זוגיות - זקוק לעצה דחופה!!

The Final Cut

New member
זוגיות - זקוק לעצה דחופה!!

אנו נשואים 10 שנים, אוהבים מאוד ולנו 3 ילדים. ההורים שלי(אני הגבר) מיררו את חיינו במהלך השנים, היו ניתוקים ארוכי טווח של עד שנה כאשר תמיד אישתי היא זו שהשכינה שלום בית והביאה לפיוסים. לארונה נשבר הקש האחרון ואישתי לא מוכנה - והצדק !!! - להתראות עם הורי יותר (ונעזוב כרגע את הסיבות אבל אני מאחוריה ב-100 אחוזים ). הנקודה היא שבתי הבכורה מאוד אוהבת את אבא שלי ובניגוד לבני שנכח בזמן שיחת טלפון של אישתי עם אבי וראה אותה בוכה ובשל כך אינו רוצה לשמוע על פגישה איתם בשלב זה, היא רוצה להמשיך ולראותם. הורי טסים מחר לחודש וההתלבוןת היא כזו: בנסיעה אליהם אני חש כבוגד באישתי. איני רוצה להתראות עם הרי, אני בז להם ולהתנהגות שלהם כלפי אישתי, כועס מאוד ולכן איני רוצה לראותם, כנגד, איני רוצה לערב את הילדים בסיפור, ואם בתי רוצה לראותם (בת-9) אני חושב שיהיה נכון לעשות כן, למרות שאני מרגיש שבכך אני נותן להם "פרס" על התנהגותם מה עלי לעשות?
 

שירי80

New member
השאלה היא

מה אישתך חושבת על זה? דעתי היא שהילדים לא תריכים להיות מעורבים, כי בזה אתה לא מעניש רק את הוריך (שזה כנראה מגיע להם) אלא גם אותם, כי הם לא אשמים בכלום ולהם מגיע סבא וסבתא ואם אהילדה רוצה לראות את הסבים, אז כן עם כל העצבים ועם כל הכעס צריך לקחת אותה אליהם. זה כמובן לא אומר שצריך להיות נחמדים אליהם ולשחק אותה כאילו כלום לא קרה. אפשרבפרוש להבהיר להם שבאת רק כי הילדה רוצה לראות אותם אבל לך אין שום רצון להיות שם. שוב, אבל זהנראה לי תלויבדעת אישתך.. זו דעתי הלא מלומדת כמובן
 
לקחת את הילדה בידיעת האם

אם האם תביע התנגדות להסביר לילדה שאי אפשר לקחת אותה לא חייבים לפרט את הסיבות. לא כל מה שהילדים רוצים ההורים חייבים לבצע. חשוב יותר מרצון הילד שיקול דעת של ההורים.
 

The Final Cut

New member
אני מאמין

ומתוך הכרות את אישתי, היא היתה מעדיפה שלא נפגש איתם, אך לא תאמר זאת מעולם. היא כן אמרה לי שההחלטה היא שלי וזאת לאחר שאמרתי לה שאיני רוצה לפגוע בה ואני חש שבוגד ומצפוני אינו מאפשר לי ליסוע לשם, ומצד שני איני יכול לנתק את הילדים מהם (כמובן עד שיהיו בגיל שיחליטו לבד ). מנסינכן בנות,האם הליכותו של הבעל להוריו לביקור עם הנכדים מהווה הצהרת אי-אמון בכן? כי כך אני מרגיש למרות שאישתי מילולית מחזקת אותי ללכת האם ההליכה לשם מתפרשת על ידכן כמעשה שנותן תוקף למעשי ההורים שלי נגד אישתי?
 
כן זה נראה לי כמעשה שנותן תוקף

למעשי הוריך. אם אתה מרגיש שאשתך לא תראה בעין יפה שתקח את הבת אז תמשיך להזדהות עם אשתך כמו שכתבת בהתחלה. הוריך , אולי ילמדו לקח בדרך הקשה.
 

ShirShir

New member
להורים (סבא וסבתא) מגיע ללמוד לקח..

בדרך הקשה ככל הנראה. אבל מה עם הילדה
 

Miss פטל

New member
אתה דיברת על זה עם אשתך?

