להקריא או לא להקריא?

[tenshem]

אני לא יודעת אם זה must להקריא מהדף

בתחום שלי, כמו שדפנה מתארת את התחום שלה, אבל זו דיי מה שקורה בשטח. אין שום קשר בין היכולת להעביר הרצאה בכיתה באופן חופשי, ובין הרצאה של paper ב15 דקות בכנס. היכולת להיות מדויק בהרצאה קצרה, ולהעביר טיעון מורכב באופן חופשי היא דבר מאוד לא קל (למעט אם זוכרים מילה במילה בעל פה את ההרצאה כולה, משהו שמעטים יכולים או עושים, כשמדובר ב-נגיד 7 עמודים). אני בקלות רבה יכולה להעביר הרצאה לסטודנטים, אבל היא לא דורשת ממני להעביר טיעון מורכב בזמן יחסית קצר. לכ גם פרופסורים מכובדים, מרגישים צורך להקריא, כדי שהמסר יעבור בצורה מדוייקת וברורה.

 

[MissScotland2004]

אני אישית לא מסכימה

אני חושבת שיש דרך להעביר מסרים מאד מורכבים בצצגת של 20 דקות. צריך לדעת לתכנן את זה טוב, יש שיטות שאפשר ללמוד ובסוף כמו כל דבר זה עניין של נסיון. אני חושבת שהסיכוי שאנשים יבינו טוב יותר אם מקריאים להם מהדף נמוך הרבה יותר. אני אישית מאבדת ריכוז לחלוטין במקרים האלו. אבל זו רק דעתי.

 

[22ק ו ס ם]

אני מסכים איתך

אחת הבעיות המרכזיות שאני נתקל בהן שוב ושוב במצגות היא שאנשים מנסים לדחוס יותר מדי חומר ל15 דקות מצגת. אנשים דוחסים את כל המחקר שלהם או כל מה שיש להם להגיד על נושא מסוים ורצים עם החומר, כמו גם מציפים אותך באינסוף נתונים. יכולת הקליטה של רוב האנשים לא טובה עד כדי כך, ואנשים מאבדים ריכוז מהר מאוד. מצגות צריכות להיות ספציפיות ולי אין בעייה לפשט דברים, לוותר על הרבה דברים שיש לי לומר על הנושא - העיקר להעביר נקודה או שתיים מרכזיות. דווקא מצגות שמנסות להעביר פחות הן אלו שזכורות יותר.

 

[ניצת הגפן]

../images/Emo45.gif גם אני לחלוטין!

 

[MissScotland2004]

לא להקריא

אני לא חושבת שזה מקובל (אני לא נתקלת בזה) ואם כבר אז להכין רק כרטיסיות למקרה ששוכחים משהו או שרוצים לוודא שכל הנקודות כוסו. בכל מקרה הטריגרים לכל מה שאת רוצה לומר נמצאים על השקפים. אין לי שום דבר לחדש יחסית למה שכבר נאמר פה - להתאמן להתאמן להתאמן. עשרות פעמים. לפני המראה, לפני משפחה, ולעשות סיבובים "על יבש" מול קולגות מהמחלקה עד שאת יודעת את הפרזנטציה באופן שוטף. אחרי הכל זה הדוקטורט שלך, ואת אמורה להכיר את הנושא לאורך ולרוחב.

