את תצטערי על זה כל כך...
קיבלתי חופש מיום חמישי, אני חושב שזה היה נר ראשון של חנוכה, ועד סוף השבוע שאחר כך. כולל כל השבוע. לא תכננתי להיות הרבה בבית בכל מקרה, והתחלתי כבר ביום חמישי. נסעתי למסיבת רחוב בחיפה עם חברים והספקנו לעזוב לפני שהגיעו לשם מג"בניקים, השתמשו בגז מדמיע והרביצו לאנשים. ראינו את הניידות כשנסענו משם, כולל מישהו שנסע ברחוב חד סטרי נגד הכיוון ושתי ניידות אחריו. זה היה ממש מצחיק כשחבר שלי לא הבין ושאל "למה הוא נוסע נגד הכיוון?!" ואז חבר אחר צעק לו "בגלל זה המשטרה רודפת אחריו!" ואז ראינו את כל הניידות ברחוב ושמענו שהם משתמשים בגז. אחר כך קראתי באינטרנט, בוויינט, ויש תביעות של אנשים ואומרים שהשוטרים השתמשו בכוח לא פרופורציונלי. שזה נכון. בכל מקרה נסענו משם וישנתי אצל חבר בחיפה. בבוקר חזרתי הביתה ולקחתי איתי חבר אחר, כי הוא גם לא גר בחיפה ובימי שישי הוא חוזר הביתה. הקפצתי אותו. מישהי שהכרתי בתל אביב באוקטובר האחרון באה לבקר ולהביא לי ספר שהיא חשבה שאני אעריך, ואני מודה לה מאוד על זה. זה באמת ספר שאני נורא רוצה לקרוא, וברגע שאסיים את הספר שאני קורא עכשיו, אני אעבור אליו. זה יפה מצידה שהיא באה ככה אל בן אדם שהיא פגשה רק פעם אחת כדי להביא לו ספר שלה. עשיתי לה סיור ביישוב והיא אכלה אצלנו ארוחת ערב ואז נסענו שנינו לחיפה לבית של חברה. היינו שם שלושתנו ועוד חבר שלי שבא. בסביבות שלוש בבוקר יצאתי משם והבחורה הזאת ישנה אצל חבר שלי, כדי שבבוקר היא תוכל לתפוס מונית מחיפה הביתה. היא גרה בדרום, ליד גדרה. אני חזרתי הביתה וישנתי שם, ואז נשארתי בבית גם בשבת ובראשון, עד הלילה. ביום ראשון בלילה הלכתי עם שני חברים מהצבא לסרט בחיפה, בלי האוטו הפעם. נסעתי ברכבת עד לקניון לב המפרץ ושם ראינו את הסרט. הם רצו לראות "דמדומים 2" שלא שמעתי עליו דברים טובים ואני לא כל כך מת עליו, ולמרות שכן נהניתי הוא לא היה כזה סרט טוב. שטחי מבחינת עלילה ודמויות, ודי מתאים למתבגרות בנות שלוש עשרה שאוהבות ערפדים. אבל היה מגניב. רצינו לשבת איפשהו אחר כך אבל הכל היה סגור, אז הם לקחו מונית בחזרה לקריות ואני לקחתי מונית לחבר שלי שבחיפה, לישון אצלו. ישנתי על הספה, שהיא בערך באורך של חצי ממני, אז הייתי מקופל. התעוררתי שלוש פעמים כולל בבוקר כשהוא יצא לטכניון, וישבתי איתו בזמן שהוא אכל ארוחת בוקר. אז חזרתי לישון וקמתי עם השעון המעורר, והתארגנתי והלכתי לתפוס את הרכבת לתל אביב. בתל אביב הסתובבתי עם מישהי שהכרתי רק דרך פייסבוק והטלפון, וזאת פעם ראשונה שנפגשנו. היה מגניב, והיא בחורה חמודה מאוד. טיילנו בתל אביב והיא הראתה לי נעליים שהיא רוצה לקנות, ומצאנו איזו חנות שחיפשתי, והיינו בדיזנגוף סנטר וישבנו לאכול. אני אכלתי, היא ישבה איתי. נתתי לה את המחברות שלי והיא קראה קטע קצר שכתבתי ושיר, וזה היה דווקא מרגש. כאילו, היא כמעט בכתה מהשיר הזה, והוא לא כזה רומנטי או משהו. אם כי יש בו קצת, כי אני אדם כזה. אבל היא ממש התרגשה ועשתה פרצוף כזה, וזה כיף לראות את זה. לא כיף שזה העציב אותה, אבל זה נגע בה, וזה טוב. זה אומר שזה שיר טוב. אחר כך ישבנו על ספסל מול הים ובערב היא הייתה צריכה לחזור הביתה. היא חזרה באוטובוס ואני הלכתי לחכות לאוטובוס שייקח אותי לבת ים. סיכמתי מראש עם חבר שגר שם שאני אשן אצלו. ההורים שלו בחו"ל אז באתי ואכלנו בבית. לא ראיתי אותו כמה חודשים. הוא עשה ספגטי עם גבינה והיו שתי נקניקיות רומניות, והיה חרדל. אז אכלנו ושיחקנו קצת במחשב, ראינו את הסרט The Suicide Virgins, שהוא סרט מגניב עם פסקול מעולה, ואחר כך הלכנו לישון. ישנתי על הספה. קמתי בבוקר ומצאתי על השולחן צלחות עם אוכל, והכל כפול! חביתה חתוכה לשני חצאים, שתי פרוסות עם טונה, שתי פרוסות עם גבינה, שני חצאי עגבנייה, שני חצאי לימון, שתי כוסות תה. חבר שלי הכין עד שהתעוררתי, ואז ישבנו לאכול והלכנו לחברה אחרת. היא