לפרנס ילד שני:כמה/איזו עבודה הוספתן?? מתיש?..

[גלוש707]

ההוצאה הראשונית כפולה.

מיטות,כסאות לאוטו,כסאות אוכל וביגוד. אלה דברים שאפשר להעביר מילד לילד אבל לא בתאומים. אח"כ זה מתאזן ואין הבדל.

 

[nina L]

גם אני אמא לתאומים. ומסכימה עם קורו,

עם תאומים זה מיידי. בשניים זה פשוט מתפרס על יותר שנים. לטווח ארוך לא נראה לי שיש הבדל משמעותי. אני אגב לא קניתי הרבה בהתחלה אלא קיבלתי. אז שתי המיטות, לדוגמא, לא היו זהות, זה לא היה "אסתטי" אבל מאד הקל על ההוצאות האדירות ממילא. עוד הנחות לליאורי: לפנות לגורמים עם מועדון תאומים לתינוקות לקבלת אחוזי הנחה (סימילאק, בחבילות ששולחים הביתה, לדוגמא).

 

[ליאורי59]

אני חושבת שבסיכומו של דיון את צודקת

אני רק בהתחלה הילדים בני שנה ושלושה חודשים, כך שהזמן יגיד.

 

[nina L]

באמת קטנטנים וההוצאות כבירות. ../images/Emo24.gif

 

[sefia]

גם שלי קטנטנים וההוצאות - כפולות

עשיתי חשבון שרק הסימילאק והחיתולים= עוד 1,000 ש"ח בחודש ואפילו יותר. (ולא משנה שאני כמעט נופחת את נשמתי במרדף האינסופי אחרי ההוזלות/מבצעים/קופונים..) *** רק אצלי תמיד הקופאית לא מכירה את הקופונים /לא עובר הברקוד/צריך לגשת לקופה ראשית/ אזל במלאי/ אין כפל הנחות/ אין הנחה דווקא בסניף הזה ושות'... ??? גם אני מפרנסת אותם לבד, אמנם בחל"ד מתארחת אצל הורי אבל משלמת שכירות על הדירה שלי ומודה שאם היו באים אחד אחרי השני ולא בצמד אולי הייתי חוטפת רגליים קרות

אז אני שמחה שקיבלתי את המתנה הזו ביחד כי אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיהם

 

[dbee70]

עונה לך

יש לי שני ילדים: בן 3.5 ובת 9 חודשים. אני עובדת כשכירה במשרה מלאה וממש לא רואה מצב של הוספת עבודה, למרות שחשבתי בהתחלה לעשות עבודות מהבית. אין לי כל סיוע מההורים ומאחר שאני משתדלת להצטמצם בהוצאות אני לא לוקחת בייבי סיטר לילדים. רוב הסידורים מבוצעים ביום שישי, יום קצרצר שבו אני עושה קניות בסודר, מנקה, מסדרת ואם צריך רצה לעשות סידורים. דברים דחופים אני קונה בדרך מהעבודה לגן והכל לפי רשימה מדוייקת ובחצי ריצה שלא לבזבז זמן. זה קשה. אין לי זמן פנוי בכלל, וזה מתיש ושוחק לעשות הכל בחופזה ובלי הניחותא. שלא לדבר על כך שלמעשה אני נוגסת כל הזמן בחסכונותיי. א-ב-ל... די ציפיתי לכך. ידעתי שאני נכנסת לכמה שנים קשות מאוד, אם כי קשה לדמיין את זה עד שמגיעים לכך בפועל, אבל אני מקווה שאחר כך ירווח לי. שאוכל לחזור לישון בלילות, להתקלח יותר משלוש דקות ואולי אפילו לשבת בבית קפה עם חברה בלי ילדים. אז נכון שאפשר להגדיר זאת כחיי עבדות, אבל אני לא רואה זאת כך. בכל מקרה, עם כל הקשיים אין רגע של חרטה.

