מדוע אין למעשה תחרות לרכבת ישראל?

מצב
הנושא נעול.

Ccyclist

Well-known member
הבעיה שכדי לחוש אם יש חשמל צריך חיבור לרשת.

לא ברור לי מה מסובך בזה
אם המונה מזהה שיש הפסקת חשמל (כאמור עם רשת חכמה זה קל), כל מה שצריך לעשות, זה לעצור אותו עד שחשמל יחזור.
בזמן הזה, הבית יקבל חשמל מהפאנלים ומונה פשוט לא יספור את החשמל.
אם רוצים ממש להתחכם, אפשר לספור צריכת חשמל פנימית בבית (עדיין קל מאוד לעשות את זה) ו"להעניש" את חברת החשמל בכך שהלקוח יקבל זיכוי כלשהוא על כך שלא היה חשמל.
בכל אופן, אחת הסיבות להתקנת פאנלים (שזה דבר די מיותר לדעתי) זה אוטונומיה מרשת החשמל ומה שאתה אומר די מבטל את הסיבה הזאת.
נשמע לי כדבר לא הגיוני בעליל.
הבעיה שכדי לחוש אם יש חשמל צריך חיבור לרשת.
ומסיבה זו המפסק חייב להיות ידני. תאמין לי ששאלנו וביררנו מול מתקין הפאנלים.
&nbsp
כאמור אין שום טעם בהיערכות כזו מול ארוע נדיר כל כך (בעלי לא זוכר הפסקת חשמל אחת בבריטניה משנות השמונים ועד ימינו ואני לא זוכר אחת במאה ה21. בספרד היו לנו הרבה הפסקות חשמל, בעיקר של כמה שניות שהספיקו לאפס את השעונים של התנור והמיקרוגל אך בתחילת העשור הותקן שנאי אזורי חדש והחשמל יציב בהרבה.)
&nbsp
היתרון היחסי של התקנה כזו בבריטניה (יחד עם בידוד תרמי) אמור להיות בצימצום חשבונות האנרגיה. בגלל מבנה השוק וכשליו אין הבדלי מחיר רציניים והאיום של עלייה מתמשכת במחירי האנרגיה הופכת את היכולת לקבל החזרים ולהשתמש בכוח בייצור עצמי לעניין מושך. המחיר נשמע אולי גסוה אבל בטווח של 20-25 שנה מדובר בהגנה מעליות מחירים די רציניות.
 

matrix200200

Active member
כדי לחוש אם יש חשמל, צריך חיישן זרם (שיכול להיות גם אלחוטי)

הבעיה שכדי לחוש אם יש חשמל צריך חיבור לרשת.
ומסיבה זו המפסק חייב להיות ידני. תאמין לי ששאלנו וביררנו מול מתקין הפאנלים.
&nbsp
כאמור אין שום טעם בהיערכות כזו מול ארוע נדיר כל כך (בעלי לא זוכר הפסקת חשמל אחת בבריטניה משנות השמונים ועד ימינו ואני לא זוכר אחת במאה ה21. בספרד היו לנו הרבה הפסקות חשמל, בעיקר של כמה שניות שהספיקו לאפס את השעונים של התנור והמיקרוגל אך בתחילת העשור הותקן שנאי אזורי חדש והחשמל יציב בהרבה.)
&nbsp
היתרון היחסי של התקנה כזו בבריטניה (יחד עם בידוד תרמי) אמור להיות בצימצום חשבונות האנרגיה. בגלל מבנה השוק וכשליו אין הבדלי מחיר רציניים והאיום של עלייה מתמשכת במחירי האנרגיה הופכת את היכולת לקבל החזרים ולהשתמש בכוח בייצור עצמי לעניין מושך. המחיר נשמע אולי גסוה אבל בטווח של 20-25 שנה מדובר בהגנה מעליות מחירים די רציניות.
כדי לחוש אם יש חשמל, צריך חיישן זרם (שיכול להיות גם אלחוטי)
אחרי המונה (מחוץ מרשת הפנימית של הבית).
המפסק לא חייב להיות ידני בכלל.
מדובר בrelay שנשלט על ידי מחשב (יש כאלה באליאקספרס ב20$ ליחידה).
קרוב לודאי מדובר בציוד שלא עבר את בדיקת התקנים ולכן לא זמין, אבל אין שום בעיה טכנולוגית לעשות את זה.
לגבי הסיכוי להפסקת חשמל, מה עם כל אירועי המזג אוויר קיצינוי שהיו אצלכם בשנים האחרונות?
לגבי הכדאיות, סלח לי, אבל החזר במשך של 20-25 שנה של עלויות חשבון החשמל, לא נשמעות לי כהשקעה כדאית במיוחד.
אני לא מכיר את מבנה שוק הייצור חשמל באנגליה, אבל בכנות, שום דבר לא מונע מכם לבנות מספר לא גדול במיוחד של כורים אטומיים ולהבטיח את יציבות שוק החשמל למאה שנה הקרובה.
 

Ccyclist

Well-known member
יש רשת שלמה של כורים אבל הם יקרים ומסוכנים ושיקרו עליהם.

