ילדה שלישית

אורora

New member
ילדה שלישית../images/Emo12.gif

רוצה לשתף ולשמוע את דעתכן בנושא שהכי מטריד אותי זה זמן. אני חושבת על ילד שלישי ( ילדה שלישית כמו שכבר כתבתי) זה לא סוד גדול. הסיבות להיסוסים רבות : ההריונות הקשים שעוברים עלי, החשש מהגב שיצטרך לסחוב הריון נוסף, ההפרש הקטן בין הילדים (כי אם אעשה זאת הרבה זמן לחכות אין לי השעון הביולוגי דופק) , הפגיעה בעסק שפורח ודורש את זמני וכו וכו. אבל כל אלה הן ההתלבטויות שלי שאני לא באמת מצפה שמישהו יוכל לבוא ולהגיד לי נכון X ולא Y. מה שכן הייתי רוצה לשמוע זה את דעתכן באספקט הבא: שילד חדש בא לעולם האחים הגדולים שלו ניפגעים ומקבלים פחות זמן הורים. על אחת כמה וכמה במשפחה יחידנית שיש בה רק הורה אחד. על אחת כמה וכמה במקרה שלי שבו אני עובדת די קשה ושעות רבות. שהבאתי את תינוקי לעולם היה ברור לי שהיתרונות לילדונת עולה באלפי מונים על החסרונות. אומנם היא הפסידה זמן אמא אבל בתמורה קיבלה אח לכל החיים, מישהו שבקרוב מאוד יהיה לה חבר למשחקים ובתקווה חבר לכל החיים ועוד. לא היה לי ספק שהיתרונות לטווח ארוך (עבורה) עולים על החסרון של איבוד זמן אמא בטווח הקצר והבינוני (בילדותה). היום זמני קצר, לכל אחד מהילדים שלי חסר זמן אמא ובפרוש יש כבר מאבק על הזמן הזה. אני תוהה לגבי ילד שלישי: האם היתרון לילדונת והתינוקי מאח נוסף גם כן גדול מהחסרון באיבוד תושמת לב הורית נוספת. (ואני מדברת בהסתכלות כללית על כל החיים ולא רק בשנה הקרובה). בניגוד למקרה של ילד שני שבו התשובה היתה ברורה לי במקרה של הילד השלישי אני לא בטוחה לכאן או לכאן. התמונה לדעתי יותר מאוזנת. אני אשמח לשמוע מה אתן חושבות. ( למרות שזה רק אחד ממכלול השיקולים של בנושא ולא היחידי. ) ועוד דבר : בהנחה שאני מחליטה ללכת על זה, עד מתי הייתן מעיזות לחכות עם השעון הביולוגי. אני בת 40.5 היום הכניסה להריון עם תינוקי היתה קלילה ללא סיוע חיצוני, ומאז בעצם לא קיבלתי מחזור. ( עדיין מניקה). אני מוכנה לקחת הורמונים כדי להביא ילד שלישי לעולם. אם זה יגיע ל IVF אני אוותר.
 

