למה כל כך קשה להפסיק לעשן סיגריות ?

[סוקרטס פה]

למה אנשים בגילך דווקא ?

כל הגילאים מעידים על כך (ואין לי מושג בן כמה אתה)
אולי הייתי הולך רחוק יותר ואומר לך שדווקא השינוי הוא זה שמוציא את האיזון הפנימי
אבל שינוי חייב לקרות בשביל להתקדם, והשינוי הוא דבר לא נוח שמוביל למקום נוח
פשוט יש דרך שחייבים לעבור מנקודה א' לנקודה ב'
העליה במשקל קורה לרוב הצי-בור כי רוב הצי-בור לא יודעים למה הם מעשנים
על אחת כמה וכמה לא מבינים מאיזה מקום מפסיקים
לכן אפילו החשיבה של להפסיק לעשן נראת בעינייהם כלא רלוונטית בכלל
ישר הם יזרקו את הפחדים הבסיסיים שקיימים בכל אדם (עליה במשקל עצבנות חוסר נוחות וכו')
זו החומה שנוצרה להם כדי לבלום להם את השינוי

אין דבר כזה סיגריה כיפית
היא מדמה לצורך ממש
אתה צריך לראות מה אתה עושה סביב הסיגריה בשביל להבין למה בדיוק אתה יוצר צורך

למשל רוב המעשנים וגם את רוב הסיגריות אנשים או שותים לפני או שותים אחרי או גם וגם
והגוף בכלל ביקש מים אבל תמיד שלוק מים התחבר עם סיגריה
אז הגוף שולח סימן לסיגריה כי היא זו שמביאה מים (לפי דעתו)

אין פה עיניין של כפיות, יש פה עיניין של חיבור דפוסים

 

[Aronsona]

הכרטיס שלי מדויק. אני בן 60

בגילי ההשמנה היא גם פוטנציאל ליותר תעוקת לב ועוד כל מיני דברים שפחות חשובים לבני 30.
גם אם אתה צודק וזה רק חיבור דפוסים זה עדיין מרגיש כיף ורגיעה ואני לא ממש חושב למה.

 

[סוקרטס פה]

בקיצור אתה מודה שזה סמים קשים ולא בא לך...

לעבור את השלב של הקריז בשלב הזה (או כל שלב עד כה)

משמע אנחנו מדברים ברמה שזה נרקומניזם לכל דבר

 

[Aronsona]

נראה קצת קיצוני

אני באמת נהנה ולא נראה לי שמדובר בקריז

 

[סוקרטס פה]

סבבה, אז בוא תפסיק שבועיים

ונבדוק אם זה קריז או סתם חוסר כיף

 

[Aronsona]

סורי, באמת לא בא לי.

עשיתי את זה כמה פעמים.
היו חסרות לי הסיגריות אולי זה סוג של קריז.
יותר היה חסר לי הכיף.

 

[Pitzuk]

מצאתי משהו ממש מצחיק בנושא

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2518228

 

[סוקרטס פה]

סיגריות הן רק תופעות לוואי

שמגיעות ממקום של חסך
אם לא תמלא את החסך הזה הוא תמיד יזמזם

צריך האדם למצוא דרך למלא את החסך הזה ואז הסיגריות ושאר תופעות הלוואי יעלמו מאליהן

השאלה היא מה הוא החסך ואיך ממלאים אותו ?

 

[מוטי חוף מציצים]

אני הפסקתי.

יום אחד נמאס לי.
זרקתי חפיסה לפח
החילותי לעשן בודדת בשקל בפיצוציה
ירדתי בהדרגה
כיום אני יכול להיות חודש או חצי שנה ללא סגריה.
לפעמים לוקח אחת בודדת בפיצוציה ישר מקבל סחרחורת

אז זוהי דרכי
זוהי הדרך שלי.....

 

[שרוני68]

שלוש נקודות על סיגריות...