כדי לחוש אם יש חשמל, צריך חיישן זרם (שיכול להיות גם אלחוטי)
אחרי המונה (מחוץ מרשת הפנימית של הבית).
המפסק לא חייב להיות ידני בכלל.
מדובר בrelay שנשלט על ידי מחשב (יש כאלה באליאקספרס ב20$ ליחידה).
קרוב לודאי מדובר בציוד שלא עבר את בדיקת התקנים ולכן לא זמין, אבל אין שום בעיה טכנולוגית לעשות את זה.
לגבי הסיכוי להפסקת חשמל, מה עם כל אירועי המזג אוויר קיצינוי שהיו אצלכם בשנים האחרונות?
לגבי הכדאיות, סלח לי, אבל החזר במשך של 20-25 שנה של עלויות חשבון החשמל, לא נשמעות לי כהשקעה כדאית במיוחד.
אני לא מכיר את מבנה שוק הייצור חשמל באנגליה, אבל בכנות, שום דבר לא מונע מכם לבנות מספר לא גדול במיוחד של כורים אטומיים ולהבטיח את יציבות שוק החשמל למאה שנה הקרובה.
יש רשת שלמה של כורים אבל הם יקרים ומסוכנים ושיקרו עליהם.
כאשר פתחו את הכור הגרעיני הראשון לייצור חשמל ב Calder Hall ב 1956 הרשויות טענו שהחשמל ממנו יהיה כל כך זול שלא יצטרכו למנות אותו. אחרי שהיה אסון גרעיני מינורי בכור אחר Windscale התברר שלא תוכנית חשמל אזרחית ולא נעליים אלא שחלק ניכר מהעסק היה כיסוי לתוכנית הגרעין הצבאית. יש בימינו רשת שלמה של כורים מסקוטלנד ועד לחוף הדרומי אבל העלות שלהם עכשיו כשהם מגיעים לסוף חייהם מגיעה למסםרים אסטרונומיים עקב עלויות הפירוק. עלות הקמת כורים חדשים אינה זולה והחברות הפרטיות אינן מעוניינות בכך. במקום זאת הממשלה מקדמת אנרגייהמתחדשת מרוח ושמש וכרבע מהחשמל בבריטניה ( יותר משתי ישראל) מגיע ממקורות אלו שאין בהם את הסיכון הניכר של הכוח הגרעיני. אסונות כמו צ'רנוביל ופוקושימה מחזקים את הדיעה הציבורית נגד כוח גרעיני.
&nbsp
הרשת הארצית ( National Grid ) אוסרת חיבור אליה במפסקים אוטומטיים ומנמקת זאת כפי שהיא מנמקת. מי שרוצה לייצר חשמל ביתי ולמכור אותו (תוך שמירה על יכולת לקחת חשמל בשעות שאינו מייצר) חייב לעמוד בכללים שהרשת קובעת ליצרני החשמל.
&nbsp
20,000 ליש"ט היום הינם כ 1,000 ליש"ט לשנה ל20 השנים הבאות. עם אינפלצייה ועליית מחירי האנרגיה סביר שחשבון שנתי בסביבות ה 1,000 ליש"ט כיום יעלה לרמה של 3,000 ליש"ט לשנה ב2038, כאשר ההכפלה מ1,000 ל2,000 היא תוצאה טבעית של 20 שנות אינפלציה (במדינות מערביות מקובל לומר שכסף מאבד 50% מערכו כל 20 שנה) והעלייה הנוספת היא של 50% במחירי האנרגיה. בקלות אפשר לחסוך כך מעל 10,000 ליש"ט של עליות מחירים. צריך להבין שעליות המחירים בעשורים מאז הפרטת שוק החשמל מצביעים על הכיוון הזה ושהציבור מבין שאי אפשר לנצח אותם אלא להצטרף אליהם.
&nbsp
באזורים עירוניים בבריטניה כבלי החשמל הם תת קרקעיים ולכן מזג האוויר אינו משפיע במידה ניכרת. הפסקות חשמל באזורים כפריים מגיעים לחדשות המקומיות. הפסקות חשמל ארציות כפי שהיו בישראל באמצע שנות התשעים אין כאן, וגם אין הפסקות קצרות הגורמות לכיבוי מכשירים. זה לא קשור להפרטה כי המצב היה כזה גם בשנות השמונים.
&nbsp
ולגבי מזג האוויר, הבעיות שיש בבריטניה הן עקב אי השקעה. התחשיב הבריטי הוא שלא כדאי להשקיע בארוע שקורה פעם בשנה. כתוצאה אמצעים שקיימים במדינות קרות יותר אינם קיימים בבריטניה ושלגים קלים יכולים לשתק את המדינה. הגולים הרוסים בלונדון לא מבינים איך במזג אוויר נעים כאשר אין יותר מדי שלג הכל מפסיק לתפקד. טכנית מדובר ב 1% מהזמן אז אולי יש הגיון באי ההשקעה אבל כאשר הארועים האלו קורים יש הפרעה זמנית לחיי היום יום ואז הכל שב לתפקד.
 