דש1דש

New member
אוייי - כידוע - עצב חשוף אצלי

גם אני מאוד מאוד רוצה עוד אחת, גם אני מאוד מאוד מתלבטת.... בהחלט מסכימה שילד שני הוא חשוב לילד הקיים כבר והיתרון עולה על החסרון, ילד שלישי? זה כבר מותרות לפעמים.... הנה כמה מחשבות שהיו לי - לא מאורגנות עדין....
שני ילדים - ילד בכל יד - יש ביטחון שהם שמורים. שלושה - למי נותנים יד?!
הגיל... אני אפילו ממודל אחד לפניך
גם עכשיו הקטנה מקבלת פחות ממה שאחותה קיבלה בגילה - כמה אנרגיה וכוח יהיו לי לילדה שלישית?
לצאת כבר מההתעוררויות האין סופיות בלילות
כבר מרגישה שאני על סף משבר בעבודה - עוד זה יתנקם בי - העובדה שאין נסיעות לחו"ל, אין ישיבות לילה, אין חשיפה בינלאומית.... עוד בסוף אמצא עצמי שוב בשוק מחפשי העבודה (ואז עדיף ליהיות בלי תינוק בבית - יותר קל למצוא ופחות מלחיץ... אם כי כבר שמעתי מידיד שאם אחפש פעם עבודה - קודם כל לבוא אליו - הוא יעסיק אותי גם בחצי משרה אם אני רוצה
)
ריח תינוקת.... אוי הריח, המתיקות, הגוף הקטן הזה שנמרח עליך...
עוד מעט הגדולה כבר "לא תראה אותי ממטר" - מאוד אגואיסטי שיהיה עוד משהו קטן שכן צריך אותי (יכולה להמשיך לעשותילדים רק בגלל זה איזה 20 שנים
)
יותר סיכוי שלילדים תיהיה חברה - יותר מבחר של אחאים - יותר בטוח, יותר קל שיש מישהו "בצד שלך" בהתנגשויות (אחותי תמיד החליפה צדדים ביני לבין אחי
) 3 זה יותר מ-2, 4 יותר מ-3 ואני יכולה להמשיך - כמו שכבר אמרתי) לא יודעת - ממש לא יודעת מה לחשוב. פעם ראשונה שהורי עשו פרצוף בנושא המשפחה שלי - כשאמרתי שאולי אני אמשיף עם עוד...
מפחיד אותי שהסיכוי לילד בריא לחלוטין יורד,
מפחיד אותי שהסכנה לאם גדלה - ויש לי אחריות על שתיים כבר,
מפחיד אותי שאתחרט אם לא אעשה את זה בנתיים אני נתלית בעובדה שאני עוד לא יכולה (כמוך - עוד אין מחזור
) אבל צריכה להחליט - כי כשיבוא - רצוי לרוץ מהר.... לא עזרתי במיל - אני יודעת... אולי יאמר פה משהו שיוריד לי את האסימון לגבי אישית.... מצטערת... מניחה שלא חשבת שתקבלי עזרה ממני - אה
 

carmitz

New member
תאמת, לא קראתי לעומק אבל

מכירה את מחשבותייך .. בגדול , בתחושתי - אני אומרת לכי על זה , לדעתי זה מתאים לך , את תסתדרי, יש לך את היכולות האחרות שמסביב וחשובות ( טפו וחמסה וטפו וחמסה) . בנוגע לצומת'- לב, זה משתנה עם השנים ובהתאם לכל אחד ומה שהוא זקוק לו , נראה לי שמשפחה גדולה היא משהו שיעשה לך טוב, וכמובן לקטנטנים שלך . לדעתי .
 

catנוע

New member
איך אפשר לענות על זה?

רק את יכולה. גם אם ארצה אני לא יכולה להגיד לך איך זה לגדל שלושה ילדים, ואני גם מניחה שזה מאוד משתנה ממשפחה למשפחה. מבחינה כלכלית אני בטוחה שתסתדרי. השאלה היא מבחינת הזמן. אני מסכימה איתך במה שכתבת - המשאב של זמן אמא אצלכם הוא מוגבל, במיוחד לאחרונה. אבל רק את יודעת מה נטל העבודה שעלייך ואם את חושבת שהוא רק ילך ויגדל או לא. אני מאלה שחושבות שהורים גם צריכים להיות עם הילדים שלהם (גם אם יש עזרה מצויינת מסביב) ולכן זמן זה משאב חשוב והייתי בהחלט מכניסה אותו לתוך מערכת השיקולים שלי. אבל זו אני. לך מן הסתם יש את השיקולים שלך ואת סדר העדיפויות שלך. מבחינת היתרון לילדים האחרים - שוב, איך אפשר לדעת? אנחנו שלושה אחים. את חושבת שאני יכולה להגיד לך אם היתרון בזה שיש לי שני אחים גדול מההפסד בזמן הורים? לא יודעת לענות על זה בכלל. אני חושבת שזה מאוד משתנה ותלוי בילד עצמו ובמה שהוא צריך וגם בזמן שיש להורה לתת.
 