השתחררה מהצבא ושוכרת דירה בבת ים עם אח שלה, ולומדת לפסיכומטרי. הוא לא היה בבית, אז היא הייתה לבד. באנו שנינו אליה, היא אספה אותנו באמצע הדרך כדי להראות לנו איפה היא גרה. חבר שלי ישן קצת ואני הראיתי לה איזה שיר ביוטוב שיש לו ריקוד מיוחד, זה שיר שהיא לא הכירה. היא שמה אותו ורקדתי, מצולם בוידאו, אבל אנחנו עוד לא מצליחים להעלות את זה למחשב כמו שצריך. מישהו יודע איך הופכים סרטון בתשעים מעלות? עזבנו אותה ונסענו לתל אביב, שם הסתובבנו שוב בדיזנגוף סנטר. אכלנו באותה מסעדה שאכלתי בה ביום שני והמשכנו לטייל עד שהחלטנו לחזור הביתה לבת ים. באוטובוס חבר שלי פגש מישהו, כנראה מהשכבה שלו, אז הם דיברו. אני התעסקתי בשום דבר כרגיל עד שהגענו הביתה. אכלנו, אני לא זוכר מה, היינו קצת על המחשב והלכנו לישון. הספקתי אפילו לערוך את אחד הסיפורים לספר שלי, שהעורכת שלחה לי במייל. ביום רביעי הייתי צריך לנסוע בחזרה לצפון. אכלנו שוב ספגטי עם גבינה והוא ליווה אותי לאוטובוס. הוא החליט לא לנסוע לתל אביב, אז נסעתי לבד וישבתי בספרייה בדיזנגוף סנטר לקרוא את הספר שלי. חיכיתי למישהי. היא הגיעה והלכנו להסתובב. אכלנו פיצה והיא קנתה שני עגילים לגבה. אחר כך ליוותה אותי לעזריאלי לרכבת, ושם נפרדנו. קניתי כרטיס והלכתי. הרכבת הגיעה לא הרבה זמן אחר כך, וכבר הייתי שוב בדרך לחיפה. הגעתי לחיפה ולקחתי אוטובוס, הלכתי לבקר חברה. היא הייתה צריכה גם לבוא לבת ים, אבל היא הייתה חולה כל השבוע אז היא נשארה בבית. היא עדיין הייתה חולה ביום רביעי אז היא שתתה מלא תה, ואני שתיתי קפה והיא הביאה לי מאפינס שהיא אפתה, ושמענו מוזיקה ודיברנו. שזה כרגיל. חבר שלי שישנתי אצלו ביום חמישי חזר מהצבא מאוחר יותר, ובעשר הוא גם בא אליה. שתינו מלא יין לבן. בקבוק שלם אני חושב. ואפילו הקראתי להם קטע שכתבתי בשם "רסיסים של זמן". הם גם כותבים, והיא גם מציירת. אז היינו שם שלושתנו מרוחים על המיטה שלה ומדברים עד שלוש בבוקר. ואז הלכנו אני וחבר שלי אליו וישנתי שם, ורק בחמישי בצהריים חזרתי הביתה. בן דוד שלי ואשתו באו עם התינוקת שלהם, ודודה שלי הייתה, ואח שלי וסבתא שלי ואמא שלי, וכולנו אכלנו. בערב נסעתי שוב לחיפה והייתי עם חברים. היינו ארבעה והיינו בשני פאבים וסתם הסתובבנו בחיפה, כמו תמיד. חזרתי הביתה וחזרתי לחיפה שוב בשישי בלילה. הפעם זה היה שונה. יש לי חברה בירושלים, וחברה שלה באה לחיפה. אבל חברה שלה לא מכירה אף אחד בחיפה, אז אותה בחורה התקשרה לחבר שלי וביקשה שייקח את חברה שלה לאנשהו, כדי שלא תשתעמם. זה יפה מאוד שהיא דאגה לי, אני מניח.
אבל חבר שלי לא רצה לנהוג באותו לילה ולא ידע בדיוק מה לעשות איתה, אז הוא ביקש שאני אקח אותה. ואני דיברתי איתה והחלטנו. וככה יצאתי מהבית בשישי בלילה והלכתי לחפש אותה בחיפה, ואני לא חיפאי, עד שמצאתי. בחורה שאף פעם לא ראיתי, והייתי צריך לקחת אותה לפאב למסיבת שחרור של חברות. גם חבר שלי היה, וחוץ ממנו עוד מלא חברים. בשלב מסוים הגיעו עוד חברים מהבית, ועוד חברים מחיפה, ועוד בחור שאני מכיר מחיפה והוא גם כותב. אז בקיצור כל הפאב היה מלא באנשים שאני מכיר והבחורות שהייתה להן מסיבת שחרור לא הבינו מה נפל עליהן, ולמה אני וחבר שלי מתרוצצים בכל הפאב, יוצאים ונכנסים, עולים למעלה ושוב יורדים, מתפצלים, מתאחדים. אפילו הבחורה שהבאנו ואף אחד לא הכיר, קמה בשלב מסוים והלכה לבחור הזה שאני מכיר, שכותב. אז הם עשו היכרות. אחר כך אני וחבר שלי לקחנו אותה והלכנו לפגוש שני חברים אחרים במקום אחר בחיפה. ישבנו איתם בבית קפה ואז הלכנו לבדוק איזה מועדון, אבל היה תור ענק ולא היה לנו כוח לחכות. לא רצינו לעמוד שם שעות. לקחנו סרט בוידאומט והלכנו, כל החמישה, לראות את זה אצל חבר שלי בבית. "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס", זה הסרט, והוא מצחיק ונחמד. אם כי הסוף ממש חלש. אכלנו ושתינו קפה והיה ממש ערב בי