matrix200200

Active member
אחוז השימוש באנרגיה גרעינית בייצור חשמל באנגליה לא גבוהה

יש רשת שלמה של כורים אבל הם יקרים ומסוכנים ושיקרו עליהם.
כאשר פתחו את הכור הגרעיני הראשון לייצור חשמל ב Calder Hall ב 1956 הרשויות טענו שהחשמל ממנו יהיה כל כך זול שלא יצטרכו למנות אותו. אחרי שהיה אסון גרעיני מינורי בכור אחר Windscale התברר שלא תוכנית חשמל אזרחית ולא נעליים אלא שחלק ניכר מהעסק היה כיסוי לתוכנית הגרעין הצבאית. יש בימינו רשת שלמה של כורים מסקוטלנד ועד לחוף הדרומי אבל העלות שלהם עכשיו כשהם מגיעים לסוף חייהם מגיעה למסםרים אסטרונומיים עקב עלויות הפירוק. עלות הקמת כורים חדשים אינה זולה והחברות הפרטיות אינן מעוניינות בכך. במקום זאת הממשלה מקדמת אנרגייהמתחדשת מרוח ושמש וכרבע מהחשמל בבריטניה ( יותר משתי ישראל) מגיע ממקורות אלו שאין בהם את הסיכון הניכר של הכוח הגרעיני. אסונות כמו צ'רנוביל ופוקושימה מחזקים את הדיעה הציבורית נגד כוח גרעיני.
&nbsp
הרשת הארצית ( National Grid ) אוסרת חיבור אליה במפסקים אוטומטיים ומנמקת זאת כפי שהיא מנמקת. מי שרוצה לייצר חשמל ביתי ולמכור אותו (תוך שמירה על יכולת לקחת חשמל בשעות שאינו מייצר) חייב לעמוד בכללים שהרשת קובעת ליצרני החשמל.
&nbsp
20,000 ליש"ט היום הינם כ 1,000 ליש"ט לשנה ל20 השנים הבאות. עם אינפלצייה ועליית מחירי האנרגיה סביר שחשבון שנתי בסביבות ה 1,000 ליש"ט כיום יעלה לרמה של 3,000 ליש"ט לשנה ב2038, כאשר ההכפלה מ1,000 ל2,000 היא תוצאה טבעית של 20 שנות אינפלציה (במדינות מערביות מקובל לומר שכסף מאבד 50% מערכו כל 20 שנה) והעלייה הנוספת היא של 50% במחירי האנרגיה. בקלות אפשר לחסוך כך מעל 10,000 ליש"ט של עליות מחירים. צריך להבין שעליות המחירים בעשורים מאז הפרטת שוק החשמל מצביעים על הכיוון הזה ושהציבור מבין שאי אפשר לנצח אותם אלא להצטרף אליהם.
&nbsp
באזורים עירוניים בבריטניה כבלי החשמל הם תת קרקעיים ולכן מזג האוויר אינו משפיע במידה ניכרת. הפסקות חשמל באזורים כפריים מגיעים לחדשות המקומיות. הפסקות חשמל ארציות כפי שהיו בישראל באמצע שנות התשעים אין כאן, וגם אין הפסקות קצרות הגורמות לכיבוי מכשירים. זה לא קשור להפרטה כי המצב היה כזה גם בשנות השמונים.
&nbsp
ולגבי מזג האוויר, הבעיות שיש בבריטניה הן עקב אי השקעה. התחשיב הבריטי הוא שלא כדאי להשקיע בארוע שקורה פעם בשנה. כתוצאה אמצעים שקיימים במדינות קרות יותר אינם קיימים בבריטניה ושלגים קלים יכולים לשתק את המדינה. הגולים הרוסים בלונדון לא מבינים איך במזג אוויר נעים כאשר אין יותר מדי שלג הכל מפסיק לתפקד. טכנית מדובר ב 1% מהזמן אז אולי יש הגיון באי ההשקעה אבל כאשר הארועים האלו קורים יש הפרעה זמנית לחיי היום יום ואז הכל שב לתפקד.
אחוז השימוש באנרגיה גרעינית בייצור חשמל באנגליה לא גבוהה
במיוחד (למשל ביחס לצרפת).
אנרגיה גרעינית אכן זולה מאוד ביחס לכל שאר שיטות הייצור.
זאת עובדה ולא שקר.
עליות פירוק הן כה אסטרונומיות, נובעות בין היתר מעודף רגולציות שחלקן הוא לא פחות מהזוי.
נכון, עלויות הבניה של הכורים (גם החדשים) הוא גבוהה מאוד, אבל עלות התחזוקה שלהם לא גבוהה כל כך, וכמעט שאין עלויות "דלק".
רוב הטענות על סכנות בשימוש באנרגיה גרעינית הן שקריות וסנסציוניות ולא מבוססות על עובדות.
גם בצ'רנוביל ופוקושימה כמות הקורבנות האמיתיים מהאסון עצמו היא מזערית ביותר.
רוב הנזק נבע בעיקר מפאניקה ובמקרה של פוקושימה בכלל מאסון טבע (הצונאמי).
דעת קהל על המסוכנות זאת, בעיקר נובעת מכך שאירופאים ברובם הם אנשים בורים וחסרי השכלה מינימלית בתחום.
אנשים שחושבים שאנרגייה מתחדשת תוכל אי פעם להוות מה שנקרא "base load" הם טפשים כפלאיים, כי הם פשוט לא יודעים על מה הם מדברים.
במקומך לא הייתי מתגאה בכך שממשלה שלך מקדמת את זה ועוד שאחוז הייצור של אנרגיה מתחדשת כה גבוה ביחס לישראל.
מדובר בעוד סממן לכך שאתה חי בחברה חשוכה שרוב האנשים בה בורים והקשר ביניהם לבין ידע מדעי הוא קלוש בהחלט.
לדעתי מדובר בלא פחות מימי הביניים החדשים שאירופה שוקעת בהם.
תקופה שבה אמונות טפלות, וערכי הדת מחליפים את העובדות ואת הידע המדעי.
אותי אישית זה מעציב.

