הם הצליחו לשבור שיא!

[updateu]

פונקציה אמיתית?

הכי קל לחזור אל המוכר, גם אם הוא לא הדבר הכי טוב שיש. וחוץ מזה, גם אם לא הוא, מספיק להיות כבולה, אני רוצה לנסות, להתנסות. גם לך היה נוח להיות איתה. ההסכם נישמר בסוד, אני לא מוכנה לתת לו תחושת ניצחון גם אם היא מזוייפת. הנושך מחזיר אותי אחורה, אני מרגישה כמו בתיכון ולא לטובה. למה ההסכם הוא זמני? מה קורה שם?

 

[updateu]

מה שבטוח

הוא שעדיין אינך מוכן להרפות. אני לפחות מוצאת נחמה בדבר שאני יודעת לעשות הכי טוב, להטריף את כל העולם שסביבי. אתמול הייתי אצל חברה, הילדה שלה, משום מה רק רואה אותי, מניחה עלי ראש, מתפנקת ונרדמת.(מה הקשר? אין קשר)מטריפה שכזו, היא עשתה אמבטיה ואני נירטבתי, אמא שלה מרחה לה קרם גוף והאושר הזה מרחה גם עלי עם קולות של הנאה. ילדה מוחצנת, מיוחדת, עם ביטחון עצמי ומאוד תיאטרלית. אני מקווה שטוב לך איתה כרגע. חיבוק.

 

[updateu]

לי טוב,

אבל רק בגדול, הוא עושה מאמץ אדיר לרצות אותי ולגרום לי להיות מאושרת. אני לא הרגשתי טוב, הוא היה "עקרת בית" ועוד קיבלתי חתול לקינוח. אני עושה מאמצים בתחומים אחרים,אני מקווה שזה יועיל. הוא באמת סובל אותי באורך רוח יוצא מגדר הרגיל, אני אפילו לא מבינה איך. אנחנו שנינו צריכים לעשות ויתורים גדולים. יש לי כל הרבה מה לספר לך!

 

[updateu]

מאמץ אדיר

מבחינתי מאמץ אדיר זה לקום ביום שישי בבוקר מהמיטה ולצאת מהבית. יש ימים שמיועדים למנוחת הנפש והגוף. בגלל סידורים וצורך לעשות דברים יחד, אני מוותרת על מנוחה הזו שלי ומנצלת אותה בשבת בערב. בכל מקרה אני זקוקה למנוחה, אחרת אני "מעוכה" (ככה קרא לי פעם מישהו) והוא סובל אותי, כן, הוא מפשל בגדול- חד פעמי(X אין סוף, אם ממש נכנסים לזה), אני מפשלת בקטן וכל הזמן. הפינוק שלי לא נעלם, הוא רק החריף. דוגמא למאמץ אדיר מבחינתי(רמז): לקום באמצע הלילה בשביל לעשות סיבוב על האוטו החדש כדי לרצות אותו, ברור שהוא יכול לצאת עליו לסיבוב ראשון לבד,אבל הרבהיותר כיף לו כשהוא איתי. אני גם מנסה להבין איך זה כשאנשים מסויימים מתקשרים אלי ואני ישנה, אני מצליחה להתעורר בשניות, וכשמישהו נמצא לידי, אני לא בטוח אצליח להתעורר אם הוא לא יגיד משהו מקפיץ במיוחד (מטוס אל על כמעט ונחטף). הוא הטיל חרם על השעון המעורר שלי, אני אוהבת שהשעון מצלצל חצי שעה לפני שאני קמה, בלי לכבות אותו, הוא רוצה לקום בערך שעתיים אחרי, זה מפריע. יקירי, טוב לי. אני מקווה שרק ילך וישתפר. יום נפלא לך.