*מודה באשמה: מעולם לא עישנתי, אפילו לא סיגריה אחת בחיי.
ולמה? נראה לי שהייתי בת 17 כשהודעתי לכולם,
שאני אפילו לא מנסה לעשן, הרגשתי שסיגריה פשוט מתאימה לאופי שלי,
מתאים לי לעשן אחת אחרי השנייה ולכן קיבלתי החלטה:אני לא מנסה! אם הייתי מתחילה, אני בטוחה שהייתי מחששת ללא הפסקה.

* אמרתי לחבר טוב שלנו לפני מספר חודשים: אולי די? לא חבל על הבריאות? תפסיק לעשן! הוא ענה לי: לא תביני את זה לעולם! זה כיף!, פשוט, כיף לעשן! וואלה, צודק . אני באמת לא מבינה.

חברה טובה שלנו, הפסיקה לעשן לפני שבע שנים. הלכה למכון אברמסון, וממש כמו בפרסומת של דידי הררי, אמרה שהוא לא יודע מה הוא עשה לה
וזהו, היא לא מעשנת יותר. אממה...בשנה הראשונה, זו לא היתה אותה חברה מתוקה ומלאת שמחת חיים שהכרנו, היא הפכה להיות קצרת רוח, דברים שאז היו מצחיקים אותה, החלו להכעיס אותה. האופי שלה השתנה במאה שמונים מעלות, לא להאמין. אבל היי, העיקר שהיא מרוצה. אחרי שנה קשה, היא חזרה לעצמה (ואלינו) אבל לא במאה אחוז.

 

[סוקרטס פה]

אני אגיד לך מה בדיוק קורה בשינוי שלה

הרי בשביל להפסיק לעשן אתה צריך לעשות את הדבר הכי מפחיד בעולם מאז ומעולם
וזה להסתכל לתוך עצמך
אז ברגע שבנאדם מנסה להפסיק לעשן הוא מקבל התבוננות קלה לתוך עצמו
ומתוך כך התודעה שלו מתרחבת
ומתוך כך דברים שהתאימו לתבנית שיצרה התודעה הקודמת שלו אינם מתאימים לתבנית החדשה שנוצרה מהתרחבות המודעות שלו לגבי עצמו והחיים בכלל
וכך מי שנלחם יותר מגלה יותר
ואז לפעמים באופן טבעי החברים שרכשה המודעות הקודמת אינם מתאימים ואף מעצבנים את המודעות החדשה של אותו אדם

כי בשניה שאתה מתחיל להשים לב לעצמך, הדבר הראשון שאתה רואה זה שאפחד לא עושה כמוך
וזה מתסכל לחיות עם עצמך לבד כשהכרתם רק לפני חודש חודשיים
על אחת כמה וכמה עם החברים שאינם מסתנכרנים נכון עם האני החדש שיצרת
והשינוי הוא מה שמעיק על כולם
אפחד לא אוהב שינוי

 

[שרוני68]

נכון! פשוט לא התאמנו לה יותר..

היא יכלה שעות לשבת איתנו שעות על גבי שעות על קפה וסיגריה (לא אני,
אני רק על קפה) ולצחוק על כל העולם ואשתו. וזהו. זה נגמר בבום אחד.

ואכן, היא עצמה מדברת על מודעות ואפילו שינתה פאזה בחייה ועברה לייעוץ.
והיא בעצמה עובדת על מודעות עם אנשים. והכל- מניסיון חייה שלה.

 

[סוקרטס פה]

אשריה ואשרי חלקה !

מודעות היא האוצר הכי טוב שיש

באיזשהו מקום אנחנו צריכים להגיד תודה למגבלות שהציבו לפנינו
אלו הן שהעירו את הרדומים

 

[יחפהבפארק]