לגבי המפסקים, זה היה די ברור מלכתחילה, שמדובר בעוד רגולציה (די הזויה יש לומר) שלא מועילה בכלום.
העלות של התקנת פאנלים לא מוצדקת בעליל ולא משנה כמה תנסה לתרץ את זה.
הסיבה היחידה להתקנה של פאנלים האלה, היא דתית.
סיבה כלכלית אין פה.
גם אם אתה מאמין שביום מן הימים אנרגיה מתחדשת תחליף את התחנות הקיימות, הרבה יותר הגיוני לך בתור אינדיווידואל, להמתין לכך שעליות הפאנלים ירדו בעקבות economy of scale, שיפורים טכנולוגיים ועוד.
אין שום סיבה בעולם להשקיע בהתקנת פאנלים היום (אלה אם כן אתה אדם שמאמין (במובן הדתי של המילה) בכל נושא של התחממות הגלובאלית ומרגיש מחויב מוסרית לפתור את הבעיה.

לגבי הסיכוי להפסקת חשמל, זה מצויין שתשתית היא תת קרקעית, אבל אם אתה חושב שזה מספיק בשביל להבטיח את האספקה התקינה, אתה טועה.
לדעתי לחשוב כך בעידן שאחרי stuxnet זה קצת נאיבי.
 

Ccyclist

Well-known member
אזורי הפינוי השוממים גם כיום הם בגלל הקרינה.

אחוז השימוש באנרגיה גרעינית בייצור חשמל באנגליה לא גבוהה
במיוחד (למשל ביחס לצרפת).
אנרגיה גרעינית אכן זולה מאוד ביחס לכל שאר שיטות הייצור.
זאת עובדה ולא שקר.
עליות פירוק הן כה אסטרונומיות, נובעות בין היתר מעודף רגולציות שחלקן הוא לא פחות מהזוי.
נכון, עלויות הבניה של הכורים (גם החדשים) הוא גבוהה מאוד, אבל עלות התחזוקה שלהם לא גבוהה כל כך, וכמעט שאין עלויות "דלק".
רוב הטענות על סכנות בשימוש באנרגיה גרעינית הן שקריות וסנסציוניות ולא מבוססות על עובדות.
גם בצ'רנוביל ופוקושימה כמות הקורבנות האמיתיים מהאסון עצמו היא מזערית ביותר.
רוב הנזק נבע בעיקר מפאניקה ובמקרה של פוקושימה בכלל מאסון טבע (הצונאמי).
דעת קהל על המסוכנות זאת, בעיקר נובעת מכך שאירופאים ברובם הם אנשים בורים וחסרי השכלה מינימלית בתחום.
אנשים שחושבים שאנרגייה מתחדשת תוכל אי פעם להוות מה שנקרא "base load" הם טפשים כפלאיים, כי הם פשוט לא יודעים על מה הם מדברים.
במקומך לא הייתי מתגאה בכך שממשלה שלך מקדמת את זה ועוד שאחוז הייצור של אנרגיה מתחדשת כה גבוה ביחס לישראל.
מדובר בעוד סממן לכך שאתה חי בחברה חשוכה שרוב האנשים בה בורים והקשר ביניהם לבין ידע מדעי הוא קלוש בהחלט.
לדעתי מדובר בלא פחות מימי הביניים החדשים שאירופה שוקעת בהם.
תקופה שבה אמונות טפלות, וערכי הדת מחליפים את העובדות ואת הידע המדעי.
אותי אישית זה מעציב.

לגבי המפסקים, זה היה די ברור מלכתחילה, שמדובר בעוד רגולציה (די הזויה יש לומר) שלא מועילה בכלום.
העלות של התקנת פאנלים לא מוצדקת בעליל ולא משנה כמה תנסה לתרץ את זה.
הסיבה היחידה להתקנה של פאנלים האלה, היא דתית.
סיבה כלכלית אין פה.
גם אם אתה מאמין שביום מן הימים אנרגיה מתחדשת תחליף את התחנות הקיימות, הרבה יותר הגיוני לך בתור אינדיווידואל, להמתין לכך שעליות הפאנלים ירדו בעקבות economy of scale, שיפורים טכנולוגיים ועוד.
אין שום סיבה בעולם להשקיע בהתקנת פאנלים היום (אלה אם כן אתה אדם שמאמין (במובן הדתי של המילה) בכל נושא של התחממות הגלובאלית ומרגיש מחויב מוסרית לפתור את הבעיה.