 

[ניצת הגפן]

גם אני מצטרפת ל"לא להקריא"

אני לא נהנית בהרצאות מוקראות. לפהך, אני דווקא שייכת לאלה שמרגישים שאם אתה מקריא, זה אומר שאתה לא מספיק יודעת את מה שאתה מדבר עליו, ולכן זקוק לתמיכה בהקראה. מותר שיהיו כרטיסיות, והאמת - גיליתי שמצגת יכולה לפתור את הבעיה, כי היא מציגה כאילו עבור כולם, אבל קודם כל עבורך את הדברים הבאים שהולכים לדבר עליהם, וכך יש לך זמן להתארגן, להיזכר ולומר את כל מה שרצית לומר. אני מעדיפה לשכוח 2-3 דברים, אפילו אם הם חשובים (כי אחר-כך ממילא אם הם היו חשובים אחרים ישאלו אותך עליהם ותהיה לך ההזדמנות להשלים אותם) מאשר להיות צמודה לדף, שגם - שם אותך במתח, כי הרי את צריכה לעקוב ולדעת איפה בדיוק עצרת כשהרמת את העניניים כדי ליצור "קשר עין" וגם - את צריכה ... ליצור קשר עין, וגם - בטח יהיו הערות או שאלות אמצע.. בקיצור - אני חושבת שעדיף הרצאה לא מהוקצעת עד הסוף אבל זורמת ונוחה (כן, גם אם שוכחים מיל הבאנגלית זה בסדר) מאש ר הרצאה שמרוב שהי אמתוכננת מראש - אין לך סיוכי לעשות כלום חוץ מ.... לשמור על המתוכנן. בהצלחה.

 

[אורידיקה]

לא להקריא

בעיניי הקראה של טקסט בהרצאה תמיד נתפסה כעלבון לאינטילגנציה שלי, כי חומר כתוב אני יכולה לקרוא לבד, בשביל זה לא צריך מרצה... כיוון שאין מצגת, אני מציעה שתכיני לעצמך (על כרטיסיות למשל) משהו מקביל למצגת. ז"א - תכתבי לעצמך את הנקודות החשובות/עיקריות/מעניינות ובמהלך ההרצאה עצמה הן ישמשו לך "כראשי פרקים" עליהם תוכלי להרחיב וכמובן, המון המון בהצלחה!!!!!

 

[d a p h n a]

תלוי מאוד בתחום ובמצב

בכנסים בהיסטוריה חובה להקריא את הטקסט כולו. זה ריטואל אידיוטי וטיפה יבש, אבל הוא הולך ככה: כולם יושבים באולם שבו מתקיימת ההרצאה או הפאנל (בדרך כלל זה פאנל). האדם הראשון עולה עם ההרצאה שלו בכתב, ומקריא את כל ההרצאה מהדף. לפעמים הוא יגיד איזה משפט או שניים בלי הדף באמצע כבדיחות או משהו, אבל בעקרון הוא (או היא) יקריא את כל הטקסט כפי שהוא כתוב, כאשר האתגר הוא לעשות את זה ועדיין להרים את העיניים כל הזמן מהדף כדי לשמור על קשר עם הקהל. אחרי שהוא מסיים, האדם הבא בפאנל עולה להקריא את שלו. אחרי זה השלישי וכו'. בסוף יש שאלות לכולם. שוב, ריטואל טיפשי וטיפה מעיק (גם זה שכולם מקריאים וגם זה ששומרים את כל השאלות לסוף אחרי שכולם דיברו), אבל זה פחות או יותר יהרג ובל יעבור בכל הכנסים שבהם אני הייתי, והיתרון הוא באמת שלמי שמרגיש פחות בנוח בהרצאה חופשית יותר קל כך. במקרה שלך, אני מבינה שלא מדובר על כנס רשמי בינלאומי, אבל אם מה שמקובל בכנסים בתחום שלכם זו הקראה, אז לדעתי גם במקרה הזה את יכולה לעשות את זה.

