ללמוד בעל פה - כן או לא?

ללמוד בע"פ?

כן, זה חשוב. האם זה ישיג "הרגשת שייכות" של התלמידים לתנ"ך? מסופקני. חוץ מזה, ללמוד איך לקרוא בתנ"ך, זה אחד הדברים החשובים יותר שאפשר לעשות. שמעתי (לא מנסיון אישי), שזו מטלה שחלק גדול מתלמידי החינוך הכללי לא מסוגלים לבצע. וגם בחינוך הדתי לא חסרים.
 

pdib

New member
בוודאי! הגיע הזמן שאנשים יתחילו

לצטט פסוקים מהתנ"ך... אבל מצד שני אני גם יכול לטעון שזאת כפייה דתית, בגלל שמכריחים ילדים, שחלקם אתאיסטים גמורים מהבית ללמוד פסוקים מספר שהם לא מאמינים בו... בהחלט בעיה...
 
לא מסכים לטענה השנייה

התנ"ך, כפי שחוזרים ומזכירים בכל אירוע קשור, הוא לא רק ספר המצוות של העם היהודי, ולא רק ספר היסטוריה. הוא גם "טקסט מכונן". במילים אחרות, מי שמנותק מהתנ"ך, מנותק מהתרבות העברית-ישראלית. אי-אפשר להבין אותה בלעדיו.
 

pdib

New member
סבבה, אבל בשיעור ספרות, להבדיל

אתה לא לומד קטעים משירים/סיפורים בע"פ
 
פעם היו עושים גם את זה

ואני לא חושב שהיה בזה כל רע. אם זה ביאליק או אלתרמן, גם זה "טקסט מכונן". וגם אם לא.
 

אלי ו.

New member
אבא שלי הוכרח בתור ילד

ללמוד בע"פ קטעים ארוכים בתנ"ך, הוא גאה בכך שהוא יכול להשלים כמעט כל פרק מהתורה או מנביאים. (אגב, זה לא היה בי"ס דתי אלא סתם בי"ס ממלכתי במטולה) גם אמו, סבתא שלי, ידעה לומר בע"פ את שירת דבורה ועוד קטעים נבחרים. וכן, גם ללמוד בע"פ שיר או שניים זה רעיון לא רע בכלל.
 

asaf2000

New member
אני נגד

כשהייתי בבית ספר יסודי תמיד ביקשו מאיתנו ללמוד פסוקים בע"פ וזה היה אחד הדברים היותר מעצבנים שיש, לדעתי זה השניא את התנ"ך על התלמידים ובכל מקרה אחרי השיעור שכחו את הפסוקים. סיבה שניה היא סיבה דתית, על פי ההלכה אסור להגיד פסוקים מהתורה שבכתב בע"פ.
 

asaf2000

New member
בבקשה

דרש רבי יהודה בר נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש: כתיב (שמות לד,כז) [ויאמר ה' אל משה:] כתוב לך את הדברים האלה (אלמא נכתבה), וכתיב (המשך הפסוק) כי על פי הדברים האלה [כרתי אתך ברית ואת ישראל] (אלמא לא נכתבה) - הא כיצד? דברים שבכתב (שאמרתי לך בכתב) אי אתה רשאי לאומרן (למוסרם לישראל) על פה; דברים שבעל פה - אי אתה רשאי לאומרן בכתב (לכותבן; מכאן אתה למד שהתלמוד לא ניתן לכתוב, אלא מפני שהתורה משתכחת). (מסכת גיטין דף ס:) גם את התורה שבע"פ (תלמוד) היה אסור לכתוב עד תקופה מסוימת.
 

asaf2000

New member
המממ...

עכשיו כשאני מסתכל שוב אני פתאום רואה שאין הפניה להלכה מהגמרא הזאת, אבל אני זוכר בפירוש את הרב שלי מבקש חומש כמה פעמים למרות שהוא זכר את הפסוק בע"פ. אני אשאל אותו שוב ליתר ביטחון.
 

פלגיה

New member
איך אתה יודע את מי אני מכירה?

אבל אתה לא חייב לענות, סתם התעניינתי
 

פלגיה

New member
אז אחרי בירור הלכתי קצר

גילינו שזה לא נפסק להלכה אלא (אולי) בשני מקרים: כשקוראים מספר תורה אין לקרוא בע"פ כדי שלא יחשבו שהספר פסול כשקוראים על מנת להוציא את הציבור ידי חובה. את זה גילית בשו"ת יחווה דעת של הרב עובדיה יוסף שהפנה לטור אורח חיים סימן מ"ט
 

asaf2000

New member
מעניין כי

הרב שלי אמר לי שזה מופיע במשנה ברורה, או איפה שמדבר על פסוקי דזמרה או בקריאת שמע, עוד לא חיפשתי.
 
אם אני זוכר נכון

אז "בראשית ברא... סתם אם אני זוכר נכון - זה מוגבל לפסוקים שאינם מוכרים ברוב עם. אבל פסוקים שכולם מכירים אין בעיה. אבל אולי אני טועה, אני לא יודע מה המקור לזה.
 
זה לא מדויק

אני לא זוכר בדיוק, אבל כשהתחלתי ללמוד את התנ"ך בע"פ בדקתי את הענין הלכתית, וזה לא מדויק שזו "הלכה", ויש יותר צדדים לומר שמותר, אם זה בא מתוך לימוד או משהו.... הרי לפי מה שכתוב פה אסור לומר בע"פ גם את קריאת שמע או את פרשת הבר-מצוה, דבר שרבים יודעים בע"פ ואף חוזרים עליו בע"פ... זו לא ההוכחה, כמובן. בכל אופן, לימוד בע"פ של התנ"ך הוא לדעתי חשוב בעיקר משום שישנם ספרים שרבים לא זוכרים מהם כלום בשל ריבוי הפרטים שבהם או מסיבות אחרות, והלימוד בע"פ מזכיר ומחדד אותם. ישנם עוד המון יתרונות - בין השאר תשומת לב להבדלים דקים ביותר בין פסוקים וסיפורים וכדו'...
 
למעלה