 

[updateu]

פחד

קיבלתי טלפון, הסתכלתי על הצג, המספר היה מוכר, בהלה מעורבת בתקווה, לשבריר שניה חשבתי שזה אתה, אח"כ שמתי לב שספרה אחת שונה. טלפון נוסף, הם מצאו את המטריד, לא אמרו לי מי, ביקשו ממני להגיע לשם היום. אני צריכה לגייס המון קסם אישי וביטחון. תחשוב עלי חזק היום.

 

[updateu]

משטרת ישראל

משטרת ישראל המדהימה, טוענת שמטריד אותי פלסטיני, שכמובן יודע איך קוראים לבו זוגי, ומה מצב היחסים ביננו. בקיצור מכסים כאן למישהו את התחת. נאמר לי שישלחו לי מכתב עם הפרטים של האדם שבנדון, בקיצור אני לא הולכת להניח לזה, ואני לא הולכת לשכוח מזה. והזכרת לי שאני צריכה להרים טלפון למישהו.

 

[updateu]

אני מכירה אחד

מתקשרים אליו, הוא לא עונה. והוא מחליט גם אלו לקחים למדתי. מצד שני, יכול להיות שהם סתם מתעצלים לחפור לעומק ולהאשים מישהו שאין לי גישה אליו תמיד יכול להיות פיתרון טוב לסגירת התיק בהנחה שלא מטרידים אותי יותר. דרך אגב, טוב לי (הכינו לי אתמול ארוחת ערב, אני עוד נפעמת מהמחווה). אני מקווה שלא פיספסת משפט רב משמעות על התוספת החדשה באחת ההודעות הקודמות.

 

[updateu]

איכס אתה

פיספסת. את החשוב ביותר פיספסת. קל לגלות? לא יודעת, אני לא מעריכה במיוחד את הכחולים שלנו. ואתה רואה? הנה זה עובד, עד הבום הבא. והנושך נפגש היום עם אחת והוא לא רוצה לגלות לי מהיכן. פויה הוא גם.

 

[updateu]

אני מתגעגעת

ואתה לא בא לבקר, בת של חברים של ההורים נהרגה היום , אמא שלי, כהרגלה, נרעשת. -אלוהים? תעשה אותי אחרת? פחות היסטרית, פחות לחוצה. אמא נפלה לפני שבועיים, פצעה את עצמה באופן חמור, קניתי לה דקסמול PM, הוא אמור לעזור לישון, היא ניסתה לקחת, לא השפיע. אתמול המכשפה נשארה בבית, אמא אמרה לה שהיא יכולה לקחת דקסמול PM כי בלאו הכי הוא לא משפיע, אחרי שעתיים אני מקבלת טלפון מאמא "הילדה לא עונה לטלפון, אולי תלכי לראות מה קרה לה?" אמרתי לה שהכל בסדר ושהיא בטח הלכה לישון, באותו שלב לא ידעתי למה היא "הלכה לישון". היא מצאה לה פראייר אחר. בערב, הגעתי אל אמא, הערתי אותה, היא אמרה שהיא ישנה כבר מהצהריים ובכל אשם הכדור. שאלוהים יעזור לי עם אמא, יש לי את האמא הכי מקסימה והכי היסטרית בעולם. או כמו בפרסומת לאקמולי "למה לעשות דרמה מכל דבר?" אני קוראת כרגע ספר שהוא אסופת סיפורים שאנשים ליקטו, אין לי מושג על מה הספר, מה שהכי זכור לי משם זה סיפור על סבתא שהנכדה שלה שפכה דבש על השטיח החדש, והילדה רצה אל הסבתא במטבח ואומרת לה "סבתא, נשפך לי דבש על השטיח החדש" והסבתא עונה לה, לא נורא, בואי נמצא לך דבש אחר. לא לומר את האמת בלי לשקר.

 

[updateu]

אל תחכה לו

לבום. תתגמש, תבליג (הוא עשה כלים ולא ניקה את הכיור!),או כמו שאמרתי פעם לאמא שלי: "לך יש את הדרך שלך לעשות דברים ולי יש את הדרך שלי, לא מוצא חן בעינייך, תעשי לבד" הייתי פרודוקטיבית מדי השבת, מה שעולה לי בכתפיים תפוסות וכואבות (תגיד לי, איך אלו שעובדים עם המכשיר שקודח לאדמה, לא כואב להם? מקדחה אחת ואני כולי מתאוננת) יש ארונית טלוויזיה חדשה - הרכבתי לבד (ע"ע- כתפיים) אני זקוקה לכלי עבודה נורמלים במהירות, קרי- מברגה. ביום שישי החבורה כולה הייתה אצלי, כולל הג´ינג´ית הקטנה, מדהימה, אבל רק מחזקת אצלי את התחושה שלהביא ילדים לעולם הזה זו תהיה טעות (לא, הפוליטיקה שלך לא מעניינת אותי), אני מקווה שההרגשה הזו לא תשתנה. אתמול לצערי, יצאנו עם האידיוט, חברתו וחברה שלה למסעדת דגים "ממש טובה, ההורים שלי המליצו", הייתה אחלה של לבנה, כל השאר היה נורא, כולל השירות. בנוסף הלארג´ האידיוט, החליט שהוא מזמין את החברה שלה, אז איך עושים את זה? אם אני ובן זוגי אוכלים ב70 ש"ח והארוחה כולה 300 ש"ח (אנחנו אכלנו שעתיים לפני כן ולכן לא היינו רעבים, סתם יצאנו בשביל החברה, התארגנות של 10 דקות) אז מחלקים את החשבוןן איך? נכון, חצי חצי, הוא ושתי הפוסטמות שלו ואנעי ובן זוגי, זה בהחלט חצי חצי, ואז אחרי שהוא מגיש את כרטיסי האשראי למלצר, ואומר לו חצי חצי ואני אומרת "איך?" אז הוא אומר, אה כן נכון, אני אשלם לכם את ההפרש. בקיצור: אוף! לא רציתי להעיק על האווירה, אז לא העליתי את זה, אבל אני עדיין מחכה לכסף מלפני כמה שנים שהוא חייב לנו. איך כעסתי בפנוכו כל הערב, אבל בנתיים אני נותנת לו להנות מהספק. זהו, יצא. אתה מוזמן להרבות במילים, בדיוק כמו שאתה יודע, אני מניחה שהשבוע נתראה פחות. שקר לבן?

 

[updateu]

בנוגע לנושך: רק הקלה, זה הפק למעיק

 

[updateu]

תהנה

לא אהבתי את הציניות החבויה. בהחלט לא. הלוואי מריבה על ההתחלה ורצוי גלגל"צ. פויה. את האסרטיביות החבאתי אתמול טוב, טוב, אני מניחה שיצא לי לראות אותו בעוד כמה מפגשים וכבר עכשיו לא ממש נעים ביננו. אני מתגעגעת לחברה המקסימה הקודמת שלו, היא ממש מיוחדת, עדינה וטובת לב. (וממש לא וולגרית כמו השרמוטה הנוכחית)

 

[updateu]

שינוי

וגם, נניח והוא משתנה, האם לי יש את היכולת להשתנות? להיות פחות קנאית/ חסרת ביטחון? הוא נעלם לכמה שעות, חיפשתי אותו, כשהוא חזר, בכדי שהוא לא ישקר לי לא שאלתי אותו, הכי הכי אני שונאת להרגיש מטומטמת. הוא לא התייחס לנושא, שלושה וחצי ימים ובלי שום יחס. אני קרה ומגעילה. הוא יודע למה (שאלה- תשובה), הוא אפילו לא טורח להסביר. ביקשתי שלא. בכדי לא להרגיש מטורפת/הוזה נמוך לי. רק עוד קצת.

 

[updateu]

אוף

אפילו את ההנאות הקטנות של החיים אתה לוקח לי! או בקיצור המון בהצלחה, מגיע לכם. נדבר.

