לפנטז או לא לפנטז?
אני מעסיקה את עצמי (וכנראה גם אתכם) בשאלה האם כדאי לפנטז, אתם יודעים בשבועיים הארורים של הציפייה, על איך נראה את הביטא החיובית, ואיך נחגוג את זה, ואיך נתחיל להתעסק בהריון בריא, ולידה בריאה, ואיך הוא יוולד כבר ואיך... וכך לשמור על אופטימיות מתכחשת שתחזיק אותי לפחות עד ש... או - להישאר מפוכחים ולהזכיר לעצמנו את הסיכויים הנמוכים של כל "סיבוב" ואת הקלות הבלתי נסבלת של הכישלון - כדי לא להתנפץ אחר כך. ולמה לרוב נדמה לי שזו באמת רק פנטזיה ושזה בעצם לא יכול לקרות? שחר חדש.
אני מעסיקה את עצמי (וכנראה גם אתכם) בשאלה האם כדאי לפנטז, אתם יודעים בשבועיים הארורים של הציפייה, על איך נראה את הביטא החיובית, ואיך נחגוג את זה, ואיך נתחיל להתעסק בהריון בריא, ולידה בריאה, ואיך הוא יוולד כבר ואיך... וכך לשמור על אופטימיות מתכחשת שתחזיק אותי לפחות עד ש... או - להישאר מפוכחים ולהזכיר לעצמנו את הסיכויים הנמוכים של כל "סיבוב" ואת הקלות הבלתי נסבלת של הכישלון - כדי לא להתנפץ אחר כך. ולמה לרוב נדמה לי שזו באמת רק פנטזיה ושזה בעצם לא יכול לקרות? שחר חדש.