זה קשה...אבל פחות.....
לא הייתי צריכה לשנות באופן משמעותי משהו. כמו שמורה שיוצאת לשנת שבתון לא צריכה אחרי החופשה לשנות משהו על מנת שהיא לא תרגיש שוב שחיקה ב 7 שנים הבאות. עבדתי 9 שנים...עם מעט מאוד ימי חופש...{כמקובל בחוק,אבל זה היה מעט לטעמי}. העבודה שלי שוחקת מבחינה נפשית, והרגשתי ששבוע או שבועיים לא יתנו לי כלום. הייתי צריכה להרגיש את הטעם של-"איזה כייף ללכת לישון ולדעת שמחר בבוקר כשקמים,לא הולכים לעבודה". וזה לא שאני לא אוהבת את העבודה. זה סוג העבודה שאני הכי אוהבת...רק שהגעתי למצב של שניה לפני פיצוץ. לקחתי את "השבתון" שלי, וחזרתי. לא בכוחות מחודשים,אבל בהרגשה שמיציתי כל יום ויום.נחתי,טיילתי,הסתלבטתי,קראתי,אכלתי,ישנתי,ביליתי עם חברות,ביליתי עם הבת שהיתה חודשיים בשביתה,בישלתי כל יום וסה"כ די נהניתי מהחיים.