 

[updateu]

שניים אחורה?

מה היה שניים אחורה?

 

[updateu]

מעורבב?

למה מעורבב? לספר משהו, אממממממממ......הימים האחרונים שלי מסתכמים ב"עשיתי כלים" , באמת. אין לי הרבה מה לספר, הוא עסוק בטירוף וישן הרבה, אנחנו כמעט ולא מתראים. כשאנחנו סוף כל סוף יחד במיטה (ישנים, אל תדאג) אנחנו עסוקים בעיקר בלהזיז משם כל מיני בעלי חיים למיניהם (המקום מתחיל יותר ויותר להידמות לגן חיות), אני מרגישה שבכל מקום שאני נמצאת תמיד יש מישהו שעוקב אחרי(בלי סרקאזם בבקשה) מבקש תשומת לב, מתחנחן. רק עוד קצת, עוד שלושה ואז מגיע הדד ליין החלקי אמנם, אבל דד ליין. אני עדיין לא יודעת מה ואיך, עדיין חושבת, מתחבטת, חוששת. תוהה, האם להתקשר ולקבל רשות מהרשות המוסמכת. אבל אז מה יקרה אם יאמרו לי לא. ומה עם היום עצמו? כן יום כיף או רק יום עבודה רגיל, כי אם יום רגיל, אז יותר חופשי, אחרת, בעיה. מזל שהיא הולכת הפוסטמה. מזל. אחרת אני הייתי הולכת.

 

[updateu]

הקשרים

אתה מחפש אצלי הקשרים? זוכת פרס נובל בקפיצה מנושא לנושא? וכן ימים, והרשות היא שלך, לא שלי והיא בהחלט יכולה לומר לא. הייתי אתמול בעיר שאני כל כך שונאת ואפילו עשיתי את מה שאני הכי שונאת לעשות שם. היה רק קצת נורא. והשאר היה כיף. חיבוק חם ואני חושבת שאני אצליח להתאפק רק עד מחר ואז.

 

[updateu]

ואולי

הם לא קיבלו כלום ורוצים לסגור את התיק, כי בשביל מה בכלל לבזבז זמן ומשאבי מערכת? והפוסטמה הולכת עוד חודש ואני אהיה עד פחות כאן. והכל נראה מוצלח ונחמד, ולא רק בזוגיות. ביום שישי מתחילים לגלות כמה מהר ניתן להגיע לבית לוינשטיין/ ירקון. ובשבוע שעבר ניסיתי להתגבר על פחד ישן נושן שלי, עם המון צרחות ושום כלום ממתחת, רק אני והחבל. וזוכר את המשפט "חתול שחור עבר בינהם", אז זהו, שכן, אבל לא. חיוך ענק.

 

[מחפשת ניק]

הם הצליחו לשבור שיא!

נעדרתי היום מהמשרד ובשובי אני מוצאת הודעה (תרגום חופשי): אנחנו לא מבינים מה את רוצה מאיתנו, תפסיקי להציף אותנו בפקסים שלא מעניינים אף אחד (ואף אחד לא מבין) אם את רוצה לדבר עם מענה אנושי את יכולה לחייג לאחת שמונה מאות שלוש שלוש שלוש, חמש מאות וחמישים (היא גם גם השאירה מספר פקס). הפוסטמה הודיעה שקוראים לה פניות הציבור של בזק. שם פרטי הוא לא ממין העניין חלילה וחס. אני ילדה טובה, חייגתי. זה היה בשתיים ורבע לערך, אני עדיין על הקו עם בזק. (מבזק עד שניפגש, סליחה על ההמתנה, תודה על הסבלנות) אני לא אתייאש. לא. יש לי יום עבודה ארוך היום. אני עוד כאן(אז תפוס לי הטלפון הישיר, אז מה?)

 

[מחפשת ניק]

התייאשתי