../images/Emo45.gif זאת התשובה שהכי קרובה גם לדעתי

ובמקביל, אם את מחליטה ללכת על זה -
 

viviane

New member
השנה חגגתי 40 ואמרתי לעצמי

שאם הייתי במצב אחר הייתי עכשיו עושה את השלישית (רוצה עוד בת).בתוך אחת שעובדת כל יום עם תינוקות בני יום החשק התעורר לי אבל זה לא יקרה כניראה. הסיבה: כלכלית בעיקר. קשה גם במצב הקיים ואני מרוויחה סביר. אני עייפה עדיין (משרה מלאה+טיפול בבנות) אינני חושבת שלילדים יש יתרון לאחות נוספת על מה שיש להן כרגע . יש לנו עוד הרבה שנים לגדל אותם וזו לא עבודה קלה אז מסתפקת ב 2 הנסיכות המדהימות שלי....
 

נוRית

New member
כלכך קשה לענות...

אנחנו שלושה אחים (וגם שני ההורים שלי הם ממשפחות של 3 ילדים), ותמיד אמרתי (חשבתי) שיהיו לי שלושה ילדים. היום, ברור לי שלא אעשה עוד ילד. לא רוצה לעבור שוב את המעקבים (למרות שהלך לי ממש מהר ובקלות, יחסית, עם שתי הבנות), לא רוצה לעבור שוב הריון (למרות שהיו לי שני הריונות ממש בסדר, מלבד הבחילות וההקאות של שליש ראשון), לא מוכנה לעבור שוב לידה (למרות שהיו לי שתי לידות טבעיות ויחסית מהירות) ולא מוכנה לעבור שוב את ההחלמה מהלידה (והיו לי החלמות קשות משתי הלידות...). יש לי שתי ילדות בריאות (
) ולא רוצה לקחת את הסיכון של ילד עם בעיה כלשהי שיגזול את כל המשאבים. לשאלתך הספציפית - לא בטוח שילד נוסף הוא בהכרח יתרון לאחיו הגדולים. נכון ששלושה הם יותר משנים, אבל בשנים "אין להם ברירה" הם יהיו ביחד מולך/נגדך/(בעדך
)... עם שלושה הם עלולים להיות שנים נגד אחד, וזה לא פשוט... לגבי הפרש גילאים קטן - מנסיוני זה באמת לא קל, בעיקר פיזית - הגדולה דורשת המון תשומת לב, רוצה להיות הרבה על הידים, צריך לעזור לה הרבה - להתלבש, להסתרק, להתרחץ ועוד... אני יודעת שלא עזרתי הרבה. כמו שכבר אמרנו בהרבה הזדמנויות דומות - רק את יכולה להחליט עבור עצמך. אני (ואנחנו) יכולה רק להגיד לך מה הדעה שלי בסיטואציה הספצפית שלי. מאחלת לך לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורך, ולהיות שלמה איתה עד כמה שניתן.
 

אנה מ

New member
אוי, איזו שאלה קשה העמדת בפנינו

הנתונים הם רבים. מנסה לעשות קצת סדר. לגבי זמן הורים - גם חברותי הנשואות, בסופו של דבר הן אלו שעם הילדים רוב הזמן (הגברים חוזרים הביתה בערב, ארוחה לבן הזוג, יושב מול הטלויזיה והולך לישון. רק שומעת ויוצא לי החשק לבן זוג
. ותזכרי גם, שכשהילדים גדלים, אז יהיו גם חוגים וחברים, כלומר - זמן הורים הוא נתון רק של השנים הראשונות. לגבי השעון הביולוגי - מבינה את הלחץ, אבל צריכה לבדוק את מצב השחלות והביציות. אם עדיין הרזרבה במצב טוב, יתכן שיש מקום לדחות בעוד שנה הבאת ילד נוסף. התינוקי נכנס לגיל שהוא יותר ויותר יהיה צמוד אליך, ולהביא ילד נוסף כשהוא בן שנתיים כמעט, יקשה על שניכם , עליך ועליו. כך שאם יש לך אפשרות, אולי כדאי לדחות במעט (וכאן, אני מודה לליביתי על העיצה הזו שלה, שאכן רואה כיום עד כמה היא נכונה), לגיל בו הוא כבר יותר עצמאי, הולך, מדבר ומתקשר, יושב ואוכל לבד, וכך תוכלי לשבת עם שני ילדים עצמאיים ותינוק אחד על השכם.
 

