יש לי תהיה שמעסיקה אותי לאחרונה

אנידס

New member
יש לי תהיה שמעסיקה אותי לאחרונה

מדוע מספר המתקבלים לתואר שני בפסיכולוגיה (במגמות השונות) הוא כה מצומצם? ידוע לי שבמחלקות רבות אחרות מספר המתקבלים לתואר שני הוא גדול בהרבה, ובהתאם גם תנאי הקבלה. כמו כן, לא נראה לי הגיוני שההשקעה בסטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה היא גבוהה מההשקעה בסטודנט לתואר שני אחר (בעיקר במדעי הטבע). כמובן, שאני מסייגת מגמות כמו נוירופסיכולוגיה/ ביופסיכולוגיה. אולם, תנאי הקבלה אליהם נמוכים יותר. האם הסיבה נעוצה ברצון לשמור על יוקרת המקצוע? האם המדובר ברצון לווסת דרישות שוק מול היצע? ואולי גחמה של המחלקות? אשמח לשמוע דעתכם
 

Unicorn98

New member
הסתדרות פסיכולוגים חזקה, לדעתי.

אין סיבה כלכלית, עד כמה שאני יודע (ואני מכיר כמה מחקרים כלכליים על עלות הוראה). לדעתי זו תוצאה של גילדה חזקה, ולאו דווקא בגלל יוקרה, יותר בהקשר של ביקוש והיצע בשוק. אגב, המצב לא מסתכם רק בקבלה מועטה של סטודנטים לתואר שני, אלא גם בתקנות וחוקים די מוזרים שמפלים לרעה מטפלים שאינם פסיכולוגים, מבחינה חוקים (תקנים, זכות לטפל, מוסדות שונים, וכך הלאה).
 

אנידס

New member
נוטה לקבל את דבריך

יש בהם הרבה מהאמת. אולם, האם הסתדרות הפסיכולוגים חזקה עד כדי כך? הרי במאבק הפסיכולוגים לפני מספר שנים לא היו תוצאות מרשימות. ולעומת זאת, לשכת עורכי הדין, שהינה גילדה חזקה לכל הדעות (לפחות דעתי שלי
) לא הצליחה לווסת את ההיצע והביקוש במקצוע.
 
לדעתי

1.קודם כל ההכשרה של סטודנט בפסיכולוגיה קלינית היא כן מאוד יקרה, יש המון שעות בתואר השני וההכשרה המעשית או הפרקטיקום בפסיכולוגיה קלינית היא מאוד יקרה. 2.הפסיכולוגיה בארץ היא גילדה שמאוד קשה להכנס אליה(והתואר השני אינו המכשול היחידי), וזאת בגלל אינטרסים של העוסקים במקצוע לשמור על העבודה שלהם(בייחוד על המחיר שהם לוקחים לשעה) ולא ליצור תחרות בשוק הפסיכולוגים. 3.מספר מקומות ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית הוא די מוגבל וגם ככה ההתמחות אורכת ארבע שנים בחצי משרה. אם אין מספיק מקומות התמחות למה להכשיר עוד פסיכולוגים קליניים? 4.הפסיכולוגים אחראים על כל הסינונים שעברת מאז שאת בגנון,בי"ס,צבא אוניברסיטה ועד שתמצאי כ"מתאימה" למקום עבודתך. האם מי שסינונים ואבחונים זאת המומחיות שלו לא יעשה את הסינונים הקפדניים ביותר למקצוע שלו עצמו? 5.בעתיד את תראי שעוד מקצועות יאמצו את המודל של הפסיכולוגיה הקלינית בכדי להקשות כמה שיותר להכנס למקצוע וליצור גילדות. עו"ד כבר אכלו אותה בגדול, אבל מקצועות אחרים ילמדו את הלקח ויצרו גם הם גילדות שקשה להכנס אליהן.
 

Unicorn98

New member
אגב,

ההכשרה של סטודנט לקלינית היא אכן יקרה מרוב התארים במדעי החברה (ובטח הרוח). מצד שני, ההכשרה של סטודנט בקלינית היא הרבה יותר זול מההכשרה של רופאים (ויש הרבה יותר סטודנטים לרפואה בכל שנתון לעומת בקלינית). בנוסף, אין פרקטיקום בחברתית/קוגניטיבית/מחקרית/פסיכוביולוגית, ובכל זאת מספר הסטודנטים זהה למדי בכל המגמות. איך זה מוסבר?
 
אז ככה

בארגונית כן יש פרקטיקום. ולגבי המגמות האחרות, אתה צריך הרבה חוקרים בתחום הפסיכוביולוגיה? אתה צריך הרבה חוקרים קוגנטיביים? אתה צריך הרבה פסיכולוגים התפתחותיים? ושכחתם עוד דבר, כל סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה מצפים ממנו שימשיך לדוקטורט(הרבה יותר מאשר במקצועות אחרים חוץ מרפואה כמובן), דבר שאומר שצריך שיהיו מספיק מנחים לתזה וכבר כמה מנחים יש לכם? ולגבי המחיר היקר של הכשרת סטודנט במגמה הקלינית, את זה תבררו רק אחרי שתראו את התלוש שכר של מרצה במגמה הקלינית(יש שם מרצים שמשתכרים הרבה מעבר לשאר הסגל), ותחברו גם את ההוצאות על השכר של האנשים שמכשירים בשטח ועוד דברים נלווים ותבינו שמדברים פה על סכומים מאוד גבוהים, בייחוד שהמחלקה לא מקבלת תקציבים מגורמים בעלי הון(כמו למשל מחלקות במדעי הטבע וההנדסה שמקבלים תקציבים מחברות מסחריות למשל). ודבר שניאין מה להשוות את הצורך ברופאים(על שלל התמחויותיהם) לצורך בפסיכולוגים? יהיה יותר נכון להשוות בין מספר הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שמסיימים בכל מחזור. ועוד נקודה שחשוב לי להזכיר, האם מוצדק להוציא עוד פסיכולוגים שיקומיים, התפתחותיים וחינוכיים עם השכר המצחיק שהם מקבלים? הם לא בוגרי קלינית של המבוגר שעובר התמחות וישר רץ לפתוח קליניקה, הדרך שלהם לקליניקה מסובכת הרבה יותר(עוד עדות לגילדת הפסיכולוגים הקליניים המתנשאת אפילו על הקליניים השיקומיים והקליניים של הילד) והשכר שהם מקבלים עד לקליניקה הוא בזיון למקצוע ולמשרדי החינוך והבריאות.
 

