מה אתן עושות למען בריאותכן?

הילהל

New member
מה אתן עושות למען בריאותכן?

אני מושפעת מהביקור אמל הרופא משלל המידע שהוא תלה בכל מקום על כל מיני בדיקות מניעתיות ומהעבודה המדהימה שלפני חצי שנה עשיתי בדיקת דם ושכחתי לעקוב אחרי התוצאות, כך שפספסתי את העובדה ששוב יש לי בעיית B12 ולמעשה אני כבר באיחור של חצי שנה בזריקות שלי הרופא גם העיר לי שאני חייבת להתחיל לעשפות פעילות גופנית - לגוף ולנפש אבל מתי? מתי? אז מה אתן עושות? האם אתן מקפידות על תזונה נכונה? איך? האם אתן מתעמלות? מתי מספיקות? האם אתן הולכות לבדיקות שגרתיות/תקופתיות/מניעתיות? אילו? ומאיזה גיל? ומה לגבי שיניים - מטפלות? ומה שכחתי?
 

dafdaf

New member
חוץ מהתעמלות אני עושה הכל

והתעמלות אני לא עושה רק כי אני עצלנית בטירוף אבל טיפולי שיניים אני עושה, בדיקות שגרתיות משתדלת לעשות פעם בשנה - שנתיים (בדיקות דם, רופא נשים) תזונה נכונה זה שינוי שהתחלתי לפני איזה חצי שנה או יותר ובזכות זה גם ירדתי קרוב ל10 קילו. ותזונה נכונה מבחינתי זה אומר שהורדתי פחמימות באיזה 90% לא אוכלת יותר מתוקים וג'אנק פוד. זה קשה אבל זה עושה את העבודה וברגע שהגוף שלי אוכל בריא הוא מתנהג בהתאם. פשוט עשיתי סוויץ בראש כי לא יכולתי לסבול יותר את איך שאני נראית אבל זה סוויץ שהבחלט משפיע גם על הבריאות.
 

dafdaf

New member
אין לי תמונה שרואים בה את השינוי כי יש לי עוד

10 קילו לרדת....
 
בולשיט! אין מצב

את בטח חטובה וחתיכה אמיתית! יה, אני כבר מתה לראות אותך! מתי עושים מפגש קובה?
 

dafdaf

New member
עוד 10 אני אהיה חתיכה

אבל לפחות עכשיו אני לא מגעילה את עצמי....
 
איך את יכולה להגעיל את עצמך, כשאת כזו

מקסימה ונפלאה ונהדרת? בחיי שהמוח האנושי עובד בצורה ממש מוזרה.
 

dafdaf

New member
רזים לא מבינים את זה ../images/Emo13.gif

ואין קשר לנפלאה ונהדרת (צנועה אני
) עדיין הייתי שמנה בצורה שאני לא מכירה והגעילה את עצמי. ועדיין הדרך עוד ארוכה....
 

הילהל

New member
מורידה בפניך את הכובע!

אני מתה לעשות בדיוק את השינוי הזה אבל כשלחוצים בזמן אין מהיר יותר מכריך, שזה לחם, שזה פחמימה (ואני מתעבת לחמקל, זה לא אוכל זה עונש(
 

dafdaf

New member
שוב, אני לא אומרת שהורדתי 100%

האין זמן הזה זה בדיוק ה 10% שלי ואני כן כוללת סנדביץ בארוחת הבוקר. השינוי הוא הרבה יותר מזה, זה אומר בלי פסטה בלי תפוחי אדמה, בלי בצקים וכו'. כמובן בלי מתוקים למינהם שזה כולל אפילו לא קובית שוקולד כי אצלי זה או הכל או כלום אני לא יודעת להפסיק באחד אז הפסקתי בכלל. זה קשהההההה אני יודעת אבל הגעתי למצב שהחלטתי שזהו אין יותר משחקים ועכשיו אני מחליטה ושוב דבר לא ישבור אותי, אז ברור יש פה ושם טעימות אבל זה כמו שאכלתי מה שבא לי וכמה שבא וככה גם הייתי נראית. היום הרבה יותר קל לי והמחמאות שאני מקבלת רק עוזרות ונותנות מוטיבציה.
 
לחם

כדי לרדת במשקל לא צריך לאכול לחם קל מספיק שתאכלי לחם מחיטה מלאה/ לחם דגנים וכו הרבה יותר בריא מכל לחם קל
 
תמיד הקפדתי על תזונה נכונה

ומאז ההריונות התרגלתי לאכול כמו תינוק, כל שלוש שעות
אבל היו לי כמה ק"ג מיותרים שצברתי בימי טיפולי הפוריות שמאוד הפריעו לי. כשהתרווח לנו קצת כלכלית לפני שנה וחצי נרשמתי למכון כושר. הקפדתי על פעמיים בשבוע אחרי העבודה וירדתי 5 ק"ג (עכשיו ערן מתלונן על שצריך גם לקנות את כל הגרדרובה מחדש
). היתה לי פנטזיה שכשאהיה עצמאית אלך כל יום להתעמל אבל זה לא ממש מצליח (ככה זה כשאת גם מנהלת השיווק, גם שוטפת המכוניות וגם הנהג שאוסף משדה התעופה
) אז אני משתדלת שיהיה לפחות פעמיים בשבוע. אני עושה בדיקות תקופתיות. לא בהקפדה יתרה ואני באמת צריכה להקפיד יותר,ושיניים זה בכלל נקודה כואבת בעיקר בכיס (יקר כאן להחריד!)
 