אורora

New member
ממממ...

1. לפני ההריון של התינוקי (שהושג בקלילות מדהימה) היה לי FSH של 6.1 היום אני עדיין לא יכולה לבדוק כי המחזור עוד לא חזר (הנקה מלאה) 2. אם וכאשר אתחיל בסוף הקייץ שתינוקי יהיה בן שנה וחצי כך שגם אם אכנס להריון מיידי הוא יהיה בן 2.4 לא אידאלי אבל גם לא נורא (הילדונת היתה בת 2.8 שתינוקי נולד וזה היה הפרש סביר ) ברור שעדיף יותר אבל אין זמן.
 

דש1דש

New member
העלת פה נושא - שדןקא מוסיף לבעיתיות

ותסלח לי ורורה - כי כמו שאמרתי הנושא בוער גם בדמי... כשהם טיפה יותר גדולים יש את החוגים וההסעות - עם ילד אחד - אין בעיה (אני רואה את זה היום) יש חוגים - נוסעים לחוג. אמא בפנים או בחוץ - לא קריטי כשיש שניים - אמא בחוץ או בפנים מסבך ענינים - כבר יש מתי מסיעים ולאן ומתי לוקחים ותאומים. ובנתיים רק אחת בחוגים - בעוד שנה - שנתיים שתיהן יהיו בחוג - וזה יסתבך עם שלושה? רק התיאום משגע.... יש לי שכנה עם 3. רק שניים בחוגים - הקטנה בת שנתים - וכבר יש שם בלאגן והרבה פעמים הקטנה אצלי כשהיא נוסעת להביא ולקחת ויש גשם ולא בא לקטנה לנסוע איתה.... תיאום של 3 ילדים?! נראה לי ממש בעיתי! אם כי מה שנכון - האבא לא ממש עוזר - כי הוא בעבודה - ככה שזה לא ענין יחידני - זה ענין של הורים בכלל
 

אורora

New member
מסכימה אבל...

1. אני מסתכלת סביב על חלק מחברי שהם הורים לילדים גדולים יותר ואכן עניין ההסעות לחוגים הוא טרוף אמיתי ולתאם בין 3 ילדים ניראה אכן
אבל זה ניראה לי מוגזם לחלוטין. חוגים זה נחמד אבל 3-4 פעמים בשבוע "למה מי מת". אז זה פשוט לא יהיה כך אצלי. אולי קל להגיד עכשיו אבל ממה שאני רואב סביב זה לא כך אצל כולם, יש כאלה שלא מתיישרים והילדים שורדים יפה. 2. יש פתרונות CAR POOL עם הורים אחרים (נרשמים מראש רק לחוגים שיש עם מי לחלוק הסעות ) , בגיל יותר מבוגר אפשר לחזור במונית( קבועה ) , נירשמים לחוגים שהם באותו מקום (מתנס או קאנטרי) וכו 3. זו לא סיבה להימנע מילד נוסף.
 