לגבי הסיכוי להפסקת חשמל, זה מצויין שתשתית היא תת קרקעית, אבל אם אתה חושב שזה מספיק בשביל להבטיח את האספקה התקינה, אתה טועה.
לדעתי לחשוב כך בעידן שאחרי stuxnet זה קצת נאיבי.
אזורי הפינוי השוממים גם כיום הם בגלל הקרינה.
גם ביפן וגם באוקראינה. במקום צפוף כמו דרום אנגליה פינוי אזור בסדר גודל כזה ישפיע על מאות אלפים באזור הפינוי עצמו וגם על אזורים הגובלים באזור. זה סיכון מחושב שכבר השתבש פעמיים.
&nbsp
בבריטניה יש רשת שלמה של תחנות כוח גרעיניות מהחוף הדרומי ועד לסקוטלנד, אך ניתן לראות איך היא צומצמה בעשורים האחרונים
&nbsp
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Nuclear_power_in_the_United_Kingdom
&nbsp
ששת חברות החשמל הפרטיות הגדולות לא רוצות להשקיע בטכנולוגיה הזו ואלו כוחות השוק.
&nbsp
&nbsp
 

matrix200200

Active member
הקרינה ברוב שטח הפינוי (בשני האיזורים שציינת) נמצאת

אזורי הפינוי השוממים גם כיום הם בגלל הקרינה.
גם ביפן וגם באוקראינה. במקום צפוף כמו דרום אנגליה פינוי אזור בסדר גודל כזה ישפיע על מאות אלפים באזור הפינוי עצמו וגם על אזורים הגובלים באזור. זה סיכון מחושב שכבר השתבש פעמיים.
&nbsp
בבריטניה יש רשת שלמה של תחנות כוח גרעיניות מהחוף הדרומי ועד לסקוטלנד, אך ניתן לראות איך היא צומצמה בעשורים האחרונים
&nbsp
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Nuclear_power_in_the_United_Kingdom
&nbsp
ששת חברות החשמל הפרטיות הגדולות לא רוצות להשקיע בטכנולוגיה הזו ואלו כוחות השוק.
&nbsp
&nbsp
הקרינה ברוב שטח הפינוי (בשני האיזורים שציינת) נמצאת
לגמרי בתוך המרווח הבטוח.
הסיבה היחידה לכך שאיזורים כה נרחבים פונו, היא בורות של הציבור והתחשבות ברגשות שלו (שכאמור לגמרי חסר השכלה בתחום).
בנוסף לכך, יש כיום תכנונים לכורים קטנים (טושיבה עשתה כזה למשל) שהם בעלי ביטחון פאסיבי, קטנים (מספקים חשמל בשביל עיירה קטנה) וגם לא יוצרים חומרים שנדרשים לבקרה על לפי הסכמי הNPT (במילים אחרות לא ניתן ליצור נשק גרעיני מפסולת של אותם כורים).
הם קטנים, מתוכננים להיות מותקנים מתחת לקרקע וגם במקרה (הכמעט בלתי אפשרי של תקלה) הם יזהמו שטח של קילומטר או שתיים ריבעיים ולא שטחים נרחבים.
אין שום סיבה לכך שתכנונים האלה הם כשלון מסחרי, פרט לפחדים אי רציונלים של הציבור ובורותו.
ברור שחברות פרטיות לא רוצות להשקיע בזה.
זה כמובן כוחות השוק, אבל הסיבה לכך היא חוסר השכלה וטפשות של הציבור האירופאי (גם אמריקאי ויפני).
במקרה של יפנים אני עוד יכול להבין את הסיבה (בכל זאת הירושימה ונגאסקי), במקרה של אירופה אין שום הצדקה לכך.
הרבה יותר הגיוני להניח שרוב אנשים אצלך במדינה פשוט טפשים מדי בשביל ללמוד ולהבין את המדע שעליו מבוססת אנרגייה גרעינית ובשביל להבין את היתרונות והחסרונות שלה (כולל הסיכונים).
היות והם טפשים, אז במקום ידע ועובדות מדעייות הם נסמכים על רגשות ותעמולה זולה של מתנגדי האנרגייה הגרעינית.
אני חלילה לא אומר שבמדינת ישראל מצב טוב יותר.
המצב שתיארתי הוא די כלל עולמי (זהו טבע האדם), אבל המצב הזה עצוב מאוד.
המצב הזה (בין היתר) עלה כבר ב חיי אדם רבים שאבדו (גם בגלל הזיהום האמיתי של תחנות פחמיות למשל) וגם בגלל שמדינות מערבייות נאלצות לשלם מליארדים למשטרים אפלים בשביל הנפט והמיליארדים האלה הולכים לרצח ומלחמות
אלה קורבנות אמיתיים ולא המצאות חסרות בסיס על קורבנות האנרגייה הגרעינית.
ספציפית לאירופה (בניגוד לישראל ולמשל לסין שאגב מפתחת אנרגייה גרעינית במרץ) הבעיה היא גם שlunatics have taken over the asylum
אותם בורים, פנאטיים דתיים חשוכים של הדת "איכות הסביבה" לצערי נמצאים בעמדות המפתח וקובעים מדיניות.
טוב מאוד שלא כך המצב בישראל, ויש הנהגה שלא נכנעת לטפשות הזאת של לזרוק מיליארדים לאוויר (תרתי משמע) בשביל הדת המטופשת הזאת.
אנחנו כמובן לא יכולים לבנות כורים גרעיניים בארץ (מסיבות פוליטיות ובטחוניות), אבל לפחות אנחנו מנצלים את האנרגייה הזולה והזמינה (של הגז).
 