 

[dafnapo]

ילדים גדולים

זה בהחלט יותר זמן לעצמך ויותר קל מבחינת התנהלות, אבל אל תצפי לירידה בהוצאות. סתם דוגמא למשהו שלא חושבים עליו - ימי הולדת של ילדים אחרים מהכיתה - מספיק שרק 20 ילדים מכל מסגרת של 35 ילדים עושים יום הולדת אחה"צ וזה אומר שצריך לקנות 40 מתנות בשנה. נניח שתמצאי מתנות נאות ב-25 ש"ח הגעת ל-1000 ש"ח בשנה ואנחנו לא מדברות על שנה של בת/בר מצוות.

 

[dbee70]

ברור לי שההוצאות לא בהכרח יקטנו

אלא שאופיין ישתנה. אבל גם הקלה בהתנהלות, כאשר הילדים גדולים ועצמאיים יותר היא בגדר עזרה גדולה. אני גם מודעת לקשיים שיהיו בבוא העת בלספק להם פעילויות דוגמת חוגים ואחרים. על נסיעות לנופש בארץ/בחו"ל אני בכלל לא מדברת.

 

[dafnapo]

../images/Emo45.gif

 

[niritne]

חוששת שכל דבר שתירצה-אצטרך לאמר לא (אין כסף)

אמנם סבתא תפנק, אבל בטח מהר היא תיקלוט שלאמא אין.

 

[dafnapo]

לא אומרים "אין כסף"

מלמדים צרכנות נבונה. מלמדים שיש משכורת שבה צריך להשתמש להרבה דברים. מפרטים את הדברים הבסיסיים שצריך לקיום (אוכל, חשמל, מים, קורת גג, חינוך, מכונית, בגדים וכו') ומסבירים שבמה שנשאר אנחנו קונים או עושים דברים שגורמים לנו הנאה (חוגים, ספרים, משחקים, ממתקים וכד'). הילדות שלי יודעות שאני לא אחסיר מהן שום דבר שהן צריכות באמת ושאנחנו גם מוציאות כסף על דברים שגורמים לנו הנאה. אבל שדברים כמו שעון או MP4 מקבלים לחג או ליומולדת ולא בדיוק ברגע שמתחשק. ובעיני זה לא רע לחנך כך גם אם יש לך כסף.

 

[gezers]

../images/Emo45.gif כל מילה בסלע.

חינוך מגיל צעיר לצרכנות נבונה ולעמידה במסגרת תקציב נתון, היא נכס לכל החיים בלי שום קשר לגובה ההכנסות. גם אני לא מחסירה דבר מהבנות, אבל מותרות ומוצרי צריכה "חברתיים" הן בגדר מתנות לזמנים מיוחדים. הבכורה (כמעט 8) כבר מקבלת דמי-כיס, וזה ה"תקציב" האישי שלה שעליה לנהל נכון כדי לרכוש לעצמה מותרות ופינוקים שמעבר לנהוג אצלנו. נכון לעכשיו למשל היא הפסיקה לחלוטין לקנות בזה פינוקים קטנים כי היא חוסכת כדי לקנות טרמפולינת-ענק.. (שאמא כמובן הבטיחה שאם היא תגיע ל-50% אני אשלים כמתנת יומולדת, כי זה יקר אימים..)

 

[niritne]

תודה על הכיוון של החינוך לכסף שיש.

ובקשר לטרמפולינה- גם מסוכנת. בת דודה של חברה טובה, בת 20 אתלטית יפהפיה, הפכה לנכה מאה אחוז, בטרמפולינה. (סיפור נורא וקצת ידוע, קרה אצל שרי אריסון).

 

[תותבננה 1]

ויש עוד הרבה הוצאות אחרות

חוגים, ישור שיניים, בר מצווה, בת מצווה, טיולים בתנועה, נסיעה לפולין, שיעורים פרטיים... כך שאת ההוצאות הגדולות של פעוטון וצהרון פשוט מעבירים למקומות אחרים. לא פשוט אבל לדעתי אפשרי.

