וכשאין כח לקום בבוקר וללכת לעבודה

תאירU4

New member
וכשאין כח לקום בבוקר וללכת לעבודה

מה אתם עושים? איך ל*%^$* מצליחים לגרור את עצמנו מהמיטה? איך אפשר לגררו את עצמך ולהמשיך הלאה? אין לי כח אני מתה לחופש אמיתי!
 

הילהל

New member
כוס קפה עם עוגיה משובחת ליד

מאוד עוזרים לי החלטה שאם היום יהיה קשה מידי אני אחתוך שעה קודם הביתה - גם מסייעת ב 90% מהמקרים אני לא אשתמש באופציה הזו, אבל הידיעה שזה אפשרי עוזרת
 

chili3

New member
אני יודעת שאם אוותר לעצמי יום אחד, אני ארצה

לעשות את זה כל יום בנינו, כל בוקר קשה לי לצאת מהמיטה
כך שמעדיפה לא לראות את האפשרות להשאר במיטה כאופציה בכלל אז מזכירה לעצמי שזה תמיד קשה רק בשעה הראשונה של הבוקר ואחר כך אני כבר מתאפסת על עצמי, אז זה לא נורא וכמובן מבטיחה לעצמי שהלילה אלך לישון מוקדם יותר ו.... כרגיל לא עומדת בזה
 

soshi3

New member
נסי לתכנן משהו כיפי בעתיד הקרוב

נסי לתכנן משהו כיפי לעתיד הקרוב (מסג , פגישה עם חברה, טיול בקניון או משהו כזה ) ואז יהיה לך בשביל מה לקום לפחות עד החופשה המיוחלת
 

תאירU4

New member
אנחנו כבר מתכננות את זה

כבר המון זמן אבל זה לא יוצא לפועל! קפה שישי כזה.... רק זה ממש לא הולך לנו. כל יום שישי יש סיפור אחר.... מזל שבעבודה אני עובדת עם כמה חבר'ה צעירים וזה ממש נחמד לחזור להיות צעירה לכמה שעות
 
במקום לתכנן, כנסי לאוטו ובואי

את יודעת שאנחנו תמיד נקבל אותך בזרועות פתוחות ובשמחה אין קץ
 
כשמגיעים למצב שלא בא לקום בבוקר......

לוקחים 3 חודשי חופש.... וזה מה שאני עשיתי....הרגשתי שעוד שניה אני מתפוצצת,הייתי חייבת לנוח,לקחת פסק זמן.....ביקשתי\הודעתי שאני חייבת,אבל ממש חייבת חופש,ויצאתי ל- 3 חודשים.לפני שבוע חזרתי בחזרה.
 
ואיך לחזור? לא יותר קשה ממקודם?

הצלחת לשנות את הדברים כך שלא תגיעי שוב למצב שאת חייבת 3 חודשים חופש?
 

פלג מים1

New member
../images/Emo6.gif בדיוק מה שחשבתי

ולא ידעתי אם זה בסדר לשאול וגם מה עשית שלושה ח'? נהנית?
 
זה קשה...אבל פחות.....

לא הייתי צריכה לשנות באופן משמעותי משהו. כמו שמורה שיוצאת לשנת שבתון לא צריכה אחרי החופשה לשנות משהו על מנת שהיא לא תרגיש שוב שחיקה ב 7 שנים הבאות. עבדתי 9 שנים...עם מעט מאוד ימי חופש...{כמקובל בחוק,אבל זה היה מעט לטעמי}. העבודה שלי שוחקת מבחינה נפשית, והרגשתי ששבוע או שבועיים לא יתנו לי כלום. הייתי צריכה להרגיש את הטעם של-"איזה כייף ללכת לישון ולדעת שמחר בבוקר כשקמים,לא הולכים לעבודה". וזה לא שאני לא אוהבת את העבודה. זה סוג העבודה שאני הכי אוהבת...רק שהגעתי למצב של שניה לפני פיצוץ. לקחתי את "השבתון" שלי, וחזרתי. לא בכוחות מחודשים,אבל בהרגשה שמיציתי כל יום ויום.נחתי,טיילתי,הסתלבטתי,קראתי,אכלתי,ישנתי,ביליתי עם חברות,ביליתי עם הבת שהיתה חודשיים בשביתה,בישלתי כל יום וסה"כ די נהניתי מהחיים.
 
אממממ... לא יכולה לענות על זה!

אני מהטיפוסים שפותחת את העיניים וקופצת מהמיטה. גם אם הלכתי לישון מאוחר מאוד - קמה מוקדם בלי שום בעיה. אבל החצי... זה סיפור בפני עצמו! כמה שהולך לישון מוקדם - קשה לו לקום! וכשאני מעירה אותו שוב ושוב - הוא מסתובב לצד השני ואומר לי: אני מחפש חניה
 
אוי היה לי בוקר כזה אתמול והיום ואין לי

ברירה גם מה שאני לא מרגישה כל כך טוב לא הועיל לי ההיפך............. אבל קמתי כי מה לעשות הגמדים לא יביאו את הכסף הביתה הא?
 
למעלה