אתה צריך לדבר איתה על זה ולהחליט החלטה משותפת. לדעתי, אם אתה לא רוצה לדבר עם הורים שלך, אז אתה יכול להביא את הילדה אליהם ולהשאיר אותה שם איתם לכמה שעות, ואז לבוא לאסוף אותה חזרה, מבלי לשבת איתם שם ובכך לחוש "בוגד" באישתך. מקווה שעזרתי
 

seeyou

New member
תגובה פושרת...../images/Emo7.gif

את בכלל מסוגלת להבין את הכאב של ההוריים? אני לא אישה אבל אני חושב שזה כמו לגדל נחש...
 

habubnik

New member
לדעתי

זה בסדר לקחת את הילדה לשם, כל עוד אתה בטוח שהם לא יפלטו משהו על אשתך או על המצב. אבל אתה לא יכול להשאר שם, למען רגשותיה של אשתך. הילדים לא יכולים לשמש ככלי מלחמה בין מבוגרים. תשאיר אותה שם ותחזור לקחת אותה לאחר מכן (ושוב, רק אם אתה בטוח שהם לא יאמרו לה מילה).
 

The Final Cut

New member
השאלה שלי אליכן היא

אם היה חלילה לכן סיפור דומה עם ההורים של הבעל, והוא היה נוסע לביתם עם הנכדים לביקור - כיצד הייתן רואות או מפרשות את המעשה, תוך ידיעה ברורה שבעלכן אוהב אתכן מאוד , אינו רוצה לעשות דבר שיפגע בתא המשפחתי שלכן עם הילדים, ועדיין הוריו הם הוריו לטוב ולרע והוא מחליט לשמור על יחסים קרירים איתם, או משיקולי הנכדים או משיקולים , אפילו כלכליים שזו התועלת היחידה שיכולה לצמוח משמירת הקשר?
 

Miss פטל

New member
זה נושא מאוד רגיש

אי אפשר לעשות הכללה, כי זה מאוד תלוי באופי איתך, ביחסים, בהורים..בהכל! אני אמרתי כבר, לדעתי,בהסכמת אישתך, אתה יכול להביא את הילדים לשם מבלי לייצור באמת קשר עם ההורים. ואם אתה כן רוצה לשמור על קשר עם ההורים, אז כאן אנחנו כבר לא יכולים לייעץ כי אתה צריך לדבר על זה עם אשתך ולראות מה דעתה על זה. אני לא יכולה לדעת איך הייתי מגיבה כי אני לא נמצאת במצבכם ואין לי מושג מה קרה ביניכם שם.
 
אל תמנע ממנה

אם אתה יכול לסמוך עליהם, רד למטה, שיבואו לקחת את ביתך ויחזירו אותה כעבור שעה שעתיים. אפשר גם לבקש מהאח (הבנתי שהוא גדול) שישמור עליה. תחשוב כאן על רצון הילדה, ולא על מה שההורים עשו לכם כי הפגיעה בה, לא שווה את זה.
 

גלית35

New member
לא קראתי את כל התגובות אבל../images/Emo20.gif

הבת שלך אולי קטנה בכדי להבין מה קרה {או שלא}. הריב הוא בינכם ובין הורייך-אל תפרידו את הנכדים מההורים, למרות מה שאתה מרגיש שאתה נותן להם "פרס". נסה לחשוב על טובת ביתך.
 
מנסה להיכנס לנעליה של אישתך

(מקווה שיש לה טעם טוב בנעליים
) מה שהיה חשוב לי בסיטואציה כזאת זה להרגיש שזה לא אני מולם אלא ששנינו יחד חזית אחידה מולם. ואם אני הנפגעת העיקרית תהיה לי זכות המילה האחרונה אם להישאר איתם בקשר או לנתק. ואם זאת לא הייתי מוכנה שילדי יפגעו כתוצאה מכך ויצטרכו לבכות על כך שהם מאבדים סבא וסבתא. לכן הייתי רוצה שהם ימשיכו לשמור איתם קשר, כל עוד הם רוצים בכך, למרות שאנחנו לא נמצאים בקשר איתם.
 

seeyou

New member
../images/Emo46.gif אתה "בז" להוריים שלך?

תתבייש לך! אין לך שום הצדקה ליחס כזה! אתה חש כבוגד באישתך? אז איזו הגרה תתן ליחס שלך להורים ? תזכור! הילדים שלך יחזירו לך ברבית ! CHILDREN when they are little make parents fools, when they are great they make them mad.
 
אתה לא יכול לשפוט אותו בלי לדעת את

כל הפרטים. אני מכירה אנשים שהילדים שלהם שונאים אותם ובצדק ! עצם היות אדם הורה שלך לא מחייב אותך אוטומטית לאהוב אותו. אהבה צריך להרויח, גם הורים. ואם אתה ממרר את חיי ילדיך, אל תצפה שיאהבו אותך. ואם היו לך הורים נוראיים זה לא אומר שאתה לא יכול להיות אב נהדר לילדייך ושהם יאהבו אותך אהבת נפש.
 
למעלה