Unicorn98

New member
אמרתי שבחברתית אין פרקטיקום,

לא בארגונית. ולא הבנתי מה זה "צריך הרבה חוקרים", מי קובע כמה צריך? למה לא לתת לשוק החופשי לעשות את שלו? למה זה לא נכון להגביל כמויות קלינאים, אבל זה כן נכון להגביל כמויות חוקרים? ואגב, העלויות שאני ראיתי במחקרים שקראתי, הם עלויות שמסרו האוניברסיטאות. אני לא יודע אם הנתון הזה שגוי או לא, אבל הוא הנתון שלפיו הות"ת מתקצבת את המחלקות הרלוונטיות. בקשר להשוואה עם רופאים, יש לך אי הבנה. אני רק התמודדתי עם הטענה שלך באשר לסיבה הכלכלית. אני טוען שהסיבה להגבלת פסיכולוגים היא לא כלכלית בכלל, וסה"כ הבאתי כדוגמא את הקוגניטיביים (שם לא יקר, אבל יש הגבלה), והבאתי כדוגמא את הרופאים (הרבה יותר יקר, ויש הרבה יותר תלמידים בכל שנתון). ואגב, לא הצגתי שום עמדה לגבי נכון/לא נכון להגביל כמויות, רק טענתי שאתה טועה בפרשנות לסיבות להגבלת מספר התלמידים.
 

אנידס

New member
אבל אם המוסדות האקדמאיים היו

מקבלים סטודנטים לתארים מתקדמים רק בהתאם להיצע וביקוש של חוקרים, הרי בכל המחלקות היו נוקטים בדרך זו ולא כך הדבר. אקח לדוגמא את מדעי המדינה, שם מתקבלים לתארים מתקדמים לפחות עשרות סטודנטים (איני יודעת מספר מדוייק) על אף שאין צורך בכל כך הרבה חוקרים בתחום. כנ"ל לגבי סוגיית המנחים, האוניברסיטה אינה מתחייבת לספק מנחה לסטודנט (כך לפחות במדעי המדינה) הסטודנט הוא זה שצריך לעניין מרצה שכשיר להיות מנחה ולבקשו להיות לו למנחה בהתאם לתחום המחקר. כמו כן, נשמע לי לא סביר שמרצה במגמה הקלינית מקבל שכר גבוה יותר ממרצים בתחומים אחרים בדרגת השכר שלו. אם כי, אני מודה שאין בידיי נתונים על כך. וזה בדיוק מביא אותי לתהיה המקורית.. מה מיוחד בפסיכולוגיה?
 

22ק ו ס ם

New member
יש עוד דבר שמיוחד בפסיכולוגיה

בגלל ההשקעה האישית של המרצים (לא הכספית) הם רוצים למזער טעויות. ברוב הלימודים לתארים מתקדמים יש אחוזי נשירה גדולים (נדמה לי שזה לפחות 40%). בקלינית האחוז נמוך בהרבה עד כמה שידוע לי. הם לא רוצים לקבל הרבה אנשים, להשקיע בהם ואז שהכל ירד לטימיון.
 
אוף... זה נוטף גועל

כמה עצוב. אני מקווה שיבוא יום ויפתחו תואר שני בפתוחה. ואני מחכה גם ליום שישימו דגש על אישיותם וכישוריהם הרגשיים/בינאישיים של המועמדים ולא על ציון זה או אחר כמקור לסינון.
 

אנידס

New member
לא, זהו כיוון מחקרי

דהיינו, תחום שניתן לעסוק בו בעיקר באקדמיה ובמחקר. תואר יישומי מאפשר להירשם בפנקס הפסיכולוגים כדוגמת קלינית, ארגונית, חינוכית וכו.
 
מוזר

המנחה שלי מתמחה בפס' נוירופס'/שיקומית והוא אמר לנו בפירוש שזה יישומי. הוא עובד עם בני נוער שנפגעו עקב שימוש בחומרים נדיפים וכד'.אולי יש גם וגם?
 

אנידס

New member
לפי הידוע לי שיקומית היא אכן מגמה

יישומית ולא ראיתי נויורופסיכולוגית שמאפשרת התמחות בשיקומית. אולי המנחה שלך סיים גם את המגמה הנויורופסיכולוגית בנוסף לשיקומית. ואולי אני טועה.
 
יש יישומי

יש מגמה קלינית במסלול נוירופסיכולוגי (או: נוירופסיכולוגיה קלינית) בחיפה, שהיא יישומית.
 
למעלה