מדור חדש ב"לאישה" : "כך נכנסת להריון"

[מלח השמים]

כתבה עשירית

לא נכנסתי להריון. אני סתם שמן.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo201.gif

לא נקלטת ? < אחד הביטויים העלובים בעיניי -- כאילו הריון זה איזה מועדון,או לחילופין קיבוץ, שצריך לעבור אליו בחינות כניסה >

 

[Indie62]

גם אותי זה היה מעצבן פעם

גם כי זה היה נראה לי טכני נורא וגם כי זה לא את שצריכה להיקלט, זה ההריון אצלך. "לא נקלט לי" ולא "לא נקלטתי". עם הזמן, התרגלתי גם לזה...

 

[enigma000]

לי באופן אישי

נמאס כבר מאובססיית ההריון שפושה לאחרונה בכל פיסת אדמה על פני כדור הארץ. זה מין יצר בלתי נשלט של אנשים להתרבות ולספר לכולם חוויות. אני רק פותחת אינטרנט ומייד רואה מדור חדש לשיתוף בחוויות הריון, מעלעלת בעיתון וכמעט תמיד נתקלת בכתבה על סלבריטי כזו או אחרת שגילתה את האור והפכה לאמא. שלא לדבר על הפרומו העצום שעושים לנושא דרך תוכניות טלוויזיה כביכול נייטרליות. כמה אפשר ? מישהו מוכן להסביר לי את האובססיה הנוראית הזו ? כאילו מה ? הרי פעם אנשים הביאו את הדור הבא באותו אופן בדיוק, אלא שלא קשקשו על זה כל כך הרבה. אז מה המניע מאחורי קשקשת ההריון ? האם עוד לא התרגלו לרעיון שכך מגיעים בני אדם לעולם או מה בדיוק ?

 

[אוניברסאליסט]

לא שמתי לב לתופעה זו לאחרונה

אני חושב שהדבר נובע מכך שאני מלכתחילה לא קורא את הסיפורים האלה לא צופה בתוכניות הטלביזיה האלה לא קורא את החלקים האלה בעיתון כך שכל החומר הזה לרבות עלייה בכמותו בכלל לא מגיע לתודעה שלי. בספרות אותה אני קורא (וזה המון) אין בכלל סיפורי הריון

 

[עפרונית מהודרת]

אולי זה כי אתה גבר ?

 

[אוניברסאליסט]

נראה לי הסבר סביר

למרות שאין לי זהות אישית גברית בכלל. אני לא נמנע מקריאת הפרסומים האלה מהטעם של ביטוי זהותי הגברית אלא מפני שהם לא מעניינים אותי. אילו הם היו מעניינים אותי, הייתי קורא אותם ומיני לא היה מפריע לכך.

 

[choo]

אבל זה נכון להרבה נושאים

הנגישות של התקשורת עלתה מאוד בשני העשורים האחרונים, עם ריבוי ערוצי טלוויזיה, עיתונים ואתרי חדשות, בלוגים ופורומים באינטרנט - אז הרבה נושאים שכמעט שלא דיברו עליהם בעבר - מדברים עליהם המון היום. בנוסף, רמת הפתיחות התקשורתית עלתה. סתם דוגמא - בעבר, כמעט שלא דיברו על ענייני פנסיה. כיום - זה עולה בתדירות גבוהה בהרבה. למה? המידע נעשה נגיש, והתקשורת התרחבה גם לתחום הזה. בעבר, כמעט שלא דיברו על אלימות נגד נשים. היום - הנושא הזה מדוסקס המון. בעבר כמעט שלא דיברו על חדשות טכנולוגיות. היום? מדסקסים את זה בתקשורת עד זרא.

 

[פלגיה]

לדעתי

ככל שיש *פחות* ילדים - ההריון הופך להיות אירוע יותר ייחודי, שיש יותר מה לדבר ולהתקשקש עליו. בחברות המסורתיות, מרובות הילדים וההריונות אין כזה דיסקוס עמוק בנושא.

 

[efroch99]

../images/Emo45.gifדווקא בגרמניה

אני זוכרת שלפני שנתיים בערך ראיתי שיש תוכנית דוקוריאליטי בערוץ מסחרי מוביל, משהו מסגנון "התינוק הראשון שלי", שמלווה הורים-פעם-ראשונה בשלבי ההריון, לידה ותחילת ההורות. תוכנית שבועית בהמשכים שעוקבת אחרי כמה משפחות במקביל. אני גם ראיתי בזה סימן לכך שההורות שם היא לא מובן מאליו, אז יש עניין לחגוג/לתעד את האירוע.

 

[פלגיה]

אני ממש ראיתי את זה

אני גרה ומסתובבת בחברה דתית, וההריונות שלי עברו די בשקט. אבל כשהייתי בתואר שני, ובהריון - ראיתי עד כמה באוניברסיטה עשו חגיגות סביבי. קיבלתי מיליון מזל טובים, המון התחשבות, ההריון היה "אישו" של ממש בשיחות שלי עם החבר'ה (ולא, אני לא ממש העליתי את הנושא) אני גם חושבת שזה קשור לגיל שבו ההריון מגיע. אם מתכננים אותו הרבה וכו'. בעבודה שלי עכשיו יש המון נשים הרות, כל הזמן. ובכל זאת, כאשר רווקה בת 40 הרתה - עשו סביבה חגיגה שלמה.

 

[mirit2468]

אני לא אוהבת את הפסטיבל הזה

מעדיפה שלא ידברו איתי על ההריון, אלא אם כן מדברים על משהו ספציפי וענייני לא משהו בסגנון "איזה מדההההים זה תינוק!!!" חמי נפטר שבוע שעבר וחמותי סיפרה לכווווולם על ההריון שלי ושל גיסתי (היא שלושה חודשים אחרי). היה קצת מעצבן לקבל תגובות מכולם, אבל אני מבינה אותה, כל העניין הזה שהוא מת לפני שהם נולדו היה מאוד דרמטי והיה חשוב לה לספר לכולם כמה הוא חיכה להם וכו'. לפחות היא סיפרה לאנשים לפני שהם פגשו אותי, ועד אז ההתלהבות שככה קצת והיה אפשר לדבר כמו בני אדם. זה בארה"ב. בישראל זה בכלל הילולה, כמו זה שאמא שלי רוצה לראות לי את הבטן בסקייפ וחברה שלי רוצה תמונות פרופיל והודעתי לשתיהן חד משמעית שיקפצו לי. לפחות כאן אני לא שומעת את השטויות האלה כל הזמן (אם הוא לא היה מת שבוע שעבר דברים היו נראים אחרת, כמו שהיו עד עכשיו).

 

[1984 Gargar]

כתבה 19

חיתנו אותי נגד רצוני עם אדם מבוגר ממני בכמה עשורים שאנס אותי כל לילה. בהריון השמיני נסענו לבית החולים ולא נתנו לנו לעבור, החליטו שזה לא תינוק אלא פצצה. ילדתי אותו מול העיניים שלהם והם כיוונו ל**** שלי רובים למקרה שהוא יצוץ משם עם כוונה עויינת. שכבתי שם כמה שעות עם התינוק מחובר עדיין בחבל התבור בעוד האנס הקבוע שלי מתווכח איתם שיתנו לנו לעבור. בסוף הוא חתך את החבל בעצמו וחזרנו הביתה. הוא התעצבן שמושב המכונית מלא דם. הסתבר לנו אחר כך שהתינוק עיוור.

 

[המבורגר76]

די, הרגת אותי עכשיו ../images/Emo67.gif