Rubim88

New member
יש בבריטניה יותר מ6 מתחרות בשוק היצור

אני יכול לרכוש חשמל מ6 חברות שונות אך בסוף המחיר דומה.
בסופו של דבר יש מחיר שוק שכאשר הוא מתעדכן כל החברות מעדכנות את תעריפי החשמל והגז (בדרך כללחבילה משולבת של גז וחשמל מאותה חברת אנרגיה היא העיסקה המקובלת) בגל של שבוע-שבועיים שבדרך כלל מתחיל עם בריטיש גז שהיתה פעם חברה ממשלתית.
&nbsp
הדרך היחידה לחסוך היא לשים תאים סולאריים על הגג ולמכור חשמל חזרה לרשת. הבעיה במקרה זה היא שתעריפי התשלום לציבור ירדו משמעותית כי בעבר היה בהם אלמנט מסויים של סיבסוד. אם משתמשים בחשמל בייצור העצמי זה בחינם (מינוס ההוצאה על ההתקנה, כ20,000 ליש"ט) אך יש התנייה לפיה ללא מפסק שמנתק את הנכס מהרשת הארצית אסור לצרוך חשמל בייצור עצמי בעת הפסקת חשמל (לא היתה לי כזו בכל השנים מאז שחזרתי לאנגליה אך אומרים שבאזורים כפריים זה מצב אפשרי) כי אסור להפעיל חשמל עצמאי שמחובר לרשת בעת תקלה.
יש בבריטניה יותר מ6 מתחרות בשוק היצור
ואכן המחיר לא יהיה שונה בהרבה(השאלה היא מה ההגדרה של הרבה), אחרי הכל קיים מתח רווחים נמוך(עקב התחרות) יש עלות ליצור חשמל אף אחד לא ימכור לך בהפסד.
 

Ccyclist

Well-known member
רוב הצרכנים משתמשים בששת הגדולות, ויש וריאציות.

יש בבריטניה יותר מ6 מתחרות בשוק היצור
ואכן המחיר לא יהיה שונה בהרבה(השאלה היא מה ההגדרה של הרבה), אחרי הכל קיים מתח רווחים נמוך(עקב התחרות) יש עלות ליצור חשמל אף אחד לא ימכור לך בהפסד.
רוב הצרכנים משתמשים בששת הגדולות, ויש וריאציות.
למשל - יש חברות עם סכרים הידרואלקטריים בתמהיל הייצור שלהן והעובדה הזו מאפשרת להן להציע מחירים זולים יותר בהשוואה לחברות התלויות בעיקר בגז ופחם.
&nbsp
כאשר יש עליית מחירים עקב עליית מחיר הנפט או המחיר הסיטונאי העליות קורות בבת אחת תוך כשבועיים, אך כאשר אותם המחירים יורדים החברות לא ששות להוריד את המחיר. הביטוי התקשורתי על מחירי האנרגיה הוא " Rise like a rocket, drop like a feather " - עליית המחירים היא כמו רקטה, ירידת המחירים כמו נוצה. קונספט התחרות כפי שמכרו אותו בשנות השמונים, קרי שתמיד תהיה חברה זולה יותר שניתן לבחור בשירותיה והלקוחות ילכו למי שהכי מתאים - פשוט מתנפץ על המציאות שגובלת בקרטל.
&nbsp
יש להבהיר שבגלל מבנה ההזנה והצריכה כל צרכן יכול לבחור בכל חברה המזינה את הרשת לחברת החשמל או הגז שלו. בתחום המים לעומת זאת יש מונופולים אזוריים.
 

Rubim88

New member
אז רובם לא מודעים/תקועים מחשבתית, אם כולם היו פועלים כלכלית

רוב הצרכנים משתמשים בששת הגדולות, ויש וריאציות.
למשל - יש חברות עם סכרים הידרואלקטריים בתמהיל הייצור שלהן והעובדה הזו מאפשרת להן להציע מחירים זולים יותר בהשוואה לחברות התלויות בעיקר בגז ופחם.
&nbsp
כאשר יש עליית מחירים עקב עליית מחיר הנפט או המחיר הסיטונאי העליות קורות בבת אחת תוך כשבועיים, אך כאשר אותם המחירים יורדים החברות לא ששות להוריד את המחיר. הביטוי התקשורתי על מחירי האנרגיה הוא " Rise like a rocket, drop like a feather " - עליית המחירים היא כמו רקטה, ירידת המחירים כמו נוצה. קונספט התחרות כפי שמכרו אותו בשנות השמונים, קרי שתמיד תהיה חברה זולה יותר שניתן לבחור בשירותיה והלקוחות ילכו למי שהכי מתאים - פשוט מתנפץ על המציאות שגובלת בקרטל.
&nbsp
יש להבהיר שבגלל מבנה ההזנה והצריכה כל צרכן יכול לבחור בכל חברה המזינה את הרשת לחברת החשמל או הגז שלו. בתחום המים לעומת זאת יש מונופולים אזוריים.
אז רובם לא מודעים/תקועים מחשבתית, אם כולם היו פועלים כלכלית
באופן רציונלי, הכלכלה הייתה מקרטעת. אם היו נכנסים לאתר השוואת מחירים(ויש המון כאלו) היו יכולים לחסוך לעומת התמחור של הBig six. ואכן גם תמהיל היצור משפיע על התמחור אבל הוא לא היחיד.
 

darkshadow1

New member
אין כמעט שום דמיון למצב בתחום התעופה.

מדוע אין למעשה תחרות לרכבת ישראל?
אנחנו אוהבים תחרות.. בהכל.
תחרות מביאה יעילות ומביאה הורדת מחירים.

מדוע אם כך, לצורך העניין אין מספר חברות רכבת שיתחרו על הפעלת הקווים במסילות הקיימות?
לצורך העניין יהיה מכרז על קו כרמיאל חיפה והן יתחרו בינהן.