לא מזמן נפל לי האסימון

השתתפתי בסדנה של קופ"ח להורים שיש להם ילד/ים עם עודף משקל, סדנה שלא דיברו בה על קלוריות ותפריטים אלא על בריא/לא בריא ושינוי הרגלי חיים של המשפחה כולה. אחד המסרים הכי חזקים שנקלט אצלי היה הדוגמה האישית - עד כמה שזה נשמע טריוויאלי, אבל עד שלא ראיתי את השינוי מתרחש - לא הייתי מודעת לכוח העצום שיש בידינו, כהורים, בעיצוב הרגלי החיים והבריאות (גם העתידית) של ילדינו. השינוי הראשון היה ארוחת ערב חמה, משותפת - וממש כמו במאמרים, המפגש היומי הזה הפך לנקודת שיתוף של הילדים, שיחות והחלפת חוויות - שעה שתורמת הרבה מעבר למה שתפריט מאוזן של הארוחה תורם לבריאותם. כשהבנתי איך אכילה "על רגל אחת" שלי, בין כל שאר המטלות בבית, מזיקה לא רק לי - היה לי קל יותר למצוא את הזמן והמקום לשבת רגע ולאכול כמו בנאדם (למרבה הפלא - זה לא לקח יותר זמן... לא "הרווחתי" כלום מאכילה לא מסודרת). כך נכנס גם נושא הפעילות הגופנית, כאשר דיברנו על המסרים שמסביבה - האם זה משהו שאני לא עושה בכלל, או עושה כי חייבים אבל זה עול שנוא, או שזו פעילות מהנה שבה אני מוצאת גם זמן לעצמי (וגם זה מסר לא פחות חשוב, גם כשהוא לא-מילולי). והתחלתי להקפיד לפנות זמן לעצמי, כולל לפעילות גופנית - בהבנה שזה חלק מהחינוך שאני נותנת לילדי ומהתרומה שלי לבריאותם
על בדיקות שיניים אני מקפידה מזמן - למדתי בדרך הכואבת כמה חשוב להקפיד. על בדיקות תקופתיות אחרות - קצת פחות...
 

הילהל

New member
מדהים

עד כמה אנחנו מוכנות לשנות עבור ילדינוולא כ"כ עבוא עצמנו בהריון של מיה הרגשתי רע מאוד והצלחתי לשפר מצב בעזרת תזונה שנבנתה לי עם מומחית לרפואה סינית הקפדתי בטירוף הרגשתי טוב, סיימתי את ההריון רזה משהתחלתי, והאמנתי שאני עושה טוב לעוברית ולא הצלחתי להתמיד בזה בכלל אחרי הלידה! אני בטימטום רב מייחלת שקיבלו גנטיקה רזה מאביהם טלא ממש עושה משהו ללמד תזונה נכונה רע מאוד1
 

מעיןבר

New member
../images/Emo24.gif

כבר הרבה זמן שאני מנסה להעביר אית המסר הזה. לצערי בתחום הפעילות הגופנית אני כישלון, אבל ארוחת ערב משותפת היא מסורת של זיו ושלי עוד טרום אדוה - זה זמן איכות נטו מופלא. אדוה צורפה לתהליך מרגע שאפשר היה להושיב אותה בכסא (ואפילו עוד לא ישבה ממש בעצמה). נכון, יש ימים שהסדר מתהפך (כמו אתמול כשאני יצאתי בערב והיא נסעה עם אבא) אבל גם אם רק אחד מאיתנו איתה אנחנו משתדלים לשבת איתה לאכול - אז הארוחה יותר מצומצמת אבל זה עדיין זמן נעים.
 
בריאו-מה???

אוכלות לא סדיר, שותות יותר מדי קפאין, כשלא בהריון גם יותר מדי אלכוהול, ישנות פחות מדי, מורחות מעט מדי קרמים, לא מסירות איפור בלילה, לא מתעמלות, יושבות בישיבות לחוצות ובולסות מזון עתיר שומן ודל רכיבים, הולכות על עקבים גבוהים מדי, יושבות מול מחשבים מקרינים מדי ומשוחחות יותר מדי בסלולרי המקרין.... אחד מהדברים הכי מתסכלים בעולם זה הפער הזה בין כמה את מוכנה להשקיע בעצמך מול כמה את באמת ראויה לכך...
 
אה!

וכבר חצי שנה יודעת שאני צריכה להחליף משקפיים ולא הולכת לטפל בזה. שזו, לטעמי, שיא הגאונות עלי אדמות. פחחחח עלי!
 
למעלה