האם יורשה לא להסכים -
עם משפטך
"לפני שמחפשים איפה להכיר כדאי להיות מאד ברורים לגבי מה אנחנו מבקשים ומה אנחנו מוכנים לתת."
זה מה שנקרא - לפני שתעשי משהו, את חייבת שתהיה לך תכנית מדויקת של הפעולה.
דבר הזה עובד. בהחלט.
אבל אני מכיר גם אפשרות אחרת - חושבים בערך על התכנית, לא מכניסים אותה למסגרות נוקשות ומיד מתחילים לפעול, כל פעם משווים לתכנית, ומדי פעם שוקלים אם לא כדי לשנות את התכנית.
אם הכל מתוכנן, מרגישים כאילו הולכים לאוך דרך חד-סיטרית שאין ממנה סטיה לשום צד, כלומר אפשר להפסיק לחשוב ולחיות בזמן שנעים לאורך הדרך הזו. מי שחשוב כאן, זו התכנית והצמדות אליה, כלומר לעקוב שאנו לא סוטים מהדרך.
לעומת זאת, אם רק צל של התכנית מנחה אותך, את כאילו הולכת בעיר מצומת רחובות עד לצומת הבאה, ובכל פינה את מחליטה האם להמשיך ללכת לפי התכנית עד כה, או לפנות לכיוון אחר. את בעצם במרכז הרפתקת התנועה לאורך החיים. את ולא הדרך.
הבחירה אצלך - מה חשוב לך - לחיות ולהשתנות בזמן שאת מחפשת פרטנר מתאים, או להיצמד לתכנית קשיחה ולזרוק כל מה שלא נכנס למסגרתה?
האם לא יכול לקרות שבעוד שבועיים את תפגשי מישהו שבסוף תסתדרי, אך אם למדוד אותו לפי תכנית קשיחה, או הרגליים, או הראש שלו יבלטו מהמסגרת?
כן, חשוב לך שיהיה ישר. אבל כמה גוונים ל"ישר יש?"
נאמן - האם זה מתאים רק לסוג אחד של התנהגות. האם התנהגויות דומות, אך לא זהות, עדיין יכולות להתאים למוסג "נאמן"?
אני מתכוון שאם פגשת מישהו והחלטת על המקום שהוא לא מאמן כי התקשר לבוס שלו ואמר שהוא כרגע חולה, למרות שהוא בעצם רוצה לטייל איתך, האם לא ייתכן שלו מקרה כזה היה קורה שנה אחרי שהיית בטוחה שהוא מאמן, לא היית נותנת שום משקל לארוע כזה. אבל בשעות הראשונות שרק נפגשתם, לפי דבר כזה הית מחליטה אם בן-אדם מתאים למסגרת תכניתך או לא.
מילה "ישר" זה לא שבן אדם ב-100% מהמקרים יהיה ישר ועוד ישר לפי איך שאת מבינה זאת. ממש לא. אין בן אדם שהוא ישר ב-100% אם להתייחס להגדרה יבשה מאוד של המילה. כי לפיה, רופא שלא רוצה להגיד לחולה שלו שנשאר לה עוד שנה, כי הוא פוחד שהיא תתאבד, רופא כזה ממש לא ישר. ואת יכולה לדחות אותו או לקבל, הכל תלוי מתי קרה שהוא לא אמר לחולה שלו -- האם זה קרה שנה אחרי שאת ראית שבכל המקרים האחרים הוא היה ישר?
או שזה קרה למחרת שפגשת אותו ועוד אין לך שום הוכחה שהוא ישר.
איך תשפטי? לפי מקרה אחד? (כלומר להיצמד לתכנית קשיחה בדבקות)
או תחשבי שבכל זאת צריך לבדוק רצף של מקרים ורק לפיהם להחליט (מה שנקרא להשתמש בתכנית גמישה מאוד שיכולה להשתנות בהתאם לנסיבות).
לא בטוח שניתן מכל הגיבוב הזה להבין בדיור מה התכוונתי להגיד. אני בכל זאת כולי תקווה שכן, שהצלחתי להעביר את הספק בשימוש בתכנית מוגדרת היום שלא תשתנה לאורך זמן רב.
לפי דעתי, תכנית זה טוב (גם אם עבנינו תכנית אינטואיטיבית, בלי לשים לב. תכנית ישנה תמיד, לפעמים אנו קוראים למערך ציפייתינו - תכנית),
אך חייבים לדעת לשנות כל תכנית בהתאם לנסיבות. אחרת לא יהיה מענין לחיות. הרי אחד הדברים המרגשים ביותר בלחיות - כל יום מחדש לגלות מה יהיה. וזה לא ניתן לעשות אם נצמדים לתכנית, גם היא היא אידיאלית עבורינו. אנו נמות משעמום, אם התכנית לבדה תנחה אותנו בחיים...