דש1דש

New member
לא - ממש לא סיבה כן או לא לעשות

אבל חשש, מחשבה. שלי כבר השנה בשני חוגים - ויש כל כך הרבה העשרות שאני מאוד רוצה לתת לה - מוזיקה, אומנות, תנועה, ריקוד, התעמלות, אומנות לחימה ברור שלא הכל ביחד, אבל רק חוג אחד? לכי תגידי לה לבחור רק אחד בשלב מסוים - הם רוצים - בעיקר כשהחברים הולכים ואחר כך מדברים על זה בבית ספר - זה חלק מליהיות מהחברה. והאמת? מעדיפה חוגים במתנס מהסתובבות חסרת מעש ברחובות
בכל אופן - אצלנו לפחות הכל מרחק הליכה, בשלב שסומכים עליהם שיגיעו לבד לבית ספר (כיתה ג? ד?) הם יכולים גם ללכת למתנס ולאולם הספורט - לא מבינה למה השכנה מסיעה לכל מקום... הילדים לא היו מוכנים שישאר להם מספיק זמן להגיע לבד - זבש"ם שילמדו פעם הבאה להתכונן מוקדם יותר... רק גשם זה תירוץ להסעה. אנחנו הולכות ברגל לחוג - זה מסר שחשוב לי להעביר - רק בימים קרים וגשומים אני מסכימה שניסע במכונית (אני מרוויחה ככה הליכה
) מה שכן - יש גם דברים רחוקים יותר - בישובים שכנים - ואז צריך הסעה.... שלא לדבר על מסיבות שישי שאני רואה את ההורים די שפוטים... שאר ההורים דוקא מפילים על השכנה "הם עובדים" "הם בחול" וכן הלאה - ובסוך היא זו שמסיעה את כולם
פראירית...
 

אורora

New member
אני לא בהכרח מקבלת

את האקסיומה שאם לא הולכים להמון חוגים אז את לא חלק מהחברה. או יותר נכון אני תוהה בקול רם אם זה באמת נכון ( עד שאהיה שם אני לא קובעת דיעות בצורה חד משמעית ). לפי אותה לוגיקה את חייבת לקנות מותגים במאות שקלים, וכו. חוגים לרוב הם ,בעני, דרך מהנה להעביר את הזמן. למעט מקרים יוצאי דופן אני לא חושבת שהם באמת מעשירים במשהו. אני צופה בילדים של חברותי ( הנשואות אלה עם ילדים גדולים יותר ) במשך שנים רבות מקפצים מחוג לחוג, בלט , ג'ודו , טניס , ג'ז , סטפס , גיטרה , אורגן , אומנות בלה בלה בלה בלה בלה , בד"כ לא נישאר מהחוגים מטען כלשהו. יש לי חברה טובה עם 2 ילדים גדולים ובת "זקונים" בת 4.5. הגדולים הלכו לאין סוף חוגים , עם הקטנה אין לה כוח והיא לא הולכת לשום חוג. ו"מעמדה" בחברה לא ניגרע וגם לא עושה רושם שחסר לה משהו. אני לא קיצונית , הילדים לי ילכו לחוגים אבך לא כל יום ולא 3 פעמים בשבוע. ומעבר לזה החוגים יצטמצמו למה שנוח בהסעות משותפות, בהורים של חברים שיכולים להקפיץ, במה שיהיה במרחק הליכה ( אם יהיה דבר כזה אי פעם ) וכו , בנגינה בבית על פסנתר (הפסנתר של ילדותי נימצא אצלי). היום דרך אגב הילדונת אל הולכת לשום חוג רשמי, אני לא רואה ערך מוסף לחוגים אחה"צ על החוגים בגן. לפעמים אנחנו קופצות לחוג בקאנטרי והיא מאוד נהנית אבל היא נהנית באותה מידה ללכת לחברה או לגינה, והכי היא נהנית שאני משחקת איתה.
 

