פשוט ואמיתי1
New member
הקוד האתי של האימון האישי
לאחרונה אני נתקל ביותר ויותר מיקרים של מתאמנים שחוו אכזבות ממאמנים אחרים ובחלק מהמיקרים אני נדהם לשמוע על עצם העובדה שאנשים מגדירים את עצמם כמאמנים (כי לטענתם הם למדו X שעות) אבל בפועל המרחק בינם לבין אימון הוא מאד גדול ואני כרגע משתדל להיות מאד עדין בהתנסחות שלי ! איך זה בעצם קורה ? כנראה שיש לזה לא מעט סיבות אבל אחת מהן היא הבתי ספר שבו הם למדו את תחום האימון האישי במידה וניתן בכלל להגדיר את חלק מהמקומות האלו כבתי ספר ואני בספק גדול !!! אממה ? באותו "מקום" שהם למדו את ה X שעות, המנחה של "הקורס" העצימ/ה אותם ונתן להם הרגשה שעכשיו הם יכולים לכבוש את העולם והם קנו את זה ! חלקם לא יודע מהו המודל האימוני שהם למדו . חלקם לא יודע מה הוא תהליך מובנה של אימון . חלקם מעולם לא שמע על הקוד האתי של האימון - קישור כאן1 חלקם לא עברו אימון אישי בעצמם . חלקם לא העבירו אימונים אמיתיים תחת סופרוויז'ן . חלקם בכלל לא מודע שיש אבחנה בין מי שכן ניתן לאמן ובין מי שצריך להפנות לתחום אחר . חלקם בכלל לא מודע שגם אימון קשור בדיני נפשות ויכול לגרום נזק . חלקם לא מודע כיצד לבנות אימון וכיצד להוביל את האימון ביחס למטרת האימון . עד פה ניתן לומר שזו באחריות של אותו 'מקום' שהם למדו בו ! ועכשיו אנסה לנגוע קצת באחריות האישית : 1. בדיקת המניעים האישיים של הרצון לאמן (חלק מהמיקרים גרם לי לזקוף גבה תורנית עד קצה המצח). 2. בדיקה עצמית של כל מה שנכתב למעלה . 3. בדיקת היושרה או לפי השפה שלי "עושה את מה שאומר ואומר את מה שעושה" . אז מה בכל זאת אפשר לעשות ? בדיקה עצמית ולקיחת אחריות על התמקצעות וניתן לקרוא את המאמר הזה כדוגמא - כאן2 עוד שאלה שיצא לי לדון עליה היום היא האם ניתן להתייחס לאימון כ- Side Job ? מנקודת המבט האישית שלי - אני לא בעד גישה כזאת אבל אשמח לשמוע מה דעתכם ומה השיקולים...
לאחרונה אני נתקל ביותר ויותר מיקרים של מתאמנים שחוו אכזבות ממאמנים אחרים ובחלק מהמיקרים אני נדהם לשמוע על עצם העובדה שאנשים מגדירים את עצמם כמאמנים (כי לטענתם הם למדו X שעות) אבל בפועל המרחק בינם לבין אימון הוא מאד גדול ואני כרגע משתדל להיות מאד עדין בהתנסחות שלי ! איך זה בעצם קורה ? כנראה שיש לזה לא מעט סיבות אבל אחת מהן היא הבתי ספר שבו הם למדו את תחום האימון האישי במידה וניתן בכלל להגדיר את חלק מהמקומות האלו כבתי ספר ואני בספק גדול !!! אממה ? באותו "מקום" שהם למדו את ה X שעות, המנחה של "הקורס" העצימ/ה אותם ונתן להם הרגשה שעכשיו הם יכולים לכבוש את העולם והם קנו את זה ! חלקם לא יודע מהו המודל האימוני שהם למדו . חלקם לא יודע מה הוא תהליך מובנה של אימון . חלקם מעולם לא שמע על הקוד האתי של האימון - קישור כאן1 חלקם לא עברו אימון אישי בעצמם . חלקם לא העבירו אימונים אמיתיים תחת סופרוויז'ן . חלקם בכלל לא מודע שיש אבחנה בין מי שכן ניתן לאמן ובין מי שצריך להפנות לתחום אחר . חלקם בכלל לא מודע שגם אימון קשור בדיני נפשות ויכול לגרום נזק . חלקם לא מודע כיצד לבנות אימון וכיצד להוביל את האימון ביחס למטרת האימון . עד פה ניתן לומר שזו באחריות של אותו 'מקום' שהם למדו בו ! ועכשיו אנסה לנגוע קצת באחריות האישית : 1. בדיקת המניעים האישיים של הרצון לאמן (חלק מהמיקרים גרם לי לזקוף גבה תורנית עד קצה המצח). 2. בדיקה עצמית של כל מה שנכתב למעלה . 3. בדיקת היושרה או לפי השפה שלי "עושה את מה שאומר ואומר את מה שעושה" . אז מה בכל זאת אפשר לעשות ? בדיקה עצמית ולקיחת אחריות על התמקצעות וניתן לקרוא את המאמר הזה כדוגמא - כאן2 עוד שאלה שיצא לי לדון עליה היום היא האם ניתן להתייחס לאימון כ- Side Job ? מנקודת המבט האישית שלי - אני לא בעד גישה כזאת אבל אשמח לשמוע מה דעתכם ומה השיקולים...