תהייה רשות של המדינה שתנהל את מערך המסילות וה"רמזורים" ותנתב את הרכבות של החברות השונות בדיוק כפי שמגדל פיקוח (שהינו בבעלות רשות שדות התעופה \ המדינה ) מנתב את המטוסים (שהם בבעלות חברות מסחריות).

למה המודל הזה לא יוצא לפועל?
אם זה עובד בתעופה למה שזה לא יעבוד בתחבורה מסילתית?
אין כמעט שום דמיון למצב בתחום התעופה.
1. בתחום התעופה, בעיה בטיסה אחת לא משפיעה על טיסות אחרות. בתחום הרכבות, רכבת אחת שנתקעת על מסילה ראשית יכולה לגרום לפגיעה קשה בפעולת רוב הקווים האחרים.
2. תחום התעופה מאופיין בתחרות על אותם קווים- כלומר אפשר לטוס ליעד כלשהו עם חברה X או עם חברה Y, והנוסע יכול לבחור לפי השיקולים שלו (מחיר, שירות, בידור במטוס, זמן טיסה, כשרות...). בתחום הרכבות- ברוב המקרים אין בחירה בין קווים שונים בנסיעה בין שני יעדים, כך שהנוסע תקוע עם חברה מסוימת
3. תחום התעופה לא מסובסד ע"י המדינה. הרכבת מסובסדת בכבדות (לא בהכרח בגלל בזבזנות- פשוט כי המדינה רוצה לשמור על מחיר כרטיסים נמוך)
 

amit1270

New member
איך זה שאף מדינה אירופאית לא עלתה על המודל הגאוני הזה?

מדוע אין למעשה תחרות לרכבת ישראל?
אנחנו אוהבים תחרות.. בהכל.
תחרות מביאה יעילות ומביאה הורדת מחירים.

מדוע אם כך, לצורך העניין אין מספר חברות רכבת שיתחרו על הפעלת הקווים במסילות הקיימות?
לצורך העניין יהיה מכרז על קו כרמיאל חיפה והן יתחרו בינהן.

תהייה רשות של המדינה שתנהל את מערך המסילות וה"רמזורים" ותנתב את הרכבות של החברות השונות בדיוק כפי שמגדל פיקוח (שהינו בבעלות רשות שדות התעופה \ המדינה ) מנתב את המטוסים (שהם בבעלות חברות מסחריות).

למה המודל הזה לא יוצא לפועל?
אם זה עובד בתעופה למה שזה לא יעבוד בתחבורה מסילתית?
איך זה שאף מדינה אירופאית לא עלתה על המודל הגאוני הזה?
 

אורי404

New member
אולי לא על המודל הזה, אבל כן על מודל שיש מפעילים פרטיים

איך זה שאף מדינה אירופאית לא עלתה על המודל הגאוני הזה?
אולי לא על המודל הזה, אבל כן על מודל שיש מפעילים פרטיים
כך לפי ההסבר של חן מלינג
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/394/181198026/%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA[/URL]
זה כולל גם את גרמניה, שעליי לציין שלא ראיתי את זה מקרוב. כך שאני לא יודע אם זה בשורה התחתונה טוב יותר או לא טוב, אבל זה קיים.
 

arseny92

Well-known member
מנהל
איכשהו לפחות הספרדים פועלים ככה

איך זה שאף מדינה אירופאית לא עלתה על המודל הגאוני הזה?
איכשהו לפחות הספרדים פועלים ככה
אומנם רוב הנסיעות נוסעים מופעלים על ידי RENFE (ו-FGC בקטלוניה), תשתית המסילות מנוהלת ע"י ADIF

adif.es
Administrador de Infraestructuras Ferroviarias
מנהל תשתיות רכבתיות
 

amit1270

New member
כתבת בעצמך שרוב רכבות הנוסעים מופעלות ע"י חברה ממשלתית

איכשהו לפחות הספרדים פועלים ככה
אומנם רוב הנסיעות נוסעים מופעלים על ידי RENFE (ו-FGC בקטלוניה), תשתית המסילות מנוהלת ע"י ADIF

adif.es
Administrador de Infraestructuras Ferroviarias
מנהל תשתיות רכבתיות
כתבת בעצמך שרוב רכבות הנוסעים מופעלות ע"י חברה ממשלתית
בכל אופן, תנאי הכרחי לריבוי מפעילים הוא רשת ענפה עם מספר גדול של קווים ואפשרויות. בארץ אין ולא תהיה רשת כזאת.
 

arseny92

Well-known member
מנהל
כפי שמגדל פיקוח מפקח על הנתיבים האוויריים, ולא על איזו חברה

כתבת בעצמך שרוב רכבות הנוסעים מופעלות ע"י חברה ממשלתית
בכל אופן, תנאי הכרחי לריבוי מפעילים הוא רשת ענפה עם מספר גדול של קווים ואפשרויות. בארץ אין ולא תהיה רשת כזאת.
כפי שמגדל פיקוח מפקח על הנתיבים האוויריים, ולא על איזו חברה
טטוס בשטח או לא, מפקח תשתית רכבתית (ADIF) מנהל שם את המסילות עצמן, פיתוחם ואת ציוד האיתות, איזו חברה תיסע על המסילות האלו (וללא קשר אם נוסעים או משא) זה כבר דבר אחר, העיקר שאתה מסוגל להשתמש במסילה עם הציוד הנייד שלך ומקבל סלוט פנוי, זהו, לזה התכוונתי
 