דש1דש

New member
תראי,

יש לי ילדה שקיבלה אישור "רישמי" של פסנתרן שיש לה שמיעה מוזיקלית מדהימה, שהיה אישור למה שחשבתי עליה מגיל צעיר - עם התפיסה שלה של שירים והיכולת שלה לחזור על מנגינות.... ממני היא לא יכולה לקבל הרבה בתחום - כי לי יש שתי אזניים שמאליות.... אז אני חושבת אותה למוזיקה, אבל כל עוד היא תרצה - אני רוצה שתקבל חוג מוזיקה. פשוט כדי שתוכל להפיק מעצמה את המתנה שכנראה קיבלה מהתורם.... אני מאוד מקווה שלא תיהיה מוזיקאית כגדולה - נראה לי שזה תחום נ וראי - וקשה לחיות מזה.... אבל את האפשרות להנות ממוזיקה, לנגן כתחביב - אני מאוד מקווה שתוכל לפתח. יש כאן גם כנראה המון חוגים ומורים טובים לנגינה במתנ"ס.... השנה - עם עוד 6 מהגן שלה היא הולכת לחוג אומנות - מדהים! מדריכה מקסימה - ואני רואה איך זה גיבש אותם כחבורה. גם לפני זה היא היתה בחברה ומי שלא בחוג - לא בחוץ - אבל זה מוסיף להם חוויות ביחד. רק השנה התחלתי לקחת לחוגים - בהתחלה בהיסוס לחוג המוזיקה והיא נהנתה מאוד. גם הקטנה היתה איתנו בכמה פגישות ונהנתה מאוד - מקווה שגם לה יש את המתנה הזו. החוגים בגן נחמדים - אבל יש עוד הרבה שאפשר לתת שהם לא מקבלים במזגרת הגן - העיקר בחינוך הציבורי.... שלא לדבר על גילאי בית ספר
בקיצור - 3 בשבוע? לא יודעת - אבל 2 - בהחלט נראה לי שאתן להן - אם ירצו. נמצא כבר דרך להביא אותן לשם ובחזרה - איתי או בתשלום למישהי
 

אורora

New member
אבל אל אמרתי שלא

אני בהחלט בעד. במגבלות של כמות הגיונית וחוגים שמסתדרים נוח ( הסעות של הורים אחרים או בשכר, חוגים באותו מקום של יותר מילד אחד וכו ). מוכשרת למוסיקה. אפשר למשל ללמוד על כלי ואז מורה מגיע הביתה. הקטנה שלי מגובשת מאוד בחבורה של בנות בלי שום חוג. אני באמת לא חושבת שיש צורך בחוג כדי להשיג חברים. הבנתי שזה קרה אצלך השאלה אם היא לא היתה מוצאת חברים בלי החוג? את יודעת מה נחשב בעני הגזמה כבתב באחד ההודעות למעלה : "מה שכן - יש גם דברים רחוקים יותר - בישובים שכנים - ואז צריך הסעה...." בישובים שכנים... שתיסע באוטובוס בגיל 15. עד אז פשוט לא. ושוב כל זה בהסתייגות שמדובר בדיעה תאורטית, יכול להיות שעוד שנתיים אגלה שאני טועה והלחץ שמופעל עלי לא יאפשר לא ללכת בזרם ( אם זה יהיה הזרם ).
 

דש1דש

New member
אני כתבתי את זה -

יש מכון לריקוד מעולה בישוב ליד (וזיכרי - ישוב ליד אצלנו זה לא כמו אצלך
) ואם היא תרצה ללמוד מחול שם - אני אקח אותה. קודם כל - אין אוטובוס לשם - בשום גיל
אין אצלנו תחבורה ציבורית
לא אמרתי שהיא מצאה חברים בחוג - הם היו חברים גם קודם - החוג די גיבש אותם, זה הכל (אין לה בעיה למצוא חברים, תודה לאל!) בכל אופן - נראה מה יקרה בעוד כמה שנים.... בנתיים אני קובעת את החוגים
 