 

[I Was Hoping]

../images/Emo45.gif

 

[משלימה 060]

אין שום בעיה עם להקריא

מנסיוני (הרב) בכנסים בחו"ל ובישראל אין שום בעיה עם הקראה של עבודה שלמה מדף, זה אפילו מאד מקובל (רב האנשים ובכללם פרופסורים וראשי מחלקות עושים את זה). המלצות שלי כמישהי שההרצאה הראשונה שלה אי פעם היתה מול 2000 איש בסביבה זרה ולא בשפת אימי: תכתבי את כל ההרצאה/ PAPER ותקריאי לעצמך בקול רם לפחות פעם-פעמיים, כך תראי אם יש מילים שאת מסתבכת איתן או משפטים שלא נשמעים טוב. את העותק שאת לוקחת איתך תדפיסי בפונט ממש גדול ומרווח ובחצאי עמודים, כלומר תגדירי את העמוד לחצי כך שכל דף יגמר באמצע אם את מבינה למה אני מתכוונת. אולי זה יראה לך מעצבן להסתובב עם ערימה של דפים אבל הדבר הזה מונע ממך את הצורך להשפיל את העיניים ממש למטה וכך יותר קל להרים טיפה את העיניים ולעשות כאילו את יוצרת קשר עין. בכל מקרה גם אם לא הרמת עין מהדף עדיין לא תראי כאילו את "מסתתרת" בתוך העבודה שלך. זה ישמע אידיוטי אבל - זכרי למספר עמודים. יש לי חברה ששכחה לעשות את זה בעותק של ההקראה ולפני שנכנסנו לפאנל היא כבר לא היתה בטוחה אם הם מסודרים לפי הסדר או לא.. העמודים אני מתכוונת את כותבת שזה לא אירוע גדול אבל יהיו שם מומחים - עוד סיבה להקריא את העבודה. נכון שכל אחד יכול לקרא אבל פרסמת את זה כבר ויש גישה לזה? וגם אם כן, הם אמורים להבין מספיק בתחום בשביל להיות מסוגלים לשמוע את כל המאמר שלך מוקרא ולהבין אותו (גם אם הוא לא כתוב בשפת דיבור) וכל זמן שאת מבזבזת על להלחץ תתעלי להתעלקות על חברים נחמדים שיקשיבו לך מתאמנת

אם יש לך זמן אין כמו זה, בסופו של דבר גם אם לא תדעי אותה בעל פה, התירגול יעזור לך להרים עיניים מדי פעם תוך כדי הקראה (ואם הם חברים טובים גם תוך כדי הקראה בכנס תזכרי בתגובות האוהדות שהיו להם כשהתאמנת עליהם ותחייכי.. כמה שכל זה רציני, כנסים זה בסופו של דבר מינגלינג ואין כמו חיוך כדי לשדר שאת בטוחה עם החומר - מה שבסופו של דבר מוביל לשאלות פחות נודניקיות ומתקילות בסוף הפאנל...) אני לא יודעת לגבי מדעים מדויקים אבל במדעי הרוח והחברה (היסטוריה,אנתרופולוגיהוספרות שזה התחום שלי) אין בעיה להקריא ורב המרצים שאני הכרתי שדיברו היו כאלה עם המון קילומטרז' אקדמי שישבו במהלך הטיסה לכנס להכין את ההרצאה שלהם (אחד מהם גם כתב נקודות על פלייסמט של מסעדה של שדה תעופה)

 

[tenshem]

תודה על העצות המועילות,לך ולדפנה

האמת, זה שבערך חצי אומרים להקריא וחצי לא, לא עזר לי להחליט... לפני שקראתי את שתי ההודעות האחרונות, החלטתי לדבר חופשי. ואז קראתי את מה שאתן כתבתן, ופתאום נראה לי שאולי כדאי להקריא. אוףףףף

 

[ניצת הגפן]

האמת - המשלימה ודפנה בהחלט גרמו לי למחשבה שני

יה. אני חושבת - שאכן - אניעדיין לא בעד להקריא אבל אני מסכימה עם דפנה ועם ... (מי זו היתה?? אבן נירו?) שכדאי להכין את ההרצאה כתובה כולה. שיהיה לך "עוגן". להתחיל לדבר ולעשות הכל - לא בהרצאה, אבל - שתהיה גם רשת ביטחון. אני חושבת שאני מאמצת את ההצעה הזו להרצאה הקרובה שלי... (עוד 3 חודשים ב"ה)

 

[ניצת הגפן]

אה, זו היתה יעל שאני מסכימה גם איתה...

