רק כשהילד שלי לא אצלי.. כשהוא אצלי אני מסורתית...- לובשת גופיות ושומרת שבת. הכליאה אצלי נובעת משתי סיבות עיקריות: א. ההורים שלי- שאין לי כח לריב איתם (גם כך הם מזדעזעים מהמיני והקצר) וחוץ מזה הם שומרים לי על הילד ולא בא לי לריב.. ב. הילד שלי- כמו שסוג ב' אמרה אני מפחדת שאבא שלו יתחיל איתי עוד פעם מלחמות אם אני אכניס אותו לחינוך חילוני.. ואי אפשר להכניס ילד לחינוך דתי ולא לשמור את המיני מינימום... כשהוא יהיה גדול יותר להגיד מה הוא רוצה (עכשיו הוא בן 3) אני אוכל לעשות את השינוי.. אז בינתיים יש לי שבת כרצוני ושבת שלא... הילד עוד קטן ולא מבין שצ'יזבורגר זה בשר וחלב... אז אנחנו אוכלים.. יש דברים שהתגלגלו ולא שאלתי אף אחד ועד שהגרוש שלי שם לב זה היה מאוחר מידי- כמו טלויזיה, כיפה וכו'.. ממש לחיות בין הטיפות...

 

[ג נ ו ב]

שלום

אני קורא לעצמי מחופש לחרדי, נשוי +, בן 30 וקצת, אמונה, אין. מת לעזוב, אבל... כיום אני מרוויח טוב, אפילו טוב מאוד, במידה ואעזוב, לא יהיה לי עבודה, העניין ברור. כי למרבה האבסורד, אני משגיח כשרות... אשתי, אני לא יודע איפה היא עומדת בדיוק, את האמת, יש לי פחד לספר לה אפילו, למרות, שאני מתאר לעצמי שהיא מבינה, הרי היא רואה שאני לא מתפלל, לא מברך, לא לובש ציצית, לא כלום אבל כנראה, הביצים שלי, עדיין לא עשויות לגמרי, ואין לי את האומץ לדבר איתה על זה...