יסמין@

New member
מסכימה מאווווד למה שכתבת

בסוף: "אבל היא נהנית באותה מידה ללכת לחברה או לגינה, והכי היא נהנית שאני משחקת איתה". לדעתי, "חוג אימא" עדיף על כל חוג. לדעתי, מספיק שעות ביום הילדים\ות בגן או בביה"ס, וגם בגן וגם בביה"ס עושים פעילויות אמנותיות וספורטיביות שונות (מתעמלים בשיעורי התעמלות, מציירים בשיעור ציור, מציירים בתוכנת ציור בשיעור מחשבים, שרים ולומדים תווים ומקצבים בשיעור מוזיקה, ובכיתות הגבוהות יותר מנגנים בחלילית ועוד ועוד). אז לשם מה להילחץ ולצאת שוב מהבית ולנסוע ושם לחכות ולחזור בייחוד כשיש גשם ופקקים וכו'? לדעתי עדיף ללכת לגינת השעשועים שליד הבית לפגוש חברות, או ללכת לחברה הביתה או להזמין חברה הביתה או ללכת לבקר קרובי משפחה או לשבת בבית עם אימא ולעשות דברים ביתיים מהנים וכיפיים ביחד. הבת שלי הלכה פעם לחוג בלט. היא מאוד נהנתה בייחוד שפגשה שם את החברה הכי טובה שלה. אבל לאחר כמה חודשים פתאום היה לה קר או שהיא היתה עיפה וכל שבוע מצאה תירוץ למה לא ללכת, ובמקביל גם חברתה פתאום כבר לא רצתה ללכת לחוג. אז קיבלתי חזרה את הצ'קים שנתתי להם, ופתאום התפנה לנו יום נוסף בשבוע לפעילות חופשית ולא מובנית - כאמור, גינה, בילוי עם החברה שגם היא כבר לא הלכה יותר לחוג, בילוי עם חברות אחרות, ביקורים, אירוחים, ובעיקר - שהות נעימה בבית. היתרונות: יותר זמן אימא-בת/בן, חיסכון בזמן של ריצות והתרוצצויות, בלי מתחים (לנסות להגיע בזמן ולא לאחר ולא לשכוח להביא את..., חיסכון בזמן הנסיעה לשם וחזרה וגם השהות שם בחוץ במזדרון, חיסכון בכסף (התשלום לחוג והנסיעות הלוך ושוב), ועוד ועוד. אני מכירה ילדות שהולכות 3-4 פעמים בשבוע לחוגים וממש מתלוננות אבל האימהות מעדיפות שהן יהיו בחוגים משום מה. טוב, כל אחת וההשקפות והערכים שלה. אותי ממש לא מעניין מה עושות אחרות, אז אנחנו עושות מה שמתחשק לנו, ולשתינו לשמחתי לא מתחשק חוגים.
 

יסמין@

New member
ולגבי חיי חברה וחוגים

דווקא בחוג אי אפשר לנהל חיי חברה. הרי יש שם דמות בוגרת סמכותית שמנהלת את כל העניינים. הדינמיקה די דומה למה שמתרחש בגן או בכיתה, והילדות לא יכולות לשוחח ולפטפט ביניהן באופן חופשי. חיי החברה מתנהלים בבתים ובגינה הציבורית הגדולה. הילדות מתקשרות זו לזו וקובעות להיפגש בגינה או מזמינות או מוזמנות הביתה או הולכות לגינה ושם פוגשות חברות בלי לקבוע מראש. ואני מסכימה עם השכנה שלא כדאי לתת לילדות (וגם לילדים) ללכת לבד ברחוב, לבד לגינה, לבד לחברה ולבד חזרה הביתה מסיבות ברורות. אבל שכל אחת תעשה לפי הבנתה.
 
מסכימה מאד לכך שחשוב לשמר זמן

סביר בשבוע לפעילות חופשית ולא מובנית, אבל יחד עם זאת כדאי לשמור על איזון. כלומר, אם יש חוגים שהילד נהנה בהם (בין אם בגן ובין אם פרטיים), אני לא רואה סיבה לוותר עליהם רק בגלל החשיבות של פעילות חופשית ו"זמן אמא" כי האפשרות העדיפה, בעיניי, היא לטעום קצת מכל דבר בייחוד אם מדובר במשהו שהילד אוהב וכישרוני בו (ספורט, נגינה וכיו"ב).
 
למעלה