לא חוזרים להיות אותו אדם במאה אחוז

בעלי הפסיק לעשן לפני עשרים וחמש שנים. הוא לא אותו אדם שהתחתנתי איתו. השנים הראשונות לאחר הפסקת העישון שלו היו השנים הכי קשות בחיי איתו. הוא השתנה מהקצה אל הקצה עד כי חשבתי אפילו לעזוב אותו כי זה לא היה האדם שאיתו התחתנתי.
אני נישאתי לגבר מעשן, מלא שמחת חיים, עליצות, הומור וכל מה שגרם לי לאהוב אותו. לאחר הפסקת העישון הוא הפך לעב"מ.
לקח שנים עד שהוא חזר לאט לאט לעצמו ואיכשהו מזכיר את מה שהוא היה לפני. אבל מה, הוא הרוויח את בריאותו. כל חבריו, שלא הפסיקו לעשן בזמנו, כבר עם מעקפים וצינתורים, ואילו הוא טפו טפו ברוך השם כמו בחור צעיר

הוא רק דואג כל פעם ליפול מהאופנוע ולשבור כל פעם איבר אחר בגוף

 

[שרוני68]

טפו, טפו. רק שיהיה בריא.

אבל הנה, הוא דוגמה חיה שאפשר לוותר על הסיגריות
ואם מתאמצים, אפשר לאט לאט לחזור לעצמך.
גם אם זה רק שמונים אחוז, זה בסדר.

 

[סוקרטס פה]

אל תחפש לחזור לעצמך

להפיך, תחפש להתלבש לצורה החדשה

אין שיוויון בין האדם הקודם שניהל את חייך לאדם החדש
למה לחזור לצורה הקודמת אם הצורה החדשה הניבה קידום
הצורה הקודמת כלאה אותו בסיגריות/אלכוהול/מין וכו'
למה בכלל לנסות להתחבר אליה ?
זה שוב אותה מציאת איזון בדברים חיצוניים

 

[Berethor]

איזה אשמה, טוב מאוד שלא התחלת בזה

אפילו סיגריה אחת זה הדרך לאבדון, עדיף לא לגעת בזה לעולם, סיגריות זה סם ממכר ומזיק מאוד.

 

[Anna begins cc]

כי זה כיף!

בעקרון כבר מנו לך את כל הסיבות.
יש את הסיבית הפיזית- הגוף מתמכר לניקוטין (כמו שהוא מתמכר לכל חומר ממכר אחר) וכשהוא לא מקבל את המנה שלו, יש תסמיני פיזיים ונפשים של גמילה. לא פשוט, העסק הזה.

יש את הסיבה הרגשית- זה מרגיע, זה מעסיק, זה קביים, זה תחלופה לדברים אחרים.

עבורי, באופן אישי, סיגריה זו נחמה.
כשיש יום ארוך וקשה אני נתלית ברגע הזה בו אוכל לשבת להפסקה עם קפה וסיגריה ושקט.

לפני כמה חודשים חליתי והפסקתי לעשן. במשך יותר מחודשיים לא נגעתי בסיגריה (אחרי למעלה מעשור שאני מעשנת) והצורך הפיזי נעלם לחלוטין,
אבל נותר הצורך הנפשי. נותרה התלות הזו בנחמה הקטנה של סוף היום.

אגב, יש לי כבר דד- ליין לגמילה הסופית,
אז אני מרשה לעצמי להנות מזה בשנים שנותרו לי

 

[יחפהבפארק]

וזה גם כיף לראות אותך כאן סוף סוף

מן הסתם עד לפני זמן לא רב הייתי מסכימה עם כל מילה שלך,
אבל עכשיו לאחר שהפסקתי להשתעל בכלל, התחלתי לנשום, ואני מסוגלת ללכת כמה מטרים מבלי להתעלף,
אני נוטה להסכים עם סוקרטס לגבי היכולת שלנו להתגבר גם על צורך נפשי תוך כדי מציאת מטרה אחרת לצורך הנפשי הזה.

 

[Anna begins cc]

אני בטוחה שניתן להתגבר על זה.

לא מאמינה שאי אפשר להפסיק לעשן, או שאי אפשר למצוא תחליף.
כרגע אני נהנית מזה,
אבל אני לא מתכננת לעשן כל חיי,
ובוודאי שלא להיות אמא מעשנת.

ובנושא אחר- הפורום שוקק חיים (

), אני מגיעה בלילה ולוקח לי מלא זמן להשלים את כל מה שפספסתי במהלך היום

זה ממש כיף