 

[niritne]

הוצ' הכי גדולה: בשנתיים של גן עיריה+צהרון..??

 

[niritne]

קבלי אייקון של השתחוות

אין כזה.. אבל מגיע לאלו שמפרנסות שניים לבד. נשמע שאת באמת שלמה עם המצב וזה נהדר. מה גם שלא ימשך לנצח הקושי שעכשיו, כי הקטנה תגדל. לשינה ולמקלחת את תחזרי אולי אפילו בימים אלה הקרובים. כיף ששני המינים בן ובת תודה על השיתוף, מעניין.

 

[אד י]

ועוד משהו

נראה לי שאת דיי סומכת על אמא שלך שתתגייס לעזור לך עם ילד שני כמו שהתגייסה עם הראשונה. הכוונה שלי לעזרה פיזית לא כלכלית. את צריכה לשאול את עצמך (ורצוי גם אותה) אם זה באמת ראלי, האם היא מסוגלת להשגיח ולטפל לבדה בתינוק + פעוטה (שאוטוטו פורצת לגיל שנתיים עם כל המשתמע מכך). אמא שלי שמטורפת על כל נכדיה, לא מסוגת להשגיח לבדה על שניים. היא בשמחה תתגייס לעזרה, אבל העזרה לא תהיה אף פעם שהיא משגיחה לבד על יותר מנכד אחד. המשמעות של זה מבחינתי היתה שאם יהיה לי עוד ילד, לא יהיה לי יותר בייביסיטר חינמי מאמא שלי, פשוט כי היא לא תהייה מסוגלת לכך פיזית.

 

[niritne]

מדובר בבולדוזר..

תודה על ההערה, אין ביטחון מוחלט, אך מעריכה שהיא תסתדר. ואם לא-אז אאלץ לא לקחת יותר מטופלים אחה"צ. (כיום יומיים בשבוע). כיום היא בשבת בבוקר עם הילדה, אז מקסימום שתיקח (לצערי רק אחד מהם. זה זמן איכות לשני.

 

[Precious37]

מתלבטת בעצמי אבל נראה לי שהחלטתי.

ליבי יוצא לעוד ילד. רוצה משפחה גדולה יותר, רוצה לעצמי עוד ילד ורוצה מאוד אח או אחות לילדתי הקטנה (שנה ועשרה חודשים). ככל שהזמן עובר והראש גובר על הרגש, אני מבינה שאני לא יכולה להרשות לעצמי כלכלית לגדל עוד ילד ותאמיני לי שחיתולים ומטרנה ואפילו גן מסובסד תמ"ת הו לא ההוצאות הגדולות על ילד. ככל שהם גדלים, ההוצאות גדלות איתם. אין לי עזרה פיזית כלל ולא לקחתי אפילו פעם אחת בייביסיטר ויצאתי לבלות מאז שביתי נולדה. אני חושבת גם שהגיע הזמן שאתחיל לחיות ולעשות חיים עם הבת המקסימה שיש לי. אני בת 40 ועדיין יש לי כוח לעשות דברים שעוד כמה שנים כשייגמרו השנים הקשות הראשונות עם שניים, לא יהיה לי כוח ולא ישאר לי כסף לעשות. אני מאוד רוצה לנסוע איתה לחופשה, לעשות פעילויות כיפיות שהרבה פעמים עולות כסף. הגיע הזמן שאתחיל גם לקנות לעצמי דברים ולחשוב על מה יעשה לי טוב שניה לפני שכבר לא יהיה לי כוח לכל אלו. התלבטות לא קלה כי יש לה השלכות לכל החיים. בהצלחה בכל דרך שתבחרי. עזרה מההורים היא לא תעודת ביטוח ואני יכולה לספר לך שהעזרה הכלכלית מאימי נפסקה מיידית ברגע שנולדה ביתי.

 

[אמבי]

../images/Emo201.gif קשה לקרוא.

ממש מצער לקרוא את המשפט האחרון שלך. עד כדי כך עורר "המעשה שלך" כעס?