 

[נועה לביא]

לא הייתי מעלה על דעתי להקריא

אבל כמו כל דבר, אני מניחה שזה משתנה בין תחום לתחום. אל תלחצי מהאנגלית, מקסימום יתקנו אותך או ישלימו לך. תזכרי שהם כולם בני אדם, וכולם לובשים תחתונים

 

[tulkin]

לדעתי - לא להקריא.

כמו שציינו יש הבדלים בין התחומים מבחינת מה מקובל. דגש על מה מקובל. לא מה טוב. שמעתי הרצאות בכנסים בכל מיני תחומים. חלקם הוקראו חלקם לא הוקראו. עוד לא שמעתי ולו הרצאה מוקראת אחת שהיתה מרתקת. וזה לא בגלל התוכן. חלק מההרצאות המוקראות ששמעתי היו מאד מעניינות מבחינת התוכן. אבל הרצאה זה לא רק "להעביר חומר", זה "להעביר מסר". ובשביל להעברי מסר צריך לדאוג להיות מעניין. לדאוג לשמור על קשב של הסובבים. ליצור תקשורת. וקריאה מהדף לא נותנת את זה. לו אני בכנס, והיית אומרת לי שזו תהיה הרצאה מוקראת - הייתי בודק את האבסטרקט, ואם זה מעניין, קורא את הפייפר כולו. איזה ערך מוסף יש ללכת להרצאה? יש לזה כמובן גם מחיר.... אם זה לא מקובל, אז זה לא מקובל. זה בדיוק לא ייצור תקשורת רצויה עם המאזינים שמצפים למשהו שמנוסח לעילא ולעילא ומוקרא מן הדף. זהו.. אז זו דעתי. לא להקריא. אגב - 20 דקות זה כלום זמן. 9-10 שקפים גג בפאואר פוינט. (אה... סליחה... לא שמתי לב שאמרת שלא תהיה מצגת... אגב, אני נתתי פעמיים כנסים במדעי הרוח עם מצגת. נרשמו תגובות אוהדות, וממש לא הייתי היחיד שעשה כך). אז למרות שלא הייתי מקריא, הייתי מריץ את ההרצאה 2-3 פעמים לפני קהל (ועוד כמה מול המראה, בקול רם) כדי לתזמן את הכל נכון.

 

[amazone]

קודם כל בהצלחה

הטיפים שלי - לכתוב את הכל בנקודות מרכזיות ולוודא שאת לא חוזרת עליהם. להדגיש פסקת פתיחה וסיכום כדי לא להשאיר את הקהל שלך במתח. אפילו תדגישי בצהוב או במודגש דברים חשובים. תעברי על הנקודות שוב ושוב עד שיהיה לך נוח עם הניסוחץ בהרצאה עצמה, תעקבי אחרי הנקודות ותפרטי בעל פה. פעם ב... זה בסדר אם תקריאי, בהמשך תשתפרי. אני הצלחתי למשוך כך הרצאה למשך שעתיים וחצי [אמנם בעברית] והתגובות היו נלהבות

 

[tenshem]

תודה לכולכם על הטיפים וההישתתפות

אני עדיין בהתלבטות, מכיון שאני אכן חושבת שלדבר חופשי עושה את ההרצאה הרבה יותר מעניינת, וכל אחד יכול לקרוא את מה שכתבתי. מצד שני, זה די מקובל להקריא מהדף. יחד איתי מרצים עוד שני דוקטורנטים, אז נראה לי שאני אשאל אותם מהם מתכוונים לעשות. אם שניהם מקריאים, אז כנראה שאני אלך על האופציה הזו, ואם לא, אז לא. בכל מקרה, אני אכין את ההרצאה כתובה+כרטיסיות של הנושאים המרכזיים. אם אני אחליט להשתמש בטקסט המקור כמרכז ההרצאה, יהיה לי קל לדבר חופשי, כי יש לי למה להתייחס. אני גם תוהה לגבי מה שקוסם כתב (נראה לי שזה היה הוא), שאולי כדאי לצמצם בכמות האינפורמציה, ולא ל"דחוף" הכל להרצאה קצרה אחת. הבעייה היא תמיד איך להצטמצם (וזו כמובן בעייה של מדעי הרוח והערות השוליים הרבות, שהן בעצמם כבר מוסד...), בוקר טוב

 

[22ק ו ס ם]

כן זה הייתי אני..

רק בשביל לחדד את הנקודה. זה שנותנים להרצאה X זמן, לא אומר שחייבים למלא אותה בדיבורים עד השנייה האחרונה. כולם מכירים את זה שאנשים חורגים מהזמן, או שפתאום מגלים שהם לא יספיקו לדבר על הכל ורצים עם החומר, וזה פוגם בהרבה מקרים. חלק מהמצגות הכי טובות והכי זכורות היו אלו שסיימו לפני הזמן. זה גם מאפשר יותר זמן לשאלות ותשובות משהו שרוב האנשים מרגישים איתו הרבה יותר בנוח.

 

[mummy]

חשוב מאד מאד מאד להצטמצם!

בכל הכנסים שהייתי בהם לאחרונה זו הייתה מחלה ממש של כל המציגים, הניסיון לדחוס ל- 20 דקות את כל הרקע התיאורטי, סקירת הספרות המתודלוגיה והממצאים. זה היה ממש מעצבן. כולם היו נורא מופתעים שאחרי 15 דקות קיבלו את הפתק שיש להם עוד חמש והם עוד היו בהצגת הרקע בערך. תזכרי שזו לא ההזדמנות האחרונה שלך להציג את הדברים, תבחרי שתיים שלוש נקודות חשובות, או זוית אחת - אני מניחה שזה מה שהגשת באבסטרקט או מה שלא יהיה ולכי רק על זה, לא לנסות לכסות את הכל אין שום סכוי. ובסוף זה יוצא מפוספס לגמרי. ובענין הזה לקחת בחשבון שהזמן ברגע האמת בהרצאה מתנהג אחרת מאשר בתרגולים בבית. זה תמיד לוקח הרבה יותר זמן להגיד את הדברים מול קהל.

 

[MissScotland2004]

אם מישהו כיסה אחרי 15 דקות

רק רבע מהמצגת שלו, זו אינדיקציה די ברורה לכך שהוא לא התאמן על זה לפני כן ולא הקדיש תשומת לב לזמן שלוקח לו להעביר את המצגת. אחרי 2, 3, 4, ואפילו 10 הרצות על יבש לפני הרגע הגדול, האמיני לי שיודעים בסטייה של דקה לפה דקה לשם כמה זמן זה לוקח. בכנסים בד"כ יש זמן מוקצב לשאלות בסוף הפרזנטציה כך שגם לא עוצרים אותך או מפריעים לך באמצע. בדיוק הייתי בשבוע שעבר בהרצאה על איך להעביר מצגת בכנס חשוב. למרות שחשבתי שאחרי יותר מ-10 שנים בתחומים של הדרכה, הוראה, ועבודה מול לקוחות בהייטק כבר אף אחד לא יוכל לחדש לי משהו בעניין, היה ממש מעניין. אחד הדברים שהבחור דיבר עליהם היה זה שאנשים לא חושבים שצריך לתכנן מצגת על הדקה כי "מי יודע מה יכול לקרות". זה כמובן בולשיט. כי מה כבר יכול לקרות. הרי למקרים קיצוניים של אזעקה או שריפה גם ככה לא ניתן להתכונן וצריך לפנות את האולם. בקיצור, אפשר להתכונן באופן די מוחלט.