תודה רבה, ד"ר עמית וד"ר הספל.בתור מומחה לרגשות אתה נוטה קצת להכליל
היו הרבה תגובות לדבריך, חלקן לעניין וחלקן לא, חלקן תוקפניות וחלקן לא, חלק אפילו הסכימו איתך. זה מגוון הדעות כאן בפורום, ואתה לא חייב לקבל אותו, מה שלא מונע ממך כמובן להמשיך ולכתוב עוד ועוד הודעות "אחרונות"... לענייננו: כתבת "כדי לשנות משהו הולכים אל אילו שהצליחו" ולא הבנתי אם התכוונת ללכת אליו ממש, כמו שאתה עשית, או ללמוד ממנו. אלה שני דברין שונים בתכלית. אני בהחלט מסכים אתך שיש לנו מה ללמוד ממי שמפעילים מערכות תח"צ מוצלחות. אבל בוא נחזור להודעה שפתחה את השרשור. כתבת על "הישראלים הפריירים" וטרחת להוסיף שלושה סימני שאלה (לגלגניים) כששאלת אותנו, "הפריירים" שנשארו כאן מאחור, מתי ביקשו מאיתנו סליחה. כמי שמתמחה בתחום הרגשות היית צריך להבין שזה יעורר התנגדות מסוימת. בתור מי שחי 12 שנה במדינה שכולה נימוסים ובקשות סליחה, וביחוד כמי שמתמחה ברגשות, היית צריך ללמוד מעט טקט ולהבין שכתיבה בסגנון כזה עלולה לעורר רגשות מסויימים. לצערי במקום להתנצל על הסגנון אתה רק מתחפר בצדקתך. חבל.
אני אמנם לא דוקטור, אבל תוכן הדברים שכתבתם זהה לחלוטין לתוכנם של המשפטים שתכננתי לכתוב ל"מתמחה בנושא של רגשות". תודה שחסכתם לי פוסט ארוך.