לקראת שבת
היי
יום חמישי היום, מתארגנים לסופ"ש.
כשהילדים היו צעירים, היינו צריכים לארגן ארוחות לפי טעמם של בני הבית. כשהילדים בגרו, התווספו למשפחה אנשים נוספים, עם העדפות מזון וכן מגבלות מזון שונות: אלרגיות, רגישויות, כשרות, צמחונות ועוד.
עד כמה אתם מתחשבים בבני הזוג או אפילו בילדים עצמם כשאתם מכינים ארוחות בהם משתתפים רבים?
האם חשוב לכם שלכל אחד יהיה מה לאכול או שאתם מכינים ארוחה ומי שלא אוהב/מסתדר - שיכין לעצמו כריך?
עד כמה מתחשבים ב"תוספות" המשפחתיות לעומת הילדים הפרטיים? (את זה אני שואלת כי תינוקת הבית ביקשה אתמול עוגה שאני לא מכינה בסופ"שים שחברתו של הבכור מגיעה כי היא לא אוהבת קוקוס, תינוקת הבית שאלה אתמול כמה זמן צריך להתחשב בה ולא להכין עוגה שהיא עצמה מאוד אוהבת.... שאלה טובה)
האם הגיוני להכין עשרות מאכלים כך שיתאימו בדיוק לטעמו של כל אחד? או אולי להכין מאכל אחד או שניים שמתאימים לכולם? (סלט של עגבניה ומלפפון וזהו).
היי
יום חמישי היום, מתארגנים לסופ"ש.
כשהילדים היו צעירים, היינו צריכים לארגן ארוחות לפי טעמם של בני הבית. כשהילדים בגרו, התווספו למשפחה אנשים נוספים, עם העדפות מזון וכן מגבלות מזון שונות: אלרגיות, רגישויות, כשרות, צמחונות ועוד.
עד כמה אתם מתחשבים בבני הזוג או אפילו בילדים עצמם כשאתם מכינים ארוחות בהם משתתפים רבים?
האם חשוב לכם שלכל אחד יהיה מה לאכול או שאתם מכינים ארוחה ומי שלא אוהב/מסתדר - שיכין לעצמו כריך?
עד כמה מתחשבים ב"תוספות" המשפחתיות לעומת הילדים הפרטיים? (את זה אני שואלת כי תינוקת הבית ביקשה אתמול עוגה שאני לא מכינה בסופ"שים שחברתו של הבכור מגיעה כי היא לא אוהבת קוקוס, תינוקת הבית שאלה אתמול כמה זמן צריך להתחשב בה ולא להכין עוגה שהיא עצמה מאוד אוהבת.... שאלה טובה)
האם הגיוני להכין עשרות מאכלים כך שיתאימו בדיוק לטעמו של כל אחד? או אולי להכין מאכל אחד או שניים שמתאימים לכולם? (סלט של עגבניה ומלפפון וזהו).