Rubim88

New member
כל המדינות באיחוד מחוייבות להפריד את תחזוקת ותפעול התשתית

איכשהו לפחות הספרדים פועלים ככה
אומנם רוב הנסיעות נוסעים מופעלים על ידי RENFE (ו-FGC בקטלוניה), תשתית המסילות מנוהלת ע"י ADIF

adif.es
Administrador de Infraestructuras Ferroviarias
מנהל תשתיות רכבתיות
כל המדינות באיחוד מחוייבות להפריד את תחזוקת ותפעול התשתית
מתפעול השירות הרכבתי עצמו, חלק מהמדינות כבר יישמו זאת מזמן, חלק בשלבים שונים(ויש שיאמרו באיחור גדול).
 

Rubim88

New member
זה דווקא כן המודל המיושם באירופה

איך זה שאף מדינה אירופאית לא עלתה על המודל הגאוני הזה?
זה דווקא כן המודל המיושם באירופה
ר"ע Second/third/fourth Railway Package, רק שלא בשירותים בקנה המידה שהוא תיאר(מה שאפשר להגדיר כ"שירותי תחבורת נוסעים למרחקים קצרים").
 
איזו בעיה תיפתר אם תהיה תחרות?

מדוע אין למעשה תחרות לרכבת ישראל?
אנחנו אוהבים תחרות.. בהכל.
תחרות מביאה יעילות ומביאה הורדת מחירים.

מדוע אם כך, לצורך העניין אין מספר חברות רכבת שיתחרו על הפעלת הקווים במסילות הקיימות?
לצורך העניין יהיה מכרז על קו כרמיאל חיפה והן יתחרו בינהן.

תהייה רשות של המדינה שתנהל את מערך המסילות וה"רמזורים" ותנתב את הרכבות של החברות השונות בדיוק כפי שמגדל פיקוח (שהינו בבעלות רשות שדות התעופה \ המדינה ) מנתב את המטוסים (שהם בבעלות חברות מסחריות).

למה המודל הזה לא יוצא לפועל?
אם זה עובד בתעופה למה שזה לא יעבוד בתחבורה מסילתית?
איזו בעיה תיפתר אם תהיה תחרות?
האם מה שעוצר את צמיחת הרכבת זה מחיר הכרטיס? איכות השירות? לא.
הכרטיסים לא יקרים במיוחד והשירות בהחלט סביר, במיוחד אחרי השיפור של השנים האחרונות.
&nbsp
מה שהרכבת צריכה זה תשתיות. מסילה רביעית באיילון, מסילה מזרחית, חישמול כל קווי הנוסעים ועוד ועוד. הכל כרוך בהשקעה של מיליארדי שקלים שאף חברה פרטית לא תיקח על עצמה.
&nbsp
אם וכאשר נפתור את בעיית התשתיות, אפשר יהיה לבדוק הפעלה פרטית של רכבות נוסעים. רכבות משא אפשר אולי גם היום.
 

אורי404

New member
בתחום המשאות היה תכנון לחברת בת מעורבת

איזו בעיה תיפתר אם תהיה תחרות?
האם מה שעוצר את צמיחת הרכבת זה מחיר הכרטיס? איכות השירות? לא.
הכרטיסים לא יקרים במיוחד והשירות בהחלט סביר, במיוחד אחרי השיפור של השנים האחרונות.
&nbsp
מה שהרכבת צריכה זה תשתיות. מסילה רביעית באיילון, מסילה מזרחית, חישמול כל קווי הנוסעים ועוד ועוד. הכל כרוך בהשקעה של מיליארדי שקלים שאף חברה פרטית לא תיקח על עצמה.
&nbsp
אם וכאשר נפתור את בעיית התשתיות, אפשר יהיה לבדוק הפעלה פרטית של רכבות נוסעים. רכבות משא אפשר אולי גם היום.
בתחום המשאות היה תכנון לחברת בת מעורבת
חברת בת בתחום המטענים, ש-51% מהמניות תהיינה מופרטות
[URL]https://www.themarker.com/dynamo/1.2581429[/URL]
אלא אם דברים השתנו מאז.
כן הפרטה או לא הפרטה, אין חולק על כך בצורך בחשמול קווי הנוסעים (אולי גם במטענים?), מסילה רביעית באיילון, מסילה מזרחית, חיבור תחנות ראשון לציון ופרויקטים אחרים.
 
לא רק צורך - גם מימון ציבורי.

בתחום המשאות היה תכנון לחברת בת מעורבת
חברת בת בתחום המטענים, ש-51% מהמניות תהיינה מופרטות
[URL]https://www.themarker.com/dynamo/1.2581429[/URL]
אלא אם דברים השתנו מאז.
כן הפרטה או לא הפרטה, אין חולק על כך בצורך בחשמול קווי הנוסעים (אולי גם במטענים?), מסילה רביעית באיילון, מסילה מזרחית, חיבור תחנות ראשון לציון ופרויקטים אחרים.
לא רק צורך - גם מימון ציבורי.
זה לא שיש פה יזם שמוכן להשקיע מיליארדים מהכסף שלו ולהשכיר את המסילה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה