לספר לסבא וסבתא?

Dardamavet

New member
לספר לסבא וסבתא?

שלום, האם אתם מכירים אנשים שיצאו בפני סבא וסבתא ויכולים לשתף בתגובות שונות? מה אתם חושבים על הנושא? להתמודד עם התחושות של ההורים זה דבר אחד, אבל הפחד של פגיעה בבריאות של סבא וסבתא זה כבר דבר אחר. אני אעלה את השאלה גם בפורומים של גאים גאות, אבל חשוב לי לשמוע דעה מנקודת המבט שלכם. תודה.
 

E W

New member
של מי הפחד בדיוק?

מניסיוני לא רק שאין בעיה עם סבתא (כי במקרה שלי סבים כבר אין הרבה שנים...) אלא הן לקחו את זה טוב יותר מההורים... לא יודע למה, אבל כבר שמעתי על זה שהדור הקודם לוקח את זה בקלות רבה יותר. ומניסיוני, סבתא אחת הייתה בת 87 שיצאתי מהארון, פולניה אמיתית, והשניה "רק" בת 81... לפולניה זה ממש לא הזיז שיש לי חבר... העיקר שלא יהיה "שוורצע" - ומזל שהיא הכירה את בעלי ולא ראתה את האקס שלי שהיה תימני... לשניה זה לא ממש הפריע. גבר אישה העיקר שטוב לי. וזה דור שעבר שואה... בקיצור, אף אחד לא חטף התקף לב או שבץ מזה שהנכד שלו יצא מהארון. ואני חושב שאף אחד גם לא יעשה זאת... הגיל של "לא לספר לסבא וסבתא" הוא רק תירוץ. בהצלחה!
 

Dardamavet

New member
גם שמעתי את זה

ובכל זאת, הידיעה שאצל הרבה אנשים זה השלב של הסבא וסבתא הוא קל יותר, לא מנטרלת את החשש. כי מה אם דווקא סבא וסבתא שלי הם אלו שלא יקחו את זה בקלות. האם עדיף לחכות עד שיהיה קשר משמעותי, ושיהיה בן זוג להכיר להם?
 

Tsuf w

New member
האמת

זה עיניין שלך אם אתה לא בטוח ואתה רוצה אתה יכול לנסות באופן כללי לברר מה הם חושבים על הנושא למשל לעלות את מיצעד הגאווה או משהוא וליראות את התגובה שלהם לישמוע אותם... שיהיה שבוע טוב וב-ה-צ-ל-ח-ה-!
 

שיריפי

New member
EW

אני שואבת המון כח מהתשובות והתגובות שלך. אמא לבן שיצא חלקית מהארון וקשה לי. תודה רבה
 

E W

New member
למה קשה לך?

היותו של בנך הומו לא אמורה להקשות עליך! אפשר להיות הומו מאושר, לחיות בזוגיות רבת שנים, יציבה אפילו יותר מזוגיות סטרייטית, ולגדל ילדים! היום האפשרויות הן בלתי מוגבלות. אל תחשבי על "אם הוא יהיה מסכן" או "שהחברה תדחה אותו". זה לא נכון! אני עובד עם אוכלוסיות שונות שהחברה דחתה אותם מכל מיני סיבות והגיעו לתחתית. להיות הומו זו לא אחת הסיבות שאני נתקל בהן! דווקא כל ההומואים שמסביבי מאושרים, ורוב הסטרייטים אומללים. יחד עם זאת, אנחנו בחברה שלנו, זו ההומואית, מקבלים את הסטרייטים למרות שהם שונים מאיתנו...
(טוב הייתי חייב קצת ציניות). שתפי אותי/ אותנו כאן או במסרים. נראה איך אפשר לעודד את רוחך. בן כמה הילד? ומה זה יצא חלקית?
 

שיריפי

New member
EW

תודה על העידוד, אני שמחה שכך הם פני הדברים אצלך. אין ספק שסטרייטיות אינה ערובה להצלחה בחיים אבל בכל זאת אני מוטרדת מקבלת המשפחה הקרובה את הנושא, חוששת מכך שזה יהיה נושא ללעג כלפיו, חוששת מהאפשרות שלא תהייה לו זוגיות (יודעת שזו לא רק אפשרות של הומואים...) ילדים ומערכת תמיכה משפחתית לאורך שנים. יש גם אכזבה אצלי וקושי כי אני עדיין במקום שמקבלת את זה כ"שונה" "אחר" לא נורמטיבי ואני עובדת על עצמי עם עזרה. תודה רבה לך ותמשיך לכתוב כי אתה נותן לי הרבה כח.
 

E W

New member
אין לך מה לחשוש

או להיות מוטרדת. יש לי חברה טובה, בת 45, רווקה. סטרייטית. לא החזיקה זוגיות יציבה יותר מחצי שנה. מצד שני יש לי חבר טוב, בן 34, כבר 14 שנים חי עם גבר. - כמו שאמרת, הכל יכול לקרות. למה להיות מוטרדת מהמשפחה הקרובה? ברגע שאת תקבלי את בנך כמו שהוא, ששום דבר אגב לא השתנה בו חוץ מזה שהוא מעדיף גברים ולא נשים, יהיה לך הרבה יותר קל להתמודד עם המשפחה המורחבת. סליחה על הבוטות קצת, אבל הבעיה היא לא אצלו. היא אצלך! את לא מקבלת אותו! ובהמשך לזה, אני שמח שאת עובדת על עצמך ומקבלת עזרה מקצועית.... זה שלב חשוב ביותר! לגבי הלעג... מה מפריע לך? שיקראו לו בשמות? כל החיים קראו לי בשמות... אז מה???? את יודעת מה, אני מחוץ לארון לגמרי, גם בעבודה, ואין לי שום בעיה עם בדיחות על הומואים, אף אחד לא חושש ממני שאני אתחיל איתו, ויותר מכך, אחת המנהלות הבכירות אצלנו משתמשת במילים הכי "משפילות" לתאר הומואים... ולמה היא מרשה לעצמה את בוודאי שואלת.. כי אני מרשה לעצמי לצחוק עלי! לכן, ככל שתפנימי את העבודה שהכל בגדר בסדר ומותר, יהיה לך קל יותר. עוד סיפור חביב שיעשה לך אור קצת, כשיצאתי מהארון בפני ההורים שלי, אחרי שהם קצת נרגעו מה"בשורה", אבא שלי הזמין אותי לארוחת בוקר בבית קפה (ומי שמכיר אותו יודע שאין מצב שהוא עושה את זה... בית קפה על הבוקר). הוא ניסה להבין קצת יותר ממתי ולמה, ובעיקר למה לא באתי לדבר איתם קודם. השיחה כללה הסברים על הפנמה וקבלה עצמית שלי ורק אז יכולתי לספר להם.. ובסוף השיחה הוא ביקש לשאול שאלה... "תגיד" הוא אמר, " אני אוכל להמשיך לספר בדיחות על הומואים?" צחקתי ואמרתי לו שבוודאי... הוא התנצל עם הבדיחות שלו לאורך כל השנים פגעו בי, וכמובן אמרתי שזה בסדר. אבא שלי ליצן לא קטן, ואני יכול להגיד לך שלמרות שהוא מספר בדיחות על הומואים מדי פעם, הוא עדיין מסתכל עלי (8 שנים עברו!) ומוודא שזה לא פוגע... אז כל עניין הלעג זה סתם. זה בראש של מי ששומע בלבד. הוא זה שיבחר אם להעלב או להצטרף לצחוק...
 

שיריפי

New member
EW המשך

יקר שלי, אני ככ מתחזקת ממה שאתה כותב (ולא רק לי) ובכל אופן ולמרות שהבעיה כרגע אצלי - ההתמודדות לא פשוטה. לומדים, מתחזקים, מתרגלים - כן, אבל הסטיגמה שנתקלים בה בכל פעם מחדש, והעתיד לוט בערפל (למרות שלא רק אצל הומואים כמובן!) - זה לא פשוט. החיים בתל אביב בהקשר של העדפה מינית אינם דומים למקומות אחרים. כיף לך וגם לאבא שלך שאתם כבר צוחקים מהנושא, אולי זה יקרה גם אצלי פעם, היחסים ביני לבין הבן שלי נפלאים וקרובים במיוחד. כולי תקוה לחיזוק ועידוד בעתיד. המון המון תודה על ההתיחסות והמיילים המקסימים שלך.
 
../images/Emo24.gif

את מוזמנת לקרוא כאן בקישורים את ההתחלה שלנו כהורים לבת לסבית. זה דומה כמעט אחד לאחד למה שאת כותבת
יש את החששות מהעתיד, זוגיות ויחס החברה אל הילדים שלנו. לא פשוט, אבל לא בלתי אפשרי. הבת שלי עובדת בגן ילדים, ההורים לא רק שיודעים על נטיותיה אלא אוהבים אותה אהבה גדולה, מעריכים את עבודתה עם הילדים ושואלים בסוף השנה "את נשארת כאן בשנה הבאה, נכון?". מה שאומר - יחס החברה תלוי גם בילד עצמו, זה לא אומר שהיא לא ספגה עלבונות, זה גם לא אומר שהיא לא עברה דרכים עקלקלות וקשות עד שהגיעה לאן שהגיעה.......אבל זה שווה
הבת שלי מאושרת ושלמה עם עצמה כל כך שאנחנו חוששים הרבה פחות היום, דואגים פחות ומקווים שהאושר שלה לא יגמר לעולם
 

שיריפי

New member
לאביבה

תודה רבה על החיזוק והעידוד. ברור לי שהכל אפשרי והאושר יכול להמצא במקומות רבים ולאו דוקא על פי הסטיגמה המקובלת. בכל אופן לא פשוט לי מבחינה אישית ואני מאמינה שהזמן יעשה את שלו. שמחה שהבת שלך מאושרת, זה הכי חשוב. נראה לי שגם הבן שלי מאושר ושלם עם עצמו והרי לשם כך טרחנו כל השנים, לא? מעניין, רק שכאשר זה קןרה בדרך אחרת ולא בכיוון שחשבנו עליו - כמה קשה...שוב תודה ואני נעזרת המון בפורום הזה כדי להתחזק.
 

Dardamavet

New member
תגובה מזוית אחרת

גם הבן שלך צריך לקבל את זה שאת אמא! הדאגה שלך אם הוא ימצא זוגיות, משפחה, ילדים, אם הוא יהיה מאושר, זה לא בגלל שהוא הומו, זה בגלל שאת אמא שלו. זה משהו שלקח לי הרבה זמן להבין בעצמי, והייתי בכעסים על ההורים שלי. אבל אז שמתי לב שיש להם את אותן הדאגות כלפי האחים הסטרייטים שלי. אז כן, את צריכה לקבל אותו ולהאמין בו שהוא יודע מה טוב בשבילו, אבל הוא גם צריך לדעת שזה שאת דואגת לו זה טבעי ומקסים, זה נובע מאהבה וצריך לקבל את זה באהבה. בהצלחה!
 

שיריפי

New member
תודה לתגובה מהזוית האחרת

חמודדדד, זה ככ נכון, והאמת היא שתמיד דאגתי לו יותר מאשר לאחרים...סוג של צורך לגונן. אני מקוה שהזמן יעשה את שלו אצלי וכמו שאמרתי לו, בכל דרך שיבחר אני אקבל אותו. תודה רבה לך על העידוד והחיזוק.
 
ברוך הבא../images/Emo140.gif

בשלב מסויים בעלי החליט לשתף את הוריי בדבר נטיותיה של בתי. זה עבר בהבנה ויכולת הכלה שלא הייתה מביישת זוג צעיר. בתי אומנם קצת חששה מהתגובה שלהם, אבל הופתעה לטובה.
 
בעלי דיבר איתם

והם לא הופתעו כלל. כן, לבת שלי הייתה בת זוג אבל אני לא חושבת שזה משנה
 

Dardamavet

New member
אשמח לשמוע

אני די מרגיש נכון לדבר איתם כנראה, אעלה את הנושא שוב בבית :)
 
למעלה