התלבטות קשה.. אשמח לשמוע את דעתכן בענין
שלום בנות יקרות , אשמח לדעה נשית בענין הבא... יש לי חברה טובה, בת 32, היתה רווקה הרבה מאוד זמן.. ומזה כמה חודשים בזוגיות, מה שמאוד משמח כי היא ממש בשלה להתמסדות.. אבל.... אתמול הם נפרדו וישבנו עם חברה נוספת לשמוע את הסיפור- מסתבר שהבחור קצת "פרימיטיבי"- מעונין באישה קטנה שתהיה עקרת בית, שתציית ותגיד כן לכל דבר.. אולי זה לא נאמר במפורש אבל זה המסר.. מרשה לעצמו להתבטא בצורה שבעיניי היא ממש ממש אלימות מילולית, מעיר לה בצורה שמזכירה לי לצערי את הסיפורים של הנשים שאני מנחה בקבוצות הטיפוליות, כשהן נזכרות בתחילת חיי הנישואין שלהן.. כשעדיין לא יכלו להאמין שיהפכו יום אחד לנשים נפגעות אלימות... היום- היא שלחה לי ס.מ.ס שהם השלימו אתמול. וזה אחרי שאתמול ישבה כאן בדמעות וסיפרה שאין מקום לבן זוג כזה בחייה.. ועכשיו אני שואלת- מה לעשות??? מצד אחד- אני מאמינה גדולה בכך שכל אחד עובר את השיעור שלו... את הבחירות שלו.. כפי שנכון לו וכפי שרצה היקום.. ולכן אני משתדלת בלי סוף להיות קשובה ומקבלת... אבל.. אני מרגישה שהגיע רגע בחברות שעלי לומר בקול גדול- תברחי!! אדם שפוגע בך מילולית ומקטין אותך כבר בחודשים הראשונים של הקשר ... יגדיל ויעשה גם בהמשך!! מה אני אמורה לעשות?? איך אני מבקשת, מתחננת בפניה לא לחזור להיות בת יענה שטומנת ראשה בחול (והיא קראה לעצמה כך אתמול!!!) אבל לא דוחקת אותה לפינה ? אני יודעת שהיא מאוד אוהבת אותו.. ואולי זו התנשאות מצדי לחשוב שאני יודעת מבחוץ מה באמת קורה שם.. אבל שמעתי מספיק אתמול בשביל להבין שזה לא בחור שראוי להיות במרחב זוגי רגשי איתה. פשוט לא. מתוסכלת נורא
שלום בנות יקרות , אשמח לדעה נשית בענין הבא... יש לי חברה טובה, בת 32, היתה רווקה הרבה מאוד זמן.. ומזה כמה חודשים בזוגיות, מה שמאוד משמח כי היא ממש בשלה להתמסדות.. אבל.... אתמול הם נפרדו וישבנו עם חברה נוספת לשמוע את הסיפור- מסתבר שהבחור קצת "פרימיטיבי"- מעונין באישה קטנה שתהיה עקרת בית, שתציית ותגיד כן לכל דבר.. אולי זה לא נאמר במפורש אבל זה המסר.. מרשה לעצמו להתבטא בצורה שבעיניי היא ממש ממש אלימות מילולית, מעיר לה בצורה שמזכירה לי לצערי את הסיפורים של הנשים שאני מנחה בקבוצות הטיפוליות, כשהן נזכרות בתחילת חיי הנישואין שלהן.. כשעדיין לא יכלו להאמין שיהפכו יום אחד לנשים נפגעות אלימות... היום- היא שלחה לי ס.מ.ס שהם השלימו אתמול. וזה אחרי שאתמול ישבה כאן בדמעות וסיפרה שאין מקום לבן זוג כזה בחייה.. ועכשיו אני שואלת- מה לעשות??? מצד אחד- אני מאמינה גדולה בכך שכל אחד עובר את השיעור שלו... את הבחירות שלו.. כפי שנכון לו וכפי שרצה היקום.. ולכן אני משתדלת בלי סוף להיות קשובה ומקבלת... אבל.. אני מרגישה שהגיע רגע בחברות שעלי לומר בקול גדול- תברחי!! אדם שפוגע בך מילולית ומקטין אותך כבר בחודשים הראשונים של הקשר ... יגדיל ויעשה גם בהמשך!! מה אני אמורה לעשות?? איך אני מבקשת, מתחננת בפניה לא לחזור להיות בת יענה שטומנת ראשה בחול (והיא קראה לעצמה כך אתמול!!!) אבל לא דוחקת אותה לפינה ? אני יודעת שהיא מאוד אוהבת אותו.. ואולי זו התנשאות מצדי לחשוב שאני יודעת מבחוץ מה באמת קורה שם.. אבל שמעתי מספיק אתמול בשביל להבין שזה לא בחור שראוי להיות במרחב זוגי רגשי איתה. פשוט